<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>The Girl With The Broken Smile</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671</link><description>זה לא חובה לחיות. זה זכות להיות חיים. לכבוד מיליארד מיליארד טועים.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 +זה רק אור הירח+. All Rights Reserved.</copyright><image><title>The Girl With The Broken Smile</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671</link><url></url></image><item><title>goodbye.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1872696</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוגרת.

תודה לכל מי שקרא פה. שהגיב פה.
תודה לליאת על העיצוב הראשון שליווה אותי הרבה חודשים.
תודה שקראתם את מה שיש לי לומר. את מה שאני מרגישה וחושבת.
תודה שתמכתם כשהיה לי קשה. ושמחתם בשמחתי כשהיה לי טוב.
תודה על המחמאות שהזרמתם. ועל מילות העידוד שלא חסכתם.
תודה לבלוג שליווה אותי כמעט שנה. ברגעים הקשים וברגעים היפים.
שרציתי לצרוח. כשרציתי לבכות. כשרציתי לצחוק. כשרציתי ללחוש מילים בודדות.
אבל לצערי יש אנשים שלא מכבדים את הזכות שלי לפרטיות.
שקוראים את המחשבות שלי ואת הרגשות שלי מבלי להתחשב.
ועוד יותר חבל לי להיפרד מהבלוג ששיתפתיבו כמעט שנה של כתיבה על החיים בראש שלי.
אבל אני צריכה לשקול את המילים שאני כותבת בחשש שאנשים שאני מכירה קוראים פה.
וזה לא הוגן. זה לא פייר כלפי.
אז לצערי הגיע הזמן להיפרד מכולם. מהכתיבה. מהזכרונות.
אני ממשיכה הלאה. לבלוג חדש. בלוג אנונימי.
שאני לא אצטרך לשקול מילים.

להתראות לשנה של זכרונות שישארו איתי לעד.


ואת, אל תדאגי. כל כלב בא יומו.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Jun 2005 16:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1872696</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1872696</comments></item><item><title>לא יודעת איך לומר לך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1870977</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנ&apos;לא יודע איך לומר לךמילים לא אומרות מאוםאני סתם בחור ששר לךשירים לא יגידו כלום.אנ&apos;לא יודע מה זה נצחמילים לא אומרות מאוםאני סתם אחד שבטחלא יודע כלום.אולי הערבאין שום דרךיש רק פצע וכאבאנ&apos;לא יודע איך לומר לךכמה שאני אוהב.לא יודע מה קרה לימילים לא אומרות מאוםואני לבד ורע ליואת לא אומרת כלוםאני יושב פהמחכה לךמחכה לך וכותבכי אנ&apos;לא יודע איך לומר לךכמה שאני אוהב.-שלום חנוך-בפעם הראשונה אני לא יכולה לומר מה אני מרגישה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Jun 2005 10:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1870977</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1870977</comments></item><item><title>אז מה כבר רע בקצת לברוח?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1859169</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז מה כבר רע בקצת לברוח?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 May 2005 21:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1859169</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1859169</comments></item><item><title>לנשום.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1842045</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים אני נלחצת. 
אני שוכחת איך לנשום.
ולפעמים אני רק צריכה רגע אחד.
לעצור את הכל ולהסתכל סביב.
לנשום עמוק. ולהמשיך עם החיים.

ולפעמים, במיוחד בתקופה האחרונה.
אני מוצאת את עצמי כל ערב שוכבת במיטה.
ומדברת לתקרה. שרה לי שירים. ומנתחת את החיים.
מחפשת את הרגע הזה. שאני אוכל לעצור הכל.
להסתכל סביב, לנשום עמוק.

לפעמים אני צריכה שיקשיבו לי.
שלא יחנכו אותי.
שלא יאמרו לי מה כן ומה לא.
שיבינו מי אני. ולא ינסו לשנות אותי.
או להסביר לי איך העולם מתנהל.
במה אני צודקת ובמה אני טועה.
שלא יכריחו אותי לחיות לפי הכללים שלהם.
כי החוקים שלהם לא מתאימים לי.
אני לא מסוגלת להעמיד פנים.
אני לא יכולה לומר שהכל בסדר.
כי הכל לא בסדר.
ואני זקוקה לשקט. זקוקה לרגע שאני יכולה לעצור הכל.
להסתכל סביב. לנשום עמוק.
ולהשמיך עם החיים.

לפעמים אני רק צריכה שתתנו לי להיות אני.
ותתנו לי את הרגע הזה. שאני אוכל לעצור הכל.
להסתכל סביב. לנשום עמוק.
ולהמשיך עם החיים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 May 2005 15:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1842045</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1842045</comments></item><item><title>את לא תפגעי. האמנתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1804625</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;כולם נפגעים בסוף, אבלאל תדאגי, את לא תיפגעי, אני לא אפגע בך&quot;

האמנתי לך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 May 2005 20:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1804625</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1804625</comments></item><item><title>יש לי יומולדת =]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1793494</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדלתי בשנה!! =]
חחחח ומסתבר שיומולדת זה לא כזה נורא!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 May 2005 16:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1793494</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1793494</comments></item><item><title>מחר יש לי יום הולדת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1787942</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחר יש לי יום הולדת. יום הולדת 16.
מחר יתחיל בציפיות ויסתיים באכזבה.
מחר יתחיל עם חיוך מאולץויסתיים בדמעות.
מחר יתחיל עם בלון מנופח ויסתיים עם בלון מפוצץ.
מחר בטח יהיה חרא כמו כל שנה.
מחר ישכחו. כרגיל.
לא מחכה למחר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 May 2005 14:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1787942</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1787942</comments></item><item><title>מזל טוב לאביב גפן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1753764</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דבר ראשון! מזל טוב לאביב גפן.
ויש את אלה שיגידו שהוא לא זמר טוב, ושהוא משטמת, ושהוא שמאלני מסריח.
אבל בזכות הכישרון המדהים, בזכות הלחן שריגש והמילים שנגעו הצלחתי להתחזק בהרבה מקרים שהרגשתי חלשה.
תמיד אהבתי את המוזיקה שלו. מהפעם הראשונה שראיתי אותו מופיע ומאז שפגשתי אותו בפעם הראשונה בגיל 10. אבל באותו זמן לא יכולתי להתחבר למילים. ולא יכולתי להעריץ אותו כמו שאני מעריצה היום. היום אני חיה את המילים שבשירים שלו. אני מעריצה אותו כבן אדם, את הכישרון שלו, את הדרך שהוא מוביל אלפים של נוער ברחבי הארץ ועכשיו גם בעולם.
ומחר אני רואה אותו בפעם הרביעית בהופעה. מתרגשת כמו בפעם הראשונה. וכמו שנה שעברה ברוק העצמאות, בכי רב צפוי ממני. אחרי שנה של בלבולים ושינויים הדבר היחיד שאף פעם לא איכזב אותי הם השירים שלו. ואני כבר לא יכולה לחכות.

מצד שני, אני כבר לא רוצה לנסוע לרוק העצמאות. מפחדת מאכזבה. חוששת שהשנה לא יתעלה על שנה שעברה. ואני מתרגשת כי חיכיתי לזה שנה שלמה. ואולי זו רק ההתרגשות שגורמת ללחץ הזה. ואני יודעת שזה נשמע ממש דפוק. אבל שנה שעברה היה אחד הימים הכי מושלמים בחיים שלי.

בנוסף לכל זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 May 2005 16:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1753764</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1753764</comments></item><item><title>מחסום כתיבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1743283</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המתכונת הראשונה שלי עברה בשלום =]
לקח לי בדיוק 10 דקות לסיים. זה אנגלית, אחרי הכל.

ובקשר אליו כבר לא יודעת. חשבתי שהחלטנו שעדיף לא לא להיות ביחד.
ואז ביום שישי הוא נישק אותי שוב. פיצול!!!

מממ עוד 3 ימים רוק העצמאות. מקווה שאני לא אתאכזב.
ועוד 10 ימים יש לי יום הולדת. אני יודעת שאני אתאכזב.

ירדתי מהפסים בזמן האחרון. ביום שישי חזרתי מבצפר.
פשוט ישבתי על קצה המיטה ובהיתי. ופתאום התחלתי לצרוח. לבכות. וזרקתי דברים בחדר שלי.
ואחרי שתי דקות, הכל נהיה רגיל שוב.


אז זה סיכום עלוב של מה שקורה בזמן האחרון. יש לי מחסום כתיבה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 May 2005 14:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1743283</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1743283</comments></item><item><title>נשיקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1707626</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;i just want you to know
i found a reason for me
to change who i used to be
a reason to start over new
and the reason is you

אתמול בעיר נפגשתי איתו.
ישבנו בחוף מחובקים.
מסתכלים אחד לשני בעיניים.
יודעים מה רוצים לומר.
אבל מהססים.
אז הוא שאל אותי &quot;אז בתכל&quot;ס, מה את רוצה?&quot;
אמרתי לו שאני לא יודעת. שאני רוצה אותו מאוד. אבל זה בלתי אפשרי.
הוא ליטף. נישק בצוואר. החזיק לי את היד.
והרגשתי כל כך בטוחה איתו. כל כך טבעי.
ומצד שני ידעתי שזה לא מציאותי.
קמנו מהרצפה. הוא חיבק אותי. ועמדנו שם מחובקים.
מסתכלים אחד לשני בעיניים שוב. הוא מנשק אותי בצוואר.
מחבק אותי חזק כאילו הוא בחיים לא ישחרר.
ופתאום ראיתי את כל מה שהוא רצה לומר בעיניים שלו.
אז ישבנו בפאפיה מחובקים. מסתכלים אחד לשני בעיניים וצוחקים.
רק צוחקים. ואז שנינו היינו צריכים ללכת.
שוב מסתכלים עמוק לתוך העיניים של השני.
רואים משהו. ניצוץ כזה. ופתאום נשיקה.
לא צפויה. אבל מאוד רצויה.


אני מבולבלת. לגמרי. לא רוצה ליפול שוב.
לא יכולה להפגע שוב. אני מפחדת. אמרתי לו את האמת.
אמרתי לו שאני מספיק מבולבלת. מספיק כואבת. ומספיק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Apr 2005 20:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (+זה רק אור הירח+)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=59671&amp;blogcode=1707626</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=59671&amp;blog=1707626</comments></item></channel></rss>