http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425היה היו שלושה אגוזים, ובהם שלושה סודות ורזים. והיה - כל מי שיפתור את סודם, אין מכותו מאושר בעולם.heCopyright 2026 סינדרלה כל יום. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14324667<div align="right" dir="rtl">אני לא מבינה בדברים האלה, נו.... אה.. לא יודע... אני לא מבין בזה כלום. אני לא בחור של טקסטים. אתם לא יכולים להגיד שאתם חושבים שאני גרועה בפנים? עכשיו הביטחון שלי סתם נוזל מהקירות.</div>Sun, 10 May 2015 22:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14324667http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=14324667http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14230866<div align="right" dir="rtl">היום, על הרצפה בחדר 69, על השטיח במבוק מסבתא, פנים מול פנים, מחזיקים ידיים, עידן נשבע לי שהוא לא מכחיד את הגנים שלו.</div>Sat, 08 Nov 2014 02:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14230866http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=14230866http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14220029<div align="right" dir="rtl">זה היה ממש מוזר. פשוט ממש מוזר. אני לא יודעת, אני פשוט מרגישה מוזר. זה היה בישפרו, בחניה שמתחת לתחנת דלק (לא צמודה לתחנה, אלא בהמשך שם). ישבתי לי באוטו (כמובן במושב הנהג :)!), הדלת קצת פתוחה, ושיחקתי לי באפליקציה הממש מגניבה של שחור ופתור שהוא צבעוני. טוב, אבא ואמא בקניות בינתיים, ברמי לוי. אני יושבת לי, משחקת, איזה כיף החיים יפים. (אגב- לבשתי טייץ אפור, גופייה סגולה ומעליה סוודר כחול כהה כזה, שהיה של ניר מTNT, השיער שלי היה אסוף בגולגול והיו לי כפכפים שבטח הורדתי כשהתיישבתי באוטו, לא בטוחה. הגיע איזה אוטו (אני ממש לא בטוחה, אבל יכול להיות שזה היה סוזוקי בלנו שחור-ירוק, אבל סופר דופר לא בטוחה), חנה לידנו (מצד ימין. מזל שהחניות לא היו צמודות אלא היה רווח ביניהן כי היה שם עץ- העץ היה מול החלון של הנוסעים מאחורה בערך). הרמתי את הראש לראות מי חנה שם, הוא הסתכל עליי ואחרי רגע הוא נסע משם. טוב, למי אכפת? השחור ופור דורש לפתור! חזרתי להתרכז במשחק. אחרי כמה דקות הוא שוב חזר וחנה שם, הפעם כבר לא הרמתי את הראש כי זה לא עניין אותי. אחרי כמה דקות הוא אמר-צעק לי: "אה.. סליחה, מה ה</div>Sun, 19 Oct 2014 13:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14220029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=14220029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14146661<div align="right" dir="rtl">בא לי לעשות משהו כל כך טוב. בא לי להיות מישהו כל כך משמעותי. בא לי לעזור למישהו שכל כך צריך. בא לי ליצור משהו כל כך חדש. בא לי לאהוב כל כך הרבה אנשים. בא לי להשפיע על מישהו כל כך אדיש. בא לי לחדור לעומקן של כל כך הרבה נפשות. בא לי לשמח כל כך בקלות. בא לי להשרות נועם בכל כך רכות. בא לי להוות דוגמא לכל כך הרבה תכונות טובות. בא לי להשקיע בכל כך הרבה דברים. בא לי להתאמץ עבור כל כך הרבה חברים. בא לי לדבר בשביל כל כך הרבה שתקנים. בא לי להקשיב לכל כך הרבה קולות. בא לי לתמוך בכל כך הרבה צמחים בגן. בא לי להביא צחוק לכל כך הרבה חיוכים מעוקמים. בא לי להחיות את מה שכל כך נמק. בא לי לייצב כל כך הרבה ידיים רועדות. בא לי לחבק מישהו שכל כך רוצה. בא לי לאזן כל כך הרבה כפות. בא לי להשפיע בכל כך הרבה תחומים. בא לי לתת הכל בשביל מישהו. בא לי שמישהו יגיד לעצמו 'וואלה, השנה שלי לא הייתה נראית אותו הדבר בלעדיה'. בא לי שמישהו יגיד לעצמו 'היא שינתה בשבילי משהו'. בא לי שמישהו יגיד לעצמו 'איך אני שמח שפגשתי אותה'. בא לי שמישהו יגיד לעצמו 'איזה באסה שהיא עוזבת, אני אתגעגע אליה שנה ה</div>Thu, 26 Jun 2014 19:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14146661http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=14146661http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14109175<div align="right" dir="rtl">באיזה מין בית את גרה?אני גרה בשני בתים. האחד משפחתי ונעים, עם חצר, טרמפולינה ענקית, שתי קומות משפחתי האהובה וכלב.השני גדול, מלא אנשים, זרים מבקרים בו בלי הבחנה, לא את כולם אני אוהבת ולא כולם אוהבים אותי- אבל נו, אני כבר פה.עם מי את חולקת את הבית שלך?את הראשון- עם משפחתי האהובה- אבא, אמא, אחי הגדול, אחי הקטן, הכלב שלנו וגם שאר חברים קרובים ומשפחה.את השני- עם מורים, מדריכים, עובדי קבלן, זרים שונים והמון המון המון בני טיפש-עשרה שאמרו להם שהם חכמים.האם את מגדירה בית כמקום בו את גרה? אם לא, מהו בית בעינייך ומהו ביתך?גם. אבל בית הוא בעיקר מקום שבו מרגישים בטוחים, פתוחים ושתמיד רוצים לחזור אליו.מה יהיה הדבר הראשון שזר שנכנס לביתך יגיד עלייך?הממ... שהוא לא היה מדמיין את הבית שלי ככה.איזה רהיט בבית שלך היית רוצה שיישאר במשפחה לדורות?יש שלושה- מכונת תפירה של סבתא רבא שלי, כיסא נדנדה של סבא שלי ואת המיטה שלי.האם היית רוצה לחיות בחדר אחר בבית מהחדר שאת גרה בו עכשיו?כן- הייתי רוצה לסגור את הסלון ולגור בו.אם היו מוסיפים לביתך קומה שהיא חדר אחד ענק, איך היית משתמשת בה?כל הקירות היו חלונות, שהיה אפשר</div>Sun, 11 May 2014 14:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=14109175http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=14109175http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13992748<div align="right" dir="rtl">אז לאחרונה (עם כל מה שקרה בחדר ועם אחי הגדול וזה) עולות בי המון שאלות. כשמישהו פוגע במישהו אחר. מדובר פה על הרווח או על היחס שבין העונש לעזרה. מתי צריך לסלוח ומתי לא? למי צריך לסלוח ולמי לא? למה? מי צריך בכלל לסלוח? רק זה שנפגע ישירות? או גם אנשים מסביבו? אפשר לא לסלוח אבל להישאר חברים? מה זה בכלל אומר אז ה'אי סליחה' הזה? האם רמת הפגיעות של הקורבן בתחום שבו פגעו בו אמורה להשפיע על החלטות שכאלו? האם נכון להתקרב למישהו אחרי שהוא חצה גבול שכזה? האם נכון שאני בתור אני (ולא בתור שום גורם מקצועי או משהו) ארתם לעזור למישהו? או שלהשאיר את זה לאנשים שבחוץ? האם הייתי יכולה לראות את הצד השני אם הפגיעה הייתה בי? האם רמת הכעס שלי או האי סליחה או העזרה או לא חשוב מה אמורות להיות בכלל מושפעות מכמה קרובה הייתה הפגיעה אליי? ואם אני מסוגלת לראות את הצד השני רק כשהפגיעה לו בי, למה זה הופך אותי? אוף. ואם הוא לא יציב בנפשו? אז אפשר לסלוח לו? אז צריך לסלוח לו? אז זה בכלל אמור להקל על מה שהוא עשה? ומאיזה קו אפשר להכתיר מישהו כלא יציב בנפשו? ומאיזה קו בכלל הפגיעה נחשבת חמורה? ועד כמה היא</div>Mon, 16 Dec 2013 00:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13992748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=13992748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13985343<div align="right" dir="rtl">לפעמים מתחשק לי שאני אהיה האדם היחיד בעולם ולא יהיה פה אף אחד אחר. לפעמים בא לי שאני לא אהיה קיימת. לפעמים בא לי לא.</div>Sat, 07 Dec 2013 18:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13985343http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=13985343http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13962719<div align="right" dir="rtl">אני לא מתבגרת לעולם. אני לא מתבגרת. אני לא רוצה.</div>Mon, 11 Nov 2013 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13962719http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=13962719http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13934497<div align="right" dir="rtl">אני פשוט מרגישה מתוסכלת. כל הזמן. זה מתסכל. וגם גנבו לי את הפלאפון.</div>Thu, 10 Oct 2013 15:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13934497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=13934497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13920921<div align="right" dir="rtl">כי אני לא לומדת. למה אני לא לומדת!? לעזאזל איתי. אני יודעת שאני צריכה, אז למה אני לא מצליחה להושיב את עצמי וללמוד?!?!?!?! לפעמים אני מייאשת אותי. למה אני הורסת לעצמי בכוונה?</div>Thu, 26 Sep 2013 14:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (סינדרלה כל יום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=598425&blogcode=13920921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=598425&blog=13920921