http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794בלוג סיפורים. חוויות של ונסה ... מאז שהיא שואלת מי אתם?heCopyright 2026 -זאת שלא זוכרת- סיפורים.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=11150476<div align="right" dir="rtl"></div>Thu, 13 Aug 2009 00:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=11150476http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=11150476http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10638733<div align="right" dir="rtl">סורי, סורי, סורי !!!! מלא זמן שלא נכנסתי &gt;&lt; היתה ליבעיה .. עכשיו אני מעדכנת מלא ! אויש כולם כבר שכחו את הבלוג ^^ נו טוב ... תחזרו (: פרק 11 כבר יוצא P:</div>Mon, 16 Mar 2009 13:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10638733http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10638733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10499833<div align="right" dir="rtl">אהאהאהאהאהאה ! עיצוב חדש P: תקשיבו, אני רוצה לדעתאם יש לי קוראים חדשים כאילו שמתחילים מהפרק הראשון, אם יש תכתבו לי כי אני אחכה בשבלכם אני רוצה תגובות (: -זה נותן אנרגיות חיוביות XD-</div>Thu, 05 Feb 2009 17:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10499833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10499833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10478217<div align="right" dir="rtl">פרק 10: אמא חזרה מהעבודה. אני בינתיים אכלתי ארוחת צהריים. "היי אמא, איך היה בעבודה?" שאלתי. "איתי בסדר גמור, מה קורה איתך?" שאלה חזרה. "אני מרגישה הרבה יותר טוב" אמרתי לה בעיניים נוצצות. "יש לי הרגשה שמישהו היה פה והוא נורא ריגש אותך" אמרה עם חיוך דק על פניה. "אכן כן, ואני נורא שמחה שהוא בא" עניתי נרגשת. "תני לי לנחש...רון?" שאלה. "כן...הוא כל כך מקסים" התעופפתי לי בחדר. <SPAN</div>Fri, 30 Jan 2009 22:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10478217http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10478217http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10406576<div align="right" dir="rtl">היתה בקשה לגבי פרקים קודמים אז ... החלטתי לעשות אחד כזה ממש מהתחלה ואז זה יהיה על בסיס קבוע ^^ - מהפרקים הקודמים: אני כל כך אוהבת את בן ! הוא החבר הכי טוב שלי. אבל אני מרגישה כל כך מעבר. ישבנו לנו יחד. פתאום "בום" - איבדתי את הזיכרון, אבל אותו - את בן, זכרתי. בן כבר לא איתי הוא נעלם. מסתגלת לחיים חדשים, אבל בדרך קורים דברים שלא ציפיתי להם. הפרפר - עם העיניים האדומות הוביל אותי למפל שמשם מצאתי את עצמי אצל חברה מהכיתה. עכשיו? אני מנסה להתרגל לחיים החדשים שלי - מלאים תעלומות. רון ורוני ! אתם החברים הכי טובים שלי. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11p</div>Sun, 11 Jan 2009 20:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10406576http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10406576http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10371298<div align="right" dir="rtl">פרק 8: אני באמת לא יודעת מה קרה? אבל מצאתי את עצמי בבית של סוזן מהכיתה. היא הציגה את עצמה וסיפרנ לי שהיא הכתבת של העיתון הבית ספרי אבל מסתבר שיש עיתון שעובר בין כל הילדים – עיתון רכילויות, שהיא ועוד כמה אנשים כותבים. היא אמרה לי שהיא מצאה אותי מחוסרת הכרה ליד המפל, מה שמאוד הפתיעה אותי, כי כמו שזכור לי אני נכנסתי לתוך המפל. טוב מה כבר יכול להפתיע אותי? קורים דברים בהחלט מוזרים בזמן האחרון. הרגשתי נושא מוזר כאב לי, אני לא יודעת איפה? פשוט כאב, הרגשתי מבולבלת עם כאב ראש כזה. כל כך רציתי לישון, עצמתי את עיני והרמתי את הראש ופתחתי את העיניים. בום. אני לא יודעת אפילו איך לתאר את ההרגשה הזאת אבל כאילו הצטמררתי, השערות פשוט עלו והלב שלי החסיר פעימה. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 1</div>Fri, 02 Jan 2009 18:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10371298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10371298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10186999<div align="right" dir="rtl">תקשיבו ... אני לא אעדכן פה כמה זמן כי אני בטיול ויש לי מלא מבחנים! אז אני ממש לחוצה וין לי זמן, ברגע שאני אתפנה אני אמשיך לכתוב P: נתראה בקרוב ^^</div>Tue, 18 Nov 2008 07:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10186999http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10186999http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10167404<div align="right" dir="rtl">זה הולך להיות קצת מוזר ... אבל תהנו P: אז ... מה הקשר בין בן לפרפר? אני לא יודעת ואפילו מפחיד אותי לחשוב על זה, אבל מרון לא שמעתי עדין והייתי מודאגת. בגלל שהיה דיי מאוחר ויום למחרת יש בית ספר החלטתי ללכת לישון ואולי מחר אני הראה אותו. בבוקר קמתי עם השעון המעורר, התלבשתי לבית ספר, גופיה לבנה, סקיני ג'ינס וכפכפי אצבע. רציתי להתאפר קצת, כדי להרגיש טוב, אז שמתי עיפרון מרחתי קצת ליפסטיק ושמתי בושם בריח טוב במיוחד, כמובן קישוט לראש – קשת שחורה. ציפיתי לרוני והיא אכן הגיע. "הי ונסה" חיבקה אותי, "הי" חייכתי אליה, "נו...אז איך הלך אתמול?" עשתה לי עיניים, לא רציתי להגיד שזה היה ערב מפחיד במיוחד, ושהרגשתי שהייתי בתוך סרט בלהות אז פשוט חייכתי ואמרתי: "בסדר". שמתי לב שרון לא איתה, " את יודעת אול</div>Thu, 13 Nov 2008 17:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10167404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10167404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10157196<div align="right" dir="rtl">פרק 6. תקשיבו ... אני משנה קצת את סגנון הכתיבה - אחרי שתקראו תבינו שונסה כלואה בשני עולמות שונים וכך גם סגנון הכתיבה השתנה. אז תגידו מה דעתכם . (: אז ... הפרק השישי (וסליחה שהוא קצר - ניסיתי משו חדש): פתאום רון נעלם מעיני, ניסיתי לחפש אותו ... דילגתי בין העצים עם עיני אבל אין לו זכר. התיישבתי על החול הרך הרגשתי שאני שוקעת בו ממש לבפנים, הייתי מוכנה להירדם בצורה כזו, אפילו לשקוע בפנים ולא לצאת להישאר ככה בצורה דמומה. פתאום שמעתי רשרוש קל בחול, הבטתי לצדדים אבל לא ראיתי כלום, רק פרפר, כזה שלא רואים כל יום, כזה עם כנפיים מיוחדות בצבעי התכול עם קבוצת סגול בתוכן כסערת רגשות גדולה. לא הבחנתי בדבר מוזר שבאותו הפרפר ועד היום איני מבינה מדוע לא הבחנתי ולא שיניתי הכל אז, לפרפר הזה היו עיניים גדולות חודרניות ואדומות. איך אז כמסתכלת עליו ורואה פרפר יפה ומיוחד מבינה אני היום שזאת טעות אחת גדולה. הפרפר עף לידי ורציתי ... רציתי שיישאר ויהיה הוא איתי זמן מה כחברה לצידי.</div>Mon, 10 Nov 2008 22:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10157196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10157196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10147823<div align="right" dir="rtl">פרק 5. "שלום חמודה" אמא נשקה לי במצח. "ביתכנסי לחדר שלך...הנה שם" הורתה לי אמא לאן לפנות. נכנסתי, חדר יפה על הקיר תמונה או יותר נכון ציור של יער בסופו יש מן אגם ושם בסוף רואים הר יפה, התנתקתי מהתמונה והפנתי את מבטי לשולחן...עליו יומן. פתחתי אותו באחד הדפים: "יומני היקר, <SPAN lang=HE st</div>Sat, 08 Nov 2008 19:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (-זאת שלא זוכרת- סיפורים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597794&blogcode=10147823http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597794&blog=10147823