http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605heCopyright 2026 Miss Madi. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10225711<div align="right" dir="rtl"> "אנשים ישכחו מה אמרת להם, אנשים ישכחו מה עשית להם, אבל אף פעם לא ישכחו מה גרמת להם להרגיש." "אם רק תושיט יד קדימה, תוכל לגעת ברוח, אשר לא נראית לעין כמו המילים המוסתרות בין השורות. אם רק תתכופף, תוכל לגעת באדמה, עליה צומחים נבטים חדשים, משתוקקים לחיות כבני האדם. אם רק תסתובב לאחור, תוכל לגעת במים, אשר סוחפים אותך עם הזרם, וגורמים לך להתערבב בשגרה, או להתנגד לה. אם תושיט יד למעלה, תוכל כמעט לגעת בכוכבים, וזאת מכיוון שלא תמיד נוכל להשיג את רצונותינו הטרופים ביותר." מאדי. </div>Fri, 28 Nov 2008 11:54:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10225711http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10225711http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10183731<div align="right" dir="rtl"> היה פיגוע לצד השכונה שלי. ישבתי בנחת בשיעור חשבון, משתעממת מהתרגילים הטיפשיים. לפתע, רעש אדיר נשמע מבחוץ. חשבנו שזה כלום, והמשכנו את השיעור כהסדרו. אבל אני הרגשתי שמשהו לא בסדר, מן תחושה פנימית ומציקה שלא עזבה אותי אפילו לרגע. בתום השיעור, אחת החברות שלי קיבלה הודעת טקסט דרך הטלפון מאמא שלה- "היה פיגוע, את בסדר?" נלחצתי. אח שלי השתחרר באותה שעה, הוא סיפר לי שהוא ראה אותם. שישה אנשים מפחידים, שנראו כמו 'ערסים בני 17' לטענתו. כשעברתי באותו רחוב,שמעתי אישה אחת אומרת שהיא ראתה גופה מתעופפת באוויר, זה העביר בי צמרמורת. ילד מכיתה ח' בבית הספר שלי איבד רגל. כמה אח שלי היה קרוב לזה. כבר שמעתי את המוות, הפחד עדיין לא נדם. כבר שמעתי את המוות, אבל הצליל עוד לא תם. כבר שמעתי את המוות, וגם את מותם של אחרים, כבר שמעתי את המוות, פחדתי על חברים. כבר שמעתי את המוות, אך הייתי עיוורת למקרה, כבר שמעתי את המוות, ולא ידעתי מה יקרה. כבר שמעתי את המוות, שעון שנספר מדקה לדקה, כבר שמעתי את המוות, והשמעתי זעקה. כבר שמעתי את המוות, ולא הספיקו הדמעות, כבר שמעתי את המוות, אך לא הצלחתי לבכות.</div>Mon, 17 Nov 2008 13:50:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10183731http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10183731http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10162058<div align="right" dir="rtl">הרגשתי שלא הבהרתי את הקטע הקצר בפוסט הקודם. אז כתבתי קטע בהרחבה. אני לא יודעת אם אני מרוצה ממנו. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - זה היה יום שטוף שמש. רוח קייצית נשבה לה, והניעה את העשב בפארק נידח בתל אביב. שתי דמויות ישבו על הספסל. האחת, ילדה זהובת שיער ועיניים ירוקות, אשר מתבוננות בסקרנות בכל מה שזז, וזקן לבן שיער, אך בעל עיניים תמימות המקרינות חכמה. נראה היה כי הרהר על דבר מה. "סבא, מה החכמה בחיים?" שאלה הילדה ומבטה נראה מהורהר לרגע. "החכמה בחיים היא להוציא את הפרח מכל ניצן." אמר הסבא. "בסופו של דבר גם הפרח ינבול ויפסיק להקרין את השמחה שלו." השיבה הנכדה. <P class=MsoNormal dir=rtl sty</div>Wed, 12 Nov 2008 08:08:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10162058http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10162058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10132292<div align="right" dir="rtl"> הבחירות בארצות הברית. למרות שאני רק ילדה בכיתה ז' שלא אמורה להבין פוליטיקה, (או שכן, אני לא יודעת בקשר לזה), אני רוצה שאובאמה ייבחר. כשהוא ייבחר, יראו שלא משנה מה הדת, צבע העור שלך, או כל דבר אחר, יראו שהכל רק בראש. שהנשמה היא שחשובה. מספר מהאנשים שיצא לי לדון איתם בקשר לזה, אמרו שארצות הברית לא יקבלו אומץ בקלפי. שאני מהרהרת על כך ברצינות, אני לא מבינה מה העניין, מה זה משנה מה צבע העור שלו אם הוא מוכן לעשות כל דבר לטובת המדינה שלו? למה אנשים מסתכלים רק על השקפה חיצונית במקום לקרוא את הנפש כמו ספר? למה העולם הדרדר למצב כזה, ששופטים אדם לפי צבע העור שלו? אני חושבת שאם אובאמה ייבחר, הוא ייבחר- ובגדול. אני כותבת את הפוסט ואמא שלי נכנסת לחדר, אני מחליטה לדון איתה בנושא. היא חושבת שלאובאמה כן יש סיכוי לקחת, אני שמחה בדעה שלה. בכל מקרה, תחשבו לאן הדרדר העולם מתקופת התנ"ך- בתנ"ך לא הסתכלו על היופי של אנשים, המראה לא מתואר שם כמעט בכלל, עד להיום- שמסתכלים על המראה, ולעיתים שופטים לפיהו. אם אובאמה ייבחר, יעניקו לו את פרס 'ראש הממשלה השחור הראשון של ארצות הברית'. אני חושבת שהפרס הז</div>Tue, 04 Nov 2008 21:36:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10132292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10132292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10122881<div align="right" dir="rtl">אני וליאל נפרדנו. לפחות יצא מזה שיר. אם הוא נפרד ממני, שיגיד לי פנים מול פנים, אני אכבד את זה. אבל למה להיפרד ממני בפתק? זה כל כך מאוס, כל כך לא אחראי, כל כך מזלזל.כל כך פוגע. למה יש לצפות מפרידה? פרידה/ מאדי. "כל כך הרבה פעמים הייתי לבד, עד שראיתי אותך, מאז כל כך רציתי להיות בקרבתך, אך הכל נותר רק זיכרון אחד. איתך אני הרגשתי חופשיה תמיד, <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; FONT-</div>Sun, 02 Nov 2008 16:30:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10122881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10122881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10087033<div align="right" dir="rtl"> טוב, אני מניחה שהפוסט הזה ידבר על אהבה. כתבתי קטע על אהבה, אני לא יודעת אם לפרסם. אני כל כך לא מרוצה ממנו. * שימו לב למילים המודגשות * כמו קסם/ מאדי. זה היה יום קודר. השמיים היו אפורים מקצה עד קצה, ומדי פעם מספר ברקים ורעמים פילחו את הדממה. קלאודיה ישבה באדישות על כס המלכות שלה, בטרקלין המפואר. היא הביטה באנשים אשר חולפים על פניה באדישות. היא השמיטה את מבטה, והביטה ברצפת השיש הצחורה אשר סנוורה את עיניה. היא הייתה רגילה לראות רק שחור. לפתע, היא הרגישה ביד חמימה תופסת את ידה. קלאודיה הרימה את מבטה בעדינות, והבחינה בנער בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות עמוקות. היא התבוננה בו בחוסר עניין במבטה המשתומם. "היום אני מתכוון לבקש את ידך מאביך," אמר אותו הנער ונשק על גב ידה. "האומנם?" היא חשבה לעצמה, "איני בשלה לחתונה. כבר הרהרתי על כך דיי ויותר. אני מאושרת לבד." <P class</div>Fri, 24 Oct 2008 22:39:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10087033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10087033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10051403<div align="right" dir="rtl"> "החיים הם כמו רכבת הרים. יש עליות, ומורדות." או רק עליות? ככה אני חושבת. אני כרגע הכי שמחה בעולם. אני מרגישה שאוהבים אותי, אני מרגישה שאני אוהבת עד כלות נשמתי, אני מרגישה כ"כ.. טוב. יש לי שלל שיעורי בית ועבודות שטרם הכנתי, אבל אני יושבת פה וכותבת. למה? כי זה עושה לי טוב. הלימודים האלו, עד כמה שהם חשובים- הם עגמומיים. אני יושבת בכיתה, ומרגישה חכמה מכמה ילדים- ואני לא באה להתנשא, אבל אלו ששואלים שאלות מובנות מאליו, זה פשוט נכון. זה כבר משעמם ומאוס. אין בי את שמחת החיים של כיתה א',<</div>Sat, 18 Oct 2008 09:01:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10051403http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10051403http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10006931<div align="right" dir="rtl"> "יום כיפור היה נפלא. בהתחלה, לא היה לי עם מי לנסוע, כי חברותי צמות מלא. נסעתי עם אחי התאום, עידן. פגשנו בזוג בנים מכיתתי- ליאל ובר. נסענו ביחד לבית של ליאל[הטחון, יש לומר], וממש נהננו. שחזרתי משם, אני וליאל החלטנו שנהיה חברים. בבוקר, נפגשנו שוב. נסענו בכל ת"א, היה כל כך כייף." סוף ציטוט. "ברצוני להעלות מספר שירים, הראשונים שכתבתי בחיי. אשמח אם תביעו דעה עליהם, אני רוצה לדעת אם להלחינם." סוף ציטוט. - אין להעתיק את השירים בפוסט ללא רשותי. - אין להספים בפוסט הזה. הוא/מאדי. כשהוא עצוב, הוא מחייך. שהוא שמח, הוא מגחך. <SPAN lang=HE style</div>Thu, 09 Oct 2008 20:26:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=10006931http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=10006931http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=9990789<div align="right" dir="rtl"> "יצא לי לחשוב לא פעם על השקר. אין לו מראה או צורה מוגדרת, אפשר לספר אודותיו במילים בלבד. אך אם ישקרו לי בנוגע להגדרתו? יצא לי להרהר, אודות כך שכדי לשקר חייבים להכיר באמת. אותה סיבה שמשקרים היא כי יראים מפני אדם מסויים, יראים מתגובתו. לכן, כאשר משקרים לי, אני לא נפגעת. האדם פשוט ירא ממני, פוחד מתגובתי. הוא משקר לי כי אני חשובה לו." סוף ציטוט. "לפני כמה ימים, ביקרתי ב'סנטר תל אביב' עם חברותיי בקניון, ויצא לי להתווכח עם אחת מהן, ולעשות איתה הפסקה של 'לדבר אחת עם השניה' לזמן מה. החברה שכל כך יקרה לי, זאת שחולקת איתי שרשראות של חצאי לב מתחברים, חשבה ששיקרתי לה ושדיברתי עם אותה ילדה ואמרתי לה שאני חושבת שהן גררו אותי אחריהן. עמדתי מולה, והדמעות מאיימות לפרוץ מעניי. כמה נפגעתי, כמה מחשבה השקעתי שקניתי לה את השרשרת הזאת.. חשבתי שהיא החברה המדהימה ביותר שיכול לבקש בן-אדם, ועכשיו? אני צריכה להרהר על כך. "אני נשבעת לך בחיים שלי שלא התקשרתי אליה" זה היה מה שאמרתי לה. כל כך פחדתי, אך רק עכשיו הבנתי שלהשבע היה מעשה אווילי. אם היא לא מאמינה לי, זאת ממש לא הבעיה שלי. מה אתם חושבים?"</div>Sun, 05 Oct 2008 20:59:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=9990789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=9990789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=9983355<div align="right" dir="rtl"> "שלום, שמי מיכל ואני בת 12. אני מעדיפה שתקראו לי מאדי. זה הפוסט הראשון שאני כותבת, ואני מאוד מצפה שתגיבו. בתור התחלה, אני אספר לכם את כל מה שעבר עליי. אולי זה נשמע לכם חסר תכלית או עגמומי, אך אנא המשיכו בקריאתכם." סוף ציטוט. נולדתי בבית החולים תל השומר, בתור פגה. לאחר כמה זמן, הכל היה בסדר גמור, עד שבגיל 3-4 בערך, גילו אצלי מחלה. הייתי משותקת ברגליים במשך כמה זמן, אך המשכתי לנסות להיות ילדה עם שמחת חיים ולהיאבק במחלה. הכאבים היו עזים, וגם הרגשתי כאילו הרגליים שלי כל הזמן רדומות. אני זוכרת שלפני המחלה, הייתי ניגשת לאמא שלי כל פעם בלילה, ומספרת לה שאני מרגישה 'נמלים על הרגליים'. מאז, יש לי פחד גדול מחרקים, אפילו מנמלים. לאחר שהבראתי, גילו אצלי בעיה בכליה, ושוב חזרתי לבית החולים. עברתי ניתוח, שעד היום יש לי ממנו צלקת מכוערת במותן. כל שנה יש לי בדיקות אולטרסאונד, כדי לבדוק אם הכליה בסדר. לפני כמה ימים, נפלתי מכיסא בבית הספר וקיבלתי מכה חזקה בבטן ובראש. פינו אותי לבית החולים, כי אם אני מקבלת מכה בבטן זה מה שצ</div>Sat, 04 Oct 2008 13:16:00 +0200Madi.Michal@gmail.com (Miss Madi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590605&blogcode=9983355http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590605&blog=9983355