http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370סתם בלוג כדי לפתוח את הלב ולא לשמור בבטן..heCopyright 2026 [= m e. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10602760<div align="right" dir="rtl">כמה זמן שלא כתבתי פה. בהתחלה פשוט כי המחשב שלי התקלקל.. ואחרי זה פשוט.. לא יודעת. הזמן רץ לי. לפני ששמתי לב הגיע היומולדת שלי. ואז עבודות, פרוייקטים ושטויות. ופתאום אני קולטת.. שכל כך הרבה זמן לא ישבתי וכתבתי. ביומן.. בבלוג.. בשום מקום. הזמן עובר לי מהרמידי. בתחילת השנה, כל המבוגרים אמרו שלפני שנספיק לשים לב השנה תיגמר. זההצחיק אותי כששמעתי. חשבתי שזה לגמרי מטופש. ועכשיו כבר פורים. ואחרי פורים, טיול שנתי. ואז,עוד עבודות, פרוייקטים, מייצבים ומבחנים. ואז תיגמר השנה ותגיע שנהחדשה בפתח. זהכל כך מוזר. כבר?? כבר דיבורים על מגמות, בגרויות.. זה מפחיד. פשוט.. חדש, שונה,מפחיד. </div>Fri, 06 Mar 2009 16:07:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10602760http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10602760http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10514581<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת למה.. אבל נדמה לי שהיא שונאת אותי. מאז ההלוויה שלו, היא מתרחקת ממני. מאז ההלוויה, שעמדתי לידה וחיבקתי אותה, ומאז השבעה, כשדיברנו, וכששתקנו. מאז... היא בקושי בבית... והשיחות בטלפון ובמסנג'ר ניהיו קצרות מאוד. כי היא פשוט צריכה ללכת. אז אני אומרת, שאין בעיה, ושנדבר פשוט בפעם אחרת. גם כשהתקשרתי אלייה שלשום, לשאול אם היא יכולה לבוא לישון אצלי בסופשבוע הזה... כי עוד 3 ימים, יש לי יומולדת. סיפרתי לה בהתלהבות שאני אכיר לה את החברות שלי ומהכיתה (היא לא איתי בבצפר), ומהחוג ציור.. ונעומי ואני מתכננות את זה כמה שבועות! כשדיברנו אתמול בטלפון היא אמרה שזה לא אישי, אבל היא לא בטוחה אם היא תוכל לבוא... השתדלתי מאוד לכסות את האכזבה. אחרי זה היתה שתיקה מביכה... "אמ... אני צריכה ללכת.." המשפט הזה נהיה כבר רגיל ויומיומי. לצערי. "בסדר" מילמלתי "יאללה.. ביי" היא סגרה את השיחה. אני יודעת שזה לא אישי. ואני יודעת שזה לא בכוונה להעליב... אז למה אני כן נעלבת??????????????????? _________________________________________________________________ א</div>Mon, 09 Feb 2009 12:00:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10514581http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10514581http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10458716<div align="right" dir="rtl">הנה הם באים ימים של שקטאחרי הרעש הגדול והנוראאפשר לנוח קצת על המרפסתולאסוף את שברי הסערההנה הם באים ימים של שקטכבר שכחתי איך שהם נראיםאפשר עכשיו לפתוח את הדלתלשלוח אל הרוח ציפוריםהנה הם באים ימים של שקטנצא אל החלון לראותאם כלו כבר המיםאולי כבר יש באופק אדמהזוגות זוגותנצא זוגות זוגותנביט אל השמייםנחכה ביחד ליונה. ...</div>Sun, 25 Jan 2009 19:00:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10458716http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10458716http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10423364<div align="right" dir="rtl">לא בדיכאון. לא מדוכאת. פשוט.. קצת עצובה. אין לי תאבון. או רגעים ממושכים שלי חיוך. אף אחד לא מבין אותי נכון. אי הבנות כל כך רבות. ויכוחים ומריבות. וכל כך הרבה סצנות כעס מצד החברות שלי, שבקושי שמו לב... שאני לא בדיאכון. ולא מדוכאת. אלא פשוט.. קצת עצובה. הוא נפטר. רק שבוע עבר, אבל זה עדיין קשה. הוא לא היה קרוב בדם, אבל היה כל כך קרוב בנפש. כמה דמעות שפכתי, עד שהן פשוט נגמרו. והבנתי שצריך להמשיך הלאה. היא כל כך כועסת עלי. היא חושבת משום מה שסיפרתי את הסוד הגדול שלה, על האדם שהיא אוהבת. אני בחיים לא ההיתי עושה לה דבר כזה. וגם עכשיו, אחרי כל הדברים המרושעים שהיא עשתה לי במשך חודש, ועדיין עושה, גם עכשיו, אני לא מסוגלת לספר את הסוד. גם מתוך נקמה או כעס. פשוט לא מסוגלת. כנראה שיש בי עוד חלק קטן וטיפש שפשוט לא מסוגל לבגוד בה. נקווה שזה יעבור.. אני כל כך שונאת להיות ככה, לא בדיכאון, לא מדוכאת, פשוט עצובה. עצובה מאוד. </div>Fri, 16 Jan 2009 16:48:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10423364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10423364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10412131<div align="right" dir="rtl">ככה, כמו שאני, כמו שהבטחתי לעצמי,אני לוקחת שוב את עצמי בידיים.ככה, בלי חלומות, בלי טעויות של מתחילות,בלי ערימות של ציפיות עד השמיים.ככה, כמו שאני, כמו שהבטחתי לעצמי,אני לוקחת את העניין ברצינות.ככה בלי מהומות, בלי להוסיף משמעויות,אני לא מוותרת על ההזדמנות.</div>Tue, 13 Jan 2009 15:03:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10412131http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10412131http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10393449<div align="right" dir="rtl">פגעו קטיושות היום בבוקר בנהריה. אני גרה לא כל כך קרוב לשם, אבל זה לא מונע מכולם להילחץ.. וכנראה שגם לא ממני :( החברות שלי נורא נלחצו, רוב היום ההיתי עסוקה בלהרגיע אותם, כולם התחילו לשלוף פלאפונים לברר מה קורה עם הדודה או האח שגרים שם באזור. גם אני נלחצתי. רוב המשפחה שלי בצפון, באזור ההוא. במשך היום התפללתי לטוב, אבל רק אחרי שיחת טלפון של בירורים יכולתי לנשום לרווחה. כל היום כמה בנים מטומטמים חיקו קולות של אזעקה וכאלה. מצחיק -_- אני יודעת מה לעשות כשיש אזעקה, ואני יודעת שהסיכוי שזה יגיע גם אלי הוא קטן, אז למה אני מפחדת?? נקווה שההמשך יהיה שקט וטוב. אז מה אם זה נאיבי?????</div>Thu, 08 Jan 2009 14:12:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10393449http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10393449http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10380203<div align="right" dir="rtl">באה הביתהולובשת פרצוף שלכלום לא מזיז ליאתה עולה לי פתאוםמסתירה אותך בניירותנועלת טייס אוטומטישעון מחוגיםהטיסה לעולם לא תצאכלום לא קרה. מוזר שכל כך הרבה אנשים פשוט מבינים את השיר הזה לא נכון. עריכה: ממ.. חשבתי לעשות פוסט או שניים עם סריקותשלציורים שלי.. כדאי??</div>Sun, 04 Jan 2009 20:23:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10380203http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10380203http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10362436<div align="right" dir="rtl">כולם מדברים על זה.. מתעסקים בזה... ראש השנה האזרחית!!! כן.. זה שם דיי ארוך ומסורבל ^^" אבל, זה עדיף מאשר שם של אנטישמי&gt;.&gt; אני יוצאת עוד מעט לחגוג אצלנוי בבית. מסיבה קטנה ולכל החברות :) לכולנו לא בדיוק היה מישהו לצאת איתו למסיבה... אז ארגנו לנו מסיבה משל עצמנו ^^ נכון, אין לי עם מי להתנשק בחצות.. אבל- למי אכפת?! יש לי עוד קצת זמן :] שנה טובה לכולם! D: </div>Wed, 31 Dec 2008 20:34:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10362436http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10362436http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10352389<div align="right" dir="rtl"> "הא ועכשיו החלק הטוב מעל 170 ערבושים מסריחים הרוגים בעזה טחח , איך הם לא ציפו לזה , ועוד ביום שבת . הם היו בטוחים שלא יקרה כלום . פתאום תוךשעה 170 ערבושים מ ת ו . כל הכבוד לצה " ל !" זה ציטוט מבלוג של ילדה בת 12 שנמצא עכשיו בפוסטים החמים תגידו, באמת זה נראה לכם בסדר?! בדרך כלל אין לי בעיה עם דעות של אחרים, חייה ותן לחיות. אבל זה כבר דיי מוגזם לא?! מה אם כל האנשים שמתו שלא היו מהחאמס?! זה נושא מסובך מאוד &gt;&lt; אפשר להבין את שני הצדדים (איכשהו), כמובן שזה לגמרי לא בסדר שהם יורים על תושבי שדרות כבר שנים על גבי שנים! אבל... אני פשוט לא מבינהאיךאדם יכול לשמוח מסבל של אדם אחר, בשל היותו אדם!! נתעלם רגע מדת, מין,עדה, מוצא וצבע עור! כולם בני אדם עם רגשות ואנושיות! שנאת השונה, זה בדיוק מה שגרם למלחמת העולם השנייה. <</div>Mon, 29 Dec 2008 15:58:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10352389http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10352389http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10331470<div align="right" dir="rtl">פוסט בדילי קטן, אבל עדיף מאוחר מאף פעם לא P: חנוכה התחיל! זה חג ממש נהדר! (בלי קשר לשמונה ימים חופש XD) כל המשפחה מדליקה ביחד נרות... שרים שירים... (מזייפים בקולי קולות יותר נכון ) משמינים מסופגניות ולביבות ^^ כל השנה כל אחד עסוק בעצמו. רק מידי פעם בסופי שבוע יושבים כולם ביחד, למרות שגם אז, לא תמיד כולם בבית בחנוכה כל אחד עוזב את העיסוקים שלו בשביל ההדלקת נרות. אני שמחה שיש חופש. כל כך ההיתי זקוקה לו!! יש עכשיו שוב תקופת מבחנים לקראת סוף הסימסטר. אחלה דרך לסיים ת'סימסטר, לא?? P: אז זהו, שלא. איזה ערמת שיעורים קיבלנו לחג!! &gt;&lt; ועוד כל המבחנים שיש לנו גם אחרי החג... חחח.. לא הגזמתם בכלל! - בחוץ אפורי וקר. הרחוב ריק לגמרי. גשם. כולם בבית, או בעובודה. אני מסתובבת לי בבית עם מזגן דולק, נעלי בית ופיג'מה חמה. מכינה לי שוקו חם, וספר טוב. לזה קוראים חופש! נ.ב: חג שמח! D: תהנו מהחופש! P;</div>Wed, 24 Dec 2008 21:27:00 +0200nobody@israblog.co.il ([= m e)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=587370&blogcode=10331470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=587370&blog=10331470