<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>עשו אותי עיתונאי!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646</link><description>ברוכים הבאים לבלוג שלי!
המטרה המוצהרת של הבלוג היא הפיכתי לעיתונאי-פובליציסט.
אני מתכוון לכתוב כאן בנושאים על סדר היום.
אם אתם אוהבים את מה שאתם קוראים - אנא הגיבו! אשמח לפתח דיון בכל נושא!
ואם אתם מקושרים למושכים בחוטי התקשורת - אנא המליצו עליי!</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 gopublic. All Rights Reserved.</copyright><image><title>עשו אותי עיתונאי!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646</link><url></url></image><item><title>משא ומתן אמיתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10636144</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המשא ומתן הקואליציוני יסיים את חלקו הראשון השבוע. לאחר מכן יאלץ נתניהו לבקש מהנשיא עוד שבועיים להרכבת הממשלה, ואז הוא כבר יהיה עם הגב לקיר. האדם היחיד שמכניס את עצמו להיות עם הגב לקיר הוא נתניהו עצמו, וצוות המשא ומתן שלו. מורגשת בעוצמה העובדה שאין פרופורציות בין היחס שהוא נותן לליברמן, לבין היחס שהוא מעניק לשאר המפלגות, כולל המפלגה שלו. נתניהו יכול היה לסיים את המו&quot;מ בקלות ובתחושה טובה מצד כל הסיעות, אך הוא מסרב לעשות זאת.
זה התחיל מהעובדה שליברמן מקבל הכל. את החוץ, את המשפטים (ליעקב נאמן), את ביטחון הפנים, את הקליטה, עוד שני משרדים ושלושה-ארבעה סגני שרים, ואחרי כל-כך הרבה דרישות ליברמן מתעקש שהתיקים לא יהוו מכשול לכניסה לממשלה. את ברית הזוגיות שהוא הבטיח ליברמן שכח, את הגיורים הוא זנח ואת שינוי שיטת הממשל הוא רוקן מתוכן. העיקר כרגיל הוא התיקים. לא קיבלנו את המשפטים לפרידמן? – תביאו את נאמן (לא פחות מהפכן מפרידמן) פלוס תיק הקליטה.
מה יישאר למפלגות האחרות? יהדות התורה תקבל את יו&quot;ר ועדת הכספים ואולי עוד סגן שר. ש&quot;ס תקבל את הפנים והשיכון. ומה יישאר למפלגות הדתיות? הפירורים. עשו בשכל האי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Mar 2009 16:12:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10636144</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10636144</comments></item><item><title>איך יוצרים כאן דמוקרטיה נורמלית?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10592880</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שינוי שיטת הממשל הוא אחד העניינים המרכזיים העומדים לפתחה של הממשלה הבאה. ליברמן, קדימה, העבודה והליכוד לא יוותרו על הצורך ברפורמה מקיפה בדרך בה מתנהלות הבחירות בישראל.
כדאי לומר את האמת, המפלגות הללו צודקות. אמנם יציבות שלטונית היא סוג של סיסמא שיזם אהוד אולמרט כדי להמשיך לשלוט למרות כישלונו במלחמת לבנון השניה, אך יש בה סוג של אמת. לא יתכן שממשלה בישראל לא תצליח לאחוז במושכות ההנהגה פחות מ-4 שנים, שלא נדבר על כך שבדרך כלל משך כהונה של ממשלה היא סביב השנתיים וחצי בלבד. לאחר שעוברת מחצית הכהונה כבר מתחילים לחשוב על הקדנציה הבאה, והבחירות התכופות לא טובות לישראל.
אך כיצד יש לבצע את הרפורמה? שלל אפשרויות קיימות כעת על סדר היום, חלקן לקוחות ממודלים של מדינות אחרות. לפני ביצוע שינוי מרחיק לכת כזה צריך לבחון היטב את ההשלכות. כדאי, למשל, לעשות לשם כך סקרים שיבצעו פילוח יותר מדויק של האוכלוסייה ע&quot;פ אזורי מגורים, ועוד דברים נוספים. יש לזכור שאמנם כל חוק הוא ניתן לשינוי, אך כאשר כבר מכוננים דרך חדשה יהיה קשה להחזיר את הגלגל אחורה, או שאז כבר יהיה מאוחר מדי לעשות זאת בשל המציאות הפוליטית החדשה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 03 Mar 2009 12:00:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10592880</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10592880</comments></item><item><title>אחדות בעם ישראל - האם זה אפשרי?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10575593</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבחירות עברו כבר לפני זמן מה. התוצאות מראות את התחזקות הגוש הימני באופן מובהק. לבנימין נתניהו יש את כל הלגיטימציה בעולם להקים ממשלה של 65 חברי כנסת. זהו, ככל הנראה, רצון הציבור. עם ישראל נתן את קולו למפלגות ימניות, שחרטו על דגלן את האג&apos;נדה שלא מנהלים משא ומתן עם הטרור. רוב העם מאוחד תחת הרעיון ששולל שתי מדינות בין הירדן לים התיכון, ומדינת ישראל החליטה שצריך להכריע את הטרור הערבי בכל הכוח.
אך האם על נתניהו לנסות לממש את השאיפה שלו, ולנסות להקים ממשלת אחדות בראשותו, תוך שותפות עם קדימה וציפי לבני?
התשובה הראשונה היא שברור שלא! מה זאת אומרת? מדוע שרוב העם יתרפס תחת הרצונות של לבני, לאחר שהיא (או לפחות הגוש שהיא עומדת בראשו) הפסידה בבחירות? מה פתאום להתפשר על הרעיונות של הימין, שבהם רוב העם מחזיק?
אך לאחר מחשבה עולה בליבי ההרהור, שבעצם ממשלה גדולה היא היחידה שאולי תוכל להתמודד עם האתגרים שעומדים בפני המדינה שלנו. זוהי המדינה של כולנו, גם אלה שלא הצביעו עבור הימין, ואולי צריך לנסות למצוא פתרונות יצירתיים תוך סיעור מוחות של כל גווני הפוליטיקה הישראלית? אולי יש לפתוח בשיח פנים-ישראלי על הד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Feb 2009 14:47:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10575593</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10575593</comments></item><item><title>רק שתי מילים לגבי ה&amp;quot;נושא החם&amp;quot; - אמרתי לכם...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10487288</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אבל זה לא חוכמה, חצי מדינה יכולה להגיד את המשפט הזה.
ירי הרקטות נמשך, ואין לנו אלא להלין על אהוד ברק, הגיבור הגדול שהוסיף לכוחו באיזור העשרה מנדטים לפי הסקרים, שהודיע שהוא מתנגד למבצע גדול נוסף ברצועת עזה.





ולנושא הבא, פוליטיקה:

הבחירות מתקרבות, ואנו יכולים לראות אצל כולם את הרצון האחרון להשפיע על כולנו. ניתן להבחין במיוחד בכל מיני פגישות מוזרות שנערכות, שכאילו יכולות להשפיע במשהו, אבל בת&apos;כלס הן נועדו רק לדבר אחד... גריפת קולות נוספים בבחירות.

אם הרמז לעיל לא היה מובן, אז התכוונתי לפגישה המוזרה של הרב עובדיה יוסף ואלי ישי עם נועם שליט, אביו של גלעד. הפגישה הזאת, שנראית כפעולה חשובה של חיזוק רוחני, ועדכון ע&quot;י חבר הקבינט המדיני-בטחוני מה המצב של גלעד, בעצם לא יכולה לממש את התכלית שלה מכמה סיבות:

1. הפגישה הזאת נערכת רק היום. איפה היה אלי ישי במשך שלוש השנים האחרונות, כשהיה שר בממשלה וחבר הקבינט? מדוע רק עכשיו הוא נזכר להיפגש עם נועם?

2. גם אם הוא היה נפגש איתו, נניח, פעם בחודש, עדיין הוא לא יכול היה לעזור לו בשל העובדה שלאלי ישי אין סמכות לעשות דבר. גם הדיווחים שהו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Feb 2009 09:32:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10487288</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10487288</comments></item><item><title>עדיין מתלבטים למי להצביע? אנחנו עושים בשבילכם סדר - חלק ב&apos;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10471911</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי. סיכמנו את גוש השמאל, אז נמשיך הלאה.


גוש הימין

הליכוד - בראשות בנימין נתניהו

יתרונות:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 Jan 2009 14:10:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10471911</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10471911</comments></item><item><title>עדיין מתלבטים למי להצביע? אנחנו עושים בשבילכם סדר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10468869</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרשימה הבאה מתעתדת להעמיד בפניכם, מתלבטים יקרים, את שלל האפשרויות העומדות בפניכם, בשאלה איזה פתק לשלשל לקלפי בעוד שבועיים. האפשרויות הן רבות ומסובכות, ולהעניק לכולן את הקול אי אפשר.
כמובן שחילוקי הדעות בתוך האוכלוסייה הישראלית הם גדולים, לכן אנסה לחלק את הקולות לפי גושים. לכל מפלגה אציג את היתרונות שלה והחסרונות שלה. אשתדל לשמור ככל הניתן על אובייקטיביות, למרות ההעדפה הברורה שלי לימין, כפי שאתם יכולים כבר לדעת.

הסדר של הצגת המפלגות יהיה לפי גודלן בכנסת הנוכחית, ע&quot;פ הגוש אליו הם משתייכים.

הפעם נתחיל בגוש השמאל.

אוקיי, אז מתחילים.

גוש השמאל (כל מי שמרגיש בעל נטיה ימנית ברורה, שידלג לגוש המתאים):

קדימה - מפלגת השלטון הנוכחית בהנהגת ציפי לבני

יתרונות: מפלגה הממקמת את עצמה בגוש המרכז-שמאלה. אם אתם בעלי נטיה קלה לשמאל הפוליטי בישראל, עליכם לתת את קולכם למפלגת קדימה. המפלגה מבוססת בעיקר על יוצאי ליכוד, המכירים היטב את נבחי הפוליטיקה בישראל, ועם כמה יוצאי עבודה. היתרון המרכזי בקדימה הוא ציפי לבני, יושבת הראש. היא נקיה כמו שלג. היא לא נופלת מהכיסא בגלל לחצים, הן מבית והן מחוץ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 28 Jan 2009 15:28:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10468869</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10468869</comments></item><item><title>ושוב אנחנו משלמים את מחיר ה&apos;כמעט&apos;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10464939</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר הגענו לכמעט ניצחון. רק כמעט. המנהיגים שלנו החליטו שהם הצליחו להשיג את כל המטרות של המבצע בעזה. הם הצליחו לשקם את ההרתעה, הצליחו להכות בחמאס אחת אפיים, הצליחו להביא לשקט על ערי ישראל, הצליחו להביא שלום על חיילינו. הצליחו!

ואז אנחנו מתעוררים לעוד בוקר של שכול וכאב. והכל למה? בגלל שלא הגענו לניצחון ולהכרעה כפי שנדרש מכל מדינה נורמלית שמגנה על חיי ואיכות חיי אזרחיה, כל אזרחיה. הצלחנו להגיע רק ל&apos;כמעט&apos; ניצחון.

אני אשאל את השאלה הזאת פעם נוספת: האם הלחץ הבינלאומי היה כ&quot;כ בלתי נסבל שהייתה ממש חובה לעצור את המבצע הזה? האם לא היה אפשר להחזיק עם הלחץ עוד שבוע-שבועיים, ולסיים עם סאגת הטילים, לפחות לפרק הזמן הקרוב?

האירוע היום בגבול הרצועה הוכיח שוב את מה שכבר ידענו. הוא הוכיח שפעולות חד צדדיות הן תמיד גרועות! אם הייתה לנו יכולת חוץ טובה, היינו מגיעים להסכם הפסקת אש שמונע את ההתעצמות הצבאית של חוליות הטרור בעזה. הסכם שהיה הוגן, הן כלפי תושבי הדרום המסכנים שכל שהם מבקשים הוא קצת שקט, והן כלפי האוכלוסיה האזרחית בעזה. כמובן שכל סיוע צריך להיבחן היטב האם הוא מגיע למקומות הנכונים, ולא משומש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Jan 2009 15:17:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10464939</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10464939</comments></item><item><title>האם מנהיג צריך לדעת הכל?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10445734</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמעתי ראיון עם הרב פרופ&apos; דניאל הרשקוביץ, יו&quot;ר מפלגת &quot;הבית היהודי&quot;, המפלגה שמחליפה את המפד&quot;ל הותיקה. במהלך הראיון המראיין שאל אותו מספר שאלות לגבי השקפת עולמו. השאלות נגעו בעיקר לנושא של אישרור בג&quot;ץ את ההתמודדות של המפלגות הערביות, בל&quot;ד ורע&quot;ם-תע&quot;ל, בבחירות הקרובות. לאחר שהרשקוביץ אמר שהוא אינו מסכים לפסיקה המסוכנת של בית המשפט העליון, אך מצד שני זה לא מה שימנע ממנו להאמין במדינת ישראל ובפוטנציאל הרוחני שלה, שאל אותו המראיין האם לדעתו יש לחוקק חוק שמונע מבג&quot;ץ לפסול חוקים. הרשקוביץ התבלבל לרגע, ואמר שהוא לא עסק עדיין בסוגיה זו. הוא רק אמר שמצד אחד יש להגביל את בג&quot;ץ, אך מצד שני פסילת חוקים יכולה להיעשות במקום שיש חוקה והכנסת מחוקקת חוק שנוגד אותה.

רציתי לדון בשאלה האם על מנהיג מפלגה או ציבור חלה החובה לתת את הדין על כל שאלה שישאלו אותו מיידית? האם מותר למתמודד לכנסת שתהיה שאלה שהוא יוכל לענות עליה שהוא עדיין לא דן בסוגייה זאת עם חבריו למפלגה, ולכן אין לו תשובה?

לעניות דעתי התשובה היא: כן! ואולי זה אף רצוי.

האם אדם צריך לדעת הכל? האם הוא לא צריך להתייעץ עם אנשים המבינים בתחום יותר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Jan 2009 16:30:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10445734</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10445734</comments></item><item><title>הגזענות של ארה&amp;quot;ב או שלנו?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10441306</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השבעת אובמה עברה ללא תקלות. כולם מחייכים ושמחים. כולם מרגישים שאנחנו חלק מההסטוריה כעת.
אפרו-אמריקני, בעבר הלא רחוק אבותיו היו עם של עבדים, הופך להיות הנשיא של ארצות הברית. העולם כולו באופוריה. ניצחנו את הגזענות ואת האפליה.






בואו נדמיין מצב דמיוני (והוא לא דמיוני כ&quot;כ), שלמדינת ישראל נבחר ראש ממשלה ספרדי, או אולי אפילו תימני. אין ספק שההתרגשות בקרב אחינו יוצאי עדות המזרח הייתה גדולה מאוד, גם אם לא הייתה מגיעה לרמות של השמחה האמריקנית. אך מה זה אומר עליו? האם זה אומר שהוא יהיה ראש ממשלה גרוע? או אולי לחלופין שהוא יהיה ראש ממשלה טוב?

כדי להיות ראוי למשרת ראש הממשלה לא צריך להיות פולני/כורדי/צ&apos;כי/רוסי וכו&apos;, אלא צריך להיות ראש ממשלה טוב! להיות איש שהציבור אוהב, ומעריך את היכולת שלו להצליח בתפקיד החשוב.

את זה האמריקנים שכחו, ובעיקבותיהם אולי גם אנחנו.
מספיק לראות את הכותרות בעיתונים, שיכלו לעשות copy-paste על העיתונים מלפני כמה חודשים כאשר אובמה ניצח בבחירות. הן צעקו מאושר על היום ההיסטורי שבועבד יכול להפוך לנשיא. אין ספק גם שזאת הסיבה שהוא ניצח בבחירות. קחו אדם בעל אותם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Jan 2009 09:27:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10441306</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10441306</comments></item><item><title>ניצחנו במלחמה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10434813</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסתיים לו מבצע &quot;עופרת יצוקה&quot;. מספר שבועות של מלחמה בחמאס העזתי, מספר שבועות של הצלחה צבאית כבירה.
ההצלחה הייתה גדולה במישור הצבאי, מה שמעורר את השאלה המאוד מתבקשת:
למה עצרנו?!

האם הלחץ הבין-לאומי היה עד-כדי-כך בלתי נסבל? האם השגנו את כל היעדים? האם חטפנו מכה קשה בגללה עדיף לסגת לעת עתה? האם באמת אין לנו יותר מה לעשות בעזה? האם הופסק הירי על הדרוםותופסק ההתחמשות וההתעצמות של החמאס?

התשובה לשאלות הללו היא לא!

הלחץ הבין-לאומי היה סביל. לא השגנו את כל היעדים של המבצע (מישהואמר גלעד שליט?), ב&quot;ה לא חטפנו מכה קשה, ומצד שני יש עוד הרבה מה לעשות בעזה. לא הופסק הירי על הדרום. הכי הרבה נשיג רגיעה כמו שהייתה לפני פרוץ המבצע. מה שבטוח הוא שהפלסטינים ימשיכו לייצר/לייבא כמויות של נשק וטילים בשביל המערכה הבאה שעוד תבוא.

אז, אם כן, למה החליטו בדרג המדיני של המדינה על הפסקת אש חד צדדית?
האמת קשה אולי לשמיעה, אבל היא די ברורה:
חבר&apos;ה, עכשיו בחירות!
לא סיימנו? בסדר, חכו שלושה-ארבעה שבועות, ונמשיך.

ובאמת, אפשר לראות שכל מי שנוגע להחלטה הזו על הפסקת אש ברגע זה יוצא נשכר מההחלטה:

אהוד ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Jan 2009 15:07:00 +0200</pubDate><author>gopublic1@gmail.com (gopublic)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612646&amp;blogcode=10434813</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612646&amp;blog=10434813</comments></item></channel></rss>