http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796הגיגים, מחשבות, יציאות ממוחה הקודח של גאון בארון(?!).heCopyright 2026 סאפ קטן.(:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=14041038<div align="right" dir="rtl">Fjv</div>Thu, 13 Feb 2014 12:47:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=14041038http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=14041038http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=14041037<div align="right" dir="rtl">Yhxs</div>Thu, 13 Feb 2014 12:46:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=14041037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=14041037http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=14041035<div align="right" dir="rtl">:)</div>Thu, 13 Feb 2014 12:44:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=14041035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=14041035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11810307<div align="right" dir="rtl">טוב..לבנתיים אין לי ממש חשק לכתוב,אתם יודעים-זה קורה לפעמים. אבל נחמד לדעת שכשאני ארצה יהיה לי לאן ללכת..</div>Wed, 26 May 2010 20:48:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11810307http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=11810307http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11760238<div align="right" dir="rtl">ניסיון לשיחה עם אחותי: תפסיקי להציק לחברות שלי:) 5:16pmאפרת אני לא מציקה להם ושתקיי תפה 5:16pmMe יפה דיברת 5:16pmאפרת מה את רוצה 5:17pmMe כלום.רק שתהי בנאדם:) 5:17pmאפרת אני חולה עוד ואת מטיפה לי Revayaהיא סתם סתומה.. 5:18pmMe חחח... 5:18pmאפרת חח רואה 5:18pmMe אני לידה. 5:18pmאפרת ליד מי 5:18pmMe</</div>Mon, 03 May 2010 19:02:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11760238http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=11760238http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11760171<div align="right" dir="rtl">יש לי איזהפרויקט של התנדבות,כאילו אני מחפשת חונכים רצניים לילדים (החונכים צכים להיות ביתה י' ומעלה ומאיזור ירושלים). החונכות היא לילדים שהם אחים במשפחה של נפגעי עבירה-כלומר אם ילד נאנס אז אנחנו מטפלים באחים שלו.. אז מי שמעוניים שירשום פה ואני אצור איתו קשר. או במייל- sapira.bc@gmail.com</div>Mon, 03 May 2010 18:38:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11760171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=11760171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11760147<div align="right" dir="rtl">אני כ"כ טיפשה. תמיד חוזרת על אותה טעות. כאילו אני אוהבת אותה,ומעריכה אותה.באמת ואני יודעת שפגעתי בה הרבה.אבל בסך הכול אני באמת בנאדם כ"כ נורא? אני פשוט בעדיפות אחרונה אצלה.וזה כואב. זה כ"כ כואב,אני זבמן האחרון מבינה כמה אני לא משמעותית לחברים שלי,כמה לא באמת אכפת לאנשים ממני. אני פשוט לא מפסיקה לבכות,כמעט כל לילה לתוך הכרית,אני מתחילה לשנוא את עצי בגלל שאחרים עושים את זה.בגלל הביקורת שלהם. אני לא מרגישה שאני באמת עושה פה משו,משו בעולם,כאילו אני מדריכה, והחניכות שלי באמת צכות אותי,וגם חניכים אחרים בסניף ואני מקימה עכשיו פרויקט התנדבות..ואני באמת עושה דברים אבל אני לא מרגישה סיפוק. גיליתי שהמורה שלי אמרה לקומונרית שיש לי בעיה בסדר עדיפויות,שאני לא לומדת ובמקום זה בורחת למקומות אחרים. מה אני אמורה לעשות?איך אני אמורה להתמודד עם זה שאני לומדת תואר שאני לא אוהבת,שיש לי אחות שכ"כ מעריכה אותי וכל תגובה שלי תשפיע עליה אבח מקלל כמו שהיא נושמת ומרביצה כמו שהיא עושה קקי? איך אני אמורה להתמודד עם זה שיש לי מד"ש (מדריך שאיתי) כ"כ דפוק,שאני כ"כ לא מסתדר איתו,ועם כ"כ הרבה דרישות וכ"כ הרבה פ</div>Mon, 03 May 2010 18:21:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11760147http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=11760147http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11744802<div align="right" dir="rtl">הרבה פעמים רציתי לכתוב את זה,להגיד את זה איפשו...פחדתי. משום מה חשבתי שזה לא בסדר הורים מרביצים.. לא,אני לא ילדה מוכה,ההורים שלי לא כיבו עלי סיגריות,הם לא הרביצו לי מכות רצח ולא איבדו שליטה-למרות שראיתי אצליהם כמה פעמים כעס-ההורים שלי נתנו לי סטירה ומה פליקים כשצריך וממש לא הבנתי בדרך אחרת. כשהייתי קטנה חשבתי שזה אומר שאני ילדה מוכה,היו פעמים ששנאתי את ההורים שלי,היו פעמים שמרוב העלבון לא הבנתי אפילו מאיפה זה בא ולמה. עכשיו,אחרי משו כמו 10 שנים אני יכולה להגיד את זה...ולהבין שזה בסדר גמור. כן,ויכול להיות שאני אחליט לא לגעת בילדים שלי בצורה כואבת...יכול להיות.. אבל עכשיו אני מאמינה שיש ת'דרך להרביץ בשביל חינוך ושזה באמת יחנך-והילד באמת יבין את זה. אני לא בעד מכה על היד בכל פעם שצריך להבהיר משו-צריך לנסות במילים..אבל הילד צריך להבין שהוא לא מקשיב ולכן את נותנת מכה. יש גם את העיניין של להראות אהבה ולהראות שזה בא מאהבה ומרצון לחנך ולא מאיבוד שליטה וכעס.. אז הנה אני,טיפה יותר בוגרת מכשהייתי בת 5 ונשבעתי שאני לא אגע בילדים שלי לרעה-מבינה שלכל דבר יש את הדרך ואת המצב שלו. </div>Mon, 26 Apr 2010 15:45:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11744802http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=11744802http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11744328<div align="right" dir="rtl">אחרי כ"כ הרבה זמן שהיה לי רע עם עצמי(-לא שזה השתנה,פשוט עכשיו רע לי מהמובן של-"יש לך כ"כ הרבה לעשות ולהתקדם,בשביל מה להתחיל?!") אבל עד השבת היה רע לי מהמובן של לא טוב עם עצמי,עם מה שאני עושה,עם מה שאני מיצגת ואם איך שבגדתי בעקרונות שלי...פשוט נפלתי כ"כ חזק אולי אני סתם מגזימה...לא עשיתי באמת דברים נוראיים..זה סתם איך שאני מרגיש עם עצמי ובשבילמהעשיתי כל דבר. אז למה עשיתי את כל השטויות של העיר ובנים(אני לא באמת עשיתי שטויות,רק בכאילו.)בעצם? איפה שהוא זה היה במירוץ אחרי ה "BIG LOVE"...אצל בנות זה ממש חזק העניין הזה.. אני רואה חברות טובות שלי,בעצם למה לתת דוגמאות?אני רואה את עצמי מבואסת בגלל בנים,בוכה בגללם..מבזבזת זמן וכסף-מכאיבה לנשמה... איפשו באיזשהו מקום חשבתי לעצמי שאני צכה לעבור בן בן ולבדוק האם הוא האחד,כאילו לתת לכל אחד את הסיכוי שלו... זה היה בסדר אם בנים לא היו רוצים אותי.(כאילו,זה היה בסדר מבחינת התוצאות לא מבחינת התפיסה.) זה גם היה בסדר אם בהנים האלו היו שוים את זה-אם הם היו מתאמצים,אם הם היו מאוהבים,אם הם היו רוצים אותי בשביל מי שאני ולא בגלל איך שאני ניראת..טוב,אני לא</div>Mon, 26 Apr 2010 10:59:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11744328http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=11744328http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11727744<div align="right" dir="rtl">מכתב שכתבתי בהשפעת כמה דברים מהזמן האחרון- עכשיו,כשאני בת 40 אני חושבת עליך.כאשר בן אדםהולך למות הוא תמיד חושב על הדברים הכי משמעותיים בחיים שלו...אצלי זה אתה. עכשיו אחרי כ"כ הרבה שנים אני יכולה אולי קצת לעכל שאתה לא איתי פה. זה כבר לא אני אתה מול כל העולם כמו שתמיד היית אומר... היינו דומים,כך כולם אמרו,הייתי גדולה ממך ב7 דקות. היינו כמעט בלתי נפרדים,תמיד אמרו לנו שזה נדיר- הרי היינו בן ובת.אנחנו לא הבנו את זה,זה היה הדבר הכי טיבעי בעינינו. היינו רבים,כן,היינו רבים אפילו המון..אחרי המריבה הגדולה הזאת בסניף, באת אלי בפרצוץ מלא בחרטה.. וביקשת ממני סליחה...זו הייתה סליחה,בחיים לא קיבלתי סליחה יותר כנה מזאת.אפילו לא היית צריך להתנצל,זו אני שהייתי צריכה...אבל אני עם העקשנות שלי,כמו תמיד,כן,כמו תמיד...ולמרות העקשנות הגדולה,פשוט ניגשתי אליך ונתתי לך את החיבוק הכי חזק שאני יכולה..אני כ"כ רוצה לתת לך אותו עכשיו. אתה בטח מתאר לעצמך איך אמא נראתה כששני הגברים דפקו על הדלת..פחדתי להסתכל להם בפנים,בעיניים...כך זה היה יותר נחרץ.שאתה מת. הם אמרו שנפלת...אבא החזיק באמא,ראיתי את המפרקים ש</div>Sun, 18 Apr 2010 22:33:00 +0200sapira.bc@gmail.com (סאפ קטן.(:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596796&blogcode=11727744http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596796&blog=11727744