http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060עוד לא התחלתי, וכבר אני נוטשת.heCopyright 2026 המשתמשת הנוטשת.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=10022906<div align="right" dir="rtl">לא באמת נטשתי. אז מה אם חלק מהחברות שלי גילו את כתובת הבלוג הזה? זה לא שבאמת יש לי משהו לעשות. או לכתוב עליו. כל התקופה הזאת של החגים די מעיקה, גם על סדר היום הלא שגרתי בעליל (בית ספר, חופש, בית ספר, חופש, ארוחת חג, גפילטע [מוצא פולני], חופש, בית ספר... די!) וגם על המשקל. לפעמים אני חושבת שיש לנו את יום כיפור גם כדי לרדת במשקל אחרי ארוחת החג הענקית (בלי טיפת ציניות) של סבתא שלי בראש השנה. (מה שהתברר כלא נכון בכלל, וסתם אכזבתי את עצמי וחייתי באשליות עשרה ימים שלמים). כשאני משועממת אני אוטומטית רצה למטבח, לוקחת משהו לנשנש וגם לפעמים משהו לשתות (ואם כבר במשקל עסקינן...) וביום כיפור... או-הו, אתם לא מתארים לעצמכם כמה הייתי משועממת. הייתי משועממת ולא יכלתי לאכול = חוסר אונים מוחלט! כל הזמן רצתי למטבח ו"אופס, יום כיפור", זה כבר הפך להיות הרגל, וזה נוראי. אחרי כמה "ריצות" בבית, הלכתי שוב למטבח והחלטתי לבהות בבקבוק מים, אוי השיעמום, אוי המזוכיזם... ואם אתם שואלים, אחרי הבהייה בבקבוק בעל המים הצלולים אחרי כ- 22 שעות בלי להכניס שום דבר לפה, 22 שעות רוויות שיעמום, באמת עיניתי את</div>Sun, 12 Oct 2008 19:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (המשתמשת הנוטשת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=10022906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590060&blog=10022906http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9979806<div align="right" dir="rtl">קוראים יקרים, בעלת הבית השתגעה. אולי זה בגלל שנפל לי האסימון שאני באמת מכורה לבלוג הזה (ראו פוסט קודם), אולי בגלל שנתנו לנו די הרבה שיעורים היום ואולי בגלל האינטרנט האידיוט שלי, שלא עובד נורמלי (כרגיל), ולכן אני מעדכנת דרך המחשב ה... לא בדיוק נוח של ההורים שלי, עם המקלדת העוד יותר לא נוחה שלהם. בימים האחרונים, גיליתי שהאינטנט שלי מונע ממני לעשות שיחות טלפון נורמליות עם אנשים, או בכלל לתקשר איתם כמו שצריך. אפשר להגיד שהתקשורת המירבית שלי היום, היא שיחות נפש עם האינטרנט שלי. (כלומר, צעקות בלתי פוסקות ("יא חתיכת אידיוט מפגר, חסר התחשבות אגואיסט... *ועוד קללות כאלה ואחרות*, תעבוד כבר!) וגם בעיטות במחשב, ניתוק האינטרנט וחיבורו מחדש, מה שהפך אצלי לספורט החביב ביותר... נראה לי שאתם חושבים שאני לא בריאה בנפשי לכן אפסיק כאן). ובאשר לשיחות הטלפון? כשהאינטרנט מתנתק לי בזמן שיחה מה שאני שומעת זה "בלה בלה בלה בלה בלה בלה" מצד הטלפון וצחוקים בלתי פוסקים מצד האינטרנט. לא, באמת, הוא צוחק עליי, הוא עושה לי את המוות. ועכשיו, גם כדי להרגיע את עצמיטיפה (אמרתי כבר שאני עצבנית כל הזמן? ועצלנית?) א</div>Fri, 03 Oct 2008 16:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (המשתמשת הנוטשת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9979806http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590060&blog=9979806http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9976130<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שאני מתחילה להתמכר לבלוג הזה. (ועובדה, זה הפוסט השני שלי היום והשלישי לחודש הזה). אבל בינינו, כשם הכינוי שלי, כך אנטוש את הבלוג הזה תוך חודש חודשיים. עובדה, היה לי כבר בלוג, אמנם די נטשתי אותו, לא לגמרי וגם זה מסיבות שונות, אבל אין לי סבלנות לעדכן כל הזמן, כל שבוע או אפילו כל חודש. אני לא מבינה איך יש אנשים שמשקיעים כל כך בבלוגים שלהם ויכולים לעדכן ולכתוב בהם במשך שנים! אבל מי יודע, אולי הבלוג הזה יחזיק יותר זמן. אולי בגלל המספר המגניב שלו ואולי בגלל שהתהפנתטי לעיצוב שלו (ובדרך כלל אני בכלל לא מרוצה מעיצובים שאני מכינה, או דברים שאני עושה בכלל). איך מתחשקת לי עוד חופשה קצרה כזאת, כמו זאת שנגמרה אתמול. אין לי חשק לבית ספר, באמת שלא. למה לא עושים לנו גשר מראש השנה עד סוכות? בעצם, למה לא עושים לנו גשר מספטמבר עד סוף יוני? אבל מחר תזרח השמש ויהייה קריר בחוץ ואז השעון המעורר שלי יצלצל, אני אבהל ממנו, אסגור אותו, אמשיך לישון, אתעורר שובואלחץ כי "אבוי, אני כמעט מאחרת לאוטובוס!" שגרה. לפעמים היא יכולה לשעמם כל כך, אבל לפעמים גם לתרום הרבה. עכשיו היא משעממת.</div>Thu, 02 Oct 2008 20:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (המשתמשת הנוטשת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9976130http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590060&blog=9976130http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9974757<div align="right" dir="rtl">סוף סוף הגעתי לעיצוב שאני שלמה איתו ואוהבת. הכנתי כבר כמה וכמה כותרות, שאף אחת לא התאימה לכאן מספיק לטעמי, אחרי נסיונות כושלים הכנתי עוד כותרת אחת, פחות מושקעת עקב העצבנות שתקפה אותי, אבל פשוט זה טוב כנראה. (כן, אני כמעט תמיד עצבנית, לחוצה... אולי זה בגלל המחזור ואולי כי זה האופי שלי). לא הבנתי מה הקטע של הבלוגרים האנונימיים (כמוני), מצד אחד יש לנו בלוג, שכל המדינה יכולה לראות אותו, לחטט לנו בחיינו האישיים, לקרוא את הדברים הכי עמוקים וכמוסים שכתבנו אי פעם, את כל אשר על ליבינו אבל בכל זאת אנחנו לא מוכנים לחשוף את שמינו ואפילו את עיר מגורינו. היה לי כבר בלוג, הוא עדיין קיים, אבל אני לא באמת רצינית שם, הפוסטים שלי הם באורך מילה במקרה הטוב, אני לא פורקת את מה שעל לבי באמת שם כי נתתי את כתובת הבלוג הזה לחברות שלי. אי שם בשנה שעברה, כשהחיים שלי היו אופטימיים ושמחים, גיליתי את ישראבלוג וכתבתי את הדברים שעשיתי באותו יום, הכל היה אופטימי, מתקתק ושמח עד בחילה, אז חשבתי שאני לא באמת אכתוב שם דברים רציניים. עד שבאמת היה לי מה לכתוב, בגלל זה התעוררו ריבים ביני ולבין החברות והרגשתי כמו אחת ע</div>Thu, 02 Oct 2008 16:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (המשתמשת הנוטשת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9974757http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590060&blog=9974757http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9972654<div align="right" dir="rtl">מה הביא אותי לפתוח את הבלוג הזה. אין לי מושג למה עוד לא התחלתי וכבר פג תקפו. אין לי מושג למה אני "המשתמשת הנוטשת". פתחתי בלוג, יופי, אבל עכשיו אני עצבנית אז אעדכן ואעצב מחר, לפחות יש כותרת. אנטוש אתכם כאן בינתיים.</div>Wed, 01 Oct 2008 23:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (המשתמשת הנוטשת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590060&blogcode=9972654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=590060&blog=9972654