http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129בלוג הסיפורים שלי...heCopyright 2026 אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/29/11/59/591129/misc/16768275.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10916245<div align="right" dir="rtl">דרך לא דרך, כביש מפותל,רק רוצה להוכיח שאתה מסוגל.שביל תלול, בורות ושקעים, חייב להתאמץ, להגיע לגבהים.דרך ארוכה, רצופה סכנות,רק רוצה להגשים כמה חלומות. ליפול ולקום, לקום וליפול,וגם שקשה, צריך בשקט לסבול.צעד ועוד צעד, נפילה, מעידה,צריך לטפס, להגיע לפסגה. וגם שכואב, אסור להראות, רק בלילה בסתר, מותר שוב לבכות.לתת את הכל, ללכת בעקבות הלב,אחרי הכל זה החלום שלך, הדבר שאתה הכי אוהב. הפסגה רחוקה, אתה ילד מבוהל,רק רוצה להוכיח שאתה מסוגל.</div>Mon, 01 Jun 2009 22:00:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10916245http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10916245http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10769621<div align="right" dir="rtl">לא יכולתי שלא לכתוב כאן על יום השואה אבל משום שאני נמנעת מלדבר על המושג עצמו, ובגלל שבאמת כבר לא נשאר מה להגיד, אנימצרפת שיר שכתבתי לפני מספר דקות, הקשור לאו דווקא ליום השואה אבל הוא מתקשר אצלילאווירה שמסביב. בוכה מבפנים אני לא בוכה, תגידו שאני אדישה, תגידו שאני לא נורמאלית. אבל אני לא בוכה. תגידי שאני משונה,תגידו שאני קרה. אבל אני לא בוכה. תגידו שאני לא רגישה, תגידו שיש לב של אבן.אבל אני לא בוכה. תגידו שאני מוזרהתגידו שאני לא אנושית אבל אני לא בוכה. תגידו שאני מדחיקה,תגידו שאני שוכחת אבל הדמעות פשוט לא יורדות, ואני כן בוכה, בוכה מבפנים.</div>Tue, 21 Apr 2009 16:08:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10769621http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10769621http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10767867<div align="right" dir="rtl"> פרק שלישי "אל הלא נודע" היום היא הולכת במהירות, לא מעיזה להביט לאחור, התמונות המשפילות ניבטות אליה מכול פינה. פותחת בחצי ריצה, לא רוצה לראות, לא רוצה לדעת, לא רוצה לזכור. האיפור נמרח כבר מזמן על פניה, נשטף עם הדמעות הזולגות ללא מעצור. היא רועדת, אבל לא מהקור שהשמלה הדקיקה שלגופה מצליחה בקושי להדוף. נדמה לה שהיא מבחינה בפלאש, או שזה היה רק אור של מכונית חולפת או פנס רחוב? <FONT size=3</div>Mon, 20 Apr 2009 22:21:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10767867http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10767867http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10753895<div align="right" dir="rtl">חירות – "מושלמת" המילה היחידה שאני מוצאת כדי לתאר אותה היא "מושלמת". תמיד היא הייתה. הילדה הכי יפה בגן , בכיתה, בבית הספר... עיניים כחולות וגדולות ושיער ארוך ובהיר הגולש בחינניות על כתפיה. גוף מושלם, רגליים דקיקות וארוכות, שפתיים אדומות ומתיקות וקסם שאיש לא מסוגל לעמוד בפניהם, אשר הפילו ברשתה את כולם אחד אחרי השני. לפעמים אני מוצאת את עצמי יושבת ובוהה בה שעות, בוחנת כל פרט, כל תנועה. לפעמים נדמה לי שאני מסוגלת להבחין בדברים הקטנים שאחרים לא רואים, כל שינ</div>Fri, 17 Apr 2009 01:07:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10753895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10753895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10684133<div align="right" dir="rtl">עריכה- 10.4.09 היי לכולם-כמות הכניסות ממשיכה לעלות אבל אני לא רואה עודתגובות. אניזקוקהלתגובות שלכן כדי להמשיך, אהבתם? לא אהבתם? השתעממתם? תגיבו! אני מעדיפה שזו תיהיה ביקורת מאשר שלא יהיו תגובות בכלל. רק ככה אני אוכל להשתפר. אז קדימה- להגיב! פרק שני לא עבר זמן רב ומנשיקה חטופה הם הפכו לרומן מתוקשר, למעשה, התמונה הראשונה הופיעה כבר למחרת אותו היום. <P class=MsoNormal dir=rtl style="M</div>Mon, 30 Mar 2009 18:01:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10684133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10684133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10673513<div align="right" dir="rtl">אז כן, הקפאתי את רחוק מכאן. הכתיבה לא זורמת לי ואני מרגישה שהואלא הולך לשום מקום, ובאמת דומה מידי לסדרות וסיפורים קיימים. אני מניחה שאני אמשיך אותו שיהיו לי רעיונות טובים להמשך. ובינתיים- החלטתי ליצור משהו חדש, שיהיה יותר שלי. אז... מהדעתכם? הקדמה שלי היא דוגמנית וותיקה בתעשייה, ולמרות ואולי דווקא בגלל גילה הצעיר היא נחשבת פה אחד לדוגמנית האהודה ביותר. שלי ספגה את אור הזרקורים עוד מגיל צעיר, אימה שממנה ירשה את נתוניה המרשימים, היא חוזרת בשאלה ובעלת סוכנות דוגמניות מצליחה הנאחזת בשלי על מנת שתגשים בעבורה את החלום הישן שלא הספיקה לממש. לפעמים היא מרגישה שאימה מחמירה איתה יותר מידי ושוכחת שהיא בסך הכל נערה בת 16 המשלבת בקושי לימודים, חברים ועבודה. שלי היא חיית במה, חלומה האמיתי הוא להיות שחקנית ולסחוף אחריה את הקהל. אולם איש אינו מאמין בה, הם מעדיפים שתהיה יפה ותשתוק. <P class=MsoNormal dir=rtl st</div>Fri, 27 Mar 2009 15:49:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10673513http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10673513http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10613280<div align="right" dir="rtl">אז נכון שהוא קצת קצר והוא הגיע קצת באיחור אבל אני חושבת שהוא בכל זאת יצא די נחמד מה דעתכם? פרק 9 "רק עוד רגע" כמה שעות קודם לכן... <FONT color=#ff</div>Mon, 09 Mar 2009 13:55:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10613280http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10613280http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10599463<div align="right" dir="rtl">היי לכולם, אני יודעת שלא עידכנתי די הרבה זמן, ואני מתנצלת. הפרק כבר כתוב אצלי כמה ימים אבל עדיין לא סיימתי להקליד אותו... יש לי עוד סיפור, לא בישרא, והייתי צריכה לעדכן אותו, ואחרי זה כבר לא נשאר לי זמן לעדכן את הסיפור הזה. הקלדתי כבר חלק מהפרק אבל נשאר לי עוד דיי הרבה להקליד, אזאני מניחה שהוא יעלה לפה היום או מחר... קצת ספויילרים למעוניינים: "מגניב" "עלוב!" "קטן!" קראו השלוש ובאחת הסתובבו לכיוונה של מעיין כשואלות את דעתה. <P dir=rtl style="DIREC</div>Thu, 05 Mar 2009 15:56:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10599463http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10599463http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10507008<div align="right" dir="rtl">השמונה הצטופפו סביב רועי בוהים במסך המחשב שלו ומקווים לטוב. דניאל החזיקה אצבעות, זיו פלט שטויות, רומי כדררה את כדור הסל שלה, מעיין החליפה מבטים עם אימה ורועי שעסק בהקלדה אובססיבית, איתי פרט על מיתרי הגיטרה, נועה שיחקה בשערה הארוך ויובל בהה בה בריכוז, לומד את תנועותיה. שלפתע קרא רועי "הנה! מצאתי!" על המסך עלתה תמונה ברורה של המתרחש ברגע זה בטקס הענק לקראת הבחירות לראשות הממשלה בפברואר. על הבמה עלה ראש הממשלה הנוכחי אלון שוורץ והחל לנאום " מדינה קטנה כמו שלנו זקוקה למנהיג, מישהו שיעשה את ההחלטות הנכונות....." דבריו נבלעו בתשואות שעלו מן ההמון התומך. עיניה של מעיין נדדו לעבר שעון הקיר שהראה 00:26 'עוד 4 דקות וזה נגמר' היא אמרה לעצמה משתדלת להשאיר את עיניה פקוחות, עבר עליה יום עמוס. 12 שעותקודם לכן- <P c</div>Sat, 07 Feb 2009 13:50:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10507008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10507008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10506691<div align="right" dir="rtl">פרק שמונה "בזמן אמת" יעלה כאן בערך בעוד כשעה אני עכשיו מקלידה אותו ולא נשאר לי עוד הרבה (=</div>Sat, 07 Feb 2009 12:34:00 +0200maya199513@nana.co.il (אור הזרקורים- בלוג הסיפורים שלי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=591129&blogcode=10506691http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=591129&blog=10506691