http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488oh baby here comes the sound!heCopyright 2026 Dizzy.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/88/24/61/612488/misc/18609799.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=13634537<div align="right" dir="rtl">יש לי טאבלט ואני מציירת נונ-סטופ אומייגאד. טוב זהו</div>Tue, 15 Jan 2013 12:46:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=13634537http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=13634537http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=13627057<div align="right" dir="rtl">לא כתבתי כאן כבר נצח פלוס, אז בקצרה (לא כי אכפת לי להלאות אתכם בפרטים, פשוט אין בי כוחות לכתוב בארוכה) אני משתדלת ללמוד, אבל עקב מזג האוויר נבצר ממני לעשות כל דבר בסגנון. ממש. עדיין כותבת בישרא, כמובן. יש לי בלוג נעול שאני מנהלת כבר מכיתה ט' (ואני ב-י"ב, אני נורא גאה בעצמי על זה) עד עכשיו. האמת היא, שהיום גם עדכנתי בו. אני מעדכנת בו בקביעות פסיכית, מה שנורא לא מתאים לי. באמת. את הבלוג הזה יש לי מכיתה ח', אפילו שרובו עבר לטיוטות, חבל, אבל מביך אותי לקרוא אותם. לא יכולה לתאר לעצמי עד כמה אחרים יובכו, ועד כמה אני בעצמי אתבייש כשיקראו את אותם פוסטים ארורים. במעבר חד, מהדיכאון היחסית מזעזע שהייתי בו, אני יכולה לומר עכשיו שאני אפילו חיובית פלוס. פחדתי נורא שלא יגייסו אותי עד שיצאתי לגדנ"ע, בעצם. שהיה מושלם מכל הבחינות. באמת. הייתי חיה. רצתי יותר מרבע מהבנים בשכבה. וכמובן שרימיתי בשקילה בצו הראשון כדי שלא יעיפו אותי על תת- משקל, אז אין סיבה בעולם שלא אתגייס. בינתיים חשבתי על כמה תפקידים, הראשון מהם אפילו קרבי (בהמלצת המפקד מהגדנ"ע שאמר שאני עקשנית מספיק בשביל לקבל אותו). אני מתכננת על</div>Wed, 09 Jan 2013 19:27:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=13627057http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=13627057http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=13128809<div align="right" dir="rtl">ואיך לפעמים אני לא רואה אחרים או מעבר לעצמי, או פחות משהייתי פעם אני פחות משהייתי פעם בכל מובן, הדבר היחידי שקבוע אצלי כרגע הוא הסוג שאני מעשנת- וזהו. אני לא קבועה, שום דבר לא יציב ואיך אני תמיד טועה ואשמה אבל איך לפעמים אני מפספסת דברים שעכשיו נראים לי כל כך חשובים ואיך לא ראיתי. טיפשה, ואני.</div>Tue, 20 Mar 2012 23:29:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=13128809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=13128809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12897633<div align="right" dir="rtl">אבל כאילו את שמנה ומכוערת אז ביי. (:</div>Sun, 27 Nov 2011 20:39:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12897633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=12897633http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12878439<div align="right" dir="rtl">ובאמת חשבת שזה יצא לפועל היום? חחח יו איזו חמודה אני כשאני אופטימית. הבטחות ששוות לתחת, מילה ששווה לתחת. וזה הכל דיבור מעצבים, אבל אני כבר מתחילה לקחת את זה אישית. דוגרי, לוקחת אישית. שונאת שאומרים לי שהמילה שלי לא שווה כלום, כשהמילה של אחרים ('אחרים', סתם לא בא לי להיות ספציפית) עוד יותר שווה לתחת. יא אללה, כמה שזה מעצבן. כמה שאני שונאת שלא נלחמים עליי בשטויות האלה. ברצינות, שבדברים הגדולים והרציניים אני לא מצפה ליותר מדי, אבל בשטויות כאלה אני מצפה לקצת יותר ממינימום של מינימום. מרגישה שלאף אחד לא אכפת, מרגישה שלי לא אכפת, אז זה עוד יותר מציק. אפילו שזה שולל ממני את הזכות להתלונן. הורמונים עאלק. תראו לי בחורה שלא תתעצבן מדבר כזה. צריכה לקנות חפיסה צריכה להשלים על העירוטופ צריכה 30, אולי אפילו 48. אני אחרי 92 וחצי, 93. לא מצליחה להשאיר את האוכל בקיבה ובא לי שוקו, כוסעאמק.</div>Thu, 17 Nov 2011 18:35:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12878439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=12878439http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12857639<div align="right" dir="rtl">אני רוצה שתסתכלי עליי כשאת עצבנית, אני רוצה שתחשבי עליי כשאת אוכלת, בחיי שאני רוצה שקצת יכאב לך, אני רוצה שתפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה, אני רוצה שתפסיקי להעמיד פנים שלא אכפת לך, אני רוצה שתפסיקי לתפוס מעצמך בוגרת, כי את ממש לא. אני רוצה שתפסיקי להתעסק בדברים שהם כל כך לא לרמה שלך, אני רוצה שתפסיקי להתייחס לזה בכזאת קלות דעת, אני רוצה שהכל יתפוצץ, רק כדי שתביני שטעית. ואם את באמת לא רוצה להשאר, בבקשה אל תדחי את הקץ. אני ילדה גדולה ואני בטוחה שזה לא יהרוג אותי. בדוגרי, אני בעיקר רוצה שתפסיקי.</div>Mon, 07 Nov 2011 22:11:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12857639http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=12857639http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12828215<div align="right" dir="rtl">לא בטוחה מה נסגר איתי, הכל פשוט רגיל מדי. אולי זה בכלל לא רע, אני לא יודעת. ממ, הכל כרגיל. הצלחתי לשכנע את אבא לקנות שיבולת שועל, הוא קנה את הלא נכונה. בפעם הבאה אלך איתו, אולי נסתדר. קוואקר? חחח. מפחיתה קצת בסיגריות, היום למשל- מותר לי שש. זה אומר שנשארה עוד אחת, אבל אמרתי לעצמי שאעשן רק כשאני בביה"ס. אז זהו להיום. חמש זה די סביר. מעט. אפילו לא מרגישה צורך לעשן, וזה די נחמד. לימודים כרגיל, כמובן. אוה! משהו! אתמול התעופפתי לי לתחנה המרכזית כדי לקנות מתנה למר תומר, אז קניתי. משם התעופפתי לכלי זמר וקניתי את החלק השני של המתנה, והיה קסם. אני מסתובבת עם בערך 110 ש"ח בארנק, משמע שהגיע הזמן לחסוך שוב. עוד לא שברתי, וזה די מרגיע אותי. לא מרגישה צורך, גם ככה אין עם מה. אני מתחילה לחשוב על לגרור את התחת לפיתוח קול לאחרונה, אפילו שאני קצת כשלון- אולי זה יעשה לי טוב. היום חזרות, ואני מתכוונת לתת בראבק. (: חוץ מזה, אין יותר מדי. מתפללת שיחזירו לנו את תיאטרון, המורה חולה. </div>Mon, 24 Oct 2011 15:11:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12828215http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=12828215http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12825371<div align="right" dir="rtl">הלוואי והייתי יכולה לשכנע את עצמי אחרת, יכול היה להיות הרבה יותר קל. אבל בסדר, זה בסדר (:</div>Sat, 22 Oct 2011 23:05:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12825371http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=12825371http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12812896<div align="right" dir="rtl">אני בת שש עשרה, וזה מוזר לי נורא. העיקרון שבדבר. זה מוצא חן בעיניי, וזהו (: יום הולדת שמח. &hearts; (לגמרי פינקתי את עצמי עם הלב הזה הרגע ^)</div>Tue, 18 Oct 2011 01:21:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12812896http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=12812896http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12796852<div align="right" dir="rtl">לא יודעת מה לא, אמרתי כותרת- זה מה שיצא. אני עדיין חולה, אפילו אם פחות חולה. יצאתי מהבית אתמול, למסיבת יום הולדת שהייתה ממש בקצה הרחוב. בית פרטי שהוא למעשה גן ילדים, מה שממש מצא חן בעיניי, וריק מהורים. דווקא ממש מתוק, ולא עם זרים. סולידי, נחמד. הסתובבתי בחדרים, שכל דבר בהם זעק גן, ומצאתי את הספר שהיה הספר האהוב עליי כשהייתי ילדה קטנה, 'הזחל הרעב' (הכנס בדיחת 'את לא אוכלת, אז זה מצחיק' כאן). הייתה קצת מוזיקה, וכמה דפי צביעה- אפילו לגו. בריכת הכדורים הייתה השיא. אז, ש' בן שבע עשרה, מה שממש מוזר. זה אומר, והרי לכם חישוב מהיר ומשגע, שבשנה הבאה הוא בן שמונה עשרה. ממש כמו נ', ועוד המון אחרים שהיו במסיבה ההיא. ואני מודה שזה מעט מוזר, כי שמונה עשרה זכור לי משנים קודמות כגיל שנתפש כזקן (על מהחלל החיצון הקיצון). אבל בדוגרי, נשארו לי עוד שנתיים. עוד שבוע בדיוק אני בת שש עשרה, אני כבר בי"א, עוד שנתיים בערך צבא (נחשו את מי לא מגייסים, נו, נחשו!), החיים שלי מגיעים לסופם בערך עוד כלום זמן. אחריות לא באה לי בטוב, וכל הפוסט הזה הוא התבכיינות וגוש ענקי של זיוני שכל, בכלל, אני נורא לא עצמי בפוסט הזה,</div>Tue, 11 Oct 2011 17:59:00 +0200amitush890@gmail.com (Dizzy.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612488&blogcode=12796852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612488&blog=12796852