http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169heCopyright 2026 *Anna Lee*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169http://f.nanafiles.co.il/upload/92004/IsraBlog/60169/misc/636077.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=14006840<div align="right" dir="rtl">משום מה החלטתי לחפש את הבלוג הישן שלי. אני עדיין זוכרת את המספרשלו. 19933. לא זוכרת את השם משתמש או איזה מייל השתמשתי בו. בכל מקרה זה לא משנה, הוא כבר לא קיים. אבל כן מצאתי את זה. זה היה הבלוג האנונימי שלי, שבו כתבתי את כל המחשבות הכי "אפלות" שלי. חמוד, למצוא דבר כזה 8 שנים אחרי הפעם האחרונה שכתבתי בו. 10 שנים מאז שהתחלתי לכתוב בו. זה אומר שאני באמת מתחילה להתבגר אם אני לא מובכת מהדברים שכתבתי שם. זה אפילו קצת מצחיק, חלק מהדברים אני עדיין מזדהה איתם ועדיין תקפים גם היום. אז השתעשעתי ברעיון של לכתוב פה שוב. בכלל הורג אותי שישראבלוג עדיין קיים, מעניין אם אנשים עדיין מסתכלים פה בבלוגים אקראיים... לא שזה משנה. הרי אף אחד לא יקרא את זה גם ככה, אולי זה אחד הדברים שמושכים אותי ללכתוב פה. אני חושבת שלמרות הכל גדלתי להיות בחורה די נורמטיבית. אמנם יש לי שיער ורוד כרגע וחבריי אומרים לא מעט שאני צריכה אשפוז, אבל בסך הכל אני בסדר. מרוצה כרגע מכל ההחלטות שעשיתי בחיים, ולמקום שהגעתי אליו. אז כן, היו קצת באמפים בדרך. אני מניחה שמאז שהפסקתי לכתוב פה עברו עליי השנים הקשות בחיי. הת</div>Thu, 02 Jan 2014 00:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=14006840http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=14006840http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=3594279<div align="right" dir="rtl">אני לא אמורה לחשוב עליו. כי אני אוהבת את טל. באמת באמת. אני חייבת להפסיק לחשוב על ההוא. הוא לא חשוב. הוא לא. הוא יצא מהתמונה. הייתה לו את ההזדמנות שלו. הייתה לי את ההזדמנות שלי. פספסנו אותה. עכשיו אני חייבת לשכוח ממנו. אבל אני לא יכולה. כי כל פעם יש משהו אחר, שמזכיר לי כמה שאנחנו צריכים להיות ביחד. כשאני רואה אותי כשאני מחבקת אותו כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי כשאני נזכרת בדברים מתוקים שהוא עשה כשאני מסדרת את החדר ומוצאת מחברת שהתכתבתי עם זה שישב לידי בכיתה ט' וכתבתי לו עליו... ועל דברים שהוא אמר לי.... ודברים שהוא עשה... וכל פעם אני שוב חושבת על היום ההוא... השעתיים האלה. שכן היה לנו סיכוי שכן היינו ביחד שפשוט באנו וניצלנו את ההזדמנות ואני לא מתחרטת על שניה מזה. כי זה היה מושלם. זה היה נכון. וזה רק עושה לי עוד יותר רע. כי אולי עכשיו זה כבר מאוחר מדי. כי יש לי את טל. ואני הכי אוהבת אותו בעולם באמת. אני חושבת. וטוב לי, ואני לא רוצה להרוס את זה בגללו... אפילושמאז שאני מכירה אותו הייתה בינינו את המשיכה הזאת אפילו שאני בטוחה שיהיה לי הכי טוב</div>Mon, 20 Mar 2006 22:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=3594279http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=3594279http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=3143052<div align="right" dir="rtl"> שירתתי אותי יפה מאוד כבר... הרבה זמן. היית שם כשהייתי צריכה תמיכה. כנראה שעכשיו אין לי יותר שימוש בך. זה קצת עצוב שאני לא בטוח אכתוב פה יותר מדי אבל אני לא מוחקת אותך בנתיים יכול להיות שאני עוד אצטרך אותך בהמשך. בנתיים אני מאושרת, ואני אופטימית, ושמחה.... אין שומדבר רע בחיים שלי שאני לא יכולה לכתוב בבלוג הנורמלי שלי. אבל אל תדאג, אני עוד אחזור. שלום ואחווה [: Anna lee.</div>Wed, 04 Jan 2006 20:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=3143052http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=3143052http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2711129<div align="right" dir="rtl">די נווו אני לא מאמינה עלייך! את כל הסימנים כבר נתתי לך! את כל הרמזים מה אתה כבר צריך שאני אעשה עוד??? שאני אעמוד לפניך ואצעק "אני רוצה אותך!!!!!!!!!!!!!!!!"?! תבין כבר!!</div>Sun, 23 Oct 2005 23:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2711129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=2711129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2701197<div align="right" dir="rtl"> אני מתחילה לפחד שאולי הוא לא רוצה אותי שאולי הוא לא ירצה אותי יכול להיות שאני סתם הולכת עיוור. אני באמת צריכה להפסיק לקוות ולהסיק מסקנות טיפשיות. אני הרי יודעת שאני מתאכזבת בסוף. זה תמיד קורה לי. ואז זה פשוט נשאר רע.</div>Sat, 22 Oct 2005 17:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2701197http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=2701197http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2697857<div align="right" dir="rtl"> מכירים שיש לכם משהו להגיד למישהו. ואתם חושבי ממש הרבה אם להגיד אותו או לא. כי אתם יודעים שיהיה לזה השלכות אבל אתם לא יודעים לאיזה כיון זה ילך זה מן סיכון כזה. ולא תמיד אפשר לקחת סיכון כזה גדול. ואז אתם מחליטים ללכת על זה לקחת סיכון לקפוץ למים הקרים לשתות את המים הרותחים ופשוט... לעשות את זה!@ ואז אתם אומרים ואז אתם מתחרטים כי אז אתם חושבים.. שיט. למה אמרתי את זה? אבל כבר אמרתם. ואי אפשר לקחת את זה חזרה. אבל לפעמים זה כן יוצא טוב סיכון. הא? לפעמים זה טוב.</div>Sat, 22 Oct 2005 00:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2697857http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=2697857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2682292<div align="right" dir="rtl"> זה טיפשי, אני יודעת. אני שונאת כשזה קורה לי, בעיקרון. אבל אתם יודעים, זה רק... קטן כזה. רק לרגע. אני לא יודעת למה זה קורה. אני באמת מרגישה די בודדה בזמן האחרון. אולי זה בגלל שאני כל כך עסוקה בכל ה... עיסוקים האלה בזמן האחרון. אין לי זמן לעצמי, אין לי זמן לחברים בכלל. אז אולי בעצם אין לי? אני מרגישה שלא מזמינים אותי יותר לשום מקום. אני מרגישה כאילו אנשים ממש מתעלמים ממני. אני מרגישה לא רצויה בכל מקום שאני הולכת אליו. אולי אני בכלל לא צריכה להיות איפה שאני? וזה לא פעם ראשונה. לא. זה קורה לי הרבה לא רק השנה. כבר כמה שנים אולי בערך מכיתה ח'. שלפעמים אני סתם מתחילה לחשוב. ואז אני סתם נהיית עצובה קצת. ועכשיו אני ממש רוצה שהוא יהיה פה. אני רוצה לדבר איתו לחבק אותו אולי? אבל אני יודעת שהוא לא יבוא. למה שיבוא? בשביל מה? בשבילי? לא נראה לי. אני פשוט צריכה לצאת מהמחשבות האלה. ואז אולי. נראה. ביי. Anaa Lee</div>Wed, 19 Oct 2005 18:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2682292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=2682292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2577220<div align="right" dir="rtl">שעתיים אחרי אפרת גוש שעתיים אחרישנפגשנו כבר די התאהבתי דמיינתי אותך לידי ולא האמנתי והיה לי נעים לקוות שאולי גם אתה בא אלי עם אותן התחושות אבל אז התברר אז התברר שפחות בכל זאת היה לי טוב כשחשבתי עליך בכל זאת היה למרות שהייתי לבד בלילות שרציתי אותך והייתי נוגעת בגברים אחרים וזרים לא רציתי לדעת ביקשתי לסגור את האור ועדיין עצמתי עיניים עצמתי אותם שרק לא אראה שרק לא אראה אותי שםבכל זאת היה לי טוב כשחשבתי עליך בכל זאת היה למרות שהייתי לבד חברים שאומרים לי שאתה לא מתאים ליוזהו הוא לא ישתנה בשבילך תביני כזה הוא וחשבתי אם רק אשאר עוד קצת זמן אולי תתאהב בי אולי אתה גם אמרת הרי שלהתאהב בי זה קל ולא התאהבת לא התאהבת בכלל בכל זאת היה לי טוב כשחשבתי עליך בכל זאת היה למרות שהייתי לבד זה כל כך מוזר כמה שהשירים של אפרת נהיים נכונים יותר ויותר ככל שהשטות הזאת נמשכת. השיר הזה כל כך מתאים עכשיו כלכך נכוןןןן <SPAN class=lyr</div>Mon, 03 Oct 2005 13:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2577220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=2577220http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2228411<div align="right" dir="rtl"> אני לא יודתע באיזה משחק חולני אתה משחק אבל אני לא אוהתב את המשחק הזה ואני לא רוצה לשחק במשחק הזה. המצב הזה לא הוגן לי וזה בטוח לא הוגן לך. כשחברה שלך לא שם, אתה מרגיש חופשי לעשות מה שבא לך, ולגרום לי להרגיש שאתה רוצה אותי, ומפלרטט איתי בלי הפסקה. וכשהיא שם, אז אני נעלמת. אם אני הייתי היא, לא הייתי רוצה בחיים שלי שחבר שלי יהיה ככה עם מישהי שהיא לא אני. אז זה לא הוגן כלפיה. לא היתי רוצה שחבר שלי ידבר עם מישהי שהיא לא אני ויגיד לה שהוא רוצה להיות איתה, כשיש לו חברה. ואתה סתם משחק לי ברגשות. כי אתה יודע איך אני מרגישה כלפיך, ואתה יודע איך רע לי שאתה איתה. וזה לא הוגן כלפיי כי זה רע לי. ואני לא רוצה להיות איזה גיבוי או משהו, שיהיה לך כדי שאם תפרד ממנה אז לא תהיה לבד. אני לא מוכנה לזה. אני חייב להחליט אם אתה רוצה אותה או אותי. אתה לא יכול את שתינו. רק חבל שאני לא יכולה להגיד לך את זה בפרצוף. חבל שהדבר היחיד שאני מרשה לעצמי לעשות עם זה זה לכתוב את זה בבלוג שלי. שאתה במילא לא יודע עליו. </div>Fri, 05 Aug 2005 01:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2228411http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=2228411http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2202996<div align="right" dir="rtl"> נכון. שוב אוף. זה ממש מעצבן. איך שאמיר מור תמיד בא [המירמור. מממ..] בסופו של דבר. כן. אוף. נכון. וזה בגללך. באמת. זה פשוט מציק לי. מציק לי לראות אותכם ביחד מציק לי ששנינו רוצים אבל לא יכולים. בגללה. מציק לי שעוד לא נפרדת ממנה. עוד יותר מציק לי שזה מציק לי בכלל. מציק לי שאני אשכרה רוצה שתהרוס את הקשר הזה ושתהרוס אותה בשבילי. מציק לי שאני כזה בנאדם אנוכי ומגעיל, שרוצה שאה תפרד ממנה. אף פעם לא חשבתי שאני אהיה זאת שמפרידה בין אנשים. ואני לא רוצה להיות כזאת. אבל זה ממש מציק לי. כי אני כן. אני רוצה להיות איתך. אני יודעת שיהיה לי טוב איתך. אבל אני לא יודעת עד מתי אני ארצה להיות איתך. אם מחר אני אפגוש מישהו? אני לא יכולה לדעת מה העתיד יביא לי. אני רוצה אותך עכשיו. וגם אתה רוצה אותי עכשיו. זה ממש חבל לפספס את ההזדמנות הזאת. אני לא מאמינה שחזרת אליה. עוד אחרי מה שקרה בינינו. הרי יש לנוהסטוריה. ממש הרבה זמן רצית אותי. אתה עדיין רוצה אותי. אז למה אתה איתה? וזה מציק לי. מציק לי שאני אפילו חושבת על הדברים האלה. שאני לא</div>Mon, 01 Aug 2005 00:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (*Anna Lee*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=60169&blogcode=2202996http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=60169&blog=2202996