<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>MCSTORY</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 MCLOVERS. All Rights Reserved.</copyright><image><title>MCSTORY</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/26/17/60/601726/misc/20868455.jpg</url></image><item><title>וואו מזמן לא הייתי פה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=13316301</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;hey guys!אני יודעת שעבר המון זמן מהפעם האחרונה שהייתי פה אבל... חזרתי! ^^&quot;כן, אני פה, ולמרות שהמון זמן עבר,זה נדמה שדבר לא השתנה...זהו שכן- אני חיילת מן המניין עכשיו!החלטתי כבר לפני זמן לחזור אבל רק עכשיו היה לי זמן להתחיל לעבוד שוב על הפרקים..אני יודעת שהרבה קוראים ותיקים קרוב לוודאי שנטשו, ואני לא מאשימה אותם..מי היה מחכה כמעט שנה לפרק הבא?!שאלה טובה..בכל מקרה, חזרתי ואני שוב כותבת!אחרי כל כך הרבה זמן של הפסקה אני מלאה באנרגיות חדשות ורעיונות שמעולם לא חשבתי עליהם.מקווה שמי שנשאר יהנה ומי שעזב יחזור^^בכל מקרה למרות שעבר המון זמן יש לי המשך לסיפור שחיכה אצלי כל כך הרבה חודשים במגירה...אז מי שרוצה, מוזמן לחזור ולהתעדכן :)מקווה שנתראה בקרוב!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 15 Jun 2012 18:49:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=13316301</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=13316301</comments></item><item><title>הייי:)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12645079</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שלא עידכנתי מזמן, אבל הייתי בלונדון, והיו לי כול כך הרבה דברים על הראש ועדיין יש.
אני מקווה לעדכן בקרוב. אולי בשבוע הבא.
אוה- אחרי הסיפור הזה אני כנראה אסגור את הבלוג.
וזאת מכיוון שאני עובדת הרבה, ועוד כמה חודשים אני אתגייס לצבא ולא אוכל לדאוג לבלוג.
אני מקווה שאחרי הסיפור הזה סוף סוף הפריצה הגדולה שלי תגיע.
טוב נו- עד הפרק הבא ...!!:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Jul 2011 18:38:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12645079</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12645079</comments></item><item><title>פאקינג 10,000</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12609903</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שלא עידכנתי הרבה זמן, אבל עברו עליי הרבה דברים. הייתי חולה, החלמתי, עבדתי עד שחליתי שוב, החלמתי, היו לי דברים מהצבא, ולא היה לי זמן לנשום, ובטח שלא לעדכן.
חוץ מזה- עם עוד לא שמתם לב- הבלוג הגיע לעשרת אלפים הכניסות שלו!!!פאקינג 10,000 כניסות!!!!!!!
איזו התרגשות^^
טוב אז הנה הפרק, מקווה שתהנו:)
פרק 7

לואיס נגרר לבית הספר, גופו כבד מחוסר שינה, עיניו נעצמות מעצמן, זה לא עזר שהיה זה יום קודר, והשמיים נראו כאילו עומדים לפתוח בגשם זלעפות.
ליל אתמול היה לילה של פתיחות, והוא כבר תהה איך סופי תהיה כשיראה אותה. הוא הרהר לעצמו אם היא הושפעה מדבריה כמו שהוא הושפע.
הוא חש שהם התקדמו ושבקרוב מאוד אולי היא תודה שזאת היא.
הוא נאנח, ושנייה לאחר שנכנס לבניין בית הספר, החל לרדת גשם חזק, שוטף את הקרקע ומציף את הרחבה. 
לואיס נעצר והביט לעבר הגשם, נשם עמוקות את הריח של הגשם, של החורף, של הקור. בחוץ היה קר מאוד, אך בתוך תוכו הוא הרגיש חום מציף אותו.
הוא התקדם באיטיות לכיוון הכיתה ונכנס, מצפה לראות את סופי יושבת בשולחן הקבוע שלה.
השולחן היה ריק, וסופי לא נראתה בסביבה.
&apos;אולי היא מאחרת&apos; ח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Jul 2011 13:03:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12609903</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12609903</comments></item><item><title>חג שמח!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12541481</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;במיוחד לקראת החג- פרק ארוך במיוחד!!!
קריאה נעימה וחג שמח!!:)

פרק 6

&apos;יופי, עכשיו כשעשית את הצעד הראשון, יהיה לך קל יותר לעשות את הצעד הבא, והבא אחריו. רק תמשיכי ללכת.&apos;
אור השמש האיר את השלג הקפוא והחל להפשירו.
בצעד הבא שהחלה לעשות, רגלה התרוממה יותר בקלות, כמו משא כבד הוסר מעליה. סופי חייכה והשלימה את הצעד הבא.
גם בבוקר הזה אור השמש סנוור אותה כשפקחה את עיניה.
&apos;החלום חוזר על עצמו&apos;. היא חשבה והסיטה את השמיכה שכיסתה אותה הצידה. &apos;אבל הוא היה קצת שונה הפעם. חלום בהמשכים.&apos; המחשבה הוציאה גיחוך מפיה. &apos;מעניין&apos;.

&quot;היי.&quot;
&quot;שוב אתה.&quot;
&quot;כן. שוב. את נשמעת מוזר.&quot;
&quot;אני במצב רוח מהורהר.&quot;
&apos;את עדיין חושבת על מה שקרה אתמול?&apos; במקום לומר זאת אמר &quot;על מה את חושבת?&quot;
&quot;אוה שום דבר במיוחד. שלג שנמס.&quot; היא חייכה לעצמה.
&quot;מה?&quot; הוא אמר בתמיהה.
&quot;לא כלום. מה שלומך?&quot;
&quot;את מוזרה במיוחד היום. ממתי את שואלת לשלומי?&quot;
&quot;אם אתה לא רוצה, אני לא אשאל.&quot;
&quot;זה לא מה שאמרתי, רק רציתי לדעת מה השינוי הפתאומי ביחס שלך אליי.&quot;
היא חשבה לרגע. &quot;החלטתי לנסות. או לפחות להתחיל לנסות. אתה יודע על מה אני מדברת. זה לא כאילו שא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Jun 2011 17:01:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12541481</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12541481</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12526122</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד 177 כניסות ל-10,000 כניסות!
ווהו:)

פרק 5

&quot;כבר הבנת מי אני?&quot;
&quot;אולי. ואולי לא. תנחשי.&quot;
סופי שכבה על המיטה בחדרה, השמיכה מעל לראשה, מנמיכה את קולות השיחה.
&quot;אני מנחשת שלא.&quot;
&quot;ולמה זה?&quot;
&quot;כמו שאני מכירה אותך, היית זורק את זה בפנים שלי, כי זה יכול לתרום לאגו שלך- זה שמצאת אותי והכול.&quot;
הוא צחק חרישית. &quot;ואת אומרת שאת לא מכירה אותי.&quot;
&quot;כי אני לא, אני... יודעת עליך קצת, אבל..&quot;
&quot;לא מספיק כדי לסמוך עליי.&quot;
היא נאנחה.&quot;למה אתה כול כך מתעקש על הנושא של האמון? אתה פשוט לא מפסיק.&quot;
&quot;כי זה מסקרן אותי. יש כמה שאלות שלא מפסיקות להטריד אותי.&quot;
&quot;איזה?&quot;
&quot;למה כול כך קשה לך לתת אמון? מי פגע בך? מתי זה קרה? והשאלה שהכי מטרידה אותי היא, &quot; הוא גיחך &quot;איך לגרום לך לסמוך עליי?&quot;
&quot;איך אתה יודע שמישהו פגע בי?&quot;
&quot;אני כבר משוחח איתך כמה שבועות. את באמת חושבת שאני לא מכיר אותך?&quot;
כשהיא לא ענתה הוא הוסיף &quot;אולי אני לא מדבר איתך פנים אל פנים, אבל אני מכיר אותך כבר די טוב, ואת יכולה לומר לא כמה שאת רוצה, אבל יש בינינו משהו.&quot;
&quot;כן, עקשנות. והיא באה מהצד שלך.&quot;
&quot;שום דבר אחר?&quot;
&quot;כלום.&quot;
&quot;אז אני היחיד מבינינו שח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 May 2011 16:10:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12526122</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12526122</comments></item><item><title>עניינים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12504467</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בקרוב העניינים יתחממו בין לואיס לסופי...
רק חכו להמשך, אני מבטיחה לכם שתהנו!
מה שכן, אני מצטערת אבל אני באמת קצת עמוסה כרגע עם הפרוייקט גמר של אדריכלות.
בעוד כארבעה חמישה ימים אני אסיים את הפרוייקט ואז אוכל לעדכן קבוע, אבל עד אז... אני אנסה כשאוכל.
מקווה לעדכן בקרוב, ומה שבטוח, יש למה לצפות ;)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 May 2011 00:09:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12504467</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12504467</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12497372</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מקווה שתהנו מהפרק בגלל שהוא יהיה הפרק האחרון לשבוע שבועיים הקרובים.
יש לי המון לחץ בלימודים ואין לי זמן להעלות פרק. 
אני מבקשת שלא תלחצו עליי- ברגע שייגמר הפקק, הלחץ הזה בלימודים, ברגע שזה יירגע קצת, אני אתחיל להעלות בערך חלק לשבוע.
אני באמת מצטערת, אבל זה פשוט שאין לי זמן בכלל.
חלק4

&quot;בוקר טוב.&quot;
&quot;מי זה?&quot; סופי ענתה בלי להסתכל על זהות המתקשר.
&quot;חשבתי שכבר הבנת מי אני.&quot;
&quot;אוה, כן. לואיס. למה אתה מתקשר בכאלו שעות?&quot;
&quot;חשבתי שאולי נלך ביחד לבית הספר.&quot; הוא ליטף את התמונה שלה שלקח תמורת טובה נוספת לאנדרו.
&quot;חה, לא. ניסיון טוב. אם הייתי קצת פחות ערנית אולי היית מצליח.&quot;
הוא גיחך. &quot;זה לא מזיק לנסות.&quot;
&quot;למה זה כול כך משנה לך?&quot;
&quot;כבר אמרתי לך. אני לא לגמרי בטוח בעצמי. כשאני אדע אני אומר לך.&quot;
&quot;כלומר, עד שתבין מה זה, תמשיך להתקשר אליי כול כך הרבה פעמים, בשעות כול כך לא הגיוניות?&quot;
&quot;משהו כזה, כן.&quot;
היא נאנחה ואז נשכה את לשונה ופשוט שאלה &quot;למה היית עצוב אתמול?&quot;
&quot;אז היית שם אחרי הכול.&quot;
&quot;הייתי בטוחה שמיד אחרי שאני אנתק אתה תעבור נערה- נערה ותבדוק אם יש לה כתם לידה על היד.&quot; היא גיחכה.
&quot;יות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 May 2011 15:24:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12497372</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12497372</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12478577</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב תקשיבו, אין לי ממש זמן היום להעלות פרק.
היה לי היום מגן בתנ&quot;ך והייתי חייבת ללמוד אליו, אז לא היה לי ממש זמן...
שלא לדבר על פרוייקט הגמר שלי באדריכלות, שברגע זה נמצא במצב פשוט איום ונורא(!)
בהמשך השבוע יש לי עוד לעבוד על הפרוייקט, ללכת לזימון למודיעין, ולהתחיל להתכונן לאנגלית ולמגן שלי באדריכלות....

אני מקווה להעלות את הפרק בהמשך השבוע, אולי באיזה לילה בשתיים עשרה, או בבוקר בשבע...
אז תישארו מעודכנים, ואני באמת מצטערת שאני לא יכולה להעלות עכשיו פרק.
פשוט אין לי זמן לכלום. 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 May 2011 15:16:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12478577</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12478577</comments></item><item><title>חלק 3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12459109</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנה החלק הבא. אני מקווה שתהנו.

חלק 3 (את הפרק הזה כתבתי לצלילי השירים של מדונה- אימא שלי שמה דיסק שלה... אל תתפלאו על התוכן;)

סופי ישבה על משענת הספסל, ליד חברותיה, ונעה לקצב המוסיקה, ראשה נע, ורגלה מתופפת על המושב.
המוסיקה והמילים גרמו לה לצחוק, מילים שובבות, מנגינה מתגרה, שהתאימו למצב רוחה. 
&quot;Open your heart to me baby,
I&apos;ll hold the lock and you hold the key,
Open your heart to me darling,
I&apos;ll give you love if you turn the key.&quot; 
למרות שזה היה שיר ישן, סופי בטוחה שהייתה לו אותה השפעה גם בתקופה בה יצא.
הפלאפון צלצל ומזער קצת את ההנאה שלה מהשיר.
&apos;לואיס. לא מתחשק לי לענות.&apos; היא דחתה את השיחה והמשיכה ליהנות מהשיר. 

&quot;מתעלמת, אה?&quot; הוא מלמל לעצמו והתקשר שוב.
אחרי שדחתה את שיחתו שוב, הוא נאנח ולחץ על אותו מקש.
&quot;אני לא נכנע. אז כדאי שאת תיכנעי. אני לא מתכוון להפסיד במשחק הרצונות.&quot;

סופי ראתה את לואיס יושב עם חברים על גדר מהצד השני של הרחבה, וראתה שעל פניו יש הבעה עקשנית.
מנגינה חדשה התחילה, והפלאפון שלה החל לצלצל שוב.
&quot;אוח.. זה מעצבן.&quot; היא הכניסה את המכשיר לתיקה.
&quot;זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 Apr 2011 21:53:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12459109</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12459109</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12427792</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי הפרק היום קצת ארוך..
מקווה שתהנו:)
חלק 2

המחשב צפצף בזמן שהמסך התעורר לחיים והמחשב נדלק.
בין הראשונים שהגיעו לשיעור, סופי התיישבה במקומה בצידו האחד של השולחנות הכפולים. היא עוד הרגישה את העייפות של הלילה הקודם ואת ההרגשה הנפלאה שנותרה מהבילוי הלילי. &apos;ידעתי שאני צריכה משהו קליל וחד פעמי. אני מרגישה נפלא.&apos; היא נאנחה ונשענה אחורנית על מסעד הכיסא, בוהה בתקרה. &apos;טוב שלא חלקתי איתו יותר. הוא לא יזהה אותי&apos; היא הבטיחה לעצמה.
&quot;בוקר טוב,&quot; לואיס נכנס לכיתה. והתיישב במקומו הקבוע בצידו השני של השולחנות.
&quot;אמ.. היי.&quot; היא מלמלה ונשענה קדימה כדי לפתוח את התוכנה בה השתמשה בשיעור הנוכחי.
&quot;היי סופי.&quot; ג&apos;ניפר נכנסה והניחה את ידה על כתפה של סופי.
&quot;איפה היית אתמול? רגע אחד היית שם, וברגע הבא נעלמת.&quot;
&quot;אוה. סתם הסתובבתי ביריד.&quot;
&quot;לבד? שכחת מה הייתה המטרה פה?&quot; ג&apos;ניפר סנטה בה.
&quot;לא. לא לבד.&quot;
&quot;ו.. ספרי לי את הפרטים העסיסיים.&quot; עיניה נדלקו והיא התיישבה לצידה.
&quot;אין כאלה, סתם הסתובבנו יחד, ודיברנו קצת ואז אבא שלי בא, אז הלכתי.&quot;
&quot;אבא שלך בא? הלכת לפני או אחרי שהורדת את במסכה?&quot;
&quot;לפני.&quot;
&quot;זה כול כך את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Apr 2011 11:03:00 +0200</pubDate><author>hazantal1@gmail.com (MCLOVERS)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601726&amp;blogcode=12427792</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601726&amp;blog=12427792</comments></item></channel></rss>