http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348אין יותר מדי מה להגיד.. בלוג פרו-אנה..heCopyright 2026 Thiness. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=10018811<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא עידכנתי, פשוט לא היה לי זמן, אז יש לי הרבה מה לספר.. : הייתי אצל אח שלי ביום כיפור (מרביעי בבוקר עד חמישי בלילה). היה כיף. חשבתי שאני אעביר את הצום אצלו, בלי אמא ואבא על הראש, על זה שאני צריכה לצום, ובסוף לא צמתי... נסעתי אליו באוטובוס ישר אחרי השיעור נהיגה לקריית שמונה (הוא לומד בתל חי אז הוא גר בשכירות ליד, לא שזה כזה חשוב..). אז קיצר, הייתי ממש לחוצה שאני לא ארד בתחנה הנכונה, כי זאת פעם נכונה שאני נוסעת אליו באוטובוס, אבל בסוף הגעתי. הלכנו לסופר לעשות קצת קניות, כי הוא אמר שאין לו בכלל אוכל בבית (לא שיש לי בעיה עם זה..), ואמרתי לו שאני רוצה השנה לנסות לצום, אז הוא אמר שהוא יצום איתי, כדי שאני לא אראה אותו אוכל לידי כל הזמן. אמרנו שנכין לזניה, מה שהייתה טעות ענקית, ולא היה לי נעים להגיד לו שום דבר כי הוא יודע בערך (היו לו הרבה הערות בזמן האחרון כמו: רוני בזמן האחרון התאבון שלך ירד פלאים.. ירדת המון במשקל.. וכאלה). אז התחלנו לקנות את המצרכים, ומשום מה הוא קונה את כל הדברים עם אחוז השומן הגבוה ביותר, וכמובן שלא אמרתי כלום. נלחצתי אבל שתקתי. חזרנו אליו הביתה עם</div>Sat, 11 Oct 2008 21:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thiness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=10018811http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588348&blog=10018811http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9984218<div align="right" dir="rtl">כן כן.. רבעתי לעצמי אתמול תפריט דיי קטן, עם בוקר צהריים וערב. סה"כ בסביבות ה-400 קלוריות, והצלחתי להתחמק אפילו מהארוחת ערב, אז סיימתי את היום עם משהו כמו 300. אולי לכן זה נשמע המון, אבל הרבה זמן הייתי עם תפריט של 700-600 קלוריות +הרבה בולמוסים.. אמרתי לעצמי ביום חמישי שאם אני אעמוד בתפריט, בלי לאכול אף עוגייה קטנטנה מיותרת, או כל דבר אחר, אז אני אשמור במהלך השבוע הקרוב על תפריט של 100-200 קלוריות (שקבעתי מראש). וזה מה שאני הולכת לעשות.. יהיה קשה, אני יודעת מראש ומוכנה לזה, אבל היומולדת שלי עוד 3 שבועות, ואני כל כך רוצה להיות רזה עד אז.. אמא שלי קבעה לי תור לבית חולים, יום אחרי היומולדת שלי, ואמרתי לה שאני לא הולכת. היא אמרה לי שזאת לא בחירה שלי, ושזה כדי להציל אותי.. (משחקת אותה תפקיד הסופר-וומן..), אז אמרתי לה שהיא לא יכולה לקחת אותי בכוח, ושאני אלך לשם רק בתנאי שיש סיכוי שבעקבות התור הזה אני לא אגור יותר בבית. לא אכפת לי איפה, אני אגור עם אח שלי, עם דודים שלי, עם סבא, רק לא בבית.. היא פשוט צחקה לי בפרצוף ואמרה לי שיהיה לי שם יותר רע מבבית. אני יודעת שלא, אני יודעת שהיא</div>Sat, 04 Oct 2008 15:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thiness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9984218http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588348&blog=9984218http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9977970<div align="right" dir="rtl">נמאס לי להכשל. נמאס לי לגור עם המשפחה הזאת, שבמקום לנסות לעזור לי, ולהוציא אותי מהחרא שנכנסתי אליו, הם רק עוזרים לי להכנס יותר עמוק. אז קל להגיד שהם רוצים בטובתי, והם מנסים לעזור לי. אתם לא מכירים את המשפחה שלי. אין לכם מושג למה אמא שלי מסוגלת. אין לכם מושג איך אחות שלי יכולה לגרום לבן אדם להרגיש. ועם משפחה כזאת, שבמקום לעזור ולתמוך, רק מכבידה, ומשחקת את תפקיד האויב שלך, עדיף להיות יתום. זה נשמע קיצוני, וזה נשמע נורא. אבל אם הייתם שומעים איך הם מדברים אליי, מה הם עושים לי. אולי אני משחקת את תפקיד הקורבן, ואני לא לגרי תמימה, אבל אני מאמינה שגם אם הייתי שוקלת 100 ק"ג, והייתי מרוצה צזה, זאת זכותי המלאה. ולאף בן אדם בעולם אין זכות לפגוע בי ולהגיד לי שאני צריכה לרדת במשקל. אתמול היו פלשבאקים נוראיים, בחזרה לכל התקופה הזאת, שבה הייתי בסה"כ 3 ק"ג מעל מה שאני עכשיו, וכל לילה הייתי הולכת לישון עם דמעות בעיניים, לא בגלל שלא אהבתי את איך שאני נראית, אלה בגלל שאמא שלי לא אהבה, ובגלל שכל הזמן היו לה הערות עוקצניות לגי מה שאני אוכלת, מה שאני צריכה לאכול ולא לאכול, כמה ספורט לעשות. כל כ</div>Fri, 03 Oct 2008 10:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thiness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9977970http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588348&blog=9977970http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9955989<div align="right" dir="rtl">כי אני שמנה. כי אני דפוקה. כי אני רוצה למות. כי אני לא סובלת את החיים. כי אני לא מסוגלת להמשיך הלאה. כי אני לא רוצה להיפגע יותר. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50</div>Sun, 28 Sep 2008 18:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thiness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9955989http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588348&blog=9955989http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9945476<div align="right" dir="rtl">כן. אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה עם ההורים שלי שכל הזמן עוקבים אחריי, אבל אני מאמינה שאני מסוגלת, אני אצליח לעשות את זה. התכנון שלי הוא כזה: ו'16:00- ארטיק ככה לפני הצום (אבל יש בו 140 קל' אז זה בסדר..) ו' 16:30- הצום מתחיל א'18:30- הצום נגמר בסלט ופרוסת לחם עם קוטג'. אם אני מצליחה, שבוע הבא צום של 100. אף פעם לא החזקתי יותר מ-30 שעות, אני מקווה שאני אצליח.. החוקים שלי למשך הצום (בטח מצחיק אתכן לראות שאני מתייחסת בכזה כובד ראש לצום הזה, אבל בשבילי זה כן דבר רציני..): *שתייה של 3-5 ליטר מים ביום. *5 מסטיקים ביום. *כושר: ריצה של 200 כפיפות בטן ביום, 300 קפיוצת על הטרמפולינה. אני מניחה שכרגע אני שוקלת 55, יש מצב שקצת יותר (לא העזתי להישקל), אני מצפה להיות בסוף הצום (ביום שני בבוקר) 53. עד אז אני לא נשקלת! 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 עריכה: 9:25 אוףףףף, אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות עם הארוחת צהריים. כווולם בית, ארוחה משפחתית, אתמול התחמקתי מארוחת ערב. למישהו יש עצות? עריכה: 20:11 נכשלתי. אני גאה לומר כי זה לא בגלל החול</div>Fri, 26 Sep 2008 14:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thiness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9945476http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588348&blog=9945476http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9944180<div align="right" dir="rtl">טוב, הצום נגמר עם משו כמו 1000 קלוריות. כן, אני ש-מ-נ-ה. הקטע הוא שהחזקתי 21-22 שעות, ואז החלטתי להישקל. בבוקר שקלתי 55.5 (פחות אבל במשקל הזה אני תמיד 0.5-1.5 ק"ג מעל מה שאני באמת), ואחרי ה-21 שעות צום האלה הייתי 56. אני יודעת שזה בגלל ששתיתי מים, וכל מיני תהליכים נוספים שקרו לי בגוף, אבל באותו רגע לא ראיתי ממטר, שאמרתי לעצמי- "עליתי??!! אין לי מה להתאמץ בכלל.. ככה התמצתי כל היום ובכלל אין תוצאות.." אם הייתי מספיק חכמה הייתי נשקלת בבוקר- הייתי רואה 54.5 או משו כזה, והכל היה טוב.. אז יום ראשון צום חדש- אני אמשיך לנסות עד שאני אצליח יממה שלמה לא להתקרב לאוכל!! אני מפחדת בכלל משבוע הבא, כמעט כולו חופש וכולם בבית. אבל נראה כבר איך זה הסתדר, אין לי מה להיות לחוצה&gt; לחץ הורג!! (למי שראה אתמול את התכנית בערוץ 10.. ואם אני מתכוונת למות, אז שזה יהיה רק בגלל הרזון. נשמע חולני אבל ככה זה. אוהבת אותכן וסופשבוע נעים לכוווווווווווולם. 3&gt;</div>Fri, 26 Sep 2008 08:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thiness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9944180http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588348&blog=9944180http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9938950<div align="right" dir="rtl">טוב, אז שומעים א המשפט הזה דיי הרבה, אבל פתחתי בלוג.. זה לא הראשון, וגם לא השני.. כולם עסקו באותו נושא השאיפה לרזון ולשלמות. הקודמים נסגרו מחוסר מוטיבציה, התמדה והצלחה. הפעם אני מאמינה שאני אצליח. היום הולדת שלי מתקרבת (28.10), והמטרה שלי היא להיות 47 עד אז. פתחתי בצום, כי אין כמו ניקוי גוף טוב טוב להתחלה טובה וחדשה... בהצלחה לי ולכולם, ובבקשה תגיבו! יום נעים (או לילה טוב.) 3&gt; 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30</div>Wed, 24 Sep 2008 19:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thiness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588348&blogcode=9938950http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588348&blog=9938950