<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אסקפיזם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Michelle,. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אסקפיזם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14522773</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך זה יכול להיות, שבמשך עשרים וארבעה חודשים לא כתבתי כאן מילה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jan 2016 00:46:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14522773</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=14522773</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14522762</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברק פלדמן - שירים קטנים

כְּשֶׁאַתְּ נִרְדֶּמֶת עָלַיאֲנִי מַפְסִיק לָזוּזמַפְסִיק לִנְשׁוֹםאֶת הַיָּד שֶׁהָיְתָה מִתַּחְתַּיִךְאֲנִי מַשְׁאִיר בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם

מְגָרֵד לִי נוֹרָאבְּכַף רֶגֶל שְׂמֹאלאֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹלפָּשׁוּט לֹא יָכוֹללְהַגִּיעַ לְשָׂם, אוּלַיתְּגָרְדִי לִי אַתְּ? אוּלַי? אוּלַי?אַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה כְּשֶׁאַתְּ נִרְדֶּמֶת עָלַי
אַתְּ כִּמְעַט נוֹפֶלֶתאֲנִי מַחֲזִיק אוֹתָךְכָּכָה, עִם הַיָּדהַצַּוָּואר שֶׁלָּךְ מִתְקַפֵּל לְמַטָּהאֲנִי מְנַסֶּה לְהָרִים אוֹתוֹ לְאַט
כּוֹאֵב לִי נוֹרָאבְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָההִתְמַקַּמְתִּי בִּתְנוּחָהקְצָת מוּזָרָהאֲנִי חַיָּיב תְּמִיכָה, אוּלַיתָּבִיאִי לִי כָּרִית? אוּלַי? אוּלַי?אַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה כְּשֶׁאַתְּ נִרְדֶּמֶת עָלַי
פִּתְאוֹם אֲנִי נוֹרָא צָמֵאפִּתְאוֹם אֲנִי חַיָּיב לְהִשְׁתַּעֵלאֲנִי עוֹצֵר הַכֹּל בִּפְנִיםעוֹצֵר הַכֹּל וּמִסְתַּכֵּלעָלַיִךְכַּמָּה אַתְּ מוּשְׁלֶמֶתוְאֵיךְ הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלָּךְ קְטַנּוֹתכְּשֶׁאַתְּ חוֹלֶמֶת
אוּלַיתִּשָּׁאֲרִי עָלַי תָּמִיד? אוּלַי? אוּלַי?אַתְּ כָּל כָּךְ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jan 2016 00:42:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14522762</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=14522762</comments></item><item><title>והגדת לבתך / מיה טבת דיין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14506901</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת כְּלוּם בְּשׁוּם שָׁלָב
לֹא מָה תִּהְיִי כְּשֶׁתִּהְיִי גְּדוֹלָהלֹא מָה תִּהְיִי עַכְשָׁיו,לֹא אִם הוּא הַגֶּבֶר הַנָּכוֹן,לֹא אִם הוּא יֹאהַב אוֹ לֹא יֹאהַב.אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת מָה לִלְבּוֹשׁלֹא מָה לוֹמַר,הַאִם הַיּוֹם מֵכִין נָכוֹן אֶת הַמָּחָר.וְאַל תִּתְבַּלְבְּלִי מִכָּל מִישֶׁנִּרְאֵית לָךְ בְּטוּחָה,יוֹדַעַת, מְתוּכְנֶנֶת אוֹ יוֹתֵר שְׂמֵחָה.אַתְּ נֵצֶר לְשׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל נָשִׁים שֶׁלֹּא יָדְעוּ,אֲבָל הִרְגִּישׁוּ בְּלִיבָּן גַּם כְּשֶׁכּוּלָּם טָעוּ-שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל נָשִׁים חֲסְרוֹתאִירְגּוּן וְסֵדֶר וְתָוכְנִית,כְּאֵלֶּה שֶׁבְּכָל חַנְיוֹן תָּמִידאִיבְּדוּ אֶת הַמְּכוֹנִית,הֲיִי כְּמוֹהֶן, אַל תְּפַחֲדִי לִכְעוֹס אוֹ לְאַבֵּד,וִּתְנִי לַלֵּב שֶׁלָּךְ לוֹמַרמָתַי הוּא בֶּאֱמֶת רוֹקֵד,הֲיִי לְבַד, הֲיִי בְּיַחַד,תָּמִיד אַתְּ עִם עַצְמֵךְ,זִכְרִי שֶׁאֵין מָה לְהַפְסִיד:קוֹלֵךְ הוּא מְקוֹמֵךְ,תֵּלְדִי שִׁירִים אוֹ יְלָדִים ונודִי בְּעוֹלָם -הָאוֹהֲבִים אוֹתָךְ לֹא יִמְשְׁכוּ אַף פַּעַם אֶתאַהֲבָתָם.בִּתִי,אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת כְּלוּם בְּשׁוּם שׁ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Jan 2016 13:05:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14506901</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=14506901</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14006516</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני בכלל לא מבינה איך אפשר לצפות מבני אדם לנהל את המערכת הזאת שנקראת חיים, כמעט באותה דרך. כמעט מכולם. איך אפשר? הרי זה מעוות. במתנה לגיל עשרים וחמש, החלטתי שבקרוב אתחיל לקבל עזרה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 01 Jan 2014 20:17:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14006516</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=14006516</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14006485</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום רביעי
אני לא רוצה כלום
אני ריקה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 01 Jan 2014 19:50:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14006485</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=14006485</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14004033</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי באמת רוצה לחיות חיים אחרים לגמרי משלי
כן, הנה.
בתנאי שהם היו טובים יותר, כמובן
אני לא אקח כל דבר.
הייתי לוקחת לשם כמה אנשים מכאן, וזהו. 
לא צריכה יותר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Dec 2013 21:50:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=14004033</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=14004033</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13834090</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שנים.
אני ממשיכה לעבוד על עצמי, במובן החיובי, וחושבת - עד איזה גיל נעבוד על עצמנו ונשפר את עצמנו? זה מזכיר לי שאני צריכה לדבר עם אביב שיבוא כבר לבקר אותנו, שיבוא ונעשה את החברוּת שלנו מחדש. שכחתי מהכל בחצי שנה האחרונה, התרכזתי בלימודים ומשפחה ובן זוג וקצת חברים מהצד. אני כבר הרבה מאוד זמן לא ישנה לבד. לא נושמת לבד. אני עושה איתך הכל ומוצאת את עצמי דנה איתך בזה שבשנה הבאה בדירתנו המשותפת, כשיגיע החורף אתה תבוא לעטוף אותי במגבת כשאסיים להתקלח ואקפא. אני מתרגשת, אני זוכרת שפעם כתבתי על עצמי שבסך הכל אני רוצה לעשות טוב. ואני רוצה, באמת אני רוצה להשתפר. לחזור אחורה ולראות דברים שכתבתי ולחשוב- אני כבר לא שם. ואיכשהו עם הלחץ הזה של הלימודים סביבי, חוסר הבטחון שלי הצמיח החוצה דברים שלא רציתי לחשוף, ואנשים חכמים מסביבי, יודעים שמשהו לא בסדר. אני תוהה- כמה זמן יקח לך לשים לב? אתה חושב שהכל איתי בסדר, אני יודעת שלא, (בסדר, בסדר, כולם ככה) ואם תגלה שאני לא מאה אחוז אתה תיקח אותי בתור פרויקט. אבל אני אאבד אותך? חוסר בטחון- יעצור אותי כל החיים? אני אמצא את עצמי בגיל שמונים חושבת, הלוואי והייתי בונה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Jul 2013 22:31:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13834090</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=13834090</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13788166</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל טוב, זתומרת - הכל רגיל. אבל
היום באמצע השיעור חשבתי על זה שתמיד במדבר יש לשמיים צבע משוגע שלא נראה כמותו בכל הארץ, ושהגיע הזמן לנסוע לשם לראות. והגיע הזמן שהסמסטר ההזוי הזה יגיע לסיומו. לפני שבועיים, אני ויהלי ישבנו בסלון ואני בכיתי על שטויות, ושתינו חשבנו, על מה אני בוכה- יש שני אנשים נפלאים שרוצים לגור איתי (בנפרד, לצערי) ולי סתם קשה להחליט. אני מסרבת להיפרד מדברים טובים, אני מסרבת להתנתק מפרקים בחיים, מאנשים, מסיטואציות. אני רוצה להיות הכל, כל הזמן. אי אפשר ככה יותר. אני מרגישה שאני חייבת להירגע, ואז מדמיינת את זה ויודעת שזה ייראה ממש מוזר מסביב, ואנשים יחשבו שמשהו קרה. ואני מאוד רוצה להיות רגועה. אני לפעמים לא מבינה- איך מילים שאני אומרת יכולות לפגוע בול באיזו נקודה (הרי גם אני מנוקדת) אצל מישהו אחר. הרי אני פשוט צחקתי, נשבעת שאני לא רעה. קשה לי להתאים את עצמי לכל אחד ואחת בנפרד.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 May 2013 21:27:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13788166</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=13788166</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13752276</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני צריכה עזרה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Apr 2013 12:23:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13752276</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=13752276</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13727880</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מבולבלתיש לי מצברוח רע ואני מקווה בכל ליבי שהמחשבות האלה קשורות למחזור הארור. נראה שההורמונים המטופשים האלה משפיעים עלי רק כשאני נמצאת בזוגיות ויש לי סיבה מהותית וזמינה להתקפים של חוסר ביטחון. אני לא רוצה להיות בדירה שלי, אני לא רוצה להיות בשום מקום כרגע. בא לי לבכות ולהיות קצת לבד, ומה שמדהים זה שהכל ממש בסדר, ואני סתם אוכלת סרט. (ולא טעים לי). אני שואלת את עצמי שאלות על האיש או הילד או מה שהוא לא יהיה, היצור הנפלא הזה שבחר להיות איתי ורק איתי, אני מסתכלת עליו ושואלת את עצמי. ואני הודפת את השאלות והודפת, והן חוזרות. ואני צוחקת על עצמי על זה שאני מחפשת ליצור בעיות כשאין. ממציאנית. אין צורך. אני בחופש ומרגישה שאני צריכה קצת חופש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Apr 2013 18:48:00 +0200</pubDate><author>monicas@walla.co.il (Michelle,)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5836&amp;blogcode=13727880</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=5836&amp;blog=13727880</comments></item></channel></rss>