http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058כאן יהיו כל מיני סיפורים שכתבתי, פאנפיקים על הארי פוטר, ועוד.....heCopyright 2026 בלוגרית סופרת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058&blogcode=10292295<div align="right" dir="rtl"> *הערות הכותבת: פיקצר זה הופיע גם בבלוג בתפוז מכיוון שיש לי שם בלוג ופירסמתי את הפיקצר שם, כך שזה לא מועתק* זה מכתב שלילי (הבת של הארי וג`יני) שולחת לאביה, כשהיא בשנה הראשונה בהוגוורטס. לאבא, סליחה שלא כתבתי לך הרבה זמן, האם אתה סולח לי? אני ממש שמחה שאני סוף סוף למודת בהוגוורטס! תמיד קינאתי בג`יימס ובאל, שלומדים שם, ועכשיו אני לא צריכה יותר לקנא כי אני בעצמי כבר לומדת שם! <DIV id=FontS</div>Sun, 14 Dec 2008 20:20:00 +0200hanon40@walla.com (בלוגרית סופרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058&blogcode=10292295http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=606058&blog=10292295http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058&blogcode=10285084<div align="right" dir="rtl"> זה סיפור שכתבתי והחלטתי לכתוב את זה כאן. אמא, אבא-פרק 1 'למה הנהג דרס אותם??' חשב תומר כשהוא שוכב במיטתו, בלילה. אתם בטח לא מבינים על מה הוא מדבר, לכן אחזור ואספר לכם על מה שקרה לפני שנתיים, כאשר תומר היה בן 10, בכיתה ד': בשיעור חשבון נכנס המנהל לכיתה. הוא ניגש אל המורה לחשבון ודיבר איתה בלחש. לאחר כמה דקות המורה אמרה: "תומר, לך למשרד של המנהל". תומר כבר התכונן להגיד 'לא עשיתי כלום', כשהמנהל אמר "וגם נדב.". "אל תדאגו, לא עשיתם כלום" חייך המנהל לתומר ונדב כשראה שהם מתכוונים להגיד 'לא עשינו כלום!' (בטח שהמנהל ידע מה הם רצו להגיד, הוא כבר שמע את זה יותר ממחצית מהתלמידים!). </E</div>Sat, 13 Dec 2008 10:40:00 +0200hanon40@walla.com (בלוגרית סופרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058&blogcode=10285084http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=606058&blog=10285084http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058&blogcode=10283928<div align="right" dir="rtl"> שם הפיקצר: מותם של ג'יימס ולילי שיפ: ג'יימס\לילי\הארי\וולדמורט ויתור זכויות: לרולינג הערות:1. עשיתי את זה בדרך שלי, המצאתי את מה שכתוב (אבל לא את הדמויות) 2. זה הפיקצר הראשון שלי, אז נא לכתוב תגובות בונות. "ג'יימס,ארוחת הערבמוכנה! אתה והארי יכולים לבוא!" קראה לילי. "בסדר, עוד כמה דקות!" נשמע קולו של ג'יימס מחדר השינה. "מהר, הארוחה מתקררת" קראה לילי "אוי, איזה אסון" אמר ג'יימס, שירד במדרגות מחדר השינה. בידיו היה תינוק קטן, חמוד, עם שיער שחור פרוע ועיניים ירוקות., הלא הוא הארי הקטן. "שלום הארי'לה! התגעגעת לאימא?" שאלה לילי את הארי הקטן. "איך הוא יכול להתגעגע אליך אחרי חצי שעה בלבד??" שאל ג'יימס. "נו, בואו כבר נאכל, הארוחה שהכנתי מתקררת" אמרה לילי. לילי, ג'יימס, והארי הקטן, ישבו לאכול. פתאום נשמעו צעדים קרוב לבית. ג'יימס הסתכל בחלון, ומה שראה גרם לו להחוויר. "ג'יימס, מה קרה?" שאלה לילי. "לילי, קחי מהר את הארי ותברחי! זה הוא! מהר, לכי!" אמר ג'יימס. לילי מיהרה לקחת את הארי הקטן ויצאה מהחדר בריצה, ואילו ג'יימס הלך לכיוון הדלת. פתאום, הדלת נפתחה. ג'יימס ראה איש לבוש</div>Fri, 12 Dec 2008 21:49:00 +0200hanon40@walla.com (בלוגרית סופרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=606058&blogcode=10283928http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=606058&blog=10283928