http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680אל תשרוף גשרים, תתפלא להיווכח כמה פעמים במהלך חייך יהיה עליך לחצות את אותו הנהר.heCopyright 2026 אני(=. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10676761<div align="right" dir="rtl"> לא מזמן היה לנו טיול שנתי..היה נחמד. איפשהו באמצע. הלכנו והלכנו..כמעט נפלנו מצוקים ושוב הלכנו..כמעט דרסו אותנו ושוב הלכנו.. האכסניה הייתה לעומת הפעמים הקודמות ממש ממש טובה אבל האוכל שוב לא כ"כ אכיל..:/ היה ממש מצחיק ובסכ"ה נהנתי[: __________________________ אני מרגישה חנוקה,סגורה. אני מרגישה פספוס.. אני רוצה לעשות כ"כ הרבה דברים..אל משהו עוצר אותי תמיד. אני לא יודעת למה. אני רוצה להפתח, להיות אני, לשנות את המציאות שלי. להשתנות נפשית וחיצונית. אני צריכה שינוי!!! עוד חודשיים נגמרים הלימודים וזהו, כיתה ט' תהיה מאוחרי. מפחיד אותי שהזמן עובר מהר מידי ואני פשוט לא מספיקה לעשות דברים שרציתי. השנה הזאת עברה לי בשנייה. ואני עדיין מרגישה שאין לי חברות אמיתיות.הכל שקר וצביעות וזה אוכל אותי. נמאס לי ש "חברות שלי" מאכזבות אותי כל פעם מחדש.. אני פשוט מצטערת על הרגע שהחלטתי לפני חצי שנה בערך שאני מורידה את כמויות הבכי שלי..(והייתי בכיינית לא קטנה..) ועכשיו כבר כמה זמן שאני מנסה לבכות אבל אין,לא מצליחה. וכמה שאני מנסה זה לא עוזר. זה פשוט מתסכל! I don’t wanna wake up today"u</div>Sat, 28 Mar 2009 13:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10676761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10676761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10654151<div align="right" dir="rtl">אחרי חודש ומשהו שלא כתבתי פה..חזרתי. החיים נשארו אותו הדבר..אני עדיין אותה האחת. מה שרציתי לשנות לא שיניתי..לא יצא[התירוץ הרגיל שלי -_-] אני מרגישה שמתחילה לה תקופה חדשה בחיים שלי, טובה יותר. הרגשה של חידוש מציפה אותי בזמן האחרון והאמון שהכל יסתדר..רק צריך לתת לזה קצת זמן. אני חושבת שאחד הדברים הטובים שיש זה התקווה והאמון. בלי שני הדברים האלה מאוד קשה להתקדם בחיים..ובכלל. אני כבר ממזמן הפסקתי להיות דכאונית כמו שהייתי בפוסטים הקודמים..ויש לי כוחות להיות כזאת כל פעם מחדש. אין לי מושג מאיפההכוחות מגיעים אבל אני שמחה שהם שם. "Because if one day you wake upand find that your missing meand your heart starts to wonderwere on this earth i could bethinking maybe you’d come back hereto the place that we’d meetand you’d see me waiting for youon the corner of the streetso I’m not moving" אחד השירים שנגעו בי.</div>Sat, 21 Mar 2009 13:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10654151http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10654151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10517959<div align="right" dir="rtl">אני כמעט תמיד חושבת לפני שאני מדברת. כשאני לא, אני אומרת דברים שפשוט מוציאים אותי בן-אדם אחר. אמרתי לה מה שיש לי על הלב,פשוט היא לא שמה לב למה כבר ציפיתי ממנה? הרי כבר ממזמן אני יודעת שהיא לא שם בשבילי ורק אני בשבילה.. היא אמרה לי משהו כתגובה ואני יודעת שאם היא הייתה אומרת את זה בזמן אחר,לא עכשיו כשאני ממש מחוזקת נפשית בנושא הזה,היא הייתה קצת פוגעת בי. אני שונאת את זה שיש לי נטייה לפלוט דברים ואז להתחרט. אני כל כך רוצה לראות את הפרצוף שלה עוד כמה זמן!! אני אראה לה ולכולם מאיפה משתין הדג.[אוייש איזה משפט&gt;&lt;"] מעכשיו אני לא אתן עצמי לדבר או לפלוט מילה, או חצי מילה על הנושא הזה או בכלל על מה שיש לי בלב.גם לא לחברות אחרות.</div>Tue, 10 Feb 2009 00:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10517959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10517959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10497900<div align="right" dir="rtl">אחרי יום ממש נהדר, תמיד משהו חייב להרוס. אני מרגישה כאב כל כך גדול. אני לא יודעת איך להוציא אותו. כמה שאני מנסה, הוא נשאר. איך מצבי רוח ומצבים יכולים להשתנות מקצה לקצה..רק בכמה שעות. אני לא יודעת עד כמה אוכל לסבול את כל זה. אני מרגישה כמו ספוג. סופגת-סופגת-סופגת הכל.. אבל בלי לשחרר את הרגשות החוצה. מתישהו אני אתפוצץ. כמה שנמאס לי וכואב אני מנסה להיות אופטימית כמה שאני יכולה. למדתי כבר ששקיעה בתוך הכאב והדיכאון לא עוזר בגרוש למצב. רק מחמיר. יהיה טוב. זה נשמעלי כל כךריק עכשיו. "ועם הזמן אתה אומר, זה רק ילך ויסתדר. מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא " </div>Wed, 04 Feb 2009 22:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10497900http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10497900http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10475775<div align="right" dir="rtl">לא הייתי פה דיי הרבה זמן. האמת שאין לי כל כך מה לכתוב. הכל כרגיל. שמתי לב היום שאין לי באמת מישהו שאני יכולה לדבר איתו ולשתף אותו ברגשות שלי. היום אני וחברה שלי דיברנו, שיחת לב-אל לב כזאת.. היא סיפרה לי על דברים שעוברים עליה[ובמיוחד דבר ספציפי אחד] הקשבתי, ותמכתי. ניסיתי לספר לה גם על דברים שעוברים עלי.. אבל היא נראתה ממש לא מרוכזת ובקושי הקשיבה. זהלא קרה רק היום.זה תמיד ככה. סוףסוף חשבתי שאולי אני אוכל להוציא את מה שאני חושבת בקול. ידעתי שדבר כזה יקרה. למהתמיד יוצא שרק אני תמיד תומכת, מעודדת, מקשיבה כשלי אף אחד לא באמת מקשיב? בהתחלה קצת נפגעתי, אבל אולי זה לטובה שאני לא מספרת לאנשים יותר מידי. ככה אני לא נחשפת ואני לא יכולה להפגע [כמו שקרה לי הרבה פעמים]. ואחרי הכל, אני שונאת שמרחמים עלי. אז אולי זה באמת לטובה לא?! אני מאוד מבולבת בזמן האחרון. אבל דבר אחד הבנתי- אני לא צריכה עידוד שלחברים בשביללהרגיש יותר טוב או יציאה מעצבות. למדתי לחיות בלי זה. למרות שמדי פעם קצת עידודים בנושאספציפילא יזיקו. שבת שלום </div>Fri, 30 Jan 2009 14:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10475775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10475775http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10424403<div align="right" dir="rtl">אני שונאת להתאכזב מאנשים. בעיקר מחברות. ובמיוחד מ"החברה הכי טובה שלי". אני כבר לא יודעת אם אפשר לקרוא לה כבר ככה. עכשיו רשמית סיימתי לסמוך ולהקשר לאנשים. זה סתם עושה לי רע אחר כך S: מה שכן, היא פשוט יכולה לקפוץ לי. כולם יכולים לקפוץ לי. This town is colder now, I think it's sick of us It's time to make our move, I'm shakin off the rust I've got my heart set on anywhere but here I'm staring down myself, counting up the years Steady hands, just take the wheel... And every glance is killing me Time to make one last appeal... for the life I lead Stop and stare I think I'm moving but I go nowhere Yeah I know that everyone gets scared But I've become what I can't be, oh Stop and stare You start to wonder why you're 'here' not there And you'd give anything to get what's fair But fair ain't what you really need Oh, can u see what I see They're tryin to come back, all my senses push Un-tie the weight bags, I never thought I could... Steady feet, don't fail me now Gonna run till you ca</div>Fri, 16 Jan 2009 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10424403http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10424403http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10385199<div align="right" dir="rtl">אז ככה.. עוד מעט תקופת הבחנים נגמרת[השבוע] ואני כל כך שמחה[: סוףסוף בלי כל הלחץ הזה.. אבל עדיין יהיו בחנים. לצערי. האמת דיי ירדתי בלימודים בזמן האחרון. כבר הרבה זמן שלא ראיתי ציון מעל 90 וזה ממש לא מצא חן בעיניי:/ אין לי מושג מה קורה לי בזמן האחרון.. אני דוחה כל דבר וקשה לי להתרכז :/ היום היו לי אחד מהימים האלה שאני עושה מה שבא לי ושמה פס על כולם ופשוט כל הזמן צוחקת ושמחה[: אני כל כך אוהבת ימים כאלה. אני ממש מקווה שהמצב רוח הזה ישאר אצלי ^^ היום,פתאום באמצע השיעור ילד אחד צעק"כל הפריקים מסריחים". האמת, התאפקתי לא לצרוח עליו איזה משהו שישתיק את הדברים המטומטמים שהוא מוציא מהפה. אני שונאת את כל ההכללות האלה. בגלל שבן אדם שומע מטאל ואוהב שחור אז הוא פריק שחותך ורידים? בגלל שבחורה שומעת מזרחית ואוהבת ולובשת הרבה ורוד אז היא פאקצה שטחית? מה זה השטויות האלה? לאן הגענו?! אני שונאת את זה שאנשים מכלילים אנשים אחרים בגלל דברים כאלה.. אני לא אגיד שאני צדיקה ואני לא עושה דברים כאלה כמו לראות איזה ערס צעצוע ברחוב הולךבהליכה מוזרה ואומר הערותמעצבנותלבנות אחרותולסנן אח"כ</div>Mon, 05 Jan 2009 23:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10385199http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10385199http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10367338<div align="right" dir="rtl">הזמן עובר מהר מידי!.. כבר שנת 2008 עברה.. אתמול יצאתי עם חברים..חוץ מזה שקפאתי מקור היה סבבה[: חזרתי ממש מאוחר ובקושי גירדו אותי מהמיטה בבוקר ~.~ האמת אין לי כל כך מה לכתוב.. אז הנה שיר: נראה לי ששמתי אתזה פעם. לא נוראD: שתהיה לכם שנה נפלאה[:</div>Thu, 01 Jan 2009 20:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10367338http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10367338http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10339733<div align="right" dir="rtl"> הגשם יורד,מטפטף על חלוני נקישות קטנות משמיע והנה אני יושבת בחדרי וחושבת וכמו תמיד מייחלת לעוף לחשכה שבחוץ, לקור, לגשם. לעוף מעלה מעלה כשהטיפות הצוננות מחליקות מעל עורי ודרכן מטה, סקרניות,ממהרות,בוטחות, אך לבסוף מתנפצות. הן ממלאות את מקומי. רק לא להרגיש דבר. אני רוצה כל כך הרבה דברים,רוצה כל כך שיקרו..עכשיו. אני רוצה לעבור מקום,אך פוחדת משינויים אני רוצה להיפתח,אך פוחדת להיפגע. - אני רוצה מישהו שיקשיב,שיהיה לידי כשאני אזדקק לו,יאהב אותי כמו שאני אוהב אותו.. כולם אומרים "הוא יגיע בזמן הנכון, בזמן הכי פחות צפוי." ואם אני זקוקה לו עכשיו? אני חיה באשליות של קומדיות רומנטיות..אני יודעת :/ אני פוחדת להחמיץ הזדמנויות. חלמתי עליו..אתמול בלילה.חלמתי שהוא מתעניין בי [WTF?!] המוזר זה שאני כבר לא רוצה אותו..אני חושבת.. זאת אומרת..יכול להיות שאני רוצה. אבל אם אני אמשיך את מה שהיה פעם אני סתם אפגע. אני חושבת שנפגעתי מספיק בגללו :S והכי מצחיק, הוא לא יודע כלום. אף אחד לא יודע.</div>Fri, 26 Dec 2008 20:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10339733http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10339733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10322648<div align="right" dir="rtl"> חג שמח[:</div>Mon, 22 Dec 2008 21:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני(=)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598680&blogcode=10322648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598680&blog=10322648