http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301היה לי בלוג, במשך המון שנים, שגם גסס רוב הזמן. אז הנה אני פותחת חדש, נראה איך יסתדר Wish me luck bitches!!heCopyright 2026 Doos=]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301&blogcode=10398104<div align="right" dir="rtl">מכירים את המשפט "אני לא בנוי לקשר?" נכון שזה סתם בולשיט? נכון. זה אומר בנאדם חסר לב אבל בעל מצפון שכבר לא אוהב אותך אבל מפחד לפגוע בך. אתם יודעים למה זה המשפט הכי אכזרי? כי הוא משלה אותך. הוא גורם לך להאמין שיש אהבה, ואולי עוד יש איפשהוא סיכוי, אבל זה ממש לא ככה. מה עושים כשהאדם שאוהבים יותר מכל, שנהנים מכל מגע שלו, מכל חיבוק שלו, מהריח שלו, מהצחוק שלו, כבר לא רוצה אותך? הדרך הכי קלה היא להתאבד. אבל מכיוון שאני מאמינה שהתאבדות במקרים כאלה היא חולשה, אני לא חושבת על זה. כי אני עדיין בנאדם שפוי, ויש לי בשביל מה לחיות. גם אם כרגע זה לא נראה כך. הדרך הפחות קלה היא לנתק קשר, כי כמה שקשה לך בלעדיו, הכי קל לתלוש את הפלסטר במהירות. רוצים לשמוע מה גורם לו לחשוב ככה? הוא פגע בי, בגד באמון שלי, הבריז שלי מלא, התחיל עם חברות שלי, היה אלים, ואגואיסט לגמרי. אז הוא בטוח שכשאנחנו "רק ידידים" המצב שונה. לא מאמי, המצב אותו דבר, רק שאתה גם שובר לי את הלב לרסיסים עם כל יום שעובר. הוא גרם לי לשנות את עצמי, להשפיל את עצמי, להתייחס ולחשוב על עצמי כאילו שאני האדם הכי גרוע בעולם, גרם לי להצטער</div>Fri, 09 Jan 2009 17:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Doos=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301&blogcode=10398104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609301&blog=10398104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301&blogcode=10376419<div align="right" dir="rtl">האלו בלוג! מה קורה?! אחרי שבוע מתיש בפנימיה, אני שוב פה. ושוב צריכה לחזור למקום הארור ההוא. למרות שכמעט כל יום חזרתי הביתה, היה מעייף ברמות. חגגתי את ערב השנה החדשה בשינה, משום שזה בעיקר חג משפחתי אצלנו, וההורים שלי... כבר לא המשפחה שלי.. כמה שזה עצוב להגיד את זה אני מרגישה שאני לבד. הם כל הזמן במצב שלהם, ואני לא יכולה להתקרב אליהם, לא מסוגלת, כבר לא מנסה, נכוותי יותר מדי פעמים בעבר מזה. זה מצחיק ועצוב באותה מידה עד כמה שאדישות זה המנגנון שמתפתח אצלי אחרי הרבה נסיונות כושלים שחוויתי. לדוגמא, מאז שעליתי לארץ, בגיל 5 וחצי, 6 בערך, ההורים שלי במצב לא טוב. אני הייתי צריכה לגדל את עצמי, ולשמור עליהם. הייתי צריכה להפריד בין ריבים, מכות, לשמור שלא יהרגו אחד את השני או את עצמם. מה שגרם לי להתבגר ממש מהר, ומה שגורם לי לפעמים לרצות לא לקחת אחריות על הכל.. זה שהייתי צריכה ללכת ולשמור בלילות על אמא שלי השיכורה שתחזור הביתה, זה שהייתי צריכה לשכנע אותה שלא תטביע את עצמה בים, או לשמור על אבא שלי ולטפל בו כשיורד לו דם מהקרקפת בלילה, גורם לי עד עכשיו להרגיש אחראית לכולם ועל הכל. אני מ</div>Sat, 03 Jan 2009 21:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Doos=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301&blogcode=10376419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609301&blog=10376419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301&blogcode=10344922<div align="right" dir="rtl">שלום אנשים! אני כאן, בלוגרית ותיקה יחסית בערך פה כבר 4 שנים. שזאת תקופה די ארוכה מהחיים הדי קצרים שלי. החלטתי שאני חייבת מפלט כלשהו מהטירוף הנמשך שנקרא החיים שלי, יש כ"כ הרבה עליות ומורדות ולפעמים רוצים טיפה שפיות ומשהו יציב. אז לקחתי את עצמי בידיים, והחלטתי לפתוח דף חדש! פה אני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד בנוגע למה שאני כותבת, ולמען האמת התגעגעתי לכתוב! זה היה לי כל כך חסר! והאמת? תשפטו, לא תשפטו, לא מעניין אותי!! סוף סוף יש לי משהו שלי שאני מתכוונת לטפח, שלא קשור לאף אחד, שהוא רק שלי ושיסב לי אושר. אז כן, רוב החיים שלי כמו של כל הנערות בנות ה16 קשורים לזוגיות שיש לי. היא זוגיות לא מהכי מאושרות שיש, האמת היא די אומללה. אנחנו מנסים לפתור את זה, אבל מי יודע לאן זה יגיע.. בכל מקרה! אני לומדת בפנימיה, כך שאעדכן בערך פעם בשבוע - שבועיים. בכל מקרה אנשים, אני מקווה שיהיו פה קוראים קבועים ומרובים כמו שהיו בבלוג הקודם שלי, סגרתי אותו כי הוא היה מלא בשטויות ודאגות של ילדה קטנה, ואני מרגישה שעברתי הלאה. מוזר שהדבר שהיה הכי חסר לי זאת הכתיבה. SOOOOOOOOOOOO I'M BACK!! הרגשה מוזרה</div>Sat, 27 Dec 2008 22:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Doos=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=609301&blogcode=10344922http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=609301&blog=10344922