http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811בלוג כתיבה וסיפורים :)heCopyright 2026 כוכב ונוס השתגע. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/11/48/58/584811/misc/16501675.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10452961<div align="right" dir="rtl">בנתיים אני רק יגיד שזה בהשראת דמדומים למי שקראה את הספר או ראתה את הסרט... :)אפשר להגיב על הפרק האחרון למטה:) </div>Sat, 24 Jan 2009 13:15:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10452961http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=10452961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10452917<div align="right" dir="rtl">וויליאם בדיוק נכנס לחדר האוכל."לונדון?" הוא שאל בהבעה מופתעת. "אני אשמח. אני מניח שגם הארי יצטרף כשהוא יחזור..."לקח לי רגע להבין מה קרה. הרי הפניתי את דברי לדני... יתכן שויליאם חשב שדיברתי אליו?וויליאם הבחין במבט המבולבל שלי ובדק על מה נחות עיניי - דני."יש כאן איזשהי בעיה?" מיליו הופנו אל דני כאזהרה.רגע לפני שדני החל לגמגם ולמלמל אמרתי "וודאי שלא. נצא כעת?" התאפסתי על עצמי."ובכן, וודאי. הארי יוכל להצטרף אח כך..." אף על פי שעוד היה מבולבל מהמבטים שאני ודני החלפנו, וויליאם הושיט את ידו לעברי, ואני הנחתי את כף ידי בכף ידו."אעלה להביא את המעיל ונצא." פניתי אל עבר המדרגות.באחד המסדרונות לידם חלפתי בדרך שמעתי רעש של דפיקות נוראיות. "אבא!" שמעתי את קולו של הארי.חשבתי שוויליאם אמר שהוא לא נמצא כאן... כמעט שפניתי לבדוק מה איתו כששמעתי שהדלת נפתחה."הארי תסתלק!" זה היה קולו של צ'ארלי. החלטתי לעמוד מאחורי הפינה, כך שלא יוכלו לראות אותי."מגיע לנו הסברים!" הארי דרש. על מי הוא מדבר ככה ברבים? חשבתי אולי להציץ..."ילד מפונק!" הארי הפציר. "גיליתם שיש לכם אחות ואתם דואגים לכס המלוכה! תמסור לוויליאם שהוא</div>Sat, 24 Jan 2009 10:44:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10452917http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=10452917http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10050508<div align="right" dir="rtl">"הורדים מקסימים, הלא כן?" ברנדון שאל ולגם מהקפה שלו. הוא דיבר על הפרחים באגרטל, בזמן שהתיישבנו לאכול ארוחת בוקר בבוקר קריר במיוחד, והידיים שלי רעדו. "בריג'יט?" הוא הרים אל מבט. "קר לך?" "שמי סאמר." נדמה היה כי כבר תיקנתי אותו פעם אחת. "את רוצה שאני אבקש מהמשרת שיבעיר את האח?" "אני אעשה זאת." הזכרתי לו בזאת שמשנינו אני בעלת הבית, ועזבתי לחפש את רב המשרתים במטבח. "פיטר?" שאלתי כשראיתי את גבו. הוא הסתובב מיד. "במה אוכל לעזור?" הוא שאל וקד קידה. דני עמד בקרבת המקום. הרמתי את היד לשלום וכשהוא התעלם העברתי אותה בין שערותי, כאילו שאני זו שהתעלמה ממנו. "תוכל להבעיר את האח?" שאלתי. "כמובן." אמר ופנה לעיניינו. נתתי מבט אחרון בדני וחזרתי לשולחן. "את חושבת שתרצי לטייל יום אחד?" ברנדון שאל "זאת אומרת, בעולם." הסביר. "אתה בטח מתלוצץ." חייכתי לעברו. "דווקא לא..." הפטיר. "הרי אמרת שכל חייך גדלת בסן פרנסיסקו? אין בך חשק לגלות את מה שמעבר לים?" "רק עוד יבשה." "ובכל זאת?" התשובה היחידה שיכולתי לחשוב עליה עוד מהרגע הראשון של השיחה, הייתה סן פרנסיסקו, אך כמובן שזאת התשובה שלא יכולתי לומר בק</div>Fri, 17 Oct 2008 22:52:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10050508http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=10050508http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10037047<div align="right" dir="rtl">כמעט נפלתי במדרגות אבל עצרתי את עצמי בלי שאף אחד ישים לב. למרות העקבים, הלכתי בבטחון, כי הרי ככה גברת צריכה ללכת. התקדמתי אל עבר פנים מוכרות - הפנים של הארי וויליאם ונעמדתי לידם בשתיקה. גם הם לא אמרו כלום. "שמעת?" וויליאם שאל כעבור זמן מה. אחד המלצרים עצר למזוג לנו משקאות. "מה שמעתי?" שאלתי. "הבן של טוני וורוניקה ג'והנסון כאן. אומרים שהוא הגיע במיוחד מהצפון בשבילך" הארי צחק. "בשבילי?" הופתעתי. "מי זה בכלל?" מישהו כחכח בגרון שלו מאחורינו, מה שגרם לשלושתנו להיבהל והסתובבנו מיד. "אני ברנדון ג'והנסון," אמר הנער הגבוה והבלונדיני שכחכח בגרונו. "וזה אכן נכון שהגעתי במיוחד מהצפון לכאן" המלצר מזג גם לו משקה. "שלום" אמרתי וקידתי קידה קטנה. וויליאם והארי שכנראה הכירו אותו, לחצו ידיים וטפחו על גבו לשלום. "מה שלומך?" הארי חייך. "מעולה, מה איתך?," ברנדון הושיב לו חיוך רחב. "שמעתי שגילת שיש לך אחות" "מסתבר" הארי השיב לו בהינף יד וצחקנו. "מאיפה את?" ברנדון שאל אותי. "לונד-" הארי דרח עלי "-אמריקה. קליפורניה?" פניתי להביט בוויליאם לתשובה ששלח לי מבט מבוהל של את-אמורה-לדעת-בעצמך! "קליפורניה,</div>Wed, 15 Oct 2008 12:23:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10037047http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=10037047http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10011827<div align="right" dir="rtl">רק רציתי להגיד שאני מצטערת שהזנחתי אבל מעכשיו אני ממשיכה את הבלוג ברציפות , מקווה שתהנו :):)</div>Fri, 10 Oct 2008 18:05:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10011827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=10011827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10011817<div align="right" dir="rtl">"אני אדמיין שלא באמת אמרת את זה" גרטה עזבה את החדר בנימוס. הכל אצלה תמיד היה בנימוס. למעשה הרגע סילקתי אותה מחיי לתמיד, והיא החזירה תשובה מנומסת. ידעתי שאסור לגברת לענות בחוצפה, אבל בתוכי התחלתי להשתגע. מתי אני באמת יוכל להגיד מה שאני חושבת בלי להרגיש אשמה? בלי להרגיש שאני חצופה כי אני דוברת אמת ישירה, ולא מסתירה אותה מאחורי מסך של צביעות שגרטה אוהבת לקרוא לו 'נימוס'.מתי אני אני אוכל לבכות בקול רם בגלל כל השקרים האלה, למרות שלמעשה, אין לי באמת צורך בזה? אבלמתי בכל זאת אני אוכל להרגיש שמותר לי לעשות זאת? שמותר לי להתפרק? התהפכתי על הבטן והראש טבע בתוך הכרית. הלב בכה מבפנים, אבל מבחוץ הדמעות לא ירדו. רציתי יותר מתמיד שדני יעמוד לצידי בממלכה הגדולה הזו, ותחושה של חוסר סיפוק התחילה לבצבץ. על מה אני מבזבזת את החיים שלי? על נימוסים? על לימודים? על עולם צבוע שאני בחיים לא אצליח להשתלב בו? הלב נאנח מבפנים, ונדמה כי בפעם הראשונה בחיי סירבתי לקבל משהו מגרטה. וזה לא היה משהו מוחשי כמו חדר השינה המפואר שאני ישנה בו כעת, זה היה שיעור או לקח שסירבתי לקבל ממנה. הפעם גם אם היא תחזור ותנזוף בי לא א</div>Fri, 10 Oct 2008 18:05:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=10011817http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=10011817http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9965168<div align="right" dir="rtl">דני משך אותי אל עבר אותו הנוף שראיתי קודם עם צ'ארלי. פתאום התחשק לי לעזוב הכל ולרוץ. שיחררתי לדני את היד והתחלתי להתקדם במהירות אל עבר העצים הרחוקים, שבחושך היה קשה לראות אותם. הרחתי את הדשא, ואולי גם את החופש שבלהשתחרר מהכל. זה הזכיר לי את הריח של הים. דני רץ אחרי וכשסוף סוף הגענו לעצים התגלגלתי על הדשא ונשענתי על גזע עץ. דני עשה כמוני. הנשימות שלנו היו כבדות ממאמץ, אבל משום מה לא יכולתי להפסיק לצחוק. כשדני ישב לידי, הייתה לי מעין תחושה משונה שדגדגה בבטן. עם דני יכולתי להרשות לעצמי לשכוח מהכל לכמה רגעים ולהיזכר בדברים שאני אוהבת באמת. עכשיו אין חוקים, אין אומנת, זה רק אני, דני, והריח הזה שמדגדג באף. הצחוק שלנו המשיך להתגלגל. "את קפצת מחלון!" דני אמר בסופו של דבר כשחזר אליו האויר. "איך ידעת שאני כאן?" שאלתי כעבור כמה רגעים וכעת כבר הפסקנו לצחוק. הרי בכלל לא יצא לי להיפרד ממנו. "ראיתי אותך בחדשות" הוא אמר. "את מפורסמת עכשיו" "הייתי בטלויזיה?" שאלתי בפליאה. גם כשהייתי במסיבת עיתונאים עצמה לא תיארתי לעצמי שזה אומר שאני אתפרסם. הוא הנהן. "אמרת שגדלת באמריקה" "בחיים לא שיקרתי כ</div>Tue, 30 Sep 2008 16:15:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9965168http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=9965168http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9943240<div align="right" dir="rtl"> יש לי 2 דברים ללא שום הקשר להגיד : 1. יש שם נורמלי לבלוג ! ( חח וגם כינוי אחר ) 2. מי מקים איתי מועדון קריאה ? נו בשיא הרצינות , ראיתי אנשים שעשו את זה בסרט וממש בא לי ^^ תגיבו למטה :)</div>Thu, 25 Sep 2008 22:10:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9943240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=9943240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9943188<div align="right" dir="rtl">צחקתי, אבל הפסקתי כשהבחנתי שאני היחידה שעושה כך. "לא יתכן" הסברתי לאליזבת ששלחה בי מבט מבולבל. "אני הרי לא יודעת כמעט דבר על המשפחה שלי. זה לא יתכן" חזרתי והדגשתי. "נערתי" אליזבת אמרה בחינניות אצילית "האם גרטה לא ידעה אותך ש-" "-היא לא הייתה הבוקר בבית. אמא שלה רצתה לספר לה, ואסרה עלי לעשות זאת בלעדיה" אומנת קטעה את דבריה. "אז ובכן, איפה אמא שלה כעת?" "את שואלת אותי? כמו שאני מכירה אותה היא בטח כבר בחצי הדרך לטיול הרים בדרום אפריקה" אומנת התלוצצה אבל אף נוכח לא צחק יחד איתה. "אה, סאמר" צ'ארלי אמר במעין מתח. אני חושבת שזאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי אותו מדבר. "את הרי יודעת שאני אבא שלך, נכון?" "לא, לא ידעתי זאת" אמרתי בכעס. "איך יתכן ש</div>Thu, 25 Sep 2008 21:59:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9943188http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=9943188http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9931511<div align="right" dir="rtl">"זה נובע בעיקר מתוך-" צ'ארלי החללענות לעיתונאיבזמן שאומנת אמרה "היא חונכה בהתאם לציפיות-" אך שניהם נקטעו על ידי דבריה של אליזבת. "השאלה הופנתה אל סאמר, הלא?" היא העירה להם. "אה... כס המלוכה?" שאלתי בבלבול למרות שידעתי שזה לא יאה לגברת. אומנת שלחה בי מבט של גברת-לעולם-אינה-מראה-שהיא-מובכת. "כן" העיתנואי היה מבולבל. "כס המלוכה, המלכה, הנסיכים.." "מובן" עניתי בנחישות ושיניתי הבעה מיד. "ההחלטה לא הייתה בידיים שלי" עניתי מיד כשנזכרתי מה הוא בכלל שאל. "ספרי לנו קצת על עצמך" אמר אותו עיתונאי. "קוראים לי סאמר בריג'יט ג'ונס, גדלתי ב-" "-קליפורניה, עם אמא שלה" אומנת קטעה אותי. עם אמא שלי? קליפורניה? אני לא מכירה אותה בכלל! גדלתי כאן עם אומנת, ולמה כל השקרים האלה?! העיתונאי חושב שאני חלק מכס המלוכה, פעם ראשונה בחיי שאני שומעת את אומנת משקרת, ובכל זאת נשארתי עם אותה הבעה תמימה ונחושה בו בזמן. "גרתי עם אמא שלי באותו הבית, ואמנת חינכה אותי" המשכתי לספר על עצמי ולשקר במצח נחושה "ואתה יודע, קליפורניה, ארץ השמש האינסופית... אני גולשת הרבה ובכלל אוהבת ים" אמרתי, וידעתי שאני בכלל לא צריכה להסביר</div>Mon, 22 Sep 2008 20:16:00 +0200noga501@gmail.com (כוכב ונוס השתגע)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584811&blogcode=9931511http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=584811&blog=9931511