<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I&apos;m Not A Star Because Stars Fall</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576</link><description>The past is an history, the future is a mystery, but the present is a gift. That is why we call it present. Use it as long as you live.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 I Was Here. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I&apos;m Not A Star Because Stars Fall</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576</link><url></url></image><item><title>good things</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14982648</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתהליך שחרורי הלחץ שלי, אחד הדברים שאני עושה עכשיו זה לכתוב על דברים טובים שקרו לי במהלך היום
אז... הינה האתגר מתחיל

ישנתי בלילה כמעט איזה 10 שעות, משהו שבד&quot;כ אני לא עושה
התעוררתי בבוקר והיה לי את מי לחבק
קמתי בבוקר בצורה טובה ולא שבורה
אחרי הרבה זמן, שתיתי שוקו עם פתיבר-שוקולד
שיפרתי את הקציצות עדשים ע&quot;י קטשופ וזה ממש הוסיף לעניין!
הצלחתי לשנן 11 מבנים בשרירי הפנים
ראיתי את החתולים של הבעלי דירה, חתולים זה תמיד עניין טוב
אני בבית שלי, עם החבר שלי שאני אוהבת אותו, על הספה הממש נוחה שלנו

היום עדיין לא נגמר כמובן, אבל הייתי צריכה לנסות את העניין כי אני מתחילה להשתגע מהלחץ
מפה לשם, זה בערך אתגר ה365 שלי
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Feb 2019 18:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14982648</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14982648</comments></item><item><title>דברים כדי לעודד את עצמי ללמוד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14978367</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. תלמדי, אחר כך את לא תצטרכי לראות את החומר הזה יותר בחיים
2. ככה לא תצטרכי לעשות מועדי קיץ ולהיות הרבה יותר זמן עם החתול
3. גם יהיה לך יותר זמן לחסוך כסף לשנה הבאה
4. לא קשה לך אף פעם, את סתם מאבדת ריכוז. לכי לישון והכול יסתדר
5. את רוצה להישאר פה, נכון? החיים שלך פה שקטים וטובים, את חייבת לעבור את השנה כדי להישאר כאם
6. את לא תגרמי לו לוותר על הלימודים אם לא תעברי, נכון? כי אז תרגישי נורא עם עצמך כל החיים
7. את חייבת ללמוד כדי להשיג את מה שאת רוצה, את לא מוותרת אף פעם
8. הצלחת לעשות כימיה ביולוגיה ופיזיקה בתיכון כשכולם אמרו שאת הולכת להתאבדות וודאית. והצלחת לעשות את זה! אם הצלחת לעשות את זה את יכולה לעבור את התואר הזה.
9. יהיה טוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jan 2019 17:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14978367</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14978367</comments></item><item><title>אז...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14977948</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קודם כל, שנת 2018 נגמרה ואני יכולה להגיד בלב שלם שעשיתי המון
השתחררתי מהצבא
עשיתי מכינה
עבדתי
התחלתי ללמוד רפואה
עברתי לבית משלי
עברתי למדינה אחרת
הכרתי אנשים אחרים מכל העולם, שלא באמת חשבתי שאני יכולה לעשות את זה

אבל עשיתי גם יחסית המון טעויות לימודיות בזמן הקצר שאני פה
לא למדתי כמו שצריך, ועכשיו זה מתנקם בי על הזמן בית...
עכשיו זה מתנקם בי על הזמן הזה שכולם בחופש ואני יושבת ולומדת...
לא חשבתי עד הסוף, אבל עכשיו אני יודעת איך הדברים פה עובדים

1. חייב ללמוד את כל החומר לשיעור הבא, לא משנה איך. ואפילו לסכם אותו, לא משנה כמה זמן זה יקח
2. להסתכל קודם כל על השאלות, אם יש שם משהו מכוון. בעיקר בקורסים קטנים
3. לשבת על התחת. והרבה. אסור להתייאש. אני פה בשביל להמשיך ולא בשביל לפרוש. אני יכולה לעשות את זה

אני חייבת לציין, שיש לי כמה מטרות:
א. להבין אם אני באמת רוצה לחיות איתו כל החיים. מצד אחד אני רוצה, מצד שני אני אף פעם לא בטוחה בעצמי... אפילו כמעט פוצתי את החתימה על החוזה דירה שלנו כי אני לא הייתי בטוחה בעצמי... ובדיעבד, לא יכולתי למצוא דירה יותר טובה ממה שאנחנו ראינו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Jan 2019 17:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14977948</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14977948</comments></item><item><title>אני באמת יכולה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14974684</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתחילה תקופת המבחנים
קשה לי ממש, ולא בגלל החומר

לפעמים אני תוהה לעצמי אם יש לי את מה שיש לעבור את השנה הזאת..
ואז נזכרת שאנשים דפוקים ממני עברו אותה

אבל איכשהו, בכל מקרה..
אני מרגישה שאני בפיגור בחומר, יש מבחן סופי
מרגיש לי שהמוח שלי פשוט הפסיק לזכור דברים מכל כמות החומר הזאת

הזמן מתבזבז לי לנסות להבין יותר מאשר על לזכור
הזמן מתבזבז לי על הכי
הזמן מתבזבז לי על עצבים
הזמן מתבזבז לי על ריבים עם החבר

אני מרגישה כמו פצצת עצבים מתקתקת...
מילה אחת לא במקום ואני מקבלת סיבוב
ואני לא בנאדם כזה, בטח שלא איתו

אני לא יודעת אם אני מתאימה לזה..
אבל אני יודעת שזה מה שאני רוצה לעשות
כי אם זה לא הולך לי, לא יהיה לי מקצוע אחר
כי אני לא רוצה משהו אחר

אבל קשה לי...
אני לא מאמינה שאנחנו כבר בסוף סמסטר
ואני פשוט מרגישה שאני לא יודעת שום דבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Dec 2018 15:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14974684</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14974684</comments></item><item><title>starting dissections</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14974059</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;- מפשיטים את העור מהגופה-
אני: &quot;הי, זה נראה כמו פילה דג&quot;
- אחד מהאנשים שהיה איתי חושב על זה-
&quot;תודה, אני בחיים לא יאכל יותר דג בגללך&quot;

-אחרי שעה בערך-
אנשים אומרים שהם לא יוכלו לאכול כלום כל היום
אני: &quot;זה יהיה נורא להגיד שאני רעבה?&quot;

באיזשהו מקום, טוב לי להיות פה
במקום אחר, אני עדיין בחששות שאני לא מתאימה לאינטנסיביות הזאת
כי אתמול כבר נשברתי..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Nov 2018 00:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14974059</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14974059</comments></item><item><title>פרידות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14963568</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;אם לא היית טסה עם החבר שלך, אני הייתי בא איתך&quot;

נפרדתי מהקצין שלי...
מהקצין האהוב שלי...
לא רציתי לשחרר ממנו וללכת...
רציתי לשמור אותו בתוך צנצנת ולקחת איתי...
הבנאדם היחידי בערך שבאמת יהיה לי קשה להיפרד ממנו, ועוד בידיעה שאני כנראה גם לא אראה אותו שנה וחצי ואפילו יותר...

פתאום אני מפחדת לעשות את כל המעבר הזה
למרות שאני עושה אותו עם ה&quot;חבר מחמד&quot; שלי
ושהבחור הוא &quot;כמעט בעלי&quot;
אבל איכשהו אני בכל זאת אהיה &quot;נשואה וערירית&quot;

עומד להיות לי ממש קשה בלי הקצין שלי
הוא עומד גם לא להיות קצין כבר, שזה קצת מצחיק
כל פעם שהחיים שלי טיפה מתפרקים אני יכולה להרים אליו טלפון ולראות אותו
הוא תמיד שם בשבילי...
אבל עוד מעט זה ייגמר...
בעצם, זה כבר נגמר
נפרדתי מהבחור היום...
נפרדתי מהחבר הכי טוב שלי...
למרות שהחבר שלי שונא אותו,
הוא עדיין החבר הכי טוב שלי
והפרידה הזאת הייתה כלכך קשה...
פרידה כלכך נואשת עד שגרמתי לו להבטיח לי שישאר איתי בקשר

והבעיה הכי גדולה, בלי קשר, היא שאני לא בטוחה בעצמי
אני לא יודעת מה אני יעשה, איך אני אסתדר, איפה אני אגור
לא יודעת איך נראה קרטון חלב, לא יהי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Aug 2018 22:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14963568</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14963568</comments></item><item><title>הקצין האהוב שלי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14959251</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;11/7/18 1:26


הקצין שלי חזר ובגדול&amp;hellip;
כאילו, לא באמת&amp;hellip; כי אני רציתי להיפגש איתו
התגעגעתי אליו
כאילו, ברמה שזה היה לי צורך לראות אותו כבר

כל העניינים שלנו מפעם התבהרו
אני הבנאדם החזק מבינינו
והוא בחיים לא ישבור לי את היחסים עם החבר שלי
כמו תמיד היינו קרובים לנשיקה

יש בינינו מתח ככ גדול שאי אפשר שלא לראות ולהרגיש את הניצוצות באוויר
אבל אני יודעת שזה יגרום להפסקת חשמל בחיים שלי
(בעלי לעתיד&amp;hellip;) הוא הכול בשבילי ואני עומדת לטוס איתו לחול עוד כלום זמן
הוא הגבר שאני צריכה בחיים שלי, ולא את הקצין&amp;hellip;

אמרתי לו שבתכלס הוא סטוץ טוב
הוא אמר שבשבילי הוא בחור להעביר איתו לילה עם כל השיחות נפש וכו
וזה נכון
אמרתי לו שהוא שיגע אותי אז
הוא אמר לי שאני משגעת אותו, שאני מדהימה ושהוא לא יכול להפסיק להסתכל על השפתיים המושלמות שלי

הוא בא לנשק אותי
סובבתי את הראש, כי הוא יודע שלא
הוא אמר שיש לי כוח רצון יותר גדול משלו, והוא לא רגיל להיות בצד שרוצה ולא בצד שלא נותן
הוא אמר לי להמשיך עם הטיזינג דאני עושה לו, ונתן לי להרגיש איך הלב שלו משתגע אי שם מתחת לחולצה
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 Jul 2018 08:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14959251</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14959251</comments></item><item><title>מתכונת העפה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14956066</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תודה רבה שאת אורזת לי מזוודות עם מלא ג&apos;אנק חצי שנה מראש לפני שאני טסה
תודה רבה שאת משתדלת כמה שיותר להשאיר אותי מחוץ לכל מעגל חברתי כלשהו בעולם הזה
תודה רבה שזה נראה כאילו את מתפללת לעשות לי דווקא,
שהחיים שלי יהיו אומללים כאן

אבל תזכרי דדבר אחד- עוד פחות מ3 חודשים זה יהיה רק אני וחבר שלי
לא יהיה אף אחד
את לא באמת תדעי איפה אני בכלל
את לא באמת תדעי...


תזכרי את זה שעוד פחות מ3 חודשים אני כבר לא פה
ואז את תוכלי לעשות מה שבא לך עם החדר שלי
מה שבא לך עם הדברים שאני משאירה כאן
מה שבא לך עם כל דבר, שחלילה לא יהיה לך צפוף





אבל אם יקרה משהו לחתול שלי בגללכם...
אני לא עומדת לדבר איתכם יותר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Jun 2018 10:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14956066</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14956066</comments></item><item><title>my love</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14954192</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם היו אומרים לי לפני כמה שנים שיש באמת אהבה דו צדדית, הייתי אומרת שזה לא אפשרי
הייתי אומרת שאחד חייב להתפשר על העניין
הייתי אומרת שאף פעם לא יכולים להתאהב שניים אחד בשני

אני לא יודעת מה יש לי איתו,
אבל איכשהו אני מרגישה שהוא אוהב אותי
למרות שאני אעשה הכול בשבילו
אחרי 3 שנים וחצי
או אם מעגלים את זמן הBFF זה 5 שנים

אני אוהבת אותו...
אני מתגעגעת אליו כשהוא בקושי ליידי
אםילו כשהיינו בצבא התראינו יותר
אבל עוד מעט אנחנו עומדים לגור ביחד
בלי אף אחד מסביב
רק אני והוא
וזה מפחיד אותי שזה לא יסתדר

נכון, הוא לא דוגמן הבית
ונכון, אין לי שום בעיה להשיג מישהו אחר
ונכון, יכול להיות לי מישהו יותר טוב

אבל אני לא רוצה מישהו אחר...
הייתה לי הזדמנות החלומות פשוט לחתוך וללכת לבחור אחר
אבל עשיתי את השיקולים שלי

אני רוצה לחיות איתו, כבר יותר מדי זמן
אבל מה יקרה אם זה לא ילך?

מפחיד אותי באיזשהו מקום לעבור לשלב של המגורים ביחד
כי זה יהיה השלב של all in
כן- כן
לא- כל אחד עף לדירה משל עצמו ומתחיל לבנות חיים אחרים

אני סתם סתומה

אני אוהבת אותו כלכך...
קשה לי שאני כמעט ו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Jun 2018 16:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14954192</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14954192</comments></item><item><title>גאד...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14951824</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בקרוב אני עומדת לעבור לחו&quot;ל למשך 5 שנים
מלחיץ אותי כל העניין
מלחיץ אותי להיות פתאום רחוקה מכולם

אבל היי,
אני לפחות אהיה סוף סוף עצמאית בשטח
ואף אחד לא ישב לי על הראש...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 May 2018 11:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I Was Here)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597576&amp;blogcode=14951824</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597576&amp;blog=14951824</comments></item></channel></rss>