<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Nothing is gonna change my world.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479</link><description>Nothing is gonna change my world.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 SuperWriter.~. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Nothing is gonna change my world.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479</link><url></url></image><item><title>תקופות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10423218</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התגיבו? O.O
למטה.
V&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Jan 2009 16:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SuperWriter.~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10423218</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612479&amp;blog=10423218</comments></item><item><title>תקופות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10420060</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתחתי את העיניים.
הגשם הרטיב את החלון, והכל נראה מעורפל בחוץ. הפנסים האירו את טיפות הגשם, שהתעקשו להמשיך לדפוק על החלון.
המכונית המשיכה לנסוע במהירות, ואני הרגשתי קצת מפוחדת. אני לא אוהבת להתקדם מהר.
הגשם הזכיר לי זכרונות לא נעימים שהייתי מעדיפה לשכוח.
עצמתי את העיניים שוב, וניסיתי להתרכז בקולות של הגשם. הגשם התחזק. בקושי יכולתי להתרכז בגלל שכל הזמן דאגתי למקרה שתקרה תאונה.
הזכרונות הרעים חזרו אלי, אבל הפעם נתתי להם להציף אותי בנוסטלגיה.
פתאום הבנתי שהגשם החזק הוא הדמייה מסויימת למצב שלי, למעיין תקופה שעוברת.
כי הכל בזמן האחרון נראה לי מעורפל, אני לא יודעת לאן אני הולכת.
קשה לי לחשוב, אני מנסה לדאוג להכל, אני מפחדת להיפגע.
התקדמתי מהר מידי.
אני צריכה לשבת, להירגע, להאט, להיות אופטימית ובסוף אני אעבור את המסלול בשלום.
אני צריכה להשאיר את העבר מאחור, ולא לפחד משום תאונה שיכולה לקרות לי בדרך, כי זה הדבר הכי טבעי שיוכל לקרות לי.
אני מקווה ויודעת שאני אעבור את התקופה הזאת.
אבל אני מקווה שזה לא יהיה קשה כמו שאני חושבת שזה יהיה.
יומטוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Jan 2009 18:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SuperWriter.~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10420060</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612479&amp;blog=10420060</comments></item><item><title>UnPerfection.com</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10392245</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה מבולבלת..
אני לא מצליחה לעשות שום דבר כמו שצריך בזמן האחרון.
אני מרגישה שאני מאבדת שליטה.. שאני הולכת לאיבוד ודואכת לאט לאט.
אני מתפוררת. אני לא מצליחה לחשוב באופטימיות אפילו לא לשנייה אחת.
כל הזמן אני רודפת אחרי השלמות, אני מחפשת את מי שאני רוצה להיות, אבל לא מסתכלת על מי שאני, על הצדדים הטובים שבי.
אני מפחדת לאבד את החברות שלי עם הטיפשות שלי, שיקרה את מה שקרה לי כבר כ&quot;כ הרבה פעמים..
שיקרה מה שפחדתי ממנו כל כך.
שאני לא אעמוד בקצב, שאני אכנע, שאני אהפוך לשפוטה, שאני אקרע בין שני עולמות שונים.
שאני אפתח את הפה המכוער שלי ואסתבך שוב.
אבל הכי אני פוחדת שהן ישאירו אותי בצד.. שאני אשאר לבד, בגלל רושם מוטעה שכבר התלבש עלי מזמן.
הגעתי למצב שאני לא בטוחה בשום מילה שאני אומרת, כי אני מפחדת לעשות טעויות.
והתכונה הזאת שבי.. מכשילה אותי פעם אחרי פעם,
ואני לא מצליחה ללמוד ממנה לקח.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 Jan 2009 22:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SuperWriter.~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10392245</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612479&amp;blog=10392245</comments></item><item><title>ניו ייר. || מלחמה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10380616</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כוסאמק, תגיבו כבר אנשים.
למטה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Jan 2009 21:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SuperWriter.~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10380616</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612479&amp;blog=10380616</comments></item><item><title>ניו ייר. || מלחמה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10380038</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Happy New Year.
בכל שנה יש עליות וירידות, והשנה הזאת הייתה דיי בסדר.
אני חייבת להודות שלמדתי ממנה הרבה יותר ממה שציפיתי.. פשוט לא הפסקתי ללמוד על החיים, על הסובבים אותי, על חברות, על דרכים מסויימות, על תכונות של אנשים.. על אהבות, שינויים ואוקסימורונים.
זאת הייתה חוויה אחת גדולה, שאם תשאלו כמה וכמה אנשים, הם יקראו לה התבגרות.
לדעת לוותר, לדעת מי חבר ומי לא. לדעת לזהות מקרים, להיזהר מנפילות אפשריות, למנוע.
אז שלכולנו תהיה שנת שלום אהבה הצלחה עושר בריאות יופי למידה חברות סקרנות חלומות מציאות שלווה הגשמות צחוק נימוס שקט ניקיון שמחה חיסכון הסכמה חידושים אושר ביטחון עליות מתיקות ניסיונות ניצחון קשרים ייחוד משפחה יושר התחשבות שלמות דיוק נדיבות תקווה מזל.

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

המלחמה הזאת.
מעולם לא ידעתי מה זאת בעצם מלחמה.
כל רגע מן חיי היה שופע בתמימות וידיעה שלכלדבר בעולם יש פתרון, שהכל יהיה בסדר.
עד אתמול בלילה, עד שראיתי בטלויזיה שידורים ישירים מעזה, הפיצוצים, האמבולנסים, הפצועים, החיילים הצועדים לעבר המציאות הקשה ובידיעה שכל רגע אחד מהם יוכל להיחטף, להיפצע, ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Jan 2009 17:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SuperWriter.~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10380038</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612479&amp;blog=10380038</comments></item><item><title>I hate that I love you.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10333223</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברו חודשיים, ועדיין לא התגברתי.קשה לי להפנים שאנחנו כבר לא מדברים, אחרי שבע שנים של ידידות.קשה לי להפנים שקרה הדבר הכ&quot;כ לא הגיוני הזה, שהצליח להפריד בינינו.ואני יודעת שרבנו יותר מידי, ואני יודעת שגם אני לא הייתי בסדר,אבל אני הייתי הקורבן העיקרי פה, ופגעת בי ממש חזק.נדחפת לי לחיים,הסטת את החברות שלי נגדי,הקמת איתן חבורות,התעלמת ממני,קללת אותי,ולא היית שם כשהייתי צריכה אותך.דחפת את הידידה הכי טובה וישנה שיכלה להיות לך הצידה בגלל חבורת ילדות.והדבר הכי כואב, זה שהייתה לך בעיה להכיר לי את החברים שלך. כבשת את השטחים שלי ולא נתת לי הזדמנות להילחם.כנראה שלא הייתי חשובה לך כמו שאמרת, שלא הייתי יפה בעיניך כמו שאמרת.אתה חתיכת שקרן מניאק. אבל אני רוצה אותך בחזרה, שתהיה רק שלי, כמו פעם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SuperWriter.~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10333223</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612479&amp;blog=10333223</comments></item><item><title>פוסט פתיחה. :]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10317378</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יוהווווו.
הנה עוד בלוג.
אם לומר את האמת.. יש לי כבר בלוג.
פתחתי את הבלוג הזה, כדי שאף אחד מהחברים שלי לא ידע עליו.
כדי שאני אוכל לפרוק את הכל ולכתוב איך אני באמת מרגישה, ושיקשיבו לי.
כדי שיגיבו לי תגובות, שיזדהו איתי, שיתנו לי טיפים.
אז אנשים, אל תהרסו את זה, אם יש לכם משהו רע להגיד, תשמרו את זה לעצמכם.
תודה שבזבזתם זמן מהחיים שלכם כדי לקרוא את זה 
ביי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Dec 2008 16:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SuperWriter.~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612479&amp;blogcode=10317378</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612479&amp;blog=10317378</comments></item></channel></rss>