<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Stronger</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421</link><description>אומרים שבבוקר הכל יסתדר, אבל זה אותו הסיוט רק שעכשיו אתה ער.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 נמלה.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Stronger</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421</link><url></url></image><item><title>ידעתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10439067</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספגתי העלבות, הסתובבתי לבד בהפסקה, כמו מסכנה, שנזקקת לחברים.טוב האמת, הייתה לי חברה אחת, לא מיליון, ואני גם לא שואפת לזה.רק אם הייתה לי דרך להיות בחברה שלהם ולהיות גם &apos;קולית&apos;,אם אלוהים לא ברא אותי כזאת, למה הוא לא נותן לי להבין, או.. אפילו חברה אחת.לא טובה, ולא &quot;BFF&quot;, אלא משהו, כמו צ&apos;ופר, שלא ארגיש בודדה,ואצטרך שוב, לשהות מול הלוח הלבן, וגם לא לצפות להפסקה.כי במילא אני אסתובב לבד, וכולם יסתכלו ויצחקו מאחורי גבי, זה שווה את זה?אולי זה לא, אבל אני שווה את זה, שיצחקו עליי, כי אני עלובה, שלא יהיו לי חברים,אני עלובה. באמת עכשיו. כי לא חסר לי צרות.ד&quot;א: מעכשיו אני חוסמת את התגובות, אני כבר לא צריכה &apos;צומי&apos;, כמו שאתם חושבים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 20 Jan 2009 17:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10439067</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10439067</comments></item><item><title>שגרה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10435805</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חוזרים לשגרה, לחוכמה שאין לי,ולבלוג שאני כל יום אהיה חייבת לפרוק בו אתת העלבונות.נמאס מהמצב הזה, אני חושבת להציע הפסקת אש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Jan 2009 18:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10435805</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10435805</comments></item><item><title>מצב רוח רע, אין תגובות, אני מגעילה, החברה הכי טובה שלי עזבה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10390491</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לי מצב רוח רע, בנוסף לכך, אין תגובות מעודדות, ועוד, אני מגעילה, ועוד משהו שלא יוצא לי מהראש ומהלב,החברה שלי עזבה, כבר אולי שבועיים ויותר שלא עידכנתי, לא יודעת למה זה קרה, וזה גם לא משנה לי.ברוב הזמן, לפחות בזמן האחרון, הבלוג שומם, אין נכנסים, אין תגובות, סתם, אני סתם עושה את זה לצפייה,אני יכולה פשוט לסגור אותו, לעצמי, טוב, זו סתם הייתה הודעה שולית, המצברוח משפיע? אכן! בפוסט הקודם חשבתם שהיה לי מצברוח טוב, אבל לא, סך הכל רציתי לדבר עם מישהו,כי הדרך להבנה עצמית? היא שיחה עם מישהו אחר על הבעיה, לא דיברתי עם מישהו על הבעיה והיא התגברה.יותר נכון הרבה גורמים יצאו נגדי, אני אמורה עכשיו להישאר לי בודדה, בלי חברה טובה, אני מכוערת, שונאים אותי,אני בעצמי מגעילה, לא יודעת מה קרה, באמת שלא, זה לא פוסט פריקה, זהו סתם פוסט, או יותר נכון,עוד פוסט שיהיה שומם, רק אני עם עצמי, טוב לדעת באמת, אני חייה את זה חמש עשרה שנה וקצת...אולי אני צריכה לגוון? או שזהו? שזה מה שיש לי בחיים? את עצמי, אם יש לי רק את עצמי? אני מוכנה להתאבד.ד&quot;א: נזכרתי, החלפתי עיצוב..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 Jan 2009 16:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10390491</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10390491</comments></item><item><title>שיחה על כוס קפה ועוגה;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10372346</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה דעתכם על שיחה עם כוסקפה ועוגה? מסנג&apos;ר- dupersuper@windowslive.comמחר, על הבוקר תנצלו את המצב רוח שלי, ותענו בתגובות (:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Jan 2009 23:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10372346</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10372346</comments></item><item><title>2008, הדברים שהיו, 2009, הדברים שיהיו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10370379</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב-2008 התחלתי מבצע הגשמה עצמיב-2008 היה לי המון המון רועב-2008 שנאתי את עצמי תמידב-2008 אף פעם לא היה לי מצברוחב-2008 ראיתי את הסרט &apos;דימדומים&apos;ב-2008 פחדתי מעצמי ומהצל שליב-2008 ניסיתי למצוא אהבהב-2008 נפגעתי מאנשים יקריםב-2008 שילמתי מחיר כבד על שנולדתיב-2008 הצטערתי על זה שנולדתיב-2008 עשיתי מיליוני טעויותב-2008 קיבלתי ציון אחד טובב-2008 עשיתי בלוגב-2008 הכתי המון אנשיםב-2008 המון אנשים עצבנו אותיב-2008 לא היה לי חברים&lt;IMG src=&quot;http://i49&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Jan 2009 15:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10370379</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10370379</comments></item><item><title>שמונה ימים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10322201</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי חודשיים, חודשיים של הסתכלות על הלוח הלבן, חודשיים של ניסיונות כושלים של למידה טובה.אני יוצאת לחופש, שמונה ימים אולי, אך אולי זה מספיק, להבין את עצמי, להכין את עצמי למבחנים, עבודות,ועוד דברים שגדלו משנה לשנה, זה יספיק לפרש את רגשותיי בשני פוסטים מסכנים שאספיק לכתוב כאן במשך כל החופש הזה.שמונה ימים של דיסקרטיות בלי הפסקה, אני לא חושבת שלהיפגש עם מישהו בחופש חנוכה זה רעיון מוצלח.זהו, נפרדתי מכולם, כמובן שבלב, הרי מי בכלל ידבר איתי? טוב האמת שזה באמת בסה&quot;כ שמונה ימים מסכנים עלובים, כמו כל הימים בחיי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Dec 2008 20:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10322201</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10322201</comments></item><item><title>פירושו של הדבר, הוא ריב.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10317115</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כ&quot;כ לא באלי לכתוב קטע סיפרותי, אך אנסה לפרש את זה בדרך מובנת ויפה.


אני בתוך מעגל של ריבים, אני הגולם, הגולם במעגל. איך דרך לצאת, איך דרך, זה מה שעושים כשפוגעים במישהו, אפילו בלי כוונה.ביקשתי סליחה, למה אין אפשרות, הזדמנות, משהו, שבו אוכל לנסות להסביר, מה קרה שם, מה קרה למוח המפגר שלי באותו רגע.לא משנה, העיקר שהצלחתי לצאת מהמעגל. יש רגעים כאלה, שאתה פתאום מתחרט על מה שעשית, ובכלל לא מבין למה עשית אותם.חושב על כמה שהיית מטומטם באותו הרגע, מנסה לפרש את התשובה למה איאפשר למחוק את ההיסטוריה ההיא, של כל מה שקרה.אחרי הכול, כשכבר סולחים לך, ואתה סולח לבנאדם השני, זה נגמר, ואז מנסים לפרש מה היה הדבר הזה, פרושו היה הואולא אחר,ריב.

הריב הזה, עם החברה הכי טובה שלי, ובכינויה הבלעדי &quot;BFF&quot;, הופיע באמצע החיים, בלי שום כוונה, היסוס, רגע אחד למחשבה שהוא יבוא פתאום.העיקר שהשלמנו, ופתחנו דף חדש, לבן ונקי. בקיצור, הריב הזה כבר מאחורינו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Dec 2008 16:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10317115</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10317115</comments></item><item><title>רמז, למי שאני באמת?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10312837</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה קטע מאוד אופטימי, ומאוד פסימי. על מי אני באמת, לנסות להבין מה אני, מי אני, ולגלות רמז קטן של מי אני באמת.


לנסותת לשרטט, לכתוב, כל מיני עובדות על עצמי, על הצל שלי.אני מנסה לצייר ראש אך הוא יוצא לי עקום, אנ מנסה לצייר את ידיי, הן וצאות לי כמו ידיים של פסל,אאחרי שכבר עברתי על כל מרכיבי גוף הבנאדם, החלטתי שאני כותבת את רגשותיי, את חלומותיי,אך נגמרו כל הדפים שלי בניסיון מוצלח לכתוב את הרגשות שלי, ואת החלומות שלי.כנראה שסיימתי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Dec 2008 13:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10312837</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10312837</comments></item><item><title>מחשבות אובדניות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10285152</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&apos;למה אתה עושה את זה?, לפחות תסביר לי...&apos; קולה צרוד, מפוחד ומבוהל. &apos;זה לא בגללך... יאאלה את והשטויות שלך!!!&apos;הוא עשה תנועות מפחידות עם ידיו, היא כבר לא ידעה מה לעשות, להישאר או לברוח. &apos;בטוח שאתה לא רוצה לראות אותי יותר?&apos;היא שאלה, מצפה לתשובה שלילית בנוגע לשאלתה המחרידה. &apos;לא, זה לא שאני לא רוצה לראות אותך יותר,&apos; קולו נפתח, היה רגוע.&apos;אז למה אתה עושה לי את זה?&apos; דמעה זלגה על פניה, היא ניגבה אותה בידה מהר, שלא ירגיש בעצב שמתרחש בה כעת.&apos;אני עושה את זה... בשבילי.&apos; הוא פחד לשמוע את תשובתה, היא בטח תברח מכאן, אחרי ששמעה את החוסר התחשבות בה.הוא חשב. &apos;בסופו של דבר, כשכבר תשקע במים, המחשבה האחרונה שתעלה בראשך? היא למה עשית את זה לעצמך.&apos; היא אמרה,והתכוננה לקפיצה, שתביא אותה אל שקט, גן עדן, יגון כואב, בדרך אל מבוך החיים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Dec 2008 11:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10285152</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10285152</comments></item><item><title>ילדה, שאיימי הוא שמה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10277824</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איימי, ילדה רגישה, נחמדה, חכמה, טיפשה, היפראקטיבית.וכול הדברים שאנשים נורמלים הם לא, זאת היא, איימי, שחיה 15 שנה, בבדידות, עם חרם שעדיין לא נפתר, עם רגשות נסתרים.פה תנסה איימי להגשים את חלומותיה, שלא חלמה שתצליח להגשים, יש לה מיליון חלומות, אפילו רבע מהן עוד לא התגשמו...(אני ממש לא יודעת למה דיברתי בגוף שלישי )&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 11 Dec 2008 14:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נמלה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=605421&amp;blogcode=10277824</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=605421&amp;blog=10277824</comments></item></channel></rss>