<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>היי צפונה - הבלוג של איריס מיזן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411</link><description>כל מה שרציתם לדעת על המתרחש בצפון:  פרשיות שחיתות, חקירות משטרה, איכות סביבה, חינוך, רווחה וסיפורים אנושיים יוצאי דופן. עניינים חמים שתופסים כותרות ראשיות וגם כאלה שנדחקים מסדר היום.
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 איריס מיזן. All Rights Reserved.</copyright><image><title>היי צפונה - הבלוג של איריס מיזן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411</link><url></url></image><item><title>הממסד הרפואי זונח את הרופאים שהסתבכו ברומניה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=11184850</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

בני משפחתם של דר&apos; נתן לויט ודר&apos; גניה זיסקינד שכרו לפני שבוע את שירותיו שליועץ תקשורת. מזה חודש ימים, מאז נעצרו ברומניה שני הרופאים, הם מתחבטים בשאלה האם להשתמש בתקשורת, להוציא את כל הכעס והזעם שהצטבר אצלם בשבועות האחרונים, או להניח לדברים לקרות מאליהם. בסוף הם נשברו וביקשו מיועץ התקשורת שיעזור להם להפעיל לחץ ציבורי פה בישראל כדי שמישהו יתעורר וינסה להחזיר לחיקם את יקיריהם. 

אין לי שוםדרך לדעת האם שני הרופאים המכובדים עברו על החוק הרומני, האם ידעו שלכאורה במרפאה מתנהלים הדברים בניגוד לחוקים החדשים שנחקקו ברומניה בנושא של תרומת ביציות. אני מניחה שהדברים הללו יתבררו בבית המשפט. דבר אחד בטוח - שני הרופאים הללו עבדו בבית חולים ממשלתי, בני ציון בחיפה. שאף אחד לא יתמם, דר&apos; אילן קלדרון, מנהל המחלקה להפרייה חוץ גופית בבית החולים, המליץ למטופלות לגשת לדר לויט ודר&apos; זיסקינד כדי שאלו ינסו לסייע להן להביא ילד לעולם במרפאה המדוברת ברומניה. עשרות מטופלות, מספרות את אותו הסיפור ומתעקשות שבבני ציוןזה לא נעשהבהיחבא, לא בסתר, הכול על השולחן. גם קופת חולים כללית התחייבה לתת החזר כספי למטופלות שנוסעו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Aug 2009 12:37:00 +0200</pubDate><author>irism@10.tv (איריס מיזן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=11184850</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=599411&amp;blog=11184850</comments></item><item><title>דרוש אומץ לשופטים. על נהגים שהורגים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=11043385</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוף סוף למדה מערכת המשפטלהתייחס בכובד ראש לתיקי תאונות דרכים קטלניות, בהן נקטלו חייהם של נוסעים תמימים. למדה, אך עדיין דינם של נהגים שאוחזים בהגה והורגים שונה מדינם של מורשעי הריגה בסיטואציות אחרות.

לפני ארבע שנים, בלילה חורפי, יצא מביתו בנהריה החייל רועי עמרם לבילוי במועדון סמוך לחיפה עםשלושת חבריו הטובים. זאת הייתה שעת לילה מאוחרת, הכביש היה רטוב ורועי למרות תנאי הדרך הקשים, האיץ והגיע למהירות של 140 קמ&quot;ש. בסמוך לצומת כפר מסריקהוא איבד שליטה על הרכב, סטה מהכביש והתנגש ברכב חולף עד שנתקע ברמזור בעוצמה רבה.שלושת חבריו הטובים נהרגו במקום, רועי והחבר שישב לצידו נחבלו קלות. עמרם הואשם בהריגה ולפני שנתיים גזר עליו בית המשפט המחוזי בחיפה חמש שנות מאסר בפועל. השופט שיף ציין בגזר הדין כי: &quot;לא גזירת גורל היא שהפסיקה את שירת חייהם של המנוחים. לא אויב או מחלה הם שהביאו למותם. מותם, בטרם עת, הוא מעשה ידי חברם הטוב שבפזיזותו הביא לאסון כבד. אותותיה של הטרגדיה, ילוו, מן הסתם, את המשפחות השכולות ואף את הנאשם עצמו, עוד שנים הרבה&quot;. עמרםערער עלההרשעה והעונש, בערעור הואטען כי מה שגרם לתאונה הוא הנהג&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Jul 2009 10:50:00 +0200</pubDate><author>irism@10.tv (איריס מיזן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=11043385</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=599411&amp;blog=11043385</comments></item><item><title>הם מפחדים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=10538166</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך קורה שכל פעם, כמו בריטואל קבוע, מוצאת את עצמה המשטרה במחוז הצפוני עומדת חסרת אונים מול התקוממות של תושבים ערבים בערים ובכפרים בגליל ובאזור ואדי ערה?

הפעם זה קרה ביום הבחירות. ברוך מרזל, פעיל הימין הקיצוני, רצה פרובוקציה, תכנן פרובוקציה והצליח לספק אותה. טוב... זה ברוך מרזל, אבל איפה המשטרה בסיפור הזה? ערב קודם להגעתו ישב כל הפיקוד של המחוז הצפוני עד השעות הקטנות של הלילה ושבר את הראש מה לעשות. למעלה משבוע ימים נשמעו קולות מתלהמים באום אל פחם, אפילו הנציגים המתונים בעיר הזהירו מפני התפרצות של אלימות. לא צריך להיות איש מודיעין מתוחכם עם דרגות על הכתפיים כדי להבין שאם פרובוקטור כמו מרזל יגיע לפאתי העיר תתחיל מלחמה במקום, שגם ככה ידוע כקיצוני ביותר במחוז הצפוני. 

אז המשטרה ניסתה לשחק אותה גוף שלא נכנע לאיומים. דובר המחוז הצפוני דאג בלילה לשלוח הודעות לביפרים של הכתבים עם מסרים תוקפניים ונחושים: &quot;מפקד המחוז הצפוני יחד עם הפיקוד הבכיר העלו כמה תרחישים, אי לכך כוחות גדולים של יחידות שונות יתפרסו משעות הבוקר המוקדמות בכניסה לעיר כדי לקיים את יום הבחירות כסדרו&quot;. הטקסט הזה מוכר לנו העי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Feb 2009 14:56:00 +0200</pubDate><author>irism@10.tv (איריס מיזן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=10538166</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=599411&amp;blog=10538166</comments></item><item><title>זה הזמן להפוך שולחן! על מאבקה של משפחת שליט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=10464337</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף פעם לא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה לשאול את השאלה המאוד פשוטה ואלמנטרית: מה שלומך? וזה קורה לי בכל פעם שאני פוגשת את אביבה שליט אמו של גלעד. אני שואלת לשלומה והיא מרכינה את הראש וממלמלת: &quot;מה שלומי?! את יודעת...&quot;. וכל פעם מחדש אחרי שהיא עונה לי, אני זזה באי נוחות ומבטיחה לעצמי שלא אפתח יותר את המפגשים בינינו בשאלה הטיפשית הזאת. 

קרוב לשנה וחצי אני נמצאת בקשר עם משפחת שליט. אמרו לי שזה לא יהיה קל לסקר נסיונות של המשפחה להחזיר את בנם הביתה. לא רק בגלל שמדובר במשפחה שחיה כבר יותר משנתיים וחצי בחוסר ודאות מוחלט לגבי בנה, שכלוא בשבי חמאס, אלא משום שמדובר במשפחה סגורה ומופנמת.

שנה וחצי אני נוכחת בכל אירוע שהוא חלק מהמאבק להשבתו של גלעד הביתה ובכל פעם שמסתיים האירוע, אני חוזרת הביתה ועולה בי שוב אותה מחשבה, אותה שאלה: מתי יתחילו ההורים נועם ואביבה לומר את אשר על ליבם ללא מסננות, בלי פחד, יאמרו בצורה קצת יותר בוטה ונחרצת את דעתם על ההתנהלות של ממשלת ישראל בטיפול בסוגיית בנם. שיצעקו. שיישנו בכניסה לביתו של ראש הממשלה.שיהפכו שולחנות.

&lt;SPAN&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Jan 2009 10:59:00 +0200</pubDate><author>irism@10.tv (איריס מיזן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=10464337</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=599411&amp;blog=10464337</comments></item><item><title>חיפה, חיפה, עיר עם עתיד?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=10270290</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אולי זה באמת לא הזמן לכתוב על בעיות מוניציפאליות, כשהכלכלה העולמית בקריסה, המיתון כבר כאן, בחירות כלליות בפתחנו והכרעות גורליות על עתיד המדינה ניצבות על הפרק, אבל אין מנוס - בתוך עמנו אנו חיים ואם לא עכשיו אז מתי. אז תרשה לי, מר יונה יהב ראש עיריית חיפה, כמה מילים בנימה אישית.
בעוד יומיים יסתיימו 30 ימי החסד שנתתי לך, מאז הצלחת להיבחר שוב ולשוב לכיסא שאתה כל כך אוהב, הכיסא של העיר השלישית בגודלה במדינת ישראל. יש שיאמרו שהפעם היה לך מזל גדול, הרי לא התאמצת במהלך מערכת הבחירות, היית בטוח שהעיר בכיס שלך, ולא יצאת מגדרך כדי לשכנע את התושבים שאתה האדם הנכון במקום הנכון. לא בכדי עבר עליך ליל שימורים עד שהתבשרת על כך שתמשיך לנהל את חיפה עוד כמה שנים. רק לשם הגילוי הנאות מר יהב, אני לא הצבעתי במערכת הבחירות הזאת וחלילה אין לי שום דבר אישי נגדך, אלא שקשה לי לראות מה שנעשה בעיר הזאת או שמא יש לומר לא ממש נעשה. כאחת שנולדה בחיפה ואהבה מאוד את העיר, אני פשוט מזועזעת.
האם שמעת, מר יהב, על כך שבעיר שאתה כל כך אוהב יש גם צעירים, שרובם היו שמחים להישאר בעיר הכי יפה בארץ, שהיו מוותרים ללא היסוס על מג&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Dec 2008 11:15:00 +0200</pubDate><author>irism@10.tv (איריס מיזן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=599411&amp;blogcode=10270290</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=599411&amp;blog=10270290</comments></item></channel></rss>