http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480heCopyright 2019 חבצלתקלאסית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14977176<div align="right" dir="rtl">התינוקת שלי אומרת כמה פעמים ביום אבא-כה. בהתחלה חשבתי שהמשמעות היא "אבא הלכה" ותמיד אמרתי לה שאבא יבוא מחר. בעצם הייתי צריכה להגיד שאבא יבוא עוד כמה ימים, אבל נראה לי שהיא לא כל כך מבינה עדיין זמן. אז תמיד אני אומרת לה שאבא יבוא מחר, כאילו מנסה להניח את דעתה. אבל אני רואה שדעתה לא נחה, או שהיא לא מבינה מה אני רוצה. לפעמים היא אומרת אבאכה כתלונה, בעיקר כשהיא לא מרוצה ממני. לפעמים היא אומרת את זה בעצב ולפעמים סתם מסמנת לעצמה איזו עובדה. אתמול בערב הבנתי שאבאכה זה לא משפט קצר, אלא תיאור של החוויה שלה כשמישהו או משהו לא נמצא. אבאכה זו מילה שמתארת פרידות, אובדנים ובדידות כי לפעמים כשהיא רק איתי היא קצת נחנקת והייתה רוצה שעוד מישהו יהיה כאן, מישהו שהוא לא אני, אבא למשל. הפתיחה והסגירה של ישראבלוג מראים לי שהעולם עוד לא החליט האם לבלוגים יש מקום בתוכו. מחשבות מהסוג שתיעדתי כאן לא מתאימות לרשתות החברתיות, כי זה לא חלק מפעילות שיווק עצמית ולא בדיחה קצרה. אולי המחשבה הזאת גם לא יכולה לעניין אף אחד, אבל אם אני לא אכתוב אותה אני אשכח אותה ועכשיו כשכתבתי אותה היא תהיה איפשהו ואני אוכל להתרגש או</div>Tue, 25 Dec 2018 13:54:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14977176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14977176http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14871359<div align="right" dir="rtl">זה היה כאילו הוא נבלע בתוך קיר בטון ואחר כך הוא היה צריך להעמיד פנים שהוא בן אדם. בהילוך מתנודד כמו של ילד עם מעיל נפוח, כהרגלו הלך, לקח את הסכינים הטובות והשאיר קרש חיתוך מגעיל. לקח סמרטוטי אוננות. את הרוב השאיר. כמעט לא הבחנתי. הבחנתי בכל מיני דברים אחרים. היו ליחשושים וביזוי שהתגלמו כמו משהו מוצק.אוכל לסלוח לעצמי מתישהו.יש צלילות במצבים הקיצוניים האלה.ממש עוד מעט מגיעה התינוקת. כולם מחכים לה וכבר מוכנים לאהוב אותה.</div>Mon, 06 Feb 2017 22:23:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14871359http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14871359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14834571<div align="right" dir="rtl">הרדמתי את החתול שלי.הוא היה רזה מאוד בסוף וכשרצה לקפוץ ממקום למקום הוא כאילו ריחף, מפיל מרוב סרבול כל מיני חפצים. בימים יפים, עשה לי טריק וברח החוצה כשנכנסתי הביתה. התגלגל לו בשמש וחזר.לעתים קרובות מאוד הוא קפץ ממקומו כאילו נעקץ והלך להשתין באיזו פינה בבית. אחר חזר מדובלל כולו משתינה והתלקק במרץ.בלילות העיר אותי בדגדוגים ודקירות, כדי שאאכיל אותו במוסים שלו, אבל היה מתבלבל ולא מוצא את כלי האוכל.הוא בקושי לעס והיה מלקק את הנוזלים מהאוכל ומשאיר משטח מעוך שהייתי מערבבת שוב ושוב ומגישה לו בכפית, כי הצטערתי לזרוק אוכל יקר.הבאתי אותו לווטרינר בסל כביסה והוא כמעט לא התנגד. מסרתי אותו לגורלו ויצאתי לרחוב למרר לי. סליחה ושלום אהוב שלי. הלב שלי נשרף. לא הצלחתי לעמוד בזה יותר. סליחה.</div>Sat, 10 Sep 2016 22:10:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14834571http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14834571http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14821236<div align="right" dir="rtl">זה נכון מה ששמעתי שהכל נתון בתוך הקשר. הכרס שלי, למשל, לא עוד ביטוי מאכזב לגוף מתבגר שכשל, כי אם סמל הפריון.הילדה העקומה שבה לביתה. בטנה המתעגלת בשמלתה הלבנה, כמשב אקונומיקה על...כבר שכחתי.הגוף שהתחיל להסתיים פתאום קלט חיים חדשים וזה אומר שהוא כבר לא לגמרי שלי. ״את נראית כל כך מאושרת״.אני כל כך מפוחדת בפנים. מה אם יהיו לתינוק מומים. מה אם בעלי יעזוב אותי. מי יאהב אותי כשטבעה האמיתי של הכרס שלי יתגלה.החלטתי שעלי לפגוש שוב את עצמי.אז מה מביא אותך אלי חבצלת?חשבתי פעם להראות למישהו, את החלק שלי שלא יכול להישאר בקשר. זה שלא רוצה לטפל באף אחד. החלק הלא מובן שלי, שתמיד כועסים עלי בגללו, שגם הוא יקר וקרוב לי. מה שצועק להיות מנותק ומטומטם, מה שרוצה להתבוסס בלכלוך של עצמו.לאורך שנים, מבין אתה, היו לי סכסוכים עם המציאות. זה נגמר תמיד בפגיעה עצמית. עכשיו אני מן יונה אדישה, מגרגרת. דוגרת כזה. מזייפת חיוך בוגר, נבון, עייף, אומרת שהכלבים נובחים אבל השיירה עוברת.כתבתי פה בזעם את קורות נחדרותי בעולם. כעת ידיים פולשניות מחליקות על הכרס שלי. לא נותנת להערות נבזיות או מכרכרות להגיע אליי. סבלנית, שקטה. איפ</div>Thu, 28 Jul 2016 21:00:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14821236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14821236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14734593<div align="right" dir="rtl">נראה לי אני עוברת למצפהלנהל שם אורח חיים יפני. אני אבנה גינת זן יפנית מחצץ שאביא לחצר ואצא כל בוקר לבהות בה. הכל יהיה יפני. פוטונים, מחצלות.פעם אמרתי לסטיבן שהחיים שלי כל כך טובים. יש לי מקצוע יפה ואהבה טובה ולמה אני חסרת שקט? הוא לא כל כך חייך וזה די בישר לי רעות. לא שמח כי אין מנוס מהפרידה.תעשי כבר ילד או רישיון.תשבי על הכרית ותחכי עד שהצימאון ישמט.לכי כבר למצפה ותהיי יפנית. סתומה.,</div>Thu, 17 Mar 2016 11:15:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14734593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14734593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14409857<div align="right" dir="rtl">שש בבוקר, קיבוץ לוטן:לא יכולה להישיר מבט לזריחה (הבושה)מעשנת סיגריהצופה בסרטונים של "חתולים הם נפלאים"מדיטציית הבוקר, ק. לוטן (הזעם והכלימה):חיים שלי, אני כאן בשבילך.שיר בגלג"צ -"אני יכולתי להגיד לך וינסנטהעולם הזה לא נועד בשבילך"הסבל מהזולתאני יכולתי להגיד לך וינסנטחיים שלי, אני כאן.ממש מתנצלת שלא יכולתי עד כה להיות החיים שלךמדיטציית הערב, חבצלת, אילת (הסבל):חיים שלי, אני נושמת איתך.חיים שלי, אני איתך</div>Wed, 25 Nov 2015 11:30:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14409857http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14409857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14364473<div align="right" dir="rtl">איזה כיף שגל החום עבר אני מזיעה באופן מתון בדרך חזרה מהשוק. יש לי חופש לכמה שעות מאהוב ואף אחד לא מתכנן להתאבד.</div>Thu, 06 Aug 2015 21:04:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14364473http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14364473http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14316567<div align="right" dir="rtl"> זה פשוט שטעיתי. זה הכל. היו לי סיבות להאמין, התנאים נפגשו כך וכך יכולתי בהחלט להניח. לא. טעיתי. זה הכל. ואולי לא טעיתי עד כדי כך? ואולי הוא לא היה אינטליגנטי נורא. מה זה חשוב. אחרי שכל טעות הובררה הוא בא ללקט יבול מליבי. לא חשוב כל כך ולא יקר, <span style="font-family: Times New Roman; font-siz</div>Sat, 25 Apr 2015 09:01:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14316567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14316567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14253841<div align="right" dir="rtl"> פתאום תפסתי שיום אחד לא רחוק מישהו שאני אוהבת ימות. אני יושבת על כרית רחבה וחושבת על זה. אני יודעת שזו האמת. עיני עצומות, אני צונחת לנמנום כבד חזה. יום אחד לא כל כך רחוק, מישהו שאוהב אותי...אני מקווה שיהיה שם מישהו שאוהב אותי...כשאנשום בפעם האחרונה. ומישהו יאחז בחיי המסתיימים חזק לפני שהוא משחרר. הדבר פשוט יקרה יום אחד. האנשים שאני אוהבת ישתנו לאין ערוך. כל זה מנחם איכשהו, באופן כבד חזה. גם בחילה עולה מהמחשכים.אני רק מקווה שיהיה שם מישהו שלא יסכים לוותר עלילפני שהוא מוותר. ***אני כבר שוכחת את הדבר הזה שיש לזכור כדי שכל נשימה תהיה מלאת הוד.הנה הפכתי את זה למשהו כתוב, ניסיתי שזה יהיה יפה ומלא הוד. כדי לא לזכור.</div>Fri, 19 Dec 2014 23:33:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14253841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14253841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14238492<div align="right" dir="rtl"> היו דברים שהרגשתי ורציתי להגיד וזה לא הצליח להיאמר (זה היה נראה חשוב בזמנו ויתכן שזה עדיין חשוב, אבל אולי לא רצית לשמוע). כשבלמת אותי, הרגשתי כאילו שפחתי על עצמי דלי של מים קפואים ועכשיו אני מכווצת וקר לי. אני חושבת שבסך הכל טעיתי. זה הכל. אני משתדלת לא לכעוס על עצמי שהיתה לי חולשה אליך ולא לכעוס עלייך, שאתה לא איתי באותו קו גובה. אני משתדלת לאחל לך ימים טובים. גם לעצמי. בטח עכשיו תתן איזו תשובה קצת אכזרית ותגיד שכל הדראמה הזאת נשגבת מבינתך. ושוב יכאב לי אז מה. אני מנסה להתמסר לחוסר ההבנה שלי. שלום לך, להתראות, שלום שלום. ***ימים מופלאים של צלילות. הכאב הופך לדקירה גופנית שאפשר לאפיין. הקינאה היא צרבת, העלבון כוויה. הכעס הוא התכווצות בחלל הנשימה, קפיצה משוגעת בסרעפת. עוד היצרות שתחלוף. בחוץ עבודות בכביש מחוללות רעש מכאני שלא ייאמן. הם בטח יסיימו תוך שנתיים לכל היותר. פזית הכלבה של השכן, נובחה ונובחה. הרצון להרעיל אותה עוד קיים, אך אינו לופת את ישותי באופן גורף. לא כרגע. בתוך זה אני יושבת ויושבת ונושמת.</div>Fri, 21 Nov 2014 21:47:00 +0200lozelozelo@gmail.com (חבצלתקלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=596480&blogcode=14238492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=596480&blog=14238492