http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627החלטנו לגור ביחד; אני וילדי מנישואי הקודמים, הוא ושני בניו. בית אחד, חדש, לי ולו, בעיר שבה גרתי תמיד ושבה נולד בני. בעיר אליה הם באים עכשיו 'יום כן/ יום לא' על פי הסכם המשמורת. בן לילה יש לי שלושה ילדים בבית ומשפחה שצריך להרכיב.heCopyright 2026 אמא תותבת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=13781066<div align="right" dir="rtl"><p>בשנה האחרונה פקדתי &nbsp;באופן &nbsp;קבוע סדנת כתיבה. חיפשת &nbsp;מסגרת &nbsp;שתחייב &nbsp;אותי לכתוב. המתמידים הרי &nbsp;יודעים &nbsp;כמה זמן לא &nbsp;כתבתי.... &nbsp;בשיעור &nbsp;האחרון &nbsp;התבקשנו לכתוב &nbsp;שיר על &nbsp;סוד כמוס שלנו. משהו שאף אחד לא יודע. &nbsp;אני מודה שהתחבטתי &nbsp;הרבה. לא &nbsp;בגלל &nbsp;שאין לי &nbsp;סודות. דווקא &nbsp;בגלל &nbsp;שיש לי כמה ולא הרגשתי &nbsp;מספיק &nbsp;בנוח לחשוף אותם. </p> <p>&nbsp;ואז, נזכרתי באחד הפוסטים המוקדמים &nbsp;שכתבתי &nbsp;כאן. &nbsp;<a rel="nofollow" href="../blogread.asp?blog=594627&amp;blogcode=10077102">את מי את הכי אוהבת?&nbsp;</a>&nbsp;איך ניסיתי , גם &nbsp;כשאף אחד לא רואה &nbsp;לחלק שווה בשווה את האהבה. 7 שנים חלפו מאז והתווספה גם ילדה שהיום &nbsp;היא בת 3 וקצת.&nbsp;</p> <p>&nbsp;והנה הסוד שלי כתוב בשורות של שיר:</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לצקת אהבה ושוקו בספלים כחולים </p> <p>ולענות לשואלים </p> <p>3 בנים&nbsp; </p> <p>אחד גדול , שניים קטנים</p> <p>לשמוע את&nbsp; הכפית </p> <p>רוקדת&nbsp; סטפס על התחתית </p> <p>ולחשוב שאפשר </p> <p>לאהוב את כולם אותו הדבר </p> <p>&nbsp;</p> <p>להתפיח כריות , לעטוף כריכים </p> <p>מה הם&nbsp; בסך הכל צריכים?</p> <p>מה&nbsp; הם&nbsp; זוכרים , מה&nbsp; הם שוכחים?</p> <p>כן, הם&nbsp; קצת שלי, הרבה של אחרים </p> <p>וצריך למלא&nbsp; בחמלה את החורים </p> <p>ולחשוב שאפשר </p> <p>לאהוב את כולם אותו&nbsp; הדבר</p> <p>&nbsp;</p> <p>ביחד לצחוק, ביחד לבכות</p> <p>ליד החלון לעמוד ולחכות </p> <p>להרים המכסה ולבחוש </p> <p>סירים אדומים על האש </p> <p>לדעת לפעמים&nbsp; לוותר, ולפעמים להתעקש </p> <p>ואז להבין&nbsp; שבעצם אי אפשר</p> <p>לאהוב את כולם&nbsp; אותו הדבר.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>הדובדבן &nbsp;הקטנה שבקצפת הבנים שלנו &nbsp;עוסקת לאחרונה בשאלות &nbsp;של מי &nbsp;את אמא? &nbsp;של מי אתה אבא? האם אבא הוא רק שלי? &nbsp;אני בכל זאת רוצה לקוות &nbsp;שבעיניה אני אוהבת את כולם אותו הדבר.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Wed, 15 May 2013 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=13781066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=13781066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=13102154<div align="right" dir="rtl"><p>כמעט שנתיים שלא&nbsp; הייתי&nbsp; כאן. אפשר לראות על דלת המקרר מה מעסיק אותי בימים אלה (הזמנה לחיסון של&nbsp; הכלבה, רשימת ציוד לטיול&nbsp; השנתי של התיכוניסט, בוחן&nbsp; בצרפתית&nbsp; של המתבגר העסוק , תמונה של החייל&nbsp; מחזיק את הקטנה&nbsp; בחופשה האחרונה..... ורשימת הקניות שלי&nbsp; בסופרפארם:</p> <p>חיתולים &nbsp;לבת&nbsp; השנתיים </p> <p>מברשת שיניים&nbsp; של&nbsp; דורה </p> <p>משחה נגד שפשפות&nbsp; ומשחת&nbsp; נעליים&nbsp; לחייל</p> <p>קצף גילוח לתיכוניסט</p> <p>משחה נגד חצ'קונים למתבגר הביולוגי </p> <p>קונדומים (מתי יהיה לנו יותר זמן לסקס?)</p></div>Mon, 12 Mar 2012 14:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=13102154http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=13102154http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11698458<div align="right" dir="rtl"><P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><B><U><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></FONT></SPAN></U></B>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>31 ימים עברו מאז המפץ הגדול:<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>הלידה<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>30 מתנות שקבלנו היו ורודות<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>29 ערבים היא התעוררה בדיוק כשרציתי להיכנס להתקלח<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>28 ארוחות אכלתי "בתשלומים" <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>27 פעמים נזכרתי בצהריים שאני עדיין עם אותה חולצה מהלילה ושלא הספקתי להסתרק<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>26 פעמים לא הספקתי להגיע לטלפון שצלצל לברך<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>25 פעמים אמרתי לילדים שהם חייבים לשטוף ידיים לפני שהם נוגעים בנסיכה <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>22 פעמים הם לא ממש שמעו<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>בקולי<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>(וגם על ה3 הנותרות אני לא חותמת)<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>21 שעות היא ישבה לי על הציצי בימים הראשונים (ואולי זה היה 23?)<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>20 פעמים בעלי שאל אותי<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>את בטוחה שהיא עוד רוצה לאכול? (התשובה היא:כן)<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>19 פעמים זכרתי להגיד לו שאני אוהבת אותו ושאני שמחה<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>שעשינו ילדה (אבל הרגשתי הרבה יותר)<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>18 פעמים הבן שלי ביקש ממני משהו<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>ואני אמרתי<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>לו: 'עוד רגע' או 'אח"כ' <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>15 פעמים הצלחתי באמת לעשות את זה באיחור של שעה ולפעמים יומיים....<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>10 פעמים ביום אני חולצת שד ( ומיד<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>אח"כ את השני) <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>9 פעמים הטינאייג'ר שאל אותי<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>אם זה כואב לי כשהיא יונקת וניסה להציץ לי על הציץ. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>8 פעמים ביום אני מחליפה חיתולים (אבל מי סופר?)<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>7 פעמים שמעתי את אחד הגדולים מלמל 'איכס' <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>6 פעמים הבן שלי התלונן שאין לי זמן בשבילו<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>( ברוב המקרים זה נכון)<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>5 פעמים הרגשתי שאני אמא לא טובה (טוב, בעצם הרבה יותר, אבל שוב, מי סופר?) <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>4 פעמים בכיתי באמבטיה מרוב יאוש ועייפות<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>3 פעמים היא חייכה אלי חיוכים<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN>אמיתיים רצוניים וכובשים <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>2 ישבנו בבית קפה<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>1 מי יודע? <o:p></o:p></FONT></SPAN></P></div>Mon, 05 Apr 2010 21:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11698458http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=11698458http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11609776<div align="right" dir="rtl"><P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>אני מחליפה שלוש חולצות ביום כי בכל פעם משהו אחר מכתים לי את הבטן<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>אני מבקרת בשירותים בתדירות גבוהה יותר מסימני הפיפי שמשאירה הכלבה שלי בטיול ארוך ברחוב <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>אני עייפה<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>אין לי מה ללבוש וכל בגדי ההיריון נמאסו עלי<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>אני עייפה, כבר כתבתי? <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>הציפייה מעצבנת. מחר מסתיים השבוע הארבעים. מצד אחד אני לא רוצה להחמיץ אותם בתחפושת ומתחשק לי להיות איתם בבית ימי חופשת פורים אפילו שהם בטח ישנו עד מאוחר ויקבעו עם חברים ולא יהיה להם זמן....מצד שני אני רוצה לראות אותה, לדעת שהכל בסדר ולהוריד מעלי את הבטן הכבדה הזו ואת תחושת הליאות שבוודאי לא תיעלם ורק תתחלף בעייפות שמלווה כל אמא לתינוק חדש שיונק. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>התחפושות מוכנות. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>קניתי נייר צלופן למשלוח המנות.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>עברתי איתם על נוהל החירום במקרה שאני יוצאת באמצע הלילה וסבתא מגיעה בבקר לשלח אותם לבית הספר. אני חושבת שהכל מוכן. רק ערימות הכביסה לא נגמרות. אני עייפה. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>בארוחת שישי לפני שבועיים אמר האיש שלי שנראה לו שזו ארוחת שישי האחרונה בהרכב הזה. בשישי הקרוב הילדים עם האקסים אבל בשישי הבא אני מקווה שנהיה שישה ליד השולחן. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P>&nbsp;</P></div>Wed, 24 Feb 2010 17:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11609776http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=11609776http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11403926<div align="right" dir="rtl"><P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><FONT size=3>"יש לנו משהו שמח לספר לכם" הוא אמר להם כשישבנו בשבת בבקר בחוץ. "יהיה לנו ילד, אנחנו בהריון" <?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>הבן שלי קם מייד וחיבק אותי. אני לא חושבת שהוא עיכל באותו רגע את גודל הבשורה. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>האמצעי אמר: "אני חושב שעכשיו נהיה עוד יותר מאוחדים. גם ככה אנחנו מאוחדים אבל עכשיו נהיה עוד יותר"<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>הגדול שהיה אז או-טו- טו 17 מילמל משהו בלתי מחייב וחשב בוודאי על הפאדיחה של לספר לחבר'ה.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>חלפו כמה שבועות והבן שלי אמר: "אני רוצה שתתחייבי שיהיה לך זמן אלי, שלא תהיי עסוקה בתינוק ושתוכלי לשחק איתי וגם לקרוא איתי סיפורים לפני השינה אפילו שאני גדול"<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>האמצעי שאל: "אם זה בסדר שאני הולכת להתעמל ואם אני מקפידה לאכול בריא ובכל פעם שנרדמתי הוא היה שומר על שקט בבית כדי לא להפריע.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>הגדול סיפר לחבר'ה שמייד שאלו אם אמא שלו כבר יודעת וגם דאג להסביר לכולם שעד שהתינוקת תלמד לדבר הוא ממילא יתגייס לצבא ולכן זה בכלל לא נוגע לו. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>חלפו עוד חודשיים. הבן שלי שאל בארוחת ערב: " כשאנחנו לא נהיה פה ונהיה אצל ההורה השני, התינוקת תהיה אתכם?" <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>ענינו- "כן"<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; TEXT-INDENT: -18pt; LINE-HEIGHT: 150%; MARGIN-RIGHT: 36pt; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt"><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; mso-fareast-font-family: Arial"><SPAN style="mso-list: Ignore"><FONT size=3>-</FONT><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>"אני מציע שתשלחו אותה לחברה כשאנחנו לא נהיה, כי זה לא פייר"<o:p></o:p></FONT></SPAN></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; TEXT-INDENT: -18pt; LINE-HEIGHT: 150%; MARGIN-RIGHT: 36pt; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt"><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; mso-fareast-font-family: Arial"><SPAN style="mso-list: Ignore"><FONT size=3>-</FONT><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>"אולי נשלח אותה לסבתא?" הצעתי<o:p></o:p></FONT></SPAN></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; TEXT-INDENT: -18pt; LINE-HEIGHT: 150%; MARGIN-RIGHT: 36pt; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt"><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; mso-fareast-font-family: Arial"><SPAN style="mso-list: Ignore"><FONT size=3>-</FONT><SPAN style="FONT: 7pt 'Times New Roman'">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </SPAN></SPAN></SPAN><FONT size=3><SPAN dir=rtl><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial">"מה פתאום שהיא תהיה אצל סבתא בלעדי?" הוא מחה בהגיון של בן 11 נחוש.</SPAN></SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>האמצעי שאל את אבא שלו אם הוא ימשיך לבוא למשחקי הכדורגל של ליגת הילדים בשבת (ברור שכן) והגדול אמר: " אם מישהו ינסה להתחיל איתה אני אפוצץ אותו במכות" <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>השבוע דיברנו על שמות. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>כולם גייסו את מיטב הרעיונות לפי הבנות היפות שהם מכירים ורק הבן שלי העמיד תנאי ברזל בזאת הלשון: " לא מספיק ש<B><I>היא</I></B> לוקחת את אמא שלי, ש<B><I>היא</I></B> עומדת להיוולד בחודש שלי, אני לא מוכן שהשם שלה יתחיל באות של השם שלי!" <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P><SPAN lang=HE dir=rtl style="FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: Arial; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US; mso-bidi-language: HE">אז זהו: הדובדבן בדרך וקצפת שלושת הבנים סוערת. יש להם את כל הזכויות, במיוחד לצעיר ( בכל זאת אני אמא שלו) עכשיו צריך למצוא את הדרך להמתיק לו את הגלולה.<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp; </SPAN></SPAN></div>Sat, 21 Nov 2009 10:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11403926http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=11403926http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11163438<div align="right" dir="rtl"><P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>והרי נתוני הרקע: אני מחזיקה מכשיר נייד דומה למכשיר שבו מחזיקים השניים שבמתנה. גם אמא שלהם ובן זוגה מחזיקים במכשירים זהים לשלי. <?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>בימים של שגרה ובמשך שנים היו אצלנו בנוסף למטען הנייד שלי, גם מטען של אחד הילדים לשימוש הטלפונים שלהם. כך גם בביתם השני: מטען אחד משותף לשניהם, בנוסף למטענים של המבוגרים.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>ערב אחד קבלנו טלפון בהול ( אחד מני עשרות שמגיעים פעם בשלושים דקות על בעיות כמו: "אין לי ספר", "חסרה לי חולצה לאימון", "יש נמלים בקורנפלקס") הפעם סיפרו הילדים שהמטען של הנייד נשבר. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>אמא שלהם בוודאי הייתה באותה עת בחדר סמוך, כלל לא יודעת על הטרגדיה הנוראה. אבא שלהם, מרחק 20 דקות, ללא פקקים אמר: " מחר תטעינו אצלנו ומחרתיים נביא את המטען הנוסף שיש לנו אליכם הביתה".<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>אף אחד לא חשב לשתף את האקסית שבחדר הסמוך, לשאול אותה אם היא יכולה להשאיל את המטען, לשאול את בן זוגה אם יש לו מטען נוסף או אם הוא בכלל מטעין את הנייד בבית או באוטו. היה ברור שאבא פותר את הבעיה בשלט רחוק ובדרך הכי קלה לו- משתמש במטען שלי. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><o:p><FONT size=3>&nbsp;</FONT></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>אני לא בטוחה שאתם מכירים אותי מספיק זמן כדי להבין שזו לא הקטנוניות שמדברת מגרוני. ובאמת ובתמים, למרות שזה המטען היחיד שברשותי והנייד שלי לא נטען בנסיעות, אין לי בעיה לחלוק אותו עם הילדים. זה רק העיקרון והסמליות של המקרה הזה שזהה לאינספור מקרים אחרים חשובים ומשמעותיים יותר. <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>אנחנו מתנהלים כך כבר 3 חודשים. אין צורך לספר כמה פעמים גיליתי שהבטרייה שלי ריקה מאחר והפלאפונים של הילדים נמצאים בטעינה ( הם שוכחים להטעין אותם כשהם בבית שלה).<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>ושוב, למען הסדר הטוב, בבית שלה יש בוודאי שני מטענים נוספים שלא עושים בהם כל שימוש, ממילא רוב הזמן היא לא בבית. אני גם בטוחה שאם מי מהם היה מסב את תשומת ליבה של האקסית לבעיה שנוצרה אצלה בבית, היא הייתה מוצאת פתרון; מגישה מטען ואפילו שולפת עוד אחד, כי ממילא יש לה גם במשרד. אם לאו- היא בקלות הייתה הולכת ורוכשת לילדים מטען נוסף. אבל הבנים האלה רגילים כל כך להסתדר בלעדיה שהם לא מעלים על דעתם את האפשרות לשתף אותה. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>בינתיים הבטרייה שלי שוב הייתה ריקה הבקר והטורים שלי נורא גבוהים. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P></div>Mon, 17 Aug 2009 11:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11163438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=11163438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11151358<div align="right" dir="rtl"><P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><FONT size=3><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">לפני קצת יותר מחמש שנים יצאנו לחופשה ראשונה ביחד: הוא וילדיו , אני ובני. לקחנו שני צימרים סמוכים, אי שם בצפון, טילנו ביחד אכלנו יחד וישנו בנפרד. לולא חברים שהצטרפו לנסיעה עם ילדיהם, היינו בוודאי נראים כמו טיול מאורגן של משפחות חד הוריות. אחרי החימום - גיבוש הזה שבו היינו ביחד אבל לחוד, החלטנו לטוס עם שלושתם לאחד מכפרי הנופש של הולנד. הפעם לבקתה משותפת עם 3 חדרי שינה וסלון.&nbsp;בשלב הזה, אני מזכירה לכם שמדובר ב'לפני חמש שנים', הגדול היה בן 11 בערך, כלומר בגיל של בני היום. הוא מעולם לא דמיין שאבא שלו מקיים חיים שלמים בימים שהוא לא איתם, בוודאי שלא ישן באותה מיטה עם אישה אחרת. </SPAN><SPAN dir=ltr style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>בן זוגי לא יכול היה לדבר איתו&nbsp;על זה והתלבטנו ארוכות לגבי סידורי השינה המתאימים בבקתה. חברה חכמה שלי שהייתה שותפה בסוד ההתלבטות שאלה אותי: 'איך תשבו במכונית?'<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>עניתי: הגדולים מקדימה ושלושת הילדים מאחורה. מה הקשר?'<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>החברה: 'זה בדיוק כמו באוטו: יש מיטות לגדולים ומיטות לילדים וזהו.' <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>&nbsp;<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>לעולם לא אשכח את הרגע שבו הגענו לבקתה והילדים נכנסו פנימה לראות את 'הבית הזמני שלנו'. "איפה אנחנו ישנים? ואיפה אתה?" הם שאלו את אביהם. הסברנו שיהיה להם חדר משלהם, לנו חדר משלנו ולבן שלי - חדר משלו, שם התכנסנו בכל ערב לקרוא את אחד מסיפורי המיתולוגיה היוונית. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>אני זוכרת שניגשתי לגדול וחיבקתי אותו ואמרתי לו: "זה בדיוק כמו באוטו אבא ואני יושבים מקדימה ואתם יושבים במושב שלכם. הדלת שלנו פתוחה כל הלילה ואתה יכול להיכנס" הוא חייך אלי.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>&nbsp;<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: justify"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>חמש שנים חלפו. הגדול כבר יושב הרבה פעמים במושב הקדמי, כי עוד מעט הוא ילמד נהיגה בעצמו. אנחנו כבר גרים בבית משלנו ולמרות שלכל אחד יש היום חדר משלו הם נורא שמחים שבחופשות משפחתיות יש להם חדר משותף לשלושתם. ולשמוע את הצחוקים שהם עושים יחד, את השירים שהם ממציאים ואת השיחות שלהם כשהם חושביםשהם לבד- זו אחת ממתנות החופש היקרות ביותר. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P></div>Thu, 13 Aug 2009 12:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11151358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=11151358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11113379<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>לא הייתי כאן הרבה זמן. </P> <P>את האמת? לא חשבתי שמישהו ישים לב. הרי כולם עסוקים בשגרה שלהם. וכך גם אני.&nbsp;אבל תודה לך<a target='newWin' class='blog' href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117944">maroon</A> שזכרת.</P> <P>מחוץ לבלוג הזה, אני כותבת הרבה, בעיקר&nbsp;לצרכי פרנסה. וכך קרה שהייתי&nbsp;עייפה מכדי לתעד את החיים שלי. </P> <P>מה היה כאן מאז הפעם&nbsp; הקודמת? </P> <P>אינסוף מסיבות סוף שנה: בבית הספר&nbsp;לכדורגל של&nbsp; האמצעי, בבריכה בשביל הקטן שסיים כיתה&nbsp; ה', בערב&nbsp; שורשים לבני&nbsp; המצווה, בקונצרט הסיום של הגדול. וכל&nbsp; אירוע כזה כולל הרי אקסים, על מורכבות המפגש והרבה אנרגיות של&nbsp; פי- סי ( <SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; LINE-HEIGHT: 200%; FONT-FAMILY: Arial">Politically Correct</SPAN>). </P> <P>העבודה האינטנסיבית שלוותה את החודשים האחרונים מחייבת עכשיו חופש אמיתי. אני מקווה שאחד כזה מחכה לי בשבוע הבא. ובינתיים- חזרתי.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P></div>Fri, 31 Jul 2009 17:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=11113379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=11113379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=10806271<div align="right" dir="rtl"><P>לפני שבועיים היא חזרה מחו"ל ובדרך חזרה משדה התעופה עצרה כאן כדי לאסוף אותם. הביאה מתנה , חייכה ואמרה תודה. הייתי מאוד נבוכה. שאלתי בספונטניות אולי היא רוצה חלב או משהו, כי בטח המקרר אצלם ריק. היא השיבה בשלילה מנומסת. ואמרה שוב "תודה". </P> <P>בערב, כשאהובי התקלח שאלתי אותו מבעד לזכוכית אם הוא חושב ש<FONT size=6>היא</FONT> כבר לא כועסת. תוך כדי הסתבנות הוא ענה לי בדרך אגב "זה ממש לא אכפת לי". אבל לי זה איכפת. אני שמחה שהיא לא כועסת יותר; שמחה&nbsp;שהיא השלימה עם הבית שלנו, עם הבחירה שלנו לגור בעיר אחרת. אני חושבת שהיום היא מעריכה את ההשקעה שלנו בילדים, את השינוי שחל בהם: הביטחון, האירגון התקשורת.&nbsp;אני באמת רוצה לקוות שהיא רואה את כל אלה ולכן לא כועסת. </P> <P>בשבת שעברה ישבנו זו לצד זו וצפינו בשחקן הכדורגל הצעיר שגדל לסירוגין בבית שלה ושלי. סיפרתי לה מה אמר המאמן שלו לפני&nbsp; שבוע.&nbsp;היא חייכה. כשדיברה עם אהובי על הגדול ועל המסיבה שהיה בה ומי לקח ומי החזיר ומה הוא צריך ללמוד למבחן&nbsp;חשבתי על התקשורת המופלאה שיש בינהם, על היכולת להעביר אינפורמציה בצורה קורקטית כשברור שטובת הילדים עומדת לנגד עיניהם כל הזמן.שמים בצד את הכעסים הישנים. "לא אכפת לי".&nbsp;</P> <P>אין לי את זה עם האקס שלי. אבל עם האקסית שלו אני מצליחה היום להסתדר. הגדול&nbsp; חזר ב3 לפנות בוקר&nbsp;ממסיבה. הוא נתקע עם בטריה של מצלמה בסרט שצילם. הוא התקשר אלינו מהבית שלה שנדריך אותו מה לעשות. הוא בחר להרים טלפון&nbsp;ולא&nbsp;להעיר את אמא שלו שישנה חדר&nbsp; אחד לידו.&nbsp;היום <FONT size=6>היא</FONT> יכולה לדבר על זה בחופשיות&nbsp; ולהודות ש'פשוט לא היה לה כוח לקום'. ואנחנו יכולות לחייך ביחד. </P> <P>&nbsp;&nbsp;</P> <P>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</P></div>Fri, 01 May 2009 22:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=10806271http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=10806271http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=10728110<div align="right" dir="rtl">בפסח לפני 9 שנים הודעתי לבעלי שזהו. מתגרשים זה היה בחג השני: חזרתי מביקור אצל סבתא שלי ופשוט ידעתי שאני לא רוצה להרגיש כמוה כשאגיע לגילה. אני רוצה לאהוב ולכבד את בן זוגי ושגם הוא יכבד אותי בחזרה. <BR>פסח לפני 8 שנים היתה הפעם הראשונה שהייתי לבד בסדר. לפי הסדרי המשמורת הבן שלי הלך עם האקס, כי זה היה תורו ואני עשיתי אמבטיית קצף וסירבתי לכל ההזמנות של משפחתי וחברי. לרגע אחד לא התחרטתי. <BR>פסח לפני 7שנים היה משפחתי, היה לי חבר כמעט שנה והחיים נראו יפים מאי פעם. שנה אחרי כבר הייתי בליל הסדר אצל משפחתו, יחד עם ילדיו. שיחקנו באגוזים והרגשתי שעשיתי את זה. עוד שנה חלפה. הייתי מרחק פסיעה ממיסוד הקשר ורגע לפני שהתחולל המהפך הגדול ופגשתי את האיש שאיתו אני חולקת היום את חיי. אז לא ידעתי שהנה זה בא. אבל למחרת הסדר הרגשתי שזה קשר מצויין ליוםחג, אבל יש כל כך הרבה ימי חול. חודש אחרי פגשתי את ה-איש שלי. <BR>לפני ארבע שנים, בערב פסח,אמרתי לאיש הזה שאו שאנחנו מתקדמים ומצרפים את כל חלקי הפאזל או שניפרד ברוח טובה. הוא חשב שלא יכולתי לבחור עיתוי מוצלח פחות לשיחה 'לאן פנינו' , בכל זאת מדובר ב'רגע לפני הסדר'. אני הסברתי שבפסח אני תמיד מתכננת קדימה. <BR>שנה אחרי אירחנו את שתי המשפחות שלנו בליל סדר הכי יפה שהיה לנו אי פעם. בבית שלנו. <BR> <BR>כשהייתי ילדה בכל פעם שפתחנו את הדלת לאליהו חיכה ארגז שסבתא שלי הכינה ובו מתנה לכל אחד מהנכדים. אני שמרתי על המסורת שלה וחידשת אותה בבית שלנו. אני יודעת שאת המתנה הכי חשובה קיבלתי באותו ביקור פסח אצלה שבו ראיתי איך עלולים להיראות חיי ובחרתי אחרת. זה אמנם לא היה בארגז של אליהו , אבל זה היה שם. את המתנה השנייה קבלתי באותו פסח שבו החלטנו שעושים את זה והופכים למשפחה מורכבת. בפסח שעבר 'אליהו' הביא לכל אחד מהמשפחות שלי ושל בן זוגי, תמונה משפחתית של כולנו שאומרת יותר מכל עד כמה החלטות הפסח שלי היו נכונות. <BR>ככה בכל שנה, השאלה 'איפה אני בסדר' לא נוגעת למיקום שלי בארוחת ערב החג, אלא לרצון שלי,לאיפה אני רוצה להיות, עם מי אני רוצה לחלוק את חיי ולגדל את בני. והנה כתבתי פוסט שלם בלי מילה אחת על עד כמה קשים הסדרי המשמורת בחגים. <BR></div>Fri, 10 Apr 2009 18:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמא תותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=594627&blogcode=10728110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=594627&blog=10728110