<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ומה הבשורות הטובות, אלוהים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457</link><description>לא יודעים איך להתמודד עם טיפשות?  !tip:shoot</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 השכנה ממול. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ומה הבשורות הטובות, אלוהים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457</link><url></url></image><item><title>משהו מביך שקרה לי היום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13443304</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
[שמתם לב שאני מעדכנת יום-אחרי-יום? good times]

אז... בלי יותר מדיי מלל מיותר, הנה משהו שקרה לי היום שדי ממחיש את תחושת ה-fail הכללית שאופפת את חיי:

עצרתי
ליד חנות שיש בה יותר מוכרים מקונים (הייתה שם רק מוכרת אחת), עשיתי את הטעות הכי
שחוקה בספר והחלטתי להיכנס. המוכרת עקבה אחריי עם העיניים שלה, הנחתי שזה עניין של
שניות עד שהיא תתחיל לעקוב אחריי עם הרגליים שלה. בינגו! 
&quot;את צריכה עזרה?&quot;
חלוקת העבודה בינינו הייתה ברורה: התפקיד שלי היה לחשוב &quot;עופי ממני&quot; והתפקיד שלה היה לא להבין את המשפט &quot;באמת שאני לא צריכה עזרה&quot;.
בכל אופן! התוכנית הייתה לברוח לקצה השני
של החנות, ולהעמיד שם פני עסוקה עד אשר הפרחה תניח לי לנפשי. נחשו מה? כעבור חמש שניות גם
היא הייתה שם! גם היא ניסתה להעמיד פני עסוקה וכל כמה שניות הגניבה לכיווני מבטים.
&quot;את קונה מתנה למישהו?&quot;
זה היה נשמע כאילו היא מנסה להגיד לי: &quot;הכול פה מכוער, תדפקי מישהו אחר&quot;.
&quot;אוקיי, אז את מחפשת בגדים לעצמך, מה את אוהבת?&quot;
להדביק על מוכרות אקראיות תווית מחיר בתקווה שהאדם הבא שייכנס יהיה מספיק מפגר כדי לקנות אותן.
טוב, אם אין ברירה... נעבור&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 31 Aug 2012 22:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13443304</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=13443304</comments></item><item><title>תהייה קיומית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13441363</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להסתכל על תמונות של אבא שלי מגיל 25 ולחשוב
&quot;איזה חתיך&quot; זה לא קריפי, נכון? הרי בגיל 25 הוא לא היה אבא שלי.

בברכת שכנוע עצמי,
השכנה ממול.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Aug 2012 18:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13441363</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=13441363</comments></item><item><title>תשובות לשאלות נפוצות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13393807</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעמום טורדני הוביל לדפדוף ברשימות הנושא החם. &quot;דיכאון זו לא מילה גסה&quot;, כך אמר אחד מהם.אז במיוחד בשביל קוראיי הבלוג ארגנתי ספיישל-דיכאון שמכיל שאלות נבחרות מתוך שאלונים שבועיים שאכלסו לי את הטיוטות במשך שבועות. טדאם!




אתן אוהבת את החיוך שלכן? 

כשהוא הפוך. 




מה גורם לכן לחייך? 

אנשים שמתים ביום הולדת שלהם. closure.




- כמה אנשים שהכרתן כבר מתו?


כל האנשים שהכרתי מתו.
(יש לי אליבי) 




- מה נראה לכן שקורה כשמתים?

מזדיינים עם נקרופיל.




- באיזה גיל אתן משערות שתמותו?


אין לי מושג, אבל אני מקווה שזה יהיה בגיל עגול כדישאם אחותיתעלה
לקבר שלי יהיה לה יותר קל לחשב באיזה גיל מתתי.




- ממה הייתן רוצות למות?

מדו-קרב עם מלפפונים. או בעגה המקצועית: מנת יתר.


&lt;TD class=right colSpa&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 Jul 2012 23:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13393807</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=13393807</comments></item><item><title>אם יש לי תאומה סיאמית ואני יורה בה - זה נחשב רצח או התאבדות?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13267035</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
יום שבתבצהריים,עיר כלשהי במרכז הארץ, אני מנסה להתמודד עם השילוב המנצח הבא: מוח ריק+קיבה ריקה+מקרר ריק. +ארנק ריק. אני חושבת שבנקודה הזאת על ציר הזמן התחלתי לשרטט תשתית לחיתוך ורידים על הידיים ולתכנן בראש את הצוואה שלי בעיניים בורקות משהו.אם אנחנו כבר בנושא, אני מניחה שהצוואה שלי תראה בערך ככה:אמא ואבא יקרים, 

&quot;&amp;#8471;&amp;#7804;&amp;micro;&amp;Omega; &amp;pound;&amp;times;&amp;#8471; &amp;pi;&amp;beta;&amp;#1009;&amp;#993; &amp;#1009;&amp;times;&amp;yen;&amp;pi;&amp;infin;&amp;times; &amp;beta;&amp;times;&amp;#993; &amp;#1007;&amp;#985;&amp;#1008;&amp;#1265; &amp;beta;&amp;#1265; &amp;#1008;&amp;#1009;&amp;Omega;&amp;#1007; &amp;#1007;&amp;#993;&amp;#7804;&amp;#64375;&amp;#8471;&amp;#8710; &amp;pi;&amp;beta;&amp;#993;&amp;#993; &amp;yen; &amp;beta;&amp;#8471;&amp;#7804;&amp;#1008;&amp;pi; .&amp;yen;&amp;#1007;&amp;micro; &amp;#7804;&amp;#64375;&amp;times; 
&amp;#8710;&amp;#1265;&amp;#1007;&amp;#993; &amp;#1007;&amp;#8471; &amp;#7804; &amp;pi;&amp;beta;&amp;#1009;&amp;#993; &amp;micro; ,&amp;yen;&amp;#1008; &amp;infin;&amp;times; ,&amp;beta;&amp;times; &amp;#8710;&amp;#8471; &amp;pi;&amp;beta;&amp;pound;&amp;#1008;&amp;yen; :&amp;beta;&amp;#993;&amp;#993; &amp;#8471;&amp;#7804;&amp;#1008;&amp;pi;&amp;yen;&amp;#1007; &amp;micro;&amp;#1009;&amp;Omega;&amp;#993; &amp;times;&amp;#8471; &amp;pi;&amp;beta;&amp;#1009;&amp;#993; &amp;#1008;&amp;#1009;&amp;Omega;&amp;#1007; &amp;pi&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 May 2012 23:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13267035</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=13267035</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13239006</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זו רק אני או שכל היפים ענו &quot;לא&quot; וכל המכוערים ענו &quot;כן?&quot;
-
כן, אני יודעת, פוסט מעפן באופן חסר תקנה עושה את דרכו מחלון העריכה אל עבר הבלוג וכל מה שיש לי להגיד בנידון הוא &quot;פרצו לי לבלוג, באמת נו!&quot;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 30 Apr 2012 23:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13239006</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=13239006</comments></item><item><title>יש כאן תמונה ויש כאן פוסט, מה רע? (הכול)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13031482</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אבא, אבא, למה הצוואר שלך כל כך אדום?&quot;
&quot;הייתי ילד כאפות.&quot;
-
מסוג הדברים שנעשים ברורים יותר בהמשך הפוסט.

כן, אני יודעת, בזמן שלא עדכנתי יכולתי להספיק להיכנס להריון וללדת פג. אז! אני גאה להכריז על יום אבל למשמעת העצמית שלי. כרגע מסתמן שבשנה הראשונה אציין את התאריך ואז אפסיק עם זה.אבל לכו תדעו, אולי העצלות הכרונית שלי היא לא האשמה היחידה.
אתם חייבים להבין דבר חשוב אחד:קצת קשה לעדכן ולרצות למות בו זמנית. הקואורדניציה שלי לא משהו, מצטערת. 
עתידות: אמשיך לקנא באנשים שמצליחים אשכרה להנות מהקונספט המוזר הזה של להתעורר בבוקר, לעשות דברים וללכת לישון בעשר השנים הקרובות. מי לעזאזל נהנה מהזמן שבין ההתעוררות להירדמות?! אנשים מוזרים.
היום, רחמנא לצלן (אני שונאת את הביטוי הזה, אבל לא היה לי רעיון למשהו אחר לדחוף בין הפסיקים), לפוסט יש... פואנטה. כן כן, הדבר המוזר הזה שבדרך כלל מופיע בחיים שלי כשלפניו המילה &quot;חוסר&quot;.
אז ככה.
לפני כמה ימים נאלצתי להיפגש עם שותפיי האומללים לגנים כדי לחגוג עם סבתא שלי את העובדה שהיא עדיין לא מתה, את יום הולדתה המי סופר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 Jan 2012 23:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=13031482</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=13031482</comments></item><item><title>&amp;quot;זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך&amp;quot; - פקמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12592257</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;רוצה לשחק תופסת?&quot;כך התחיל לואחר צהריים שמשי ונעים שדבר בהתחלתו לא הסגיר את הפיכתו העתידית לסיוט עלי אדמות.
טיפ: לעולם אלתשחקו תופסת עם בן אדם שחולה במחלת הרדיפה, זה סתם יעייף אתכם. אה כן, ואל תעשובייביסיטינג לחולי נפש.
&quot;נו,התפוזים כבר הלכו?&quot; הוא שאל, מתנשף, אחרי סשן ריצה בין שעה.
&quot;זואפילו לא העונה שלהם עכשיו.&quot;
הוא נשםלרווחה.
&quot;אבל זהלא פוטר אותנו מהאפרסקים!&quot; הוא התנשף כאילו היה אנס אסטמטי והחל לרוץ לעבר עולם נטולתפוזים.
&quot;אני לאיודעת איך לומר לך את זה, אבל לא רודפים אחריך אפרסקים.&quot;
&quot;תוכיחי!&quot;
&quot;אין להםרגליים&quot;.
&quot;מה לגביכדורגל?&quot; שאלתי אחרי שתיקה מביכה, מסוג השתיקות שהייתי שורקת בהן אם זה לאהיה גורם לי להיראות מפגרת.&quot;אבל אםשנינו נהייה שוערים מי ישחק?&quot; &quot;אתהרוצה אולי לשחק מחבואים?&quot;
&quot;זה חסרסיכוי, האפרסקים תמיד מוצאים אותך בסוף.&quot;
&quot;אוקיי,רוצה שאני אעשה לך קסם?&quot;
&quot;כן!&quot;
&quot;אוקיי,אני הולכת להעלים את עצמי.&quot;

שיט, לא עבד.

למחרת שובנאלצתי לרצוח את הזמן ואת שאריות הכבוד העצמי שלי בחברת הצוציק התימהוני.
&quot;למה שלאתשגיחי עליו בזמן שהוא נוסע על אופניים?&quot; אימא שלו שאלה אותי בקול שצריךלהוציא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Jun 2011 21:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12592257</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=12592257</comments></item><item><title>הפיתרון לשובניזם:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12565844</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ניתוח לשינוי מין.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Jun 2011 18:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12565844</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=12565844</comments></item><item><title>נכון &amp;quot;מים גנובים ימתקוּ&amp;quot;?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12526974</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז אני מכירה מישהו שגנב מים בטעמים ומת מהרעלת סוכר.

(איזה כיף לתולעים)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 May 2011 23:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12526974</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=12526974</comments></item><item><title>אתמול</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12507889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
קניתי שלושה גביעי גלידה. אחר כךהתגנבתי מאחורי הדלפק, הפעלתי את מכונת הגלידה ומלאתי גביע נוסף.
מסתבר שהמשטרהמעולם לא שמעה על &quot;פעם שלישית גלידה&quot;.

(כן, הם הזמינו משטרה. איזה לוזרים)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 May 2011 18:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (השכנה ממול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=586457&amp;blogcode=12507889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=586457&amp;blog=12507889</comments></item></channel></rss>