http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114מגירת השירים שלי || חלון הנשמה שליheCopyright 2026 עיניים שחורות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9933913<div align="right" dir="rtl">תראה, זאת אני שם על הבמה אז למה מרגיש לי לבד אומרים שיכלתי להיות הצלחה זה הרבה אבל כל כך מעט ובין כל הקהל שחגג היותי נשארתי אני הקטנה וחיפשתי אותך שתבוא לראותי התמונה נשארה לה ריקה רק רציתי שתדע שטוב לי רק רציתי אותך שתחכה לי תחכה לי תראה זאת אני, סיפור הצלחה ובין כל המילים אין עתיד כי מכל הלבבות שהולמים בחזקה רק שלך מאחר כתמיד ובין כל העולם מה קטן קיומי עת נפשי לא תמצא מנוחה וחיפשתי אותך שתבוא לקראתי ותניח ראשי בחיקך רק רציתי אותך שתחכה לי... הדבר המדהים הזה חוגג יום הולדת היום.. היא לא מוכנה לספר לי בת כמה היא, אז נשאיר את זה תעלומה. אם יש משהו שעיצב לי את החיים, ובעיקר את הכתיבה, זאת היא. I'm Okay שיר שנכתב מכנות שלא קיימת יותר בעולם. נגע בי ברמות שכמעט שום שיר לא נגע. כל כך מעט מוזיקה, כל כך הרבה מילים. כן, אני בסדר. רק רוצה שתחשוב עלי כשאתה יוצא למסיבות ואני בעבודה. רוצה שתתקשר גם אם זה לא כדי להחליף לך משמרת. אם רק היית רואה את החיוך שלי כשיש לי על הצג שיחה שלא נענתה ממך. וזה שטוב לי, לא אומר שלא יכול להיות יותר טוב איתך. </div>Tue, 23 Sep 2008 14:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (עיניים שחורות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9933913http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585114&blog=9933913http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9927681<div align="right" dir="rtl">השתיקה שלך חותכת אותי מתבוססת בדמך, אני חצויה הכניעה שלך עוצרת אותי דמעה אחר דמעה אחר דמעה המילים שלך שקופות לעולם לא אדע את רוחות נשמתך הפרועות דמעה אחר דמעה שתיקה אחר שתיקה מפלחת את הכאב בוכה לך לבד בדממה מאחה את קרעי הלב הכניעה שלך שוברת אותי מנסה אבל לא מצליחה התמימות שלך הורסת אותי כי הרי את בכלל לא תמימה השותפה הקודמת שלי... זאת שביידים שלי שיקמתי אותה. ילדה בת 19 שיצאה מבית חרדי לתל אביב הגדולה. בידיים שלי הוצאתי אותה מאנורקסיה, מדיכאון.. היא רואה פסיכולוגית כל שבוע, לוקחת פרוזאק, משתקמת.. אפילו השגתי לה זיון. חודש עבר מאז שהיא עזבה את הדירה ושכרה עם מישהי אחרת.. מישהי חדשה. חודש עבר מאז דיברנו. למה את לא צריכה אותי יותר? למה את לא רוצה את הקשר? למה את לא מבינה שגם אני צריכה אותך? איך זורקים ככה בן אדם שהפך לך את החיים? איך אני, הבן אדם השפוי [מור אור לס] בקשר, כל כך נזקקת לצד הפסיכי? למה אני מקיפה את עצמי באנשים כאלה? אני במקום טוב. יש חברות מדהימות, יש שותף חדש פי 1000 יותר מגניב ממנה, יש עבודה, התחלתי פסיכומטרי... אפילו יש בחורונת ח</div>Sun, 21 Sep 2008 20:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (עיניים שחורות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9927681http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585114&blog=9927681http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9909621<div align="right" dir="rtl">אני חופשיה לבחור לבחור עם עצמי בין חושך לאור בין ראשון לשני חופשיה להחליט מה נכון, מה שגוי חופשיה להביט לכיוון הרצוי אני חופשיה ואני אבחר תמיד במי להביט היפה בחיים זה שגם המכוער מרתק לפעמים מן ריגוש לא מוכר אני חופשיה לבחור בין חושך לאור לפעמים גם נעים באפלה חופשיה להחליט לאן להביט השלמות זוהי רק אשליה אני חופשיה לעשות את שלי להכיר את עצמי היפה בחיים זה שלא המושלם מאושר מבפנים ושורד גם אותם אני חופשיה להיות אני זה מה שקורה כששומעים בעיתוי רגיש מידי את אואזיס... ואם זה שאתה והיא זה בסוד, למה אתה לא מפסיק להתחיל איתי? כותב לי בפייסבוק מה היית עושה לי אם היית פה... וזה לא שאני רוצה אותך, אפילו לא לזה.. שלא לדבר על משהו מעבר. השיניים שלך בעייתיות מידי בשבילי [אתם תגידו שטחית ואני אגיד כוסית מדי כדי להתפשר. טומייטו טומאטו] ואתה מוזר מידי. אבל פאק.. מה הבעיות שלך? ואני יודעת שאתם רק מזדיינים, אבל עדיין.. ולמה לעזאזל אני קצת מוחמאת מכל העסק? וקצת רוצה שתמשיך להציק לי? וג'ורדן פגועה.. ו-וודי מתייחס אליה כמו אל חרא, בל פאק כמה שהוא מאוהב</div>Wed, 17 Sep 2008 19:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (עיניים שחורות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9909621http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585114&blog=9909621http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9891799<div align="right" dir="rtl">זה אף פעם לא נכון ואף פעם זה לא זה זה לא עוד כישלון זה רק יותר קשה תמיד יהיה כמעט ולא, זה לא יספיק הזמן יזוז לאט במן ניגון עתיק אל תביט בחזרה לשמש כי זה עדיין לא הזמן אתה קטן והיא גדולה אז אל תביט בחזרה תביטקדימה וחייך, עמוד איתן תמיד אתה אומר שלא, זה לא קיים ואיך זה יתכן אין אושר בעולם כולנו מנסים כמעט ללא תקווה לשיר ללא מילים שירים של אהבה אז אל תביט בחזרה לשמש כי זה עוד לא הזמן אתה קטן והיא גדולה אז אל תביט בחזרה תביט קדימה וחייך, עמוד איתן השותף שלי מאוהב, בפעם ה-49 מיליון. שוב סטרייט מבולבל ולא יציב- סיפור חיי השותף שלי. איך הוא מוצא אותם? השותף שלי מתוסכל, בפעם המי יודע כמה.. לא מבין איך זה תמיד לא מצליח לו כמו שצריך. הוא כל כך אוהב אותו, כל כך מפחד לפגוע.. אבל בעיקר להיפגע. ואני? אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני חושבת על זה שכבר חמישה חודשים אף אחד לא אמר לי כמה הוא אוהב אותי, בדרך שרק בן אדם מאוהב יכול להגיד את המילים האלה.. וזה לא שרע לי ככה. אני פשוט לא יודעת מה עדיף כבר. איך אני יכולה להיות מאושרת מכלום, והוא יכול להיו</div>Sat, 13 Sep 2008 12:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (עיניים שחורות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9891799http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585114&blog=9891799http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9887244<div align="right" dir="rtl">אז נכון שטוב לי רק כשקצת רע ואולי כבר אין לי ברירה החיים נוטפים בין אצבעות שבירות החיים יפים בעיניים עצומות זה הקפה של הבוקר, והבירה בים זה לשתוק ולכעוס על כל העולם ובשקט יש רעש, באור אפלה כשאת קמה בבוקר ולא מבינה שנכון זה לא מה שרצית אין כיוון, איןפואנטה ואין לך תכלית זה לא רע, זה קשה זה לחיות בהווה זה להיות מבוגר בתוך ילד בוכה זה נכון מה שכולם אומרים זה קורה ומהר בין לילות לימים זה הזמן, זה הרגע, החופש קורא לקמצוץ של תחושה מבפנים זה לחיות בהווה זה נכון, החיים ממשיכים זה הולך וזה בא רקעים משתנים זה לשמוע בבוקר שירים רק שלי ולזכות בחיוך שהוא קצת אמיתי להחזיק לך יד, לדבר אהבה ולתלות על הקיר את אותה התמונה אז נכון זה לא מה שציפית ובלילה נוחתת דמעה על כרית ואין כסף ואין התחלה של תוכנית אך ברגעאחד של צלילות מחשבה משרבטת על דף את אותה אמונה זה נכון זה נכון בשבילי ניסיון לכתוב אופטימיות... שירים עצובים תמיד נוגעים יותר מכאלה שלא מבאסים אותך כשאתה קורא אותם. חשבתי על החיים שלי לאחרונה.. נכון, אין כיוון כל כך. ובאמת שאני לא יודעת מה יהיה</div>Fri, 12 Sep 2008 13:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (עיניים שחורות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9887244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585114&blog=9887244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9879493<div align="right" dir="rtl">ניסיתי להביט לתוך עיניה ניסיתי לראות את שהסתיר הקור לו נתנה לי שניה להתבונן בחייה זה היה לי מספיק זה היה לי מחניק לו ידעה היא מה ערך מבט אל השחור עיניים שחורות מסתירות לה עולם עיניים שחורות מרחיקות את כולם שחור מדבק שמסתיר נשמה שחור שעוטף את כל עולמה רק מבט אבקש, מבט אמיתי רק רגע אחד שהוא כל מאודי מעולם לא הביטה לתוך האחר תמיד מתפתה לתחתית אולי זה הפחד שבה מנכר לעולם לא אדע לעולם לא אשמע את שיש לעיניה לספר עיניים שחורות מסתירות לה עולם עיניים שחורות מרחיקות את כולם שחור מדבק שמסתיר נשמה שחור שעוטף את כל עולמה רק מבט אבקש, מבט אמיתי רק רגע אחד שהוא כל מאודי עיניים שחורות מביטות מהצד עיניים גדולות וכבויות ואני שביקשתי רקרגע אחד לבסוף הסתכלה לבסוף נסחפה אל הים של עיני הכחולות עיניים שחורות מסתירות לה עולם עיניים שחורות ואני בין כולם שחור מדבק שמסתיר נשמה נשמה שצועקת את כל בדידותה היא טבעה בעיני במבט אמיתי מבט אחד שהוא כל מאודי לעולם לא אפסיק להביט לתוך עיניך השחורות ותמיד יהיה לך מקום לטבוע בעיני שלי שי</div>Wed, 10 Sep 2008 12:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (עיניים שחורות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9879493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585114&blog=9879493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9876841<div align="right" dir="rtl">צעקתי למרחק את חיי השקטים צעקתי בלחש דמעות קול צרוד ונואש, מיתרים ששחוקים עטופים בפנים עייפות לחשתי את עצמי לריק של חירות פילחתי את קול הדממה אשמע את קולך גם בים של עצבות ואהיה לו לעד נחמה יושבת לבד וכותבת על דף את כל מה שלא יאמר יושבת לבד ובוכה ורוצה שהכל יגמר אמרתי הכל ואיש לא שמע צעקתי, לחשתי, בכיתי דממה לא אשקוט, לא אדעך, לא אכנע ממרחקים אצעק לך התשמע? קרה לכם פעם שהיה לכם כל כך הרבה מה להגיד ושמרתם בלב? זה קורה לי כל הזמן... יש לי המון מה להגיד ואפס מילים. זה נשמר בפנים, הולך וגדל.. עד שזה יוצא פתאום בזמן הכי לא נכון ומול האדם הכי לא נכון. וזה מצריך כל כך הרבה משאבים נפשיים מצידי.. וזה ששומע- אין לו מושג בכלל כמה כח אני צריכה בשביל להגיד לו את המילים האלה. הוא שומע, אבל לא שומע. אני בן אדם שקולט אנשים. מהר, ממש מהר. אז למה לעזאזל אף אחד לא קולט אותי?</div>Tue, 09 Sep 2008 18:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (עיניים שחורות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=585114&blogcode=9876841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=585114&blog=9876841