http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873Meeting you have forced me To meet myself...heCopyright 2026 ManAgainstWorld. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873http://f.nanafiles.co.il/upload/32005/IsraBlog/5873/misc/1721370.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4794403<div align="right" dir="rtl">או יותר נכון- יורד מהכביש הזה לגמרי.חיים חדשים. התחלה חדשה. ופה נגמר כל מה שהיה:הדיכאוןהיציבה שליהעצבהאכילה המטורפתהמרמורהשומניםהעייפותהצבאהעצלנותהריקנותהבטלנותהכעס. על כל העולם.הכל מתחלף, הכל יתוקן, מעכשיו:חיוך וכמה שיותרעמידה זקופה, אני גאה בעצמיתזונה נכונה ונבונההמון כושר, נינג'יצואומץכח פנימיחריצותמסירותאהבה, גם עצמיתשפה יפה יותר (לקלל כל הזמן לא עוזר לאף אחד)סבלנותהתמדהאני חזק- יש בי אמונה, יש בי כח עצום, יש בי יופי וטוב, אני מרגיש ויודע שאני יכול.אף פעם לא הייתי לבד, עכשיו אני רואה את זה. תמיד היה בי את הכח.לא יהיה בגוף שלי רעל, מעכשיו אני מתנקה.לקחתי חזרה את ההגה, לא אתן למלאך המוות לנהוג. רק אני מחליט על חיי.יש לי בחירה.</div>Mon, 04 Sep 2006 18:28:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4794403http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=4794403http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4705090<div align="right" dir="rtl">בשדים ורוחות רעות. באנשים צרי אופקים שרואים באופן פרמיטיבי את מה שקורה.זה שלא מבינים אותי אני יודע. שדווקא שאני צריך תמיכה מכל החזיתות אני מקבל מהן יחס קר. דווקא שאני הכי צריך.קשה לאחר לראות את מה שיש לי בפנים. אבל כשאני עושה את הצעד הכי משמעותי כנראה בחיים שלי, אני עושה אותו לבד, בלי נפש חיה מסביבי, רק אני.אני חושב שרק בגלל שהעולם כזה קר, רק בגלל שבזמן הכי קשה שלי אני לבד, רק בגלל זה אין לי מה לחפש פה. זו היא האמת המוחלטת.בנאדם מול עולם.זו המערכה, זו המלחמה.אם אתם מאמינים או לא, אתם לבד, מול עולם, שיחבוט בכם ויהפוך אותכם עד שתהיה לכם בחילה ותקיאו דם, הוא ילטף אתכם בידיי מלאך הכי עדינות שתוכלו לדמיין, ואז לשבור לכם את המפרקת באלימות ועוצמה.הוא גדול עלי העולם הזה, ואני כמו איזה דג מחוץ למים מנסה לשחות בחול.כל כך לבד.</div>Thu, 24 Aug 2006 14:29:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4705090http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=4705090http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4491273<div align="right" dir="rtl"> בא לי חופש.</div>Thu, 27 Jul 2006 21:18:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4491273http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=4491273http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4349001<div align="right" dir="rtl">And then after all it lead me here to wake up againSeeking a love that might make me feel free in myself but then it proves to beSomething that hurts inside when we touch, so I move on, I lose my wayAstray I'm trying too much to feel unchained, to burn out this sense of feeling coldAnd every day I seek my prey: someone to taste and to holdI feel alive during the split second when they smile and meet my eyesBut I could cry 'cause I feel broken inside... יאוש מוחלט מהצבא. לא רוצה להיות בובה בשנתיים הקרובות. אני לא מסתדר שם, באמת שלא. אין לי מה שצריך כדי לחיות, אני מבין את זה כל פעם מחדש. המון המון המון כאב. המילים לא יכולות לתאר. מעביר בראשי תסריטי "למה לא כדאי". הם מנצחים, אני שונא את זה שהם מנצחים. הלוואי ויכולתי לנצח אותם. אני באמת שונא את החיים שלי. And I remember when you said you've been under him - I was suprised to feel such pain... And I have always tried to calm things down - SWALLOWTHAT,SWALLOW DOWNIt's just another smallthorn in my crownBut suddenly one day the</div>Sat, 08 Jul 2006 21:39:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4349001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=4349001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4296969<div align="right" dir="rtl">באושר. בכח הרצון. בנשים. באנשים. בעצמי ובחיים. אבל בחיים לא חשבתי שזה נכון. אני עדיין חושב אחרת. אבל הכל מעורער אצלי. אין יותר תמימות. וזה נאיבי לחשוב שאדם המשחק את אותו המשחק כמוך יפעל מתוך תחושות בטן ולא מתוך ידע וניסיון. הגעתי לגיל 19 לא מזמן וכל חודש שעובר אני מרגיש בוגר יותר. אני לומד להתעלם מהקריזות החוזרות ונשנות שלי (לאט לאט), מוסיף בראשי כללים, כמו ספרים למדפי ספרייה אני מתמלא מסקנות ולקחים על מה לא. אז אין בי ואין לי. נו ומה הבעיה. למה אני מייסר את עצמי על מה שאני לא במקום לראות את מה שאני כן. (שמן, דיכאוני, שעיר, תלותי ובכיין). טוב נו, אולי בגלל זה. מה עוד חדש. הכל אותו דבר, אני סובל תמיד לא משנה מה, ונראה שאת התרופה היחידה למחלתי אני מונע מעצמי במעין דחף להרס עצמי. נהדר.</div>Sat, 01 Jul 2006 23:10:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4296969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=4296969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4135237<div align="right" dir="rtl">לחיות= לחוות כאב. רק להסתכל קדימה, רק לשכוח את העבר, להיות מישהו חדש, טוב יותר ממני. אני יכול. את הבעיה שהצבא הווה חיסלתי. 45 נפשי. זה יכנס לתוקף בין חודש לשבועיים מעכשיו... היה יום נהדר היום, חגגתי יום הולדת (צעד ענק בשבילי?), הייתי בב"ש עם חברה טובה שלי, (והיה כיף, נשבע לך שהיה) וסתם אח"כ היה מבאס לחזור הבייתה, התרגלתי לתשומת לב שהיא נותנת, ופתאום לחזור להיות אני זה סרטן בלב. קיריל רוצה לגרור אותי לשתות היום, אני בכלל לא במצברוח (לשומדבר כרגע), אבל הבטחתי לו ואני תמיד דופק לו ברז, וזה לא בסדר. עוד מעט קל"ב (קרוב לבית), עוד מעט יומיות, וחמשושים קבועים, בלי לסגור יותר שבתות אף פעם. אני אתגעגע למחלקה ולחברים הטובים שהכרתי שם, אבל זה צעד שאני חייב לעשות למעני. חייב להפסיק את הכאב. שבת שלום, רימון.</div>Fri, 09 Jun 2006 19:06:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=4135237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=4135237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3996057<div align="right" dir="rtl">הפעם זה היה ארוך והיציאה הבייתה נראת עכשיו כשניה מול שנה. אבל אני רוצה להאמין שניצחתי, שהצלחתי להציל את עצמי מהמצב הדפוק אליו הגעתי. אני יוצא. אני יוצא. אני יוצא. אי אפשר להגיד את זה באופן שאאמין לזה. אבל זו אמת, אני יוצא. יש אישור קב"נ, ניצחתי. כמה שאמרו לי שלא אצא, יצאתי. אין עוד טחינת שמירות כי אני בבי"תים, אין עוד לילות בלי שינה, אין עוד סבל. העיקר שאוכל לתקן את עצמי. אין הרבה לכתוב ואני עייף, לילה טוב לכולם, רימון.</div>Sat, 20 May 2006 20:54:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3996057http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=3996057http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3805554<div align="right" dir="rtl">את השניות, הדקות השעות והימים, בסדר הזה בדיוק. על כל שניה אני מחשבן מה עשיתי ומה יכולתי לעשות במקום, מה היה שווה לעשות ועל איזה רגעים אני מתחרט. מיום שלישי זה ככה. דבר אחד למדתי טוב טוב מהצבא. להעריך זמן, זמן הוא הדבר היחיד שהולך ולא יכול לחזור, כל מה שהיה לא יוכל לחזור על עצמו, הרקליטוס אמרשאי אפשר לצעוד אל תוך אותו נהר פעמיים. הכל זורם, שום דבר לא עומד. עם זה קשה לי להשלים, עם זה שהרגעים היפים, דינם להסתיים ולהפך לרעים. אני לומד שאנחנו כבני אדם זוכרים את הרגעים השליליים בחיינו יותר בקלות מאשר את הטובים, כמו שרק סערה תקרע את מפרשיה של ספינה, בעוד שרוח קלה דחוף אותה ליעדה כמצופה. הבעיות שלי הן רבות, רובן מתגמדות מול כאלה של אחרים, אך שלי בקלות נראות לי כהיחידות בעולם. בראשי הכל סובב אותי, ואם זה נדמה שאיכפת לי ממישהו זה רק כי איכפת לי מאיך שאני ארגיש אם משהו רעיקרה לו, מכמה לי הוא יהיה חסר. קשה לי להבין את עצמי. מצד אחד יכולתי להיות בטוח שאם אאבד מישהו, לא יכאב לי, ולא יפריע לי, כי הכל שיטחי בעיני, וזאת בעוד שחבר טוב מהמחלקה שלי עזב את המחלקה, מצאתי את עצמי בוכה על זה ערב שלם, נח</div>Fri, 21 Apr 2006 16:57:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3805554http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=3805554http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3667708<div align="right" dir="rtl">Time has washed away And now I may wonder How did it all slip by Cause I always thought We had forever Future calls to me To take me away from things I don't want to leave behind Like I'm slipping away I can't hold on Find that path alone Crossroads lead me away But that's not what worries me I just want to know what's home Through it all My mind still wanders To the one who touched my soul Though her road leads away She's still my True love I could believe Will is not enough when all those Lost days stand in the way But she was My hopes and dreams my Whole world I could believe I still want to know Who can see for me Crossroads tell me Now you'll have to trade Your past away And find another day So change a friend or an enemy Through what comes to pass I'll find my way I've seen it all before But is the best you can be The best thing to be Some people say You're just wasting time But that's not what worries me I just want to know w</div>Sat, 01 Apr 2006 19:38:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3667708http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=3667708http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3648327<div align="right" dir="rtl">את רק ילדה. קשה לראות כשאתה ילד, הכל מלמטה, הכל גדול. אבל עכשיו את גדלה. בקרוב את תתחילי לראות שדברים הם קטנים, קטנים ורבים. ולעולם אין לו סוף. את רק ילדה, מעמידה פניי מבוגרת, אך התמימות בורחת. אופטימיות זולגת מעיניך. עוד מעט תגדלי ותחווי את הכאב שבלהיות מודע, את הסבל שבעובדה, שאנשים מתים, הולכים ונעלמים, ומאחוריהם משאירים אנשים אחרים, שסובלים, אך מסתכלים קדימה, כדי לא ליפול. את רק ילדה, יפה ושובבה, שאוהבת לנסות הכל. אין בך פחד, אין בך צער- כי אין על מה להצטער. וכשאמא מסרקת אותך בבוקר, את לא חושבת על מה יהיה היום על מה היה אתמול, ולמה. אך כשתגדלי ימות בך חלק, את כבר לא תהיי ילדה. לפני שזה יקרה, הביטי בי ילדה, חייכי לי. הזכירי לי שגם אני הייתי ילד. שמרי על הילדה שבך, זו שמסתכלת בעין צעירה, שפותרת הכל באהבה. ואולי לא תגדלי לעולם.</div>Wed, 29 Mar 2006 19:05:00 +0200noodlesguy@walla.co.il (ManAgainstWorld)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5873&blogcode=3648327http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5873&blog=3648327