http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765תמיד חשבה שהאלוהים, אהב לראות אותנו מנגניםheCopyright 2026 ?mor. who. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11829585<div align="right" dir="rtl">יאללה שישי (: -רק שלי ושל מירי3&gt;- הייתי. מור(:</div>Fri, 04 Jun 2010 21:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11829585http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=11829585http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11596612<div align="right" dir="rtl">עבר זמן מה מאז שכתבתי לאחרונה.. וקרו גם הרבה דברים ... אז ככה: למי שתהה, 100 בבגרות בע"פ ^^ הבגרות בתיאטרון, עברה חלפה לה. הלך מצויין. באמת. אני מאוהבת בהפקה שלי (:הבייבי הפרטי שלי.. אני אתגעגע בטירוף.. אני מודה על כך שזכיתי להיות במאית.. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. -הייתי מעלה תמונות, אבל יצאתי שם מזעזע.. יש מצב לאחת או שתיים אחריי שאוריד מהפלא..- אני בלהקת צעירי ערד, ודיי נחמד לי שם. שבוע הבא הופעה גם (: עוד לא ממש התחלתי ללמד ריקוד כמו שתוכנן..אבל זה בתהליכים... מלא עבודות ומבחנים..צריך להיכנס למסלול שוב, אחריי הפוגת התיאטרון שהייתה לנו.. מלבד זאת, הכל זורם על מיי מנוחות.. ימי שישי הפכו להיות דיי מהנים תודות לחבריי המקלט (: אתנחתא שכזו... ישבתי עם עצמי וחשבתי לי. והגעתי למס' מסקנות. וביניהן - לב אוהב אינו טועה . ניתחתי את המצב (באופן שרק אני יכולה לבצע זאת) והבנתי מה באמת נכון ומה באמת בריא. לי. זה או הכל או כלום, חברים. מור. - עריכה : לב אוהב אף פעם לא צודק- </div>Wed, 17 Feb 2010 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11596612http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=11596612http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11517088<div align="right" dir="rtl">אז זהו. מיליתי מני"לה. העתודה בדרך אף היא (: קיבלתי דברים ממש טובים כמו קצונה וממר"ם, טוב אני ^^ בכל אופן, אני מרוצה. משבוע הבא אני מתחילה ללמד (ריקוד) קבוצה משלי ((: כל כך הרבה זמן חיכיתי לזה (: אולי אתחיל גם לעבוד בקואטרו.. הרבה חזרות של תיאטרון ולימודים...יש לוח מבחנים חדש.. אבל בכל זאת, אני (באופן בלתי מוסבר) רגועה. (: הכל זורם על מי מנוחות (כמה שאפשר כמובן בהתאם לנסיבות), וטוב שכך. התגעגעתי לחיים משעממים ושגרתיים חסריי דרמות וריגושים. מסקנה - יותר בריא לי ככה. עד להודעה חדשה לפחות. מחר בגרות בע"פ - ספתא, תאחלי לי בהצלחה (: אלך לתפוס לי שינה טובה לפניי מחר. יש לי יום גדוש פעילויות. להית'</div>Sun, 10 Jan 2010 22:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11517088http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=11517088http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11350480<div align="right" dir="rtl">תכלס. לאט לאט, הכל חוזר לעצמו.. דברים נכנסים לפרופורצייה. נגמרו החגים חוזרים לבית הספר.. הנסיעות הקבועות ביום שישי החליפו את יעדן (קיבוץ, עבודה, או באמת סתם ערב בבית או עם חברות) יש לי זמן לקרוא ^^ אולי אפילו אחזור לכתוב (הכל תלוי במוזה..כשהיא תנחת, אני אודיע לכם [: ) יש בי שוב איזה ניצוץ. אולי אותו ניצוץ (: כל מה שאני מבקשת, זה שתאחלו לי בהצלחה. וזיכרו, אני - לה בוניטה בוני3&gt;</div>Wed, 28 Oct 2009 18:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11350480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=11350480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11306396<div align="right" dir="rtl">דרך חדשה מתחילה לה. אני מצפה לבאות. עוד שבועיים- שלושה התוצאות של הפסיכומטרי (: נקווה לטוב ההצגה עולה ב - 15.10 ואני?! אני אהיי בסדר. זה כואב. אבל, כשאין ברירה אז. </div>Fri, 09 Oct 2009 20:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=11306396http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=11306396http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10773079<div align="right" dir="rtl">דבריך עולים בי ברגע של לילהקורעים חלונות בנפשימראות בשנתי נושאים אותי הלאהשנתי היא שלך, לא שלי.עופות טורפים בי ואין גם הלילהמקלט או חבר לצידיאני שלהם והם מחפשים ביילדה שמזמן כבר איני.לא אמצא מנוחה אפילו בלילהאין לי מי שחס על כוחיגם בבוקר חדשאני עוד נושמת תמונותוקולות של איש בוגדני.נשים שפגשתי באמצע הלילהשמרתי עמוק בתוכיזכרתי אותן ואת מי שהיה בןהוא העוף הפוקד את לילי. לא אמצא מנוחה אפילו בלילהאין לי מי שחס על כוחיגם בבוקר חדשאני עוד נושמת תמונותוקולות של איש בוגדני.</div>Wed, 22 Apr 2009 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10773079http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=10773079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10715479<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא כתבתי. חודשים.האמת, יש חרטהכי אני לא אוכל לדחוס כל כך הרבה זמן בטקסט הזה, והאמת, אני גם לא זוכרת את כל מה שארע לי בכמה חודשים האחרונים.אני פשוט אכתוב בקצרה את כל מה שאני חושבת לנכון...אני גם לא כותבת מהמחשב שלי, כך שלא אוכל להעלות תמונות הפעם..או לפחות לא את כולן...כשאגיע הביתה, יגיעו גם התמונות.סקירת אירועים:מלאו לי 17 בדצמבר.היה מסע מבראשית.אני וחבר שלי חגגנו חצי שנה (כיום כבר 7 חודשים)נולדה לו אחות. מזל טוב3>אלו הדברים הבולטים ביותר.שאר הדברים דיי בנאלים. ריבים ובכי לצד צחוק וגעגוע.ההורים משגעים, הבי"ס לוחץ..החברות הן פינת אור. מירי, צ'וצ' שביטו וכולן3>וכמובן,הוא.עליות ומורדות הן דבר טבעי לחלוטין.קה סרה, סרה.</div>Tue, 07 Apr 2009 15:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10715479http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=10715479http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10317402<div align="right" dir="rtl">ככה היינו לפניי בדיוק שנתיים (21.12.06) : מי היה מאמין 3\&gt;</div>Sun, 21 Dec 2008 17:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10317402http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=10317402http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10165943<div align="right" dir="rtl">אני יודעת ש"מצטער" יותר מתאים פה, אבל עדיין : בית ריק, כמה קר ליאלוהים, את חסרה לימדמיין אותך בחושךורועד מקורלא היה לך את הכוחלהבין אותי, לסלוחזה נגמר אך את חייבתבליבך לזכורזה אני האחד שסגד ליופייךשנתן את הכל בשבילךושברת את ליבו בלכתך,זה אני, שהיית ונשארת בדמיבלעדייך שומם עולמי לעולם לא אסלח לעצמיזה אניבמילים חדות כמו חרבודמעות זולגות בלי הרףבתוכי לא האמנתישפתאום תלכיהסליחות כבר לא הועילואת הלכת, אבל אפילואם תלכי עד קצה האופקאת לא תשכחי כל שיר של אייל גולן מזכיר לי אותו. מזכיר לי תקופה אחרת. היא הייתה כל כך מאושרת, וכל כך עצוב לי שזה נגמר ככה. ולא רק לי זה עצוב.לכולם, ואני בטוחה, שגמלה. זה היה פשוט מושלם. הכל כל כך התאים. הכל היה כל כך אמיתי. אהבה אמיתית של ילדים. ובסוף הכל נהרס והאמת, כרגע לא כך כך משנה מי הרס את זה.. אני רק רוצה להגיד דבר אחד תהייה גבר, ותחזור כבר הביתה. תחזור הביתה אבי. </div>Thu, 13 Nov 2008 08:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (?mor. who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607765&blogcode=10165943http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607765&blog=10165943