http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062heCopyright 2026 -Michal :P-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=11189615<div align="right" dir="rtl">הלוואי. הלוואי שהחלום הזה לא יתגשם. זה כל מה שאני רוצה כרגע.. 6 ימים לגילוי../= </div>Tue, 25 Aug 2009 23:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=11189615http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=11189615http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10752008<div align="right" dir="rtl">היום יש לי יומולדת נכון לעכשיו אני בת 15, 5 שעות ו40 דק' :) נולדתי ב11:35 שעה כלכך יפה *-* פוסט סתמי, אבל שיהיה. זה היומולדת הכי מושלם שיכלתי לבקש D: (והגשם רק הוסיף :)) </div>Thu, 16 Apr 2009 17:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10752008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10752008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10697977<div align="right" dir="rtl">שאלוםם.. פתחתי ת'בלוג כדי שיהיה לי מקום לכתוב בו, מקום שאני יכולה לכתוב מה שאני מרגישה, מה שאני רוצה, פשוט הכל, בלי שיצחקו עלי, בלי שאני ארגיש מטופשת.. אני מקווה שהגעתי למקום הנכון, הפעם. שנתיים. שנתיים ושעתיים ועשרים ואחת דקות ליתר דיוק. (נכון לעכשיו, 13:51) זה הזמן שעבר מאז שזה נכתב. כלכך הרבה זמן. כלכך הרבה דברים. רגשות, רגעים. כלכך הרבה עבר עלי מאז. השתניתי, התבגרתי, גדלתי, למדתי, שמחתי, התעצבתי. אבל עמוק בפנים, אני אותה ילדה. האנשים שאהבתי בכל הזמן הזה נשארו בליבי. אני לא אוהבת אותם יותר, אבל יש להם שם פינה קטנה. האירועים שעברתי שמורים בזכרוני. מכאיבים ומשמחים ביחד, מנסים להישכח אך להישאר במקום. החברים שהיו לי לא השתנו בהרבה. חברים או לא, אני לא יודעת, הם עדיין נמצאים פה קרוב. 2007-2008-2009 שלוש שנים שמתוכן שנתיים של כתיבה פה. שלושת שנות חטיבת הביניים, שאוטוטו נגמרת. את הכתיבה התחלתי במחצית השנייה של כיתה ז'. המחצית הטובה של כיתה ז'. <FON</div>Fri, 03 Apr 2009 14:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10697977http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10697977http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10608941<div align="right" dir="rtl">אני פשוט מאושרת כרגע. אז בסדר, יש לי קטעים שאני עצובה ועצבנית, אבל הם עוברים מהר. וכן, אני באמת מאושרת. למרות שלא הכל מושלם וטוב, אני מאושרת. כי אני לא צריכה שהכל יהיה מושלם בשביל שאני אהיה שמחה, ועכשיו אני יודעת את זה. למדתי הרבה דברים בתקופה האחרונה, על עצמי ועל איך שאני תופסת את החיים. והשתנתי, ולא מעט. אני לא אותה ילדה עצובה ודיכאונית שהייתי שנה שעברה, אני בכלל לא אותה אחת. אני אחרת. אני שונה. ואני אוהבת את זה. כי זה עושה לי טוב וזה מה שחשוב. מדהים לראות איך תפיסת חיים פשוטה יכולה לשנות אדם בצורה כזאת משמעותית. אני רבה עם ההורים שלי הרבה. אני לא מדברת עם האח הגדול שלי. אני תמיד רבה עם האח הקטן שלי. אין לי חברה הכי טובה. בכלל אין לי הרבה חברות. אני לא יודעת מי החברים שלי. אני לא מסוגלת לבטוח באנשים. אנשים מדברים עלי, והרבה. לא בטוח שרק דברים טובים. אני מסוגלת למצוא את עצמי לבד בשניות. ושניות אחרי זה להיות עם אנשים. אני לא יודעת על מי לסמוך. אני לא יודעת את מי להגדיר כחבר/ה. אני מסוגלת להרוס את הכל בשניות. אני לא מאמינה בעצמי וביכולות שלי. אין לי ביטחון בע</div>Sun, 08 Mar 2009 12:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10608941http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10608941http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10401815<div align="right" dir="rtl">טוב, אז באיחור אינטיליגנטי "קל", פוסט סיכום שנה. שנת 2008 הייתה שנה די לא טובה. הייתי המון זמן בדיכאון, התחברתי עם אנשים ששנאתי, פגעתי באנשים שאהבתי, דוד של אמא שלי נפטר, רבתי עם המון אנשים, גרמתי לאנשים לריב, בכללי, השתנתי המון. אבל עם כל הדברים הרעים, קרו גם דברים טובים. חיזקתי קשרים עם חברים ישנים, הכרתי חברים חדשים, נהייתי צמחונית (27.4), למדתי להעריך המון דברים, למדתי המון על עצמי, למדתי המון על אחרים, ובכללי פה, למדתי המון. אני מקווה ששנת 2009 תהיה יותר טובה, אני מקווה להכיר חברים חדשים, לחזק קשרים עם חברים, להיפתח יותר, להשתפר בדרמה, להשתפר בלימודים, לא להישבר בקלות, להוכיח להורים שלי מה שצריך, לא לריב עם האחים שלי/הורים, לחזק את הקשר עם אחי הגדול, ולהשתנות. בטוח שיש דברים ששכחתי, או דברים שלא רציתי לכתוב, אבל אני לא אחזור ואשנה פה דברים, אני אשאיר את זה כמו שזה. יום טוב (: ושהחיילים יחזרו בשלום.</div>Sat, 10 Jan 2009 18:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10401815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10401815http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10229834<div align="right" dir="rtl">Agin. it happened agin. agin I saw how all what I thought disappearsd. And agin I understand that I don't really care from it. First of allit hurts.and really hurt. After thatI almost cry.and then I understand. Understand thatI don't have what tocry for. She's not my best friend, and she won't be. I hate her, I don't talk with her and I won't talk with her anymore. She's the only one that need tocry here. And the only one that cried in this story. Ane even if I almost cry, I won't cry. like now. I even don't know if she'll see that, and I don't really care. Have a good day :)</div>Sat, 29 Nov 2008 11:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10229834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10229834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10174762<div align="right" dir="rtl">נממנמ... לא עידכנתי המון זמן. כבר אין לי מה לכתוב ממש. גם עם כל מה שקרה, אני לא מרגישה שום צורך לכתוב את זה פה. אולי מתוך פחד שיראו את זה. אולי מתוך בושה שזה באמת מה שאני מרגישה. אולי. אני בעצמי כבר לא יודעת מה קורה איתי. כלכך השתנתי. אני מסתכלת על הפוסטים הראשונים שלי, וזאת לא אני. ולפעמים די עצוב לי, עצוב לי שהשתניתי ככה. ועצוב לי שאני לא מצליחה לחזור להיות אותה אחת. אותה אחת שאני רוצה להיות. אותה אחת שהיה לי טוב איתה. ועכשיו אני כבר לא אותה אחת, אני אחרת, שונה. ואני לא מוצאת בזה דברים טובים. בכלל. אני מתגעגעת לכלכך הרבה דברים, לכלכך הרבה אנשים. אנשים שלא ראיתי חודש, חודשיים, שלושה ואפילו יותר. ואני אפילו לא מצליחה לתאר כמה הם חסרים לי. לא מצליחה לתאר את החור הענק שהם השאירו. החור שגדל עם כל אחד שעוזב. המבחנים האלה לא עושים לי טוב.. לחץ, מריבות עם ההורים, עצבנות ועוד הרבה.. נקווה שלפחות יצא מזה משהו טוב..</div>Sat, 15 Nov 2008 11:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10174762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10174762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10044850<div align="right" dir="rtl">האם אי פעם נרדמת בשיעור בבי&quot;ס?כן>בשיעור הבעהP:וקצת במתמטיקה..וקצת במדעים.. ובאמצע הרצאה בשיעור ערבית..פעם נרדמת באמצע סרט\הצגה\תוכנית טלויזיה?אממ.. יש מצב>מה היה המקום הכי מוזר בו ישנת?סככה, באמצע הדרכה.. נרדמתי>פעם נרדמת והפסדת אירוע חשוב במיוחד?לא אירוע, הפסדתי הדרכה על ניווטים ולא ידעתי איך לנווט>האם לעיתים את מתקשה להירדם?קורה פעם ב..מה עוזר לך ברגעים כאלה?זה תלוי מה הסיבה שבגללה אני לא נרדמת..מהו החלום הכי מטורף שאי פעם חלמת?אממ... לפני כיתה ח', בחופש.. שהמחכנת מכיתה ו' היא המחנכת החדשה שלי, ושהיא עושה עלינו מתקפת כדורי טניס..בכיתה ו'.. שהבמאי של המסיבת סיום רודף אחרי ואחרי חברות שלי, והיינו פיות..יש כלמיניP:פעם חלמת חלום נבואי?אממ.. כן.. בערך..מהו משך הזמן הארוך ביותר בו לא ישנת?אממ... בעיקרון בקורס מש&quot;צים.. שבמשך 4 ימים, ואחרי זה 5 ימים ישנתי בכל לילה חמש-חמש וחצי שעות..ולסיום, האם את אוהבת לישון?אממ.. כן.. די..</div>Thu, 16 Oct 2008 22:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10044850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10044850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10028617<div align="right" dir="rtl">סתם שיר שכתבתי אתמול.. יצא די מעפן.. אבל שיהיה... אולי יום אחד, הכל יהיה בסדר, ואולי יום אחד, הכל יהיה שונה, ואולי יום אחד, ארגיש אחרת, הכל יכול להשתנות בשנייה, הכל יכול להיות טוב יותר, אם רק אנסה, הכל יכול להיות שונה, אולי יום אחד, הכל יהיה בסדר, ואולי יום אחד, הכל יהיה שונה, ואולי יום אחד, ארגיש אחרת, הכל קורה לטובה, אם רק רוצים בכך, אז תן חיוך לעולם, והוא יחזיר לך, אולי יום אחד, הכל יהיה בסדר, ואולי יום אחד, הכל יהיה שונה, ואולי יום אחד, ארגיש אחרת, זה שיר קצת שונה, יותר מידי אופטימי, זה שיר קצת מוזר, אבל זה לא משנה, כי... אולי יום אחד, הכל יהיה בסדר, ואולי יום אחד, הכל יהיה שונה, ואולי יום אחד, ארגיש אחרת.</div>Mon, 13 Oct 2008 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=10028617http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=10028617http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=9895224<div align="right" dir="rtl">I Love You And I Hate It</div>Sat, 13 Sep 2008 22:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Michal :P-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590062&blogcode=9895224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590062&blog=9895224