<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I am Human and I Need to be LOVED</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607709</link><description>...just like everybody else does...</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 החתולה בצמרת. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I am Human and I Need to be LOVED</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607709</link><url></url></image><item><title>פוסט ראשון בבלוג :]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607709&amp;blogcode=10316807</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הנה, אני שוב פותחת בלוג....
היום היה לי יום נפלא, בניגוד ליום השחור והמדכא אתמול.
אני כבר כמעט לא חולה, מרגישה הרבה יותר טוב, והיה באמת באמת משעשע היום בבצפר.
תיכף אני אצא לשיעור נהיגה, בתקווה שלא אדרוס מישהו בדרך..
ואז אני סתם אלמד כל היום, אבל באמת שטוב לי.
החלטתי לפתוח את הבלוג הזה. והאמת שאין לי באמת מושג למה.
היו לי כבר הרבה בלוגים ותמיד סגרתי אותם באיזשהו שלב. 
אני מקווה שהבלוג הזה יעשה לי טוב. למרות שכרגע באמת שטוב לי.
אני משתדלת לא לחשוב על דני, נמרוד וכל מה שהם עשו לי. כל האוממלות בחצי שנה האחרונה. אני באמת באמת צריכה להתגבר עליהם. אבל כשזה יקרה, אני יודעת שיהיה לי טוב, באמת טוב.

מחר יוצאים לחופש חנוכה. הוא הולך להיות כלכך כלכך עמוס..אני באמת לא יודעת איך אני אגיע לסופו. אני מניחה שאני אגיע, כמו שאני תמיד מגיעה...
השאלה באיזה מצב פיזי ונפשי. אני מקווה שלא אתמוטט.
כי כמו שראיתי השבוע - גם זה יכול לקרות אם אני מעמיסה על עצמי יותר מדי.
בינתיים אני אופטימית ושומרת על חיוך ושמחה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Dec 2008 15:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החתולה בצמרת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=607709&amp;blogcode=10316807</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=607709&amp;blog=10316807</comments></item></channel></rss>