http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462לבד היית.. ולבד תיהיה..heCopyright 2026 ~!Fake Smile~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/62/54/58/585462/misc/16534926.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=11105357<div align="right" dir="rtl"> אני לא בנוי לחיות...</div>Wed, 29 Jul 2009 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=11105357http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=11105357http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10875145<div align="right" dir="rtl">מה חשבתי לעצמי? </div>Thu, 21 May 2009 01:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10875145http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=10875145http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10410447<div align="right" dir="rtl">I need to be myself I can't be no one else He sits in a corner all alone He lives under a waterfall Nobody can see him Nobody can ever hear him call Nobody can ever hear him call... כבר לא צריךלנסות לשמוע אותי.. נותרתי ללא מילים..</div>Mon, 12 Jan 2009 20:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10410447http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=10410447http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10203191<div align="right" dir="rtl">מותר לי לשאול אותך למה זה טוב? מלחמות, אסונות, רוע, כאב,אכזריות, גזענות ועוד.. ולא, לצעריזה לא חלום שחלמתי הלילה במיטה. מי אני בכלל שאתן לך ביקורת? סתם אדם פשוט מן השורה.. עוד בריאה קטנה ממליארדי בריאות שונות.. אבל אם אני כבר כאן אני חושב שלפחות אני יכול לקבל את הזכות להתלונן.. "עבדת כלכך קשה" כדי ליצור עולם יפה, עולם מושלם.. עולם טוב?! האומנם? אז למה לעזאזל דאגת גם לברוא את מי שיהרוס את העולם הזה? את "יצירת המופת שלך"- האדם. והכי מכאיב לי? שאני שייך לקטגוריה של הדבר הזה.. וכשביקשתי ממך לקחת אותי מפה זה לא כי אני מוותר כלכך מהר.. זה כי אני יודע איפה אני חי. אני רואה את מה שקורה מסביבי ופשוט בוכה. ונכון שיש גם דבריםטובים.. אבל למה זה צריך להיות ככה? למה הכל חייב תמיד להיות "יחסיי"? למה הטוב תמיד צריך לבוא על חשבון הרע?! למה? אז אלוהים שלי.. רציתי שתדע דבר אחד קטן. האמונה שלי לאט לאט נמחקת. אני רוצה שתתעורר! אני רוצה שתשנה! אני רוצה שיהיה רקטוב... אלוהים.. לפעמים אני שונא להיות בחיים, אבל אני יותר מדיי פוחד להיות מת... </div>Sat, 22 Nov 2008 12:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10203191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=10203191http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10073068<div align="right" dir="rtl">למילים שאמרתי- אף אחד לא הקשיב. אתהשתיקה ששתקתי- אף אחד לא שמע.. אתהחיבוק שנזקקתי- אף אחד לא נתן.. ככה, הבנתי שאני לבד. תחשות של כאב עצב ובדידות מציפות אותי כל פעם מחדש.. זה בסדר. אני לא צריך רחמים. אניכבר רגיל... פרד- עם החיוך המזוייף. </div>Wed, 22 Oct 2008 00:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10073068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=10073068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10010692<div align="right" dir="rtl">כי זה פשוט ככה, כדי לקבל יחס (אמיתי או לא) אתה פשוט צריך להיות יפה.. כל השאר כבר יבוא לבד.. בא לי להקיא מזה. :| זה בולט בכל דבר היום.. אפילו כאן, בישרא.. אנשים (יפים- שלא יהיה ספק.) שמעלים תמונות שלהם יקבלו יותר תגובות מפוסט נורמאלי של בנאדם. בלי מאמץ הם אפילו יקבלו את כל התגובות האלה, ואנשים יטרחו לקורא את הפוסט "ולהסיכם שהם צודקים" או שהם "שמחים לדעת שהוא נהנה.." ובלה ובלה.. וכו' וכו'.. וכן.. גם לטרוח לציין שהוא "סקסי ויפה". מסקנה ל-"לא יפים", אתם רוציםתגובות? תתחילו לקרוע את התחת בלהגיב לחצי ישרא. דוחה. S: &gt;.&gt;"</div>Fri, 10 Oct 2008 15:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=10010692http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=10010692http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9948276<div align="right" dir="rtl">הזמן כבר רץ.. בשבילי.. הכל מרוחק ואני לא יודע במה להאמין.. זה כלכך קשה, אבוד בתוך עולם של בילבול ואני צריך לעזוב, למשך תקופהמסויימת. החיים כלכך חסרי משמעות, אין שומדבר ששווה חיוך.. אז להתראות.. אני יתגעגע.. ואני מצטער, אבל זה הגורל שלי. הכל חסרחשיבות, איןאף אחד שרוצה שאשאר.. ואני מצטער, אבל חיכיתי יותר מדיי זמן. אזזו הפרידהשלי, אף אחד לא יבכה עליי אני לא שווה שום דמעה.. אני בקבר בשרני, קבור למעלה,מעל לאדמה.. אין בכך טעם, אז למה אני צריך להחזיק מעמד? זה כבר חמש שנים, אני לא צריך אחת נוספת. אז להתראות, חיי התעללות. - אני כמעט כבר נחנקתי מרוב בכי.. הדמעות שורפות לי בתוך העיניים.. אני לא יכול יותר.. להתראות :/ .. פרד, הטיפש הזה.. </div>Fri, 26 Sep 2008 23:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9948276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=9948276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9946009<div align="right" dir="rtl">שפיות היא דבר יחסי. החברה היא שמגדירה מושגים של "מטורף" לעומת "שפוי"; אין נורמליות אובייקטיבית. האנשים החיים בבית המשוגעים נחשבים למשוגעים משום שהם רצו לחיות חיים אשר מקובלים בעיני החברה. וורוניקה מחליטה למות - פאולו קאולו. הספר מספר על בחורה בשם ורוניקה אשר חיה חיים ללא משמעות וללא תכלית... למעוניינים באמת- http://he.shvoong.com/books/8960-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA/ ספר גאוני.</div>Fri, 26 Sep 2008 16:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9946009http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=9946009http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9924857<div align="right" dir="rtl">דפיקות לב מהירות בלי שום סיבה. מה קורה לי? מה קורה לי?!??!? אני מתחיל לנשום במהירות, מנסה להעביר את חתחושת הבחילה הזו, להשתלט על איבוד העשתונות הזמני.. שואל את עצמי,"ואולי זה כברהסוף?" או שאני סתם משתגע? פחד. נשימות עמוקות. חזרה למציאות... זה דבר מציאותי שקורה לי לפעמים &gt;&lt;" הלב שלי מאיץ את הקצב שלו, ואני פשוט לא מבין מה קורה סביבי.. זה מפחיד.. מזל שזה נמשך רק מספר דקות. אולהים, אולי תקח אותי כבר?</div>Sun, 21 Sep 2008 00:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9924857http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=9924857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9905153<div align="right" dir="rtl">אני רצתי כלכך הרבה זמן לאורך כל השנים האלו. כבר אין כלכך טעם להחזיק את הדמעות... ועכשיו הדמעותנופלות ישר מפניי.. שכחתיבשביל מהאני רץ.. אולי אני רץ במקום? רץ במקום.. (מתוך: "אתה הולך, אני רץ..") אני מרגיש כאילו אני כל הזמן חוזר על עצמי, כאילו הכל כבר צפוי וידוע מראש.. אין לי מטרה לשום דבר, אין לי לאן ללכת, ואין לי לאן לרוץ.. פשוט חוסר עניין מוחלט בחיים.. כמה שזה עלוב.. אומרים לי, "תעסיק את עצמך, תמצא" אבל הם לא מבינים שאין.. אין. מישהו יודע איך להתמודד עם דבר כזה? </div>Tue, 16 Sep 2008 15:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (~!Fake Smile~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585462&blogcode=9905153http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585462&blog=9905153