<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>in side out</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מעלמי. All Rights Reserved.</copyright><image><title>in side out</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246</link><url></url></image><item><title>יום שלישי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=12109924</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש אנשים שלעולם לא יתנו לך להתאהב בהם עד הסוף.
כאלו שחוששים שתפקחי עיניים בחושך שלהם, תראי את העירום שלהם ותעלמי.

מה שמצחיק בכל הסיפור, שבסוף היום אני מוצאת את עצמי באותו מקום.
תקועה בתוך גופי שלי -הגוף שאני שונאת כל יום בצורה אחרת. 
מוכנה רק להביט בהשתקפות המראה, לבכות ולהתפאל וואו יום נחמד שהסתדר לי השיער...

ואני לא יותר טובה מאף אחד שעומד מולי.
גם אני בעיה
גם אני פרויקט... כל היום צועקים לי תאבחני אותי אני פרויקט.
פרויקט בתחת של המדינה. גם אני כמו כולם מחכה בתור לאישור שאני בסדר כל היום.

שבעצם,
כל מה שאני רוצה
להתעורר איתך בבוקר - קפה, סיגריה
להביט לך בעיניים - הכל בסדר
להיות גשר ונהר
להיות הלכלוך וכביסה. מה הטעם בחיים אם לא.

ובכלל.
הכל זמני פה במילא,
אז בואו נשתגע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 19 Oct 2010 14:21:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=12109924</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=12109924</comments></item><item><title>יש אנשים עם חמש אצבעות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11342849</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;רגשות. 

אני מרגישה רק כאבים פיזיים כמו בחילה, כאבי ראש וגירודים. 

אני יכולה להרגיש את העיניים שלי בוערות בעישונים כמו מדורה רטובה. אולי
אני רוצה לבכות, אולי אני רוצה לכעוס, לא יודעת. את שניהם אני לא רוצה להרגיש. 

מה אני כן רוצה? לא מצליחה לחשוב על שום דבר.

ראש ריק, 

גוף כמו פרי עשוי מקליפות. למרות שסביבי אני רואה אנשים יותר עטופים ממני,

מפוזרים על הארץ כמו פירות רקובים. 

ומנגד - שוב אני מגלה עד כמה אנשים מורכבים וצודקים. 

בני אדם יכולים להסתובב בעולם ולהיות עיוורים. כמעט כולנו עיוורים ודווקא
אלו שבאמת לא יכולים לראות כל כך מודעים למה שקורה סביבם.

&lt;p class=&quot;MsoNo&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Oct 2009 02:33:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11342849</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=11342849</comments></item><item><title>זריחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11314023</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בוקר רטוב
פיסלתי פנים
עצבעות מחליקות סביב העיניים
יוצקות חיים בחומר מת.
שילבתי ידיים ולשתי את שתיהן,
&lt;SPAN style=&quot;FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; mso-as&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Oct 2009 16:30:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11314023</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=11314023</comments></item><item><title>עץ, ים, עופרת, יבשה, מדורה, גבעה, בור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11230542</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך לכולם יש את המילים להגיד מה שהם באמת מתכוונים 
איפה לשים נקודה, איפה לשים פסיק.
איפה להמשיך ואיפה להפסיק
כמו במערבולת בים, אני לא מצליחה לומר דבר
שום דבר לא יוצא כמו שאני באמת רוצה.
אני מתחילה-ומפסיקה-ממשיכה-ומוחקת
איפה המילים 

פעם ראיתי ספר של פרידה קאלו,
היו שם המון ציורים שלה וגם סתם שירבוטים, וגם קטעים מהיומן שלה
מלא שירים שהיא כתבה.
כל השירים שלה היו בנויים ממילים. אוסף של מילים אחת אחרי השניה.
ולמרות שזה לא אמר שום דבר, אלו היו השירים הכי אמיתיים.
כי על מילה אחרי מילה אין באמת מה לחשוב, זה יוצא ישר מתוך הלב, מתוך האסוציאציה.

אני יכולה לקנא באנשים שיכולים להראות את עצמם באמת,
להראות את החיים שלהם בלי להתבייש, בלי לפחד. בעצם, אולי זה להתמודד עם הפחד תוכדאי שאתה מראה אותו.
להיות פחדן זה לפעמים להיות אמיץ.
גם ההפך.

אני מקנאה באנשים שיודעים לכתוב, לכתוב ולגעת באנשים עם הכתיבה שלהם.
רב הפעמים זה יוצא בלי כוונה.

אני מנסה לכתוב ולא יוצא לי שום דבר מעניין להגיד.
כל מה שאני מרגישה עכשיו זה מין כאב מציק בחזה,
שמספר לי על הטעויות שלי ועל הפרידות שלי.
אז מה ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Sep 2009 23:35:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11230542</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=11230542</comments></item><item><title>קטע מיומן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11179064</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קשה לי לחשוב על אהבה כי זה ישר מעלה בי את הפרידה.איך אפשר להתאהב כשאני יודעת שיהיה לזה סוף?בסוף אני חייבת להשלים עם הסוף. תמיד אפשר לראות גם את הצד השני - זה שינוי, מעבר, התחדשות.אני משתנה, מתבגרת, מתפתחת. שום דבר הוא לא לנצח ו&quot;הכל עובר בסוף&quot;.יש בזה משהו מרגיע וגם משהו שגורם לי לרצות לבכות בכי נוראי.בסופו של דבר כולנו אותו הדבר, חיים ומתים על אהבה. המון אהבה.בסופו של דבר תמיד נגיע למקומות שבו נפרד מחברים ומהאהבות שלנו,אך אף פעם לא נפרד מעצמינו. וזה הפתק שאני רושמת לעצמי היום על המראה.&quot;כל מיני דמויות עפות בתוך החדר,פיות מכשפות ודובונים עם כנפיים.אפשר לראות מגבת תלויה על הדלתוליד המראה, כוכב ים מחוספס.&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Aug 2009 16:25:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11179064</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=11179064</comments></item><item><title>חזרה למציאות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11175964</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Aug 2009 14:35:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11175964</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=11175964</comments></item><item><title>התגברות והתבגרות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11143947</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום שמעתי קולות רחוקים מחלוני,
ביתי היה צר ולא הכיל את כל גופי.
לבי פעם בקצב- לחש לי למהר,
ויצאתי למצוא לעצמי, אהוב אחר. 

אספתי פחדים שטבעו בתוך עורי,
אותם אתה נטשת עמוק בתוך תוכי.
&lt;SPAN styl&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 Aug 2009 21:01:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11143947</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=11143947</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11065417</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר שני לילות שאני לא ממש ישנה.מנסה להשאר נאמנה לעצמי, לשבת בקפה ב12 בלילה, לחכות שהבחור הזה יבוא לדבר איתי ולהשאר פתטית מאוד.בסוף עשיתי את זה הערב, לא רציתי לחזור הביתה. לא רציתי להיות פה לבד ולהרגיש לבד.חתולה ג&apos;ינג&apos;ית בלי עין הלכה שם וקראתי לה. במשך הרבה מאוד זמן ליטפתי אותה, הרגשתי שאנחנו דומות.ששתינו צריכות אהבה עכשיו ותשומת לב, ששתינו פגומות קצת.בסוף היום אי אפשר להתחמק מהלבד הזה,אני מנסה להתגונן ולעשות דברים אחרים... אחכ לא מצליחה לישון.בסוף חזרתי הביתה למרות שהבחור היה שם וגם דיבר איתי, לא התייחסתי אליו. אולי רציתי שהוא ימשיך.התקלחתי והייתה לי הרגשה שאני לא מצליחה להרגיש את המים על הגוף, בכל זאת ניסיתי להסתתר בתוכם,הסתכלתי על עצמי במראה, השיער רטוב ולא מסורק, עיניים חצי נרדמות ותחושת חוסר נוחות בגוף שלי-לא מצליחה לאהוב את עצמי.מה אני בלעדיו? עברו כבר 5 שבועות ועדין יש לי חור בלב שאני לא מצליחה למלא, אני מפחדת אני כועסת. אני כבר לא יודעת כלום.לפעמים זה נראה שאין טעם לחוות חוויות אם אין עם מי לשתף אותם. איך מתגברים? איך מפסיקים לאהוב? אולי זה אף פעם לא עובר וככה אני אמשיך הלאה עם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Jul 2009 00:25:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=11065417</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=11065417</comments></item><item><title>קשה יותר לנשום כשהחלון סגור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=10868360</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשהחושך יורד, הכל עולה.
שוחה בתוך נשימות ריקות,
שופעת דמיונות.
אני נוסעת רחוק, אני בעולם יפה אחר.
אני רוקדת.

כשהחושך יורד, הכל עולה.
כל אדם הוא פאזל, המחפש אחר החסר.
בסופו של יום, לכל אחד חסרים חלקים, 
ואם ארצה או לא ארצה, 
לבסוף אני אמצא- 
את אלו שצפים בחושך.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 May 2009 23:39:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=10868360</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=10868360</comments></item><item><title>הצומת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=10673261</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשאראה אותולא אדע אם לחבק אותו כמו גוויה ששבה לחייאו לסטור לו ולהעלם לתמיד.כל הזמן אני מגיעה לצומת דרכיםובתקופות משתנות אני מבינה שתמיד אחזור לנקודות דאגה ובדידות. הזמן מושך קדימה ואני רוצה לעצור רגע, לראות את הנוף. במקום אני מסתובבת סביב עצמי בגרון מלא דמעות שלא יוצאות וכאבי ראש.אני מדמיינת את העתיד כמו גן פורח וצלקות, אני לא מאמינה שאצליח להשען על עצמי תמיד ולהשגיח עלי.מה אני אוהבת? מה אני רוצה? &quot;לאן הרוח לוקחת אותך?&quot; כל אחד מנסה לגרור אותי איתו ואין לי ידיים לאחוז בדעות שלי.אולי כשאתעורר מחר אני אחוש שוב את הריק בין המחשבות שלא נוטשות, מעדיפה לא לחשוב על כלום שלא אתמוטט מרב קונפליקטים. אני בכלל לא יודעת מה זה לברוח, אני בכלל לא יודעת מה זה חופש.כשאראה אותו אני לא אדע מה לעשות.אני לא אדע אם אני עדיין אוהבת אותו בכלל.או את עצמי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Mar 2009 14:40:00 +0200</pubDate><author>alma26@Walla.co.il (מעלמי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=61246&amp;blogcode=10673261</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=61246&amp;blog=10673261</comments></item></channel></rss>