http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585444במילה אחת? אני. בשתי מילים? מאוד אני.heCopyright 2026 sagit 24/7. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585444http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/44/54/58/585444/misc/16526250.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585444&blogcode=9890361<div align="right" dir="rtl">'אל תכעסי, עיניים שלי, קמתי ממך ללכת...' העיניים העצובות, זה הדבר הראשון שקלטתי. עיניים כחולות כמו הים, אבל בלב הים הזה הייתה סערה. זה עדיין לא כל כך נקלטלי מה שהם עשו לך. לכל אדם חייבת להיות טיפת אנושיות. ולהם? אבל הם לא העניין. לא עכשיו. עכשיו מתרכזים בך, מתייחסים אלייך, מתגעגעים אלייך. אני מקווה שטוב לך עכשיו. שאת שקטה עכשיו. שהעיניים שלך לא עצובות. רק רציתי שתדעי שזה לא הגיע לך מה שעבר עלייך, בחייך ובמותך. זה גם לא היה באשמתך. ולא כל האנשים ככה, באמת שלא. עכשיו, אחרי שהלכת, נשארו סימני שאלה רבים. למה? איך היה אפשר למנוע? מה היה קורה אם..? אני לא יכולה שלא לחשוב מה היה קורה אם הרצח הזה היה נמנע. מה היה אם הייתה ניתנת לך ההזדמנות להתבגר. מה היה אם הייתה ניתנת לך ההזדמנות לגדול בבית חם ואוהב. בסביבה שרוצה אותך. חיים שלמים נקטעו ברגע אחד. על ידי אדם אחד. או שניים. האנשים שהיו אמורים להיות המגנים שלך, השומרים שלך- הם אלה שהפכו את חייך לבלתי נסבלים. ועכשיו ילדונת, תנוחי. אין עוד צרחות, קללות, מכות. אין עוד. רק שקט. תנוחי בשקט ילדה יפה, ילדה תמימה, ילדה.</div>Fri, 12 Sep 2008 23:18:00 +0200sagit247@gmail.com (sagit 24/7)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585444&blogcode=9890361http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585444&blog=9890361http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585444&blogcode=9882454<div align="right" dir="rtl">סוף העולם היה אמור להגיע. ואני כל כך צעירה. עוד לא הספקתי לעשות כלום. וכבר הגיע הסוף! בעקבות דיון מעמיק עם חברותיי, הנה רשימת הדברים שהייתי עושה אם הייתי יודעת שסוף העולם מתקרב: +נוסעת לת"א, ועושה את הראסטה הסינטטית שכל כך רציתי. +אחרי הראסטה הייתי נוסעת לכפר סבא, להתנחל מול הבית של לי בירן ההורס, עד שהוא היה נותן לי להיכנס. +עושה לו ילד. +עושה לו תאומים. +עושה לו נעים בגב. +משכנעת אותו לשיר לי שיר, וכמובן להקדיש אותו לי. +הולכת לביה"ס, אבל רק בשביל לנשק חזק חזק את הילד הכי הורס בשכבה. +אומרת לכל החראות האלה שאני כל כך מפחדת מהם בדיוק מה שאני חושבת. +הולכות מכות. +אוכלת סלט טונה בארומה - כי אם למות, אז לפחות על בטן מלאה. +מוציאה את הכלב שלי. +נפרדת עם כל אלה שבאלי לפגוש בעולם הבא. +מתלבטת אם אני הולכת לגן עדן או לגיהנום. +מגיעה למסקנה שכנראה לגיהנום. +מתקשרת לכולם וקובעת איתם להיפגש בשער הכניסהלגיהנום. +כותבת מכתב, שמה אותו בבקבוק ומשליכה אותו לים. +יושבת בים עם כל אלה שאני אוהבת. +צופה בשקיעה. +מתה מאושרת. אגב, קוראים לי שגית. את הגיל אני אשאיר חסוי [מה שכתו</div>Wed, 10 Sep 2008 23:00:00 +0200sagit247@gmail.com (sagit 24/7)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585444&blogcode=9882454http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585444&blog=9882454