http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048ואני אומרת , שניצחת את המוות ... כי נשארת , גם אחרי שכבר הלכת ..heCopyright 2026 The Kite Runner. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12762270<div align="right" dir="rtl">אפילו חברות טובה נכשלת , דקה אחת אתה עומד על קרקע מוצקה דקה אחרי ... אתה לא . ויש תמיד שתי גרסאות , שלך ... ושלהם . אתה חושב ששלך זאת הגרסא שהולכת לנצח , ואז זה תמיד בא בתור -שוק- הרגע שבו אתה מבין ... שזה נגמר . דקה אחת אתה עומד על קרקע מוצקה דקה אחרי ... אתה לא. אז, יש לך את מה שזה צריך ? שהחברות שלך בצרה , האם אתה יכול לעמוד בסעדה ? שהקרקע נשמטת מתחת לרגלייך והעולם שלך קורס ... אולי אתה רק צריך להאמין , ולהיות בטוח שאתה יכול לשרוד את זה ביחד ... אולי אתה רק צריך להאחז חזק , ולא משנה מה ... לא לשחרר ...................................................................... אתה חושב שאהבת אמת זה הדבר היחיד שיכול לשבור לך את הלב , הדבר שיקח את חייך וידליק אותם ... או יהרוס אותם .... ואז , אתה מגלה , שבעצם פה , הטעות שלך .... </div>Sat, 24 Sep 2011 00:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12762270http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12762270http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12711126<div align="right" dir="rtl">" בבוקר, כשאני מתעוררת, השמש חודרת לי ישר לאישונים. מייד אני מבינה שאתמול היה אתמול והיום תנחת עלי המרה השחורה שהתפלאתי שלא הייתה שם.אני מרגישה שאין לי אף אחד בעולם. שאין אפילו חמור אחד לרכוב עליו לאנשהו. אני מוצאת את עצמי מדברת בקול למישהו, למי? מישהו מחכה לי? מישהו מתלבש לכבודי? מישהו מכין לי תה עם נענע? זר של פטרוזיליה? משהו, אפילו בת צחוק של קופיקו, אישור מהפסיכיאטר המחוזי שאני קיימת, אישור לעבור על גשר, להיכנס לקניון, לשוק הכרמל? הכל שקט מידי, והשקט הזה פוער בי בור. אני נוחתת נחיתת אונס.אלוהים, אני רוצה לקחת סכין גילוח ולחתוך את הבטן שלי. אני רוצה לראות שיוצא לי קצת דם. אני רוצה לעצור את התנועה של הרמזורים ולצעוק, ... אני לא רוצה לחיות יותר. מהיום אני אפסיק לאכול, אף אחד לא ישים לב שאני איעלם. אני מחפשת סכין גילוח. אני מרימה את החולצה, מתבוננת בבטן שלי, מתחילה לחתוך, לאט לאט, בשקט בשקט. טלפון מחריד אותי מעצמי.דימיינתי איך אני מספרת לאמא שלי שאני הארכיון של עצמי, שאני חתולה שנוברת בפחי אשפה ומתגעגעת למציאות שמצאתי שם - מקל סבא, סוכריית תרנגולת אדומה על מקל, כוס מיץ פטל, מסטיק בזוקה</div>Sat, 27 Aug 2011 15:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12711126http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12711126http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12691110<div align="right" dir="rtl">"...וכל הדם גועש געגועים וכל המעיים הומים געגועים וכל הלב גועה געגועים וכל השמיים מרטטים געגועים וכל האוויר רווה געגועים וכל הרחובות נמתחים געגועים וכל המכוניות צופרות געגועים וכל החתולים בוכים געגועים וכל הצעדים נוקשים געגועים וכל העיתונים מרשרשים געגועים וכל הטלפונים מצלצלים געגועים וכל העמודים מחושמלים געגועים וכל הים גואה געגועים וכל החול כבד געגועים וכל הציפורים צווחות געגועים וכל העלים רועדים געגועים וכל השירים מזייפים געגועים וכל החלונות משחירים געגועים וכל הרוח מצליפה געגועים ואין לה, אין לה רגע מנוחה..." [למאטיס יש את השמש בבטן / יהודית קציר]</div>Wed, 17 Aug 2011 22:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12691110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12691110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12669818<div align="right" dir="rtl">אין מילים שיכולות להסביר את גודל הכאב , אין מעשים שיכולים להעשות שיראו את גודל הכאב ... אין חיבוק שמישהו יכול לחבק שיכול להשכיח את גודל הכאב , אין ימים שיעברו וימעיטו את גודל הכאב ... אין רגעים של שמחה וחיוך שיעלימו לרגע את גודל הכאב , אין מחשבה שיכולה לטשטש את גודל הכאב , ואין חלום שיכול להיחלם ולהפחיד יותר מגודל הכאב ...כי אין . כמו שאין אדם, שיכול למלא את החלל שאת השארת ... אז אני שומעת אותך שרה אצלי בחדר " בואו נצעד לחלום .... ... ... עד שיהיה טוב ... עד שיהיה ..." אבל מתי יהיה טוב? מתי אני אניח לך לנפשך ... מתי אפסיק לחשוב על מה איתך עכשיו... ואיך להפסיק לקוות שתשלחי את הסמס הכי יפה ביום הולדת ? הריי זה ריטואל , זה כל שנה , זאת את ! ולא בא לי לחגוג בכלל ... בא לי שתיהי פה ... אוי כמה בא לי שתיהי פה ... בא לי שתתקשרי , בא לי שתבכי ולא תרצי שאני אגיד כלום , רק יקשיב לדמעות שלך ... באמצע הלילה כמו שהיית עושה... בא לי יותר מזה ... בא לי להתקשר בעצמי ! בא לי להתקשר ולבכות ולצעוק ולצרוח , ושלא תגידי כלום , בא לי שתשמעי אותי אומרת לך , שאני בוכה כי חלמתי שהלכת ! כי חלמתי ששמו א</div>Sun, 07 Aug 2011 18:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12669818http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12669818http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12659912<div align="right" dir="rtl">"הזמן ירפא את הפצעים" , "יהיה בסדר" ו"החיים נמשיכים" , אלו הם שלושת המשפטים הקבועים שכשקורה אסון או יותר נכון אם נרצה להיות יותר מדוייקים אנשים החל מהורים ועד למכרים אומרים תמיד בעיקר כשמישהו מת ... ותנו לי לחדש לכם משהו , המילים האלה, כמילים בודדות , אולי נכונות , אבל כמשפט מחובר , אין כל קשר בין מילה אחת לזו הקודמת לה ... הזמן-לא-ירפא את הפצעים , הוא רק יגרום לכם לשכוח שנפצעתי . -לא-יהיה בסדר , אבל באיזה שהוא שלב ימאס להגיד כמה באמת הכל לא בסדר. והחיים-לא-נמשכים , הם רק מתחילים מחדש , בצורה פגומה וכואבת יותר , כי החיים שהכרתי , כנראה שכבר לא יהיו ... אז כן , לאמא שלי עדיין קוראים באותו השם , ולאבא שלי עדיין יש זוג עיניים כחולות , שם המשפחה שלי לא השתנה (עדיין) ואני עדיין באותו הגובה , אבל עכשיו , החיים שלי מתנהלים קצת אחרת ... ואם לומר את האמת , גם שלהם , אבל הם לא קשורים לפה עכשיו . אז , זה לא נכון שהחיים ממשיכים , כי עד לפני כמה זמן לא היו שואלים אותי כל - כך הרבה פעמיים במשך היום אם "הכל בסדר" , "מה שלומך" ו"איך את" , ואני יודעת , בתוך הלב שהם מתכוונים להגיד לי "אנחנו כאן בשב</div>Tue, 02 Aug 2011 23:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12659912http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12659912http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12656529<div align="right" dir="rtl">אז אני נוסעת לי על כביש 4 במהירות כזאת שהרכב עוד רגע עולה לאוויר , כי רק ככה אולי אני אצליח לשמור על הראש עסוק יותר בכביש ולא במחשבותעליך, אבל זה פשוט בלתי נמנע הצורה שבהאתפשוט מתגנבת פנימה לתוך האוויר לנשימה שלי , אז אני כבר מוותרת ונזכרת איך פעם השיר הזה היה פשוט המנון למצבשלך, ואיך כל שניה מהשיר ובמיוחד מהפזמון היו שניות שמוקדשות רקלךולנסיונות שלי לא לאבד את התקווה ...אני נזכרת איך עמדתי שם , וראיתי איך מכניסיםאותךלאדמה ... ואיך תוך מספר שניות הכל היה מלא בזרים של פרחים שבטח ינבלו בזמן שאתרק תפרחי בלב שלנו , ואני זוכרת במיוחד את הזר ההוא שהיה כתוב עליו Never give up ... שרק אחרי שראיתי אותו גם מיליון הרסיסים של הלב שלי התנפצו לעוד מיליון רסיסים אחרים שכבר כנראה לא ניתן לאסוף ... אז אני נוסעת ... ונוסעת ... וחושבת על איך אני חייבת לרשום את זה אפישהו .. כדי שעוד מישהו ידע על מה אני חושבת ... אז אני פותחת את הפייסבוק וכותבת "Don't let go ... never give up ... it's such a .............. life" ואני מחסירה את הWonderful כי ביננו בתכלס ? כמה Wonderfull יכולים כבר להיות החייםבלעדייך? ואז בא</div>Mon, 01 Aug 2011 12:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12656529http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12656529http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12649220<div align="right" dir="rtl">אני לא באמת יודעת למה אני כותבת , או למי , ומה בכלל יש לי להגיד ...אני רק יודעת שמשהו חייב לצאת , משהו חייב להיות מוקדש רקלך, כמו הפינה בלב שלי , שהיא רק שלך .כבר שבוע , שאני קוראת דברים שכתבת , דברים שאמרת רק לי , ואני שואלת את עצמי , איך זה בכלל יכול להיות ?ביום אחד את פשוט לא פה יותר , אני עוד זוכרת את השיר של Fergie - Fergalicious שהיה לך בפאנטון עוד ממזמן , ועכשיו בכלל , מה קורה עכשיו אם אני אנסה להתקשר ? סגור ? לא זמין ? יש בכלל טלפונים בגן-עדן ? יש בכלל גן-עדן ?<p style="font-family: 'lucida grande', tahoma, verdana, arial, sans-serif; font-size: 11px; line-height: 1.5em; p</div>Thu, 28 Jul 2011 22:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12649220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12649220http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12642626<div align="right" dir="rtl">גלילאו , על כל מה שלא אמרתי לך מעולם - סליחה ! גלילאו 3&gt; </div>Mon, 25 Jul 2011 13:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=12642626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=12642626http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=11339958<div align="right" dir="rtl">יש משהו שאני רוצה להגיד לך ... אבל לא מעזה ... אני יודעת שיכול להיות שזה רק הפחד .. שאומר לי לא ...אבל יש משהו בדרך שבה את מביטה .. שאומר לי הכל בלי מילים ...ויש משהו שאני רוצה להגיד לך ... אבל לא מעזה ...זה כאילו הזדמנות שניה חולנית ביותר להראות לי שיש דרך להיות טובה שוב ?כי אם כן יכולתי לחשוב על מיליון דרכים שונות לאתגר אותי ... אבל זאת הדרך הזוועתית ביותר ...אותה הודעה ... בפעם השניה ... למה דווקא את ?</div>Sat, 24 Oct 2009 01:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=11339958http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=11339958http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=11337230<div align="right" dir="rtl">למולך היא תפסע , ותחלוף בעדך - מלכת הקרח .. שבתה גם אותך ...</div>Thu, 22 Oct 2009 21:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (The Kite Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604048&blogcode=11337230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604048&blog=11337230