http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828וואו.... איזה אבסורד, אותו מקרר בגישה כל כך שונה! רוצה עוד, עוד..heCopyright 2026 כבדה בעולם. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10494645<div align="right" dir="rtl">בחור:"קשה באימונים קל בפאב" אני: "קל בפאב...העלאק" בחור: "כן קל בפאב את תראי!" אני: "תשמע אני לא חושבת אני צריכה להיות כמו שאתה מצפה בשביל שיהיה לי קל בפאב לדוגמא,ברוך השם נומר ככה..בורכתי בפנים וגנים יחסית יפים וטובים מספיק בשביל שאני אוכל גם להרגיש "קל בפאב" וגם תראה, אני לא חושבת שבחורה צריכה להיות כוסית בשביל שיהיה לה יותר קל. היא צריכה להיות עצמה" בחור: "אני מצטער להגיד לך אבל את חיה בסרט... תחזרי לוידיאומאט להחזיר להם את הסרט שאת חיה בו!!" אני: "מה אתה רציני? חח" בחור: "כן, את חיה בסרט" אני: "חבל מאד אבל אנירואה שאתה מאד נהנת לצפות בו....." פאקינג טיפש.... מנסה להתחיל איתי וברגע שקוטלים אותו הוא מתהפך עלי. בחורים, טיפשים ודפ"רים.</div>Wed, 04 Feb 2009 00:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10494645http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10494645http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10485984<div align="right" dir="rtl">ממשיכה הלאה..... לבגרות השניה במתמטיקה כבר ניגשתי. יש לי חופש של שבוע מלימודים, טוב חופש למחצה. טוב לי חוץ מהדבר המדובר. כבר לא כזה אכפת ......</div>Sun, 01 Feb 2009 21:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10485984http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10485984http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10456605<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת מה לחשוב על המקום הזה שיצרתי לעצמי פה בישרא בלוג. אבל מה שבטוח, אני לא רוצה שזה יהיה באמת המציאות שלי. וכמה חבל...כי את בחורה יפה עם הרבה פוטנציאל. וזה שאת שמנה, אולי זה משהו שמוסיף לך? (לא.........) </div>Sun, 25 Jan 2009 01:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10456605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10456605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10446397<div align="right" dir="rtl">למה רק זקנים מתחילים איתי? איזה גועל נפש. את רציני שמנה, עדיין לא קלטת? אין לך סיבה להיות מאושרת. מה את פאקינג אוכלת במסעדה עוגה עם קצפת, איפה הרחמים העצמיים שלך?</div>Thu, 22 Jan 2009 19:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10446397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10446397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10440853<div align="right" dir="rtl">איך אני שונאת שממליצים לי ללכת לדיאטנית. אתם בחיים לא תבינו את המצוקה והמקום הזה. כל החכמים למיניהם שעושים אותי ככה קטנה וחושבים שזה באמת מעמיק לי את המוח. אז למה אני ככה נרתעת? קודם כל קראתי תגובה לפוסט הקודם. אני לא מאשימה אף אחד אבל שיפסיקו להמליץ לי אנשים כל הזמן כאילו הם מבינים משהו ולמה אני עושה כאלה דברים. אתם לא יודעים, אבל שלום, אני אלמונית ואני בולסת, באופן כפייתי. א"כ אני גם מאוננת אולי זה משכיח את הכאב של הבולמוס. טוב לכם? אז אני בולסת כנראה אולי ממשהו פסיכולוגי, משהו נפשי לא יודע. אני גם לפעמים מוציאה את האוכל מהגוף שלי בדרכים שונות, אם זה ממש קיצוני. אז שלום, אני אלמונית ויש לי הפרעות אכילה. ואני גם שמנמנה, איזה מוזר לא? אתמול איזו דודה אמרה לי "מה את בדיאטה?"עניתי בשלילה...אז היא שאלה "אז למה את אוכל סלט כרוב?". אמרתי שזה טעים לי... ואז היא אמרה "את יודעת את צריכה להרזות, תתחילי ב5 קילו. אני חושבת שזה יעשה לך יופי לפנים שלך. את יפה אבל עכשיו את ניראית כמו בובה בגלל שהלחיים שלך שמנות והפנים שלך עגולות. יותר יתאים לך פנים רזות." תודהדודהל'ה. עוד ציטוטים לאוס</div>Tue, 20 Jan 2009 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10440853http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10440853http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10433703<div align="right" dir="rtl">טוב זה הולך להיות הפוסט הכי פאטתי שיכול להיות בהיסטוריית הבלוגים של ישרא בלוג, אבל זהו המקום שלי ואני יכולה לכתוב בו מה שבא לי. אני לא יודעת כמה קלוריות אכלתי היום. עכשיו, שכבר 12 וחצי בלילה זה מחרפן אותי. אמרתי היום אני אזרום עם האוכל, אני יאכל כשאני רעבה ואז אולי הכל יהיה בסדר... בקיצור אכלתי כמו בן אדם נורמלי עד שנפל הלילה ודחפתי שטויות. מה שאכלתי היום: בוקר: 2 פרוסות לחם(!) עם דבש וכוס קפה עם חלב. 300 קל' ביינים: חטיף אנרג'י ו-וופל שוקולד(!). 200 קל'. צהריים: כוסאורז,ירקות ברוטב עגבניות, פרוסת לחם, סוכריית מנטה, נס קפה. 490 קל'. ביינים: יוגורט. 100 קל' ערב: פרוסת לחם, עגבניה, פרוסה וחצי גבינ"צ, 5 שקדים. 280קל'. לילה (לא טוב!!) : שקית שוקו, משקה יוגורט דיאטתי, פרוסת לחם, חצי קופסאת קוטג 3%. 440 קל'. סה"כ 1810..זה המון קלוריות. אוף. יום מבאס רצח. אבל לא חשוב, אני אופטימית..יש תמיד מחר. והייתי גם במכון כושר, שרפתי בערך 400 קלוריות לפי איך שהמכשיר הראה לי. אני מקווה להסתדר עם זה. לא לאבד תקווה!!! וירדתי את הקילו העלתי. אני שוב 71.6. אני מקווה אולי מחר</div>Mon, 19 Jan 2009 00:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10433703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10433703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10422365<div align="right" dir="rtl">עשיתי את המבחן היום. לא יודעת איך להגיד אם טוב או רע, פשוט עשיתי אותו לא מזיז לי עכשיו. לפחות ניגשתי, עניתי על תשובות וזה לא משנה כבר כלום. את המינימום ביצעתי... אני לא אהיה עד כדי כך גרועה. העולם גדול ויש עוד הרבה כישורים חוץ ממתמטיקה כושלת. אחרי אתמול, קמתי וממש הרגשתי שעליתי...הרגליים נעשו דביקות יותר :( אפילו לא העזתי ללבוש ג'ינס אז פשוט לבשתי מכנסי ספורט קבלתי גם תעודה. הממוצע שלי הוא 73. הולם למדי בשבילי..תמיד אכשהוא אני נופלת על המועט והבינוני. על הערות ההתנהגות שלי כתבו לי ש"טעון שיפור". למה? מה עשיתי? אני לא מדברת עם אף אחד מילים גסות מדי, אני לא מפריעה לכן מורות יקרות...אתן אפילו אומרת לי שאני אינטיליגנטית על יתר המידה. אז למה התנהגות טעונה שיפור? זה שאין לי כל הזמן מצב רוח זה לא אומר שאני מופרעת. לא להאמין... בקשר לאוכל, גם כן באסה. במהלך המבחן אכלתי אנרג'י של 100 קלוריותוכשחזרתי מהבית ספר אחי התיישב והתחיל לאכול צהריים. אמרתי טוב סבבה אני יכולה לפחות לטעום מה שאמא בישלה... זה היה אורז עם אפונה ותבשיל בשר עם תפוחי אדמה. בסופו של דבר זה הסתיים בצלחת גדושה של</div>Fri, 16 Jan 2009 13:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10422365http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10422365http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10418809<div align="right" dir="rtl">למה נשארתי מאחור שכולם כבר התקדמו הלאה? למרות שהם פחות חכמים, יפים ומודעים לעצמם ממני? אני לא מתנשאת, באמת שלא, אני בין כה וכה שונאת את עצמי. איך זה שהם מתסדרים יפה עם כולם ויש להם הרבה חברים ואני נשארתי לבד? ולמה כשניסיתי להתקרב אליהם, הם הרגישו שאני רעה. אני לא עשיתי כלום. לא אמרתי כלום. אז ניסיתי להוכיח שאני סבבה, בתוך משהו מאולץ ממני, זה לא באמת אמיתי...ואז ההיא אמרה לה שכיף לי איתי. אבל למסיבת היום הולדת שלה, עם כל הבנות שיושבות איתי בהפסקה בלימודים, הן לא הזמינו אותי. אז שיחקתי אותה ראש קטנטן ושלחתי לה SMS ברכה מאד יפה. כולכן צבועות ודוחות. האמת, אני לא מתפלא שאנשים דוחים אותי. טוב לי לבד. טוב עם עצמי. ככה אין דעה בעולם. שוב בלסתי אחרי שאמא שלי הלכה לעבודה. 2 צלחות פסטה, 2 פרוסות גבינ"צ, קצת גבינה בולגרית, 4 פרוסות לחם: 3 מהן עם גבינה ודבש, אחת עם חומוס, אשכולית ואגוזי ברזיל(משמינות בטירוף). בערך נזק של 4,000 קלוריות. הלכתי לשירותים בנסיון להקיא ואז פצעתי את הוושט בלי כוונה וירד לי יחסית הרבה דם אבל לא כאב לי. פחדתי להזיק לעצמי יותר מדי אז וויתרתי :-( אנ</div>Thu, 15 Jan 2009 13:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10418809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10418809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10415230<div align="right" dir="rtl">בוקר: לחמניה עם גבינה, קצת דבש ונס קפה. 450 צהריים: סלט, כוס פול מבושל, 3 כפות אורז, חתיכת חזה הודו קטנה, 2 תמרים ושוב לאחר מכן נס קפה.. 450 סה"כ עד עכשיו 900. יותר מדי. באמת שהמון. זה כמות שמספיקה ליום וחצי. אז פשוט, מעכשיו צום או רק ירקות והכל יהיה סבבה. מחר, שקילה. עריכה שוב... אז אכלתי, שוב. הפעם די שלטתי במה שאני מכניסה לפה פחות או יותר. היה לי הרגשה של התקף בולמוס שוב, התחלתי להתמלא בתחושה כזאת של "הנה זה חייב לקרות אבל כלכך לא בא לי עכשיו!"... אפשר לומר שהיצרים שלי עלו על מה שאני חושבת. התחלתי לאכול. אכלתי 3 פרוסות לחם עם גבינה וממרח תפוחים מתוק כזה כמו גרבר, משהו מוזר. א"כפתחתי את המקרר, לקחתי חבילה של גבינה צהובה, התחלתי ללעוס פרוסה וירקתי, ואז שוב עוד פרוסה וירקתי...הכלב שלי אכל את הכל (מגעיל). ואז שוב, לקחתי לחמניה, כמה ביסים לעיסות ואז שוב לירוק את כל מה שלעסתי. אני כלכך נגעלת מעצמי ומכל הדברים האלו..ה'.. אז אני לא מחשיבה את זה, חוץ מהעובדה שזה היה לי בתוך הפה אבל למעשה הכל פלטתי החוצה כמו איזה תינוקת שמסרבת לבלוע. (ולא תרתי משמע). </div>Wed, 14 Jan 2009 13:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10415230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10415230http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10414742<div align="right" dir="rtl">הייתי בחדר כושר. היה מזעזע כתמיד. אני שונאת את המקום המלוקק הזה ומה לעשות...אין ברירה. המנוי שלי נגמר ב20/5/09 שזה עוד 5 חודשים אבל בסדר. היום היה לי קטע ממש מוזר שם...באתי להיכנס, בד"כ אני אדישה אל פקידי הקבלה. היום פקידת הקבלה פנתה אלי בקריאת "שלום!!!" בקול רם ושאלה אותי לשלומי, אמרתי לה שקר לי. התחלנו לפתח סמאל טוק ואמרתי לה שאני כלכך שונאת את המקום הזה וכלכך שמחה שבעוד מועד מסוים די קצר יגמר לי המנוי ואני אשמח לעוף מהמקום בו אני מתאמנת מגיל 14. עוד בכלל הפרסומת החדשה שהם עשו להם "החיים שלך. הבחירה שלך. הולמס פלייס". נו באמת, תעשו לי טובה. זה ידועמבחינתי שאוכלוסיה של אנשים עצובים רשומים לחד"כ ואז הם מסווים לעצמם את האושר ע"י גוף חטוב ומושלם. אתם לא באמת שמחים, ואתם לא באמת יפים. סקס מוכר, זה נכון. המקור לחיים מלאים...?</div>Wed, 14 Jan 2009 01:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבדה בעולם)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609828&blogcode=10414742http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609828&blog=10414742