http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383But, I've chosen THIS particular worm-hole because in the end of this Worm-Hole Lies... A ROOM, WITH A MOOSE!heCopyright 2026 מיניצן. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/83/33/59/593383/misc/19027544.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14935582<div align="right" dir="rtl"><p>לפני שהוא נעלם - רציתי לנצל את הבלוג בתור במה למי שעדיין קורא פה מאז,</p> <p>שיש לי גיבוי של כל השיחות במסנג'ר עם כולם, מיולי 2007 עד נובמבר 2010</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>אם מישהו מתעניין או רוצה, תבקשו - בכיף</strong></p> <p>&nbsp;</p> <p>יש לי חולשה מטורפת לנוסטלגיה, כתבתי פה את זה מיליון פעם</p> <p>אני רגיש לזה ועדיין הלב פועם חזק כשאני קורא זכרון, גם אם הוא מלפני עשר שנים.</p> <p>אני רק מקווה שלא הפסקתי ליצור זכרונות, ושלא אפסיק. גם אם אני בזוגיות מושלמת.</p> <p>&nbsp;</p> <p>תמיד כתבתי על זוגיות- ייחלתי לזה, בכיתי בגלל זה, שנאתי בגלל זה, התביישתי בזה והתבגרתי בגלל זה.</p> <p>ולא סתם הזכרונות הכי משמעותיים שלי מעשר השנים האחרונות קשורים לזוגיות.</p> <p>זאת החוויה הכי מלמדת שקיימת לדעתי.. אתה לומד על עצמך בצורה הכי אמיתית שיש, ברגעי משבר, ברגעי אושר, בלי מסיכות ובלי התחכמויות.</p> <p>אם יש משהו שלמדתי בעשר השנים האחרונות זה איך להשתפר בתור בן זוג, ותמיד ניצן כבן זוג היה אבן בוחן אצלי לניצן כבן אדם בכללי.</p> <p>מה שלא יהיה, אני מקווה שאני אמשיך להשתפר ואלמד מטעויות.</p> <p>תודה לכם ובעיקר לכן שלימדתן אותי על עצמי, על הבן אדם שאני, על איפה אני צריך להשתפר ועל מה אני צריך להכיר תודה.</p> <p>כנראה שזה מה שקורה עם שתי אחיות גדולות ויותר מדי קומדיות רומנטיות.</p> <p>בן 23 אבל עמוק בפנים בן 13.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הלאה ליעדים חדשים בחיים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה לא נגמר, זה רק הסוף</p> <p>&nbsp;</p> <p>*שוב אם מישהו רוצה את השיחות שלו איתי - nitzanmousan@gmail.com</p> <p>&nbsp;</p> <p>אוהב</p></div>Mon, 18 Dec 2017 21:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14935582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=14935582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14934454<div align="right" dir="rtl"><p> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/ajfPh6-vPEc" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/ajfPh6-vPEc" /> </object> </p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>סוגרים את המקום הזה שהקמנו כולנו ביחד לפני עשר שנים בערך</p> <p>&nbsp;</p> <p>מבאס, אבל כולנו במקום אחר בחיים עכשיו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>להתראות ותודה על הזכרונות והנוסטלגיה,</p> <p>נתגעגע</p> <p>&nbsp;</p> <p>מיניצן</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Sat, 09 Dec 2017 16:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14934454http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=14934454http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14400633<div align="right" dir="rtl"><p>הפעם האחרונה שכתבתי על אהבה הייתה בגיל 15</p> <p>זה לפני 5 שנים</p> <p>זה מיליון זמן</p> <br /> <p>הדבר שמרגיש לי הכי טבעי לעשות זה לרדת על עצמי, כי בגיל 15 הייתי בטוח שאני מגובש עם עצמי והייתי נורא מחויב לרגשות שלי והכי צללתי פנימה לתוך מערכת יחסים.</p> <br /> <p>ביליתי שלושה חודשים עם מי שאני בטוח עד היום שהייתה האהבה הראשונה שלי, למרות שלא הגענו רחוק ולמרות שברמה הרגשית-אינטלקטואלית נשארנו אי-שם בכיתה ד', זה היה באמת כיף, לגמרי התקופה שהפכה אותי מילד לנער.</p> <p>נשמע מקסים, נכון? אז למה לרדת על עצמי?</p> <p>אני זוכר שישבנו על ספסל בפינה חשוכה ואפלולית בגן הפעמון אחרי דייט ראשון-ראשון ממש מוצלח, ופשוט אמרתי לה שאני אוהב אותה.</p> <p>בום. ככה. כמו בפרק הראשון של How I met your mother.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"איזה ילד!"</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה הדבר הראשון שעולה לראש. אבל במחשבה שנייה..</p> <p>לאן הילד הזה הלך? חלק מהקטע שלי של לקרוא שיחות ישנות זה להבין באמת איך הפכתי מילד בן 12 שהולך מכות עם מקלדת ובוכה כמו תינוק לתוך כרית כשהחברה הוירטואלית שלו נפרדת ממנו,</p> <p>למישהו חסר רגשות שכל החיים שלו מתוכננים בשבילו וכל השאר זה תחביבים דמויי תחמושת ורפרנסים לתרבות אמריקאית.</p> <p>עכשיו ברור שכשאני אומר חסר רגשות אני לא מתכוון בקטע הזה שאני מת מבפנים, אני פשוט באמת באמת לא מבין לאן נעלמתי.</p> <p>אני לא יכול להאמין שהבן אדם שכתב את הדברים האלה הוא אני.</p> <p>&nbsp;</p> <p>תמיד סקרן אותי מה זה זמן, ואיך אפשר לתפוס אותו, כי איך זה שעכשיו קיץ ובדיוק לפני חצי שנה קפאתי מקור מתחת לשמיכה עבה פי 2,</p> <p>ומה זה בכלל להתבגר, ואיך זה הגיוני שאני אראה שונה ממה שאני נראה היום - או אחשוב שונה, ואיך ההורים שלי לא בקיאים בתוכניות ילדים כי אינויאשה זה הדבר הכי טוב בעולם, ואיך הדרך שבה אני מתבטא תשתנה, ואיך הרגליים שלי יצמחו והשיניים שלי יתיישרו והמוח שלי יתנוון והכאב החד הזה יהפוך פתאום &lrm;למשהו שאני רגיל אליו, ואיך אני אשכח את הפנים של הילדים והמשפחה, ואדבר שטויות ואהפוך לעול על החברה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואיך אני יכול להתחיל לפסוע בשביל הזה בתור ילד קטן עם דמיון-יותר-מדי-מפותח לגילו שמתאהב בפגישה ראשונה ולצאת.. אני.</p> <p>עם כל השיחות והצדדים שלי שקראתי וניסיתי לחוות מחדש, אני עדיין לא יכול להצביע על התחנות בדרך. זה כל כך כל כך מוזר לי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז הנה אני שוב כאן. מדבר על רומנטיקה. כן גם הפוסט הקודם היה על רומנטיקה אבל הפעם זה אחרת.</p> <p>הפעם, זו אהבה.</p> <p>"אהבה?? מה אתה ילד??"</p> <p>אני לא יודע. זה מרגיש שונה.&nbsp;</p> <p>אני רוצה להאמין שהפסקתי לחשוב על אהבה כי ראיתי בזה משהו מאוד בוגר ומאוד ילדותי גם יחד..&nbsp;</p> <p>איך אני אמור לדעת מה זה אהבה בכלל? אני ילד בן 16, אבל מצד שני אני ילד בן 14 ואני חולק רגשות וחוויות עם מישהי אחרת וזה מרגיש מדהים, אם זו לא אהבה אז מה כן?</p> <p>אז אני לא יודע עדיין מה זו אהבה.</p> <p>אני כן יודע שלא הרגשתי שום דבר רומנטי מאז. זה לא שלא היו לי חוויות רומנטיות, אבל לא הצלחתי להיקשר למישהי ברמה הרגשית מאז.</p> <p>זה כנראה בגלל שאני בן אדם מאוד מיוחד. קשה לי להיקשר למישהי אחרת ככה, כי זה כבר כמה שנים מלווה במעטה של ציניות ומבחנים וזלזול ושיפוט וספקנות, כי נפגעתי בעבר או כי אני לא מוכן להתפשר או כי נהייתי אדיש מדי בשביל מערכת יחסים כנה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל איתה לא. עבר כל כך הרבה זמן, ואני מרשה לניצן בן ה 14 להראות את פניו פתאום, והתיאורים המוגזמים ברומו של עולם ועל פעימות הלב שמתגברות עולים ומציפים.</p> <p>באמת עבר הרבה זמן. הרבה זמן מאז שמישהי הצחיקה אותי, שעוברות שעות איתה ואני לא שם לב. שאני מסתכל על כולה ו-"וואו" בלתי-רצוני חומק בין השפתיים.</p> <p>זה לא אני. זו היא. זו ללא ספק היא. איזה כיף.</p> <p>קרוב לשנתיים וחצי שאני על טייס אוטומטי. אירועים סופר משמעותיים עברו עלי, דברים שלא חלמתי לחוות קרו לי, ואני נשאר אדיש.</p> <p>מערכות יחסים מלאות תשוקה, מצבים רומנטיים הזויים לגמרי, ואני עם אותו פרצוף.&nbsp;<img title="סטנדרטי" src="../moodicons/straight.gif" alt="סטנדרטי" width="15" height="15" /></p> <p>&nbsp;</p> <p>אני ממש רוצה שזה ישתנה. אני מרגיש שזה ישתנה איתה. אני רוצה שזה יהיה שונה, סתמיות היא סתמית. אני רוצה שזה יהיה מיוחד, כי מגיע לי, כי מגיע לה כי היא באמת באמת מיוחדת.</p> <p>והנה אני שוב זורק סופרלטיבים לאוויר כמו ילד בן 14. לא יזיק לי לשנות פאזה. <strong>להרגיש</strong>. הרבה זמן לא הרגשתי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז איתך,</p> <p>איתך אני מרגיש.</p></div>Sun, 01 Nov 2015 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14400633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=14400633http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14318173<div align="right" dir="rtl"><p>הלב שלך על מגש.</p> <p>&nbsp;</p> <p>עשר שניות,</p> <p>חצי דקה, דקה..</p> <p>שלוש דקות. חמש דקות. עשר דקות.&nbsp;</p> <p>חצי שעה.</p> <p>שעה.</p> <p>שלוש שעות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"זה לא ילך בינינו. מצטערת."</p> <p>&nbsp;</p> <p>אתה מרים את המגש ותופר בצורה מגושמת את הלב שלך חזרה, מרים את הכתפיים וחוזר לשגרה עם עוד איזה תפר שתפרת עקום.</p> <p>בתאכלס, זה לא מפריע לך.</p> <p>לא באמת. זה כואב רק עכשיו, כשהגוף עוד מתאחה, אז אתה מרשה לעצמך טיפה לבכות כמו פעם, ולרחם על עצמך כמו פעם</p> <p>ולתהות אם יש איזשהו דפוס חוזר או איזו אות קין שמרצדת מעליך.</p> <p>&nbsp;</p> <p><em>"For fuck's sake"</em></p> <p>&nbsp;</p> <p>אתה מנסה לדמיין לכמה רגעים את הלב שלך לפני שתפרת אותו מחדש, עם הידיים רועדות ועם זיעה קרה שנוטפת במורד העורף.</p> <p>כל תפר מייצג בחורה שבאמת חשבת שתתאים לך, אז הצעת את הלב שלך על מגש. אתה לא מכיר דרך אחרת.. כבר מהפעם הראשונה.</p> <p>אבל משום מה הן תמיד משאירות איזשהו קרע קטן, מדמם ומציק. </p> <p>&nbsp;</p> <p>קשה לך להבין למה. משהו לא בסדר עם הלב שלי? יש בו משהו מכוער? הוא די מוצלח.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"סתם שתדעי לך, הלב הזה שייך לבחור באמת מעולה. הברנש מתופף, בעל חוש אומנותי, חכם, שנון, נראה סבבה, הוא בחיים לא יעשה משהו שיפגע בך ואם זה לא מספיק לך - אז אני לא יודע מה כן."</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה מה שהאגו שלך אומר לך..</p> <p>אבל עם הזמן אתה לומד פחות ופחות לסמוך עליו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"את יודעת, שניכם אוהבים בדיוק את אותם הדברים. נכון הלהקה הזו שחשבת שרק את מכירה? כן, יש לו את כל האלבומים שלה בטלפון שלו. והמשפט שהרגע אמרת? הוא ידע שתאמרי אותו לפני שבכלל חשבת עליו. כי הוא מדבר את השפה שלך. הוא יכול להיות עצמו איתך, עם מי עוד תקבלי את זה?</p> <p>אה, ואת באמת באמת מוצאת חן בעיניו. למה שלא תנסי?"</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה מה שההיגיון רומז.</p> <p>אבל ממתי היגיון הועיל למישהו בכלל. לא באהבה בכל-אופן.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אתה לא יכול שלא להסתכל על כל הסיפור ולצחוק על כמה שהוא קלישאתי וילדותי,</p> <p>באמת נו מה אתה בכיתה ז'? אין דבר כזה friendzone. זה משהו שילדים לא מושכים המציאו כדי לנחם את עצמם.</p> <p>אותם ילדים בכיתה ז' שמאמינים שבחורות פועלות על-פי גחמות ולא חושבות לרגע על ביצוע מול תועלת.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואז זה פוגע בך! אולי אתה ילד בכיתה ז'?</p> <p>כי אתה באמת לא מוצא שום הסבר לגיטימי ללמה "זה לא ילך בינינו".</p> <p>כל המבוכה הזו לשווא, והלב שלך כבר מתחיל לתפוס שפעת שם על המגש.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בסופו של דבר אתה נשאר עם הלמה.</p> <p>לא, לא החיה, השאלה הגדולה של למה כל בחורה בשלוש השנים האחרונות שידעת שמתאימה לך כמעט בלב שלם דחתה אותך.</p> <p>זה לא למה של "מה לא טוב בי", זה יותר למה של "מה אני עושה לא נכון".</p> <p>אתה מנסה להתרחק כמה שיותר מהביצה הכיפית שנקראת רחמים עצמיים, אבל כלכך כיף שם!</p> <br /> <p><span style="font-style: italic;">"נו זה ברור. אני מכוער. אני לא באמת מוכשר כמו שהאגו שלי חושב שאני. יש על בטוח משהו ממש ממש לא מושך באיך שאני מתנהג. מה יכולה להיות הסיבה?</span></p> <p><em>אני. אני הסיבה.</em></p> <p><em>היא ללא ספק דחתה אמרה לך לא כי.. טוב.. אתה כנראה רואה את המציאות בצורה אחרת ממה ששאר העולם רואה אותה. עולם בו יש לך סיכוי להיות מאושר."</em></p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>לא.</strong></p> <p>צא משם ניצן.</p> <p>האושר מעבר לפינה.</p> <br /> <p>מתי התאמצת בפעם האחרונה? פפף, כל דבר שעשית עד עכשיו עשית בהינף אצבע. קורס של חצי שנה בלי דקה של ישיבה בבית, שנה ביחידה ולא פיתחת משהו אמיתי משל עצמך.</p> <p>אלו רק דוגמאות מייצגות. מתי בפעם האחרונה התחלת עם בחורה?</p> <p>התאמנת?</p> <p>דחפת את עצמך מעבר לגבול היכולת?</p> <p>לא בזבזת את הזמן בהרס עצמי איטי ומנוון?</p> <p>עשית משהו ש<strong>לא פאקינג נוח לך</strong>?</p> <br /> <p>האושר מעבר לפינה.</p> <p>זו רק מישהי אחת.</p> <br /> <p>נכון שהיא התאימה לי.. בטירוף. יכול להיות שזו יד המקרה, אבל גם בשביל להכיר אותה לא התאמצתי.</p> <p>אולי זו הדרך של החיים להגיד לי שלא הכל קל. </p> <p>שעם&nbsp;<strong>הודעה בוואטסאפ</strong>&nbsp;אני לא אמצא אהבה.</p> <br /> <p><strong>האושר מעבר לפינה</strong>.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אם יש לי זמן ששווה להתאמץ בו - הזמן הזה הוא עכשיו.</p> <p>אני רוצה להיות הגבר הזה שתמיד רציתי להיות.&nbsp;</p> <p>להיות שנון? זה לא מספיק. זה לא מיוחד מספיק - זה לא משהו שהתאמצתי בשבילו מספיק.</p> <p>זה שיש לי אוסף תחביבים לא הופך אותי לגבר המושלם, אני כלכך רחוק מזה ואני יודע את זה.</p> <p>אבל מה שכן מקרב אותי לשם הוא לדעת, לדעת <strong>שהאושר מעבר לפינה.</strong></p> <br /> <p><span style="font-weight: bold;">ואני בא להשיג אותו.</span></p></div>Tue, 28 Apr 2015 02:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=14318173http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=14318173http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=13828621<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: center;">The strangest things come to me in my sleep</p> <p style="text-align: center;">Climb the rolling hills ever so steep</p> <p style="text-align: center;"><strong>And I don't recognize you, nor you me</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>Still, we know each other so well</strong></p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">I will be the Hunter and you can light the fire</p> <p style="text-align: center;"><strong>Keep it burning until I return</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>As darkness falls all bruised and tired</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>To you</strong></p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><strong>The only thing I know is I'm not sure</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>Where I left the keys to all the doors</strong></p> <p style="text-align: center;"><em>And now that I am here I don't know why</em></p> <p style="text-align: center;"><em>Everyobdy looks the same</em></p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <div style="text-align: center;"></div> <p style="text-align: center;">I will be the Hunter and you can light the fire</p> <p style="text-align: center;">Keep it burning until I return</p> <p style="text-align: center;"><strong>As darkness falls all <span style="text-decoration: underline;">bruised and tired</span></strong></p> <p style="text-align: center;"><strong><span style="text-decoration: underline;">To you</span></strong></p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><strong><span style="text-decoration: underline;"> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/67bjmpLHQAw" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/67bjmpLHQAw" /> </object> </span></strong></p></div>Wed, 26 Jun 2013 22:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=13828621http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=13828621http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=13557685<div align="right" dir="rtl"><p>&nbsp;</p> <div style="text-align: center;"><span style="text-decoration: underline;">I dreamt about you the other night</span></div> <div style="text-align: center;">We were there when people started to die</div> <div style="text-align: center;">The seas rose to a terrible height</div> <div style="text-align: center;"><strong>but we survived, yeah we survived</strong></div> <div style="text-align: center;">(I don't know why)</div> <span style="text-decoration: underline;"><span> <div style="text-align: center;">We watched the grass pry open the cracks</div> </span><span> <div style="text-align: center;">The birds returned, the nights went black</div> </span></span><strong><span style="text-decoration: underline;"><span> <div style="text-align: center;">Yeah, we were lovers in the great collapse</div> </span><span> <div style="text-align: center;">The seasons came, the seasons passed</div> </span></span></strong> <div style="text-align: center;"></div> <div style="text-align: center;"><span style="text-decoration: underline;">So free what you love <strong>cause it's gonna die anyway</strong></span></div> <div style="text-align: center;"><span style="text-decoration: underline;">Those golden days will be fossilized</span> and we'll scream</div> <div style="text-align: center;"><em>Oh, back it up, back it up</em>"<strong> but it's not the same</strong>"</div> <div style="text-align: center;"><span style="text-decoration: underline;"><strong>"No, it's enough just to say "I knew you well</strong></span></div> <div style="text-align: center;"></div> <div style="text-align: center;"><span style="text-decoration: underline;"><strong> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/xw02vD2Hp3A" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/xw02vD2Hp3A" /> </object> </strong></span></div> <p>&nbsp;</p></div>Sun, 18 Nov 2012 21:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=13557685http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=13557685http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=13229522<div align="right" dir="rtl"><img title="קול" src="../Common/JScript/tiny_mce/plugins/emotionsisrablog/img/smiley2-cool.gif" border="0" alt="קול" /></div>Wed, 25 Apr 2012 19:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=13229522http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=13229522http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=12286750<div align="right" dir="rtl"><p>בוקר אחד אתה מתעורר ומגלה שאתה <strong>אפס</strong></p> <p>שכל החיים שלך היית אפס</p> <p>שתייגו אותך כאפס, ואפס תישאר לנצח</p> <p>&nbsp;</p> <p>והתנהגת כמו אפס, ואישרת שאתה אפס, ונתת לאחרים לקרוא לך אפס</p> <p>וישבת בבית כמו אפס</p> <p>ולא יצאת בשישי, כמו אפס</p> <p>ולא הלכת לתנועות נוער, כמו אפס</p> <p>וכולם מסתכלים עליך מוזר, כי אתה אפס</p> <p>ואף אחד לא אומר לך שלום כמו שצריך כשאתה בא, כי אתה אפס</p> <p>ואתה מנסה לסחוט חיבוקים, כמו אפס</p> <p>ושלוש שנים שלמות נהיית יותר ויותר אפס</p> <p>עד שזה מגיע לבוקר הזה</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואז אתה קולט</p> <p>אתה קולט שאתה אפס</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואתה תנסה לשפר את המצב</p> <p>תנסה לצאת מהתיוג</p> <p>תנסה לשנות את הסטיגמה</p> <p>תנסה להוכיח אחרת</p> <p>אבל</p> <p>אתה לא יכול, כי אתה אפס</p> <p>כל החיים שלך היית אפס</p> <p>תייגו אותך כאפס, ואפס תישאר לנצח</p> <p>&nbsp;</p> <p>וזה לא משנה שאתה חכם, זה לא משנה שאתה מצחיק,</p> <p> זה לא משנה שאתה עמוק, שאתה משקיע את עצמך, שאתה תמיד מוכן לעזור, שיש לך אופי טוב,</p> <p> כל זה לא משנה</p> <p>כי אתה אפס</p> <p>כל החיים שלך היית אפס</p> <p>תייגו אותך כאפס, ואפס תישאר לנצח</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואתה מתחבר לאנשים הנכונים</p> <p>אתה הולך למסיבות יום הולדת</p> <p>אתה מבטיח לעצמך שתשתפר</p> <p>שלא תהיה אפס</p> <p>אבל לא משנה מה תעשה</p> <p>כשכופלים אפס בכל דבר,</p> <p>יוצא אפס</p> <p>כי אתה אפס</p> <p>כל החיים שלך היית אפס</p> <p>תייגו אותך כאפס, ואפס תישאר לנצח</p> <p>&nbsp;</p> <p>כי החברים היחידים שהיו לך הם אותם אפסים שכולם תייגו כאפסים</p> <p>בדיוק כמוך</p> <p>ואתה לא קלטת</p> <p>כי בכל זאת היית אפס בין אפסים, איך יכולת להבחין</p> <p>ולאט לאט נבלעת ביניהם</p> <p>ואז קלטת</p> <p>ורצית לברוח</p> <p>אבל לא יכולת, כי אתה אפס</p> <p>אפילו האפסים תייגו אותך כאפס</p> <p>&nbsp;</p> <p>נשארת לבד, נטוש, מרוחק, איפשהו שם בפינה</p> <p>אפס</p> <p>וזה לא משנה כמה תתאמץ</p> <p>או כמה תנסה</p> <p>או כמה תגיד לעצמך שזה לא נכון</p> <p>או כמה תשפר את עצמך</p> <p>&nbsp;</p> <p>כי אתה אפס</p> <p>כל החיים שלך היית אפס</p> <p>תייגו אותך כאפס, ואפס תישאר לנצח.</p></div>Mon, 24 Jan 2011 22:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=12286750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=12286750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=12184821<div align="right" dir="rtl"><div style="text-align: center;">I believe them bones are me&nbsp;</div> <div style="text-align: center;">Some say we're born into the grave&nbsp;</div> <div style="text-align: center;"><strong>I feel so alone</strong></div> <div style="text-align: center;">Gonna end up a big ole pile a them bones&nbsp;</div> <div style="text-align: center;">Dust rise right on over my time&nbsp;</div> <div style="text-align: center;">Empty fossil of the new scene&nbsp;</div> <div style="text-align: center;"><strong><span style="text-decoration: underline;">I feel so alone</span></strong>&nbsp;</div> <div style="text-align: center;">Gonna end up a big ole pile a them bones&nbsp;</div> <div style="text-align: center;">Toll due bad dream come true&nbsp;</div> <div style="text-align: center;">I lie dead gone under red sky&nbsp;</div> <div style="text-align: center;"><strong><span style="text-decoration: underline;">I feel so alone&nbsp;</span></strong></div> <div style="text-align: center;"><span style="text-decoration: underline;">Gonna end up a big ole pile a them bones</span></div></div>Tue, 30 Nov 2010 16:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=12184821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=12184821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=12086453<div align="right" dir="rtl"><p><span class="artist_song_name_txt"><span style="font-size: x-large;">חום יולי אוגוסט</span></span><span style="font-size: x-large;">&nbsp;</span><br /><strong><span style="font-size: small;">מילים ולחן:&nbsp;</span><a class="artist_normal_txt_black" href="http://www.shiron.net/artist?prfid=975&amp;lang=1"><span style="font-size: small;">שלמה ארצי</span></a></strong></p> <p>&nbsp;</p> <p><strong><span style="font-size: small;"><br /><span class="artist_lyrics_text">חום יולי אוגוסט אז היה כבד מאוד,&nbsp;<br />שעת צהריים, הפלוגה הלכה בואדי.&nbsp;<br />תרשום בספר דף, מדובר במלחמות,&nbsp;<br />תרשום פצועים שרועדים, וזה נורמלי.&nbsp;<br /><br />הנעורים יפים, הקיץ אין סופי.&nbsp;<br />ועקנין הגיע לפלוגה, אלוף קריית גת,&nbsp;<br />שרף צריפים, ברח לבית גוברין,&nbsp;<br />המשטרה בעקבותיו רק פה נרגע קצת.&nbsp;<br /><br />את מה שאני זוכר מזה אני רושם,&nbsp;<br />מרחפים באלונקות שניים בלי שם,&nbsp;<br />בזמן האחרון אצלי תמונות חוזרות משם,&nbsp;<br />בזכרון המעומעם שלי היום,&nbsp;<br />מסך כבד של מלחמות והזיות.&nbsp;<br /><br />חום יולי אוגוסט אז, איצטרובל אחד נושר&nbsp;<br />מסוק נוחת, אני שוכב לבד בשטח.&nbsp;<br />כשהמסוק נעלם, אני פתאום רעב,&nbsp;<br />מת לאכול אותך בבסיס האם לנצח.&nbsp;<br /><br />אני חוזר עם פס אלייך לביתך,&nbsp;<br />סוגר ת'חדר, גם אלוקים לא יכנס פה.&nbsp;<br />פתאום אביך נכנס, נראה כמו בוכה,&nbsp;<br />בתעלה פלוגה שלמה חטפה אש נ"ס ב"טמפו".&nbsp;<br /><br />את מה שאני זוכר מזה אני רושם,&nbsp;<br />תופס מונית חיפנית, קופץ לדיסקוטק.&nbsp;<br />זונות על הגדר אצלי בגוף רק שד בוער,&nbsp;<br />הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב.&nbsp;<br />תרשום תרשום, רושם רושם.</span></span></strong></p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <hr /> <br /> <p>&nbsp;</p> <p>עבר זמן, מה?</p> <p>&nbsp;</p> <p>עברה עלי תקופה חשובה מאוד בחיים שלי ובעיקר בגיל ההתבגרות, תקופה שהעמיסה בי הרבה, שפשוט לא היה לי איפה לפרוק. הגיע הזמן..</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז כמו שאמרתי, תקופה קשה. החלק היותר קשה כבר מאחורי, ואני גאה בעצמי. גאה בעצמי על כך שעברתי את התקופה הזאת על הצד הטוב ביותר שיכולתי, ושלא נכנעתי. הגעתי מוכן לחלק השני.</p> <p>ובפירוט? בכ"ז, תכננתי לכתוב את הפוסט הזה במשך זמן רב כל כך ועכשיו אני אכתוב ברמזים? לא נראה לי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה התחיל עם תסכול. תסכול כבד, קשה, טיפשי, אבל עדיין תסכול. הייתי מתוסכל מעצמי, מהפעולות שלי, מאיך שנהגתי בנוגע למקרה (שאותו אני לא הולך לציין). הייתי מתוסכל מהמקרה עצמו, הייתי מתוסכל מהעובדה שקצת נדפקתי. תסכול. אבל התמודדתי עם תסכול בעבר, ועם כל הכבוד לבעיות בסדירות הנפש, ממש אין לי בעיה איתן והן בד"כ עוברות. הבעיה פה הייתה שלא היה לי איפה לפרוק את התסכול הזה, ועדיין אין לי איפה, כי אין לי מישהו מספיק אובייקטיבי לפרוק את זה אצלו.</p> <p>הוא לא הפריע לי כל כך, אבל התסכול בשילוב הפרעות השינה שלי, שדרשו ממני להגיע לכל מיני בדיקות שבחיים לא חשבתי שאני אגיע אליהם, קצת שברו את רוחי. התסכול די גבר, אבל עדיין לא נשברתי. לא רציתי להישבר, לא מצאתי סיבה או צורך להישבר.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בנוסף לזה, היה גם כאב פיזי- צילומים, עקירות.. נושא אחר לגמרי, אבל הכל בבת אחת, באותו קיץ מציק, באותו חודש אוגוסט נוראי, היה קשה. אני לא אשקר, זה היה קשה כל כך. אני לא חושב שחוויתי כל כך הרבה בעיות בתקופת זמן כל כך קצרה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הניתוח, בחמישי לאוגוסט, אחרי העקירה בראשון לאוגוסט, היה משהו.. שכל כך ביגר אותי. הייתי גאה בעצמי, באמת. רק תחת השפעת חומרי ההרדמה, כשהתעוררתי, בכיתי, כמו שלא בכיתי כבר שנה וחצי, בטענה שקר לי. כל כך קר לי.</p> <p>חזרתי הביתה, מנסה להתמודד עם ההחלמה, כשהמצב קצת הסתבך- פחדתי מזה, ידעתי שזה יקרה. הסיכון של הניתוח הוא דימום- הדם לא נקרש כראוי/הפצע נפתח ודם מתחיל לזרום בחופשיות בצורה שהוא לא מספיק להיקרש חזרה.</p> <p>חדר מיון, שטויות, בלגאנים, שתי אינפוזיות, עוד ניתוח. בעיקר ישנתי.</p> <p>כמובן שאחרי שבוע הרגשתי בסדר גמור, אכלתי, חייתי.</p> <p>אבל באמת, החוויה הזאת כל כך ביגרה אותי. העובדה שהכל נדחס לאוגוסט אחד שלא הספקתי לחוות אותו כמו שתכננתי, עשתה בי כל כך הרבה דברים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מה שהכי דבק בי היה הרצון לשתף, לספר, לרצות שאנשים יתעניינו. אבל אני פועל בצורה שהאנשים צריכים לפנות אלי, לא אני אל האנשים, מין עיקרון שהחדרתי לעצמי מסיבה שאני באמת לא זוכר, ככה שאפילו לא ידעתם שעברתי ניתוח, או שאני מתוסכל, או שיש לי על מה לדבר, או שאני עובר תקופה מציקה. מצד אחד אני שמח, כי עדיין לא מצאתי פורום שבו אני אוכל להוציא את התסכול הזה מבלי שיתחילו לשלוף לי קלישאות פסיכולוגיות על זה שהייתי צריך לשתף ותמיד טוב לדבר ובלה בלה בלה, אני צריך מישהו שיקשיב, שלא ישפוט אותי, שאפילו יסכים איתי.</p> <p>אני רוצה משהו שיעביר את התסכול, משהו שיפצה, משהו שיהיה מעל ויעלים את הטעם המר הזה כבר, להוציא את הרע ולהכניס את הטוב. אני רוצה משהו נורמלי.</p> <p>אני לא רוצה טיפול פסיכולוגי, אני לא רוצה קבוצות תמיכה, אני לא רוצה טיפים לחיים, אני רוצה אוזן קשבת, משהו אינטימי, פרטי, אובייקטיבי.</p> <p>האמת היא שאני לא מפחד מרצינות. אני מזלזל ברצינות. הרי כל אחד רוצה שיקשיבו לו ולהוציא את מה שיש לו על הלב, מבלי שכל אחד יגיד שזה מזכיר לו סיטיואציה שהוא בדיוק היה בה לפני כמה זמן ויציין את המובן מאליו, וכולם יהנהנו.</p> <p>אני לא אוהב את זה. אני אוהב אתכם, אני אוהב את מי שאתם, ואל תעלבו מזה- אני חושב שזה רעיון טוב, אבל למי שרוצה את זה, כי אם המטרה היא לשתף, אז אני לא אצליח בפורום הספציפי הזה, כי הוא לא מרגיש לי מספיק אובייקטיבי. (תזהרו לא להזמין אותי לעוד מפגשים כאלה)</p> <p>&nbsp;</p> <p>כל העצבים, כל התסכול, כל הכאב, כל הצער, כל השמחה, כל הגאווה, כל ההתבגרות- נדחסו (בעיקר) לאוגוסט אחד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז מה אני צריך?</p> <p>אני צריך תשוקה.</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong><span style="text-decoration: underline;">יום הולדת שמח אמא.</span></strong></p></div>Wed, 06 Oct 2010 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיניצן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=593383&blogcode=12086453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=593383&blog=12086453