http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255דחף בלתי נשלט מוביל אותי לאיסוף וארגון משפטים הפזורים במחשבותי החגות ככנפי טחנת קמח הנתונות לחסדי הרוח ולשגיונות מזג האוויר. ניתן לדמות כי חלה הסכמה הדדית בינן על חליפה של דברי טעם-מקוריים ככל האפשר-מושפעים מקריאת ספרים והאזנה ליצירות בעלי ערך.heCopyright 2026 ELAVMO. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/55/32/58/583255/misc/16459113.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12330348<div align="right" dir="rtl"> יותר מסימן אחד מעיד על חוסר אובייקטיביות מובהק מצידי באשר לנטייה המוזרה והחריגה לרשום ביקורת על ספר בישול.בהנחה שלא תחול הסתערות בלתי מרוסנת של קוראים על טיבהומקומה של הביקורת,עלול הסיכון להיות מינורי,סביר שתרד ותצטרף אל תהום הנשייה בקרבי הסרבר העומס מלוא נפחו ביקורות שליבן נדם.אף לא טיוטה אחת תספק משנה סדורה ומאורגנת על מנת להבהיראת משמעותן של מנות אוכל מונומנטליות שהועלו מן האוב והפכו לדפי כרומו משובח בהם מופיעים צילומים מרהיבים משובבי חיך ועין שנקלטו בעדשתו של אומן צילום שהפיח חיים במנות אוכל שהותקנו במקורן בצל צנע ומחסור והפכו לאצילות בקרב אניני טעם יודעי דבר וחצי דבר על בישול סורי לבנוני.למרות ניגוד האינטרסים והטאבו הקיים במרחבי הבישול הנשלטים ללא עוררין על ידי נשות השבט,מתקיים כאן נסיון חצוף למדי להרים ראש ולטעון טענה אחת או שתיים אף אם הן כרוכות בנימה חיובית שכן, בסופו של יום מתיש בו מתחוללת מהומת אלוהים של חומרי גלם,כלי מטבח,כיריים עמוסים, ותנור גדוש שאף לא טפח אחד נותר בו,,,מישהו צריך להגיד לכן מילה טובה.מצב ההנצחה של מסורת "ארם צוב</div>Sat, 19 Feb 2011 09:18:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12330348http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=12330348http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12198814<div align="right" dir="rtl">".שפשפה את עיניה,והן נראו פתאום ריקות מהבעה,אדומות וממיות ולא ידעתי אם הן רואות אותי או בוהות דרכי." זו תמציתו המחודדת של ספר אליו נגשתי בציפיה מגובשת וידועה מראש, משל ששמתי פעמי אל מסעדה מועדפת,ובזמן שהושחת על איתור מקום חנייה חוקי באו ועלו בחיכי טעמיה המוכרים האיצו וחוללו בגופי חילוף חומרים נמרץ והעדר שליטה בתנועת מעלה גרוני. שדוד נפלתי בספריו של הסופר אלי עמיר דרכם נהגתי להתבונן בחיי שלי, ואף נסחפתי ברוח על כנפיים מדומות ודמויות מספריו נהגו בי כאילו סבו אותי בחיי, חלקם חרשו מזימות ומקצתם דרשו בשלומי. דומה שציר עולמו של אדם נסוב וחייו מתגבשים, עומד על קוצו של של מפגש אקראי העוטה פקעות של סיבי משי רכים וענוגים מתלפפים לחוטים מפתים ומופיעים בהמשך כעבותות מהם לעולם לא יצא לחופשי. באתי אל ספרו החדש של הסופר מיוסר בטעמו הישן והעיקש של מעדן שהתנחל בחיכי,שדחה שנים רבות נסיונות כושלים לשחזרו. ללא הפרה,ללא הפתעה, באו דבריו של הסופר המיוחד הוכיחו את צדקתו של הישן והטוב,חפים מכל סימנים מהעת החדשה,ומותירים געגועים עזים אל זמנים שהיו אף אם מתוודעים אליהם באמצעות דפי קריאה מלוכדים</div>Tue, 07 Dec 2010 21:04:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12198814http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=12198814http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12059359<div align="right" dir="rtl">"אין לי אחות", כך כתב דנקנר בעיתון "הארץ" וקוראים לא מעטים חרקו שיניים.הטור פלט חץ מורעל שפילח את האפילה החברתית של תחילת שנות השמונים וסימן ככדור נותב מטרה אליה כוונו קנים מקומיים שירקו גשם חומצי אל כוחותינו.מעז יצא מתוק,ומי שלא כשל במעקבו אחר מסעותיו של הסופר ובדילוגיו מחזית לחזית בשל פרסומו האומלל של הטור באותו יום מר ונמהר, מצא את טוריו בסגנונם היחודי מצטופפים בקליפת האגוז המקומית בכפיפה אחת ובסמוך ללוחמי חופש בשדה הקרב המתומלל.השנים חלפו ושפתו של הסופר הלכה ונשתבחה ואף הפכה למושחזת במינה.כמי שערך השוואה לכותבים נוספים במרחב,אף טוריו הידועים והטובים של "מלך לוחמי העיתונות" -אהרון בכר- נמצאו קלושים בייחס לשפה ומרקם המילים השזורות במשפטים מתוחכמים בטוריו של הסופר כאמור.בשנת 2009 בא תגמול בדמותו של "הדודה אווה" וחסד רב נעשה לקוראיו האדוקים של הסופר שהתמכרו לספרות ענוגה הנתונה בנגיעות ירושלמיות מובהקות ("סיפור על אהבה וחושך","אהבת שאול").לא די בעלילת הספר ובמורכבות מערכת היחסים המרתקת בין הדמויות,אלא בעיקר בשל השפה העשירה שמוכיר כל חובב קריאה העוסקת בשלהי העשור הראשון לקום המדינה, מחיי</div>Fri, 24 Sep 2010 16:34:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12059359http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=12059359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12059339<div align="right" dir="rtl">לא מצאתי מנוח.שנתיים חלפו ועדיין הספר נח בין ספריו של שלו,ואף נמצא מיטלטל בכיסו המרוכסן של התיק היוצא ונכנס עימי בימים החולפים וטרם נקרא.כל ספריו של שלו נקראו בשקיקה,למעט הספר שהמתין בציפייה לפרץ תעלומותיו שתסתערנה עם אותן חוויות המתבקשות מספר טוב.פרק הזמן נוצל בקפידה בעבור תשומת לב לספרים וסופרים אחרים כשעל שערי הזמן החולף מתדפק וכמהה הספר לפידיון וגאולה.הדרכים התפנו והימים החמים גזרו ריתוק אל פינות קרירות, והזמן מנדב מקום נרחב למחשבות טורדניות על אודות ספר כזה או אחר שטרם נרכש או נקרא.כמו בכל מפגש מסקרן שתובע את זמנו עד לקיומו,פתח הספר את שעריו והמטיר מעמודיו את מלוא עוצמת סיפורו שאף נשימות סדירות התקשו לעמוד בברקים ובסערות שהבליחו ופרצו מעמודיו.התרגשתי מקריאת תש"ח של קניוק,ו"יונה ונער" בא הוסיף ויצק תוכן כרוך במרבדים אנושיים מהימים ההם משובצים בפסיפס חייהם של בני אדם שתום חמלה ואהבת אדם הטילו אלומות אור רכות ומלטפות בקשיים ובחשיכה ששררו בחבל ארץ זה.הספר בנוי ממתקפות בלתי צפויות של דמויות בזמנים שונים המתנקזים בסופם למיקשה אחת של עלילה שתחילתה סבוכה וסופהמותיר מועקה שבלעדיה טעמה של ה</div>Fri, 24 Sep 2010 16:26:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=12059339http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=12059339http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=11845310<div align="right" dir="rtl">ספר מעולה בהנחה שהפרטים המאוזכרים בספר מבוססים על זכרונו של הסופר ונלקחו מהמציאות המזוויעה אותה חווה על בשרו-ואכן התרשמתי שכך-,אזי מדובר במסמך הרשעה כבד ביותר המוגש בכריכה מרשימה לנוכח אורח החיים והשקפת העולם בעשור השביעי לקיום המדינה על כל הפרשות המכבות בכותרותיו.אין הסופר רק מבכה את זכרו של הפלמ"ח על סמך חוויותיו בניגוד גמור לרוח מפעל הנצחתו בתום הקרבות,אלא גם על הנחלתה הנפסדת של מורשת הערכים בעבורה מאות רבות של צעירים נחושים קיפדו בתופת את חייהם.לאורך כל הספר מרחפת ונוקבת השאלה האם חירוף הנפש בשדות הקטל אכן תוגמל באמצעות מימוש החזון ותוצאתיו.תוקם ועדת חירום של משרד החינוך לקיום ישיבה דחופה שתוצאתה תקדם החלטה להעמיד את הספר וגיבורו בראש רשימת ספרי החובה הנלמדים במוסדות החינוך בארץ.הספר טוב במובן הרע של המציאות שהייתה,ונוח לייסר עימו את המצפון בקריאה חסרת מעצור.</div>Sat, 12 Jun 2010 13:59:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=11845310http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=11845310http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=11838578<div align="right" dir="rtl">יום שלישי, 8 ביוני 2010מוזיקה מזרחית ונצחון דחוק. צפיתי בתוכנית הטלוויזיה בערוץ 2 אודות הפריצה המפוארת שעשתה המוזיקה המזרחית ותחושה של החמצה נותרה בסיומה. יש כאן מלחמת תרבות מיותרת בשל עודפי אגו ורדיפת ביצע כסף שמטרתם להאדיר ולהעצים את מיתוס כוכבי הזמר המזרחי.אבל ישנן גם נסיבות במעטפת התעשייה המעמידהומתפעלתציוד יקר שצריך להצדיק את קיומו.על כל צבא האמרגנים , מפיקים ,משרדי פרסום, ושלל שרותים נלווים המניעים טורבינה ענקית לאיסוף כסף מההמונים יש מקום נרחב ומיוחד לפוסט שיוקדש לתופעה. זו הזדמנות מיוחדת לקיים דיון ולהוציא את מרצע הכסף מן השק הקשור לכיסי ההמונים אליו נשפכים ומצלצלים בהמוניהם שקלים מחשבונות הסלולר המוגשים באמצעות המפעילים,ובחברות המתמחות בהחדרת ציוד אודיו מתקדם אל מרחב החיים. הטכנולוגיה מתפתחת,אמצעי האלקטרוניקה משתכללים,מתרבים הערוצים,שיטות שידור מתחדשות, ובמניפולציות מתוחכמות ושיטות שיווק אגריסיביות מוחדרים ונכנסים אל השוק מכשירי בידור אלקטרוניים שלרשותם עומדים שדות עצומים של נפח על זכרון פלש וכוננים קשיחים רבי עוצמה ,ובשל עודפים עצומים אלה נוצר ביקוש אובססיבי לתוכן ולסגירת מעג</div>Wed, 09 Jun 2010 00:15:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=11838578http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=11838578http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=11025019<div align="right" dir="rtl">אל המופע הראשוןשל אריק ב"צוותא"בליווי "הצ'רצ'ילים",נצבתי בליל שישי חורפיבקופת הכרטיסים הצמודה לכניסה לאולם וצמד כרטיסים שעבר לרשותי,הכריע והותיר השראה וכיוון מוסיקלי ישראלי ממנו אין אני משעד היום. ההימור על נסיעה במונית מדרום תל אביב לאבן גבירול השתלם,את עצמנומצאנו ישובים ומתרגשים באחת מהשורות הראשונות בצוותא,לצד פנים של מפורסמים שהגיעו לרגל מופע הבכורה "סע לאט" שחומם על ידי להקת "תמוז". זו נקודת הפתיחה המשמעותית בו החל המסע בעקבות אריק מאז ש"פוזי"הושמע ברדיו. מאיר ישראל ניגן עם אריק והצ'רצ'ילים,עמי טרייבטש ניגן עם שלום ותמוז, ובהמשך התחלפו השניים,וכך בסידרה ארוכה שלהתייצבות מוקפדת לאורך מרבית המופעים בצוותא,התגבשו לפננו הלהקות עד לעיצובן הקבוע והמדוייק. שמענו גרסאות שונות של ביצועים במהלך המופעים ,האילתורים של אריאל זילבר מידי מופע ומופע היו מפתיעים ובלתי צפויים,וחיים קריוניסר עם הגיטרה לאריק את חלל האולם. אני ילד בן 17 ,אריקבגיל 36 בקירוב,שנות דור מפרידים בנינו והחיבור מושלם מאין כמותו. מאוחר יותר- 1978-בקיבוץ איילת השחר,ראיתיאת המופע "אנשים אוהביםלשיר",ובקולנוע רינ</div>Fri, 03 Jul 2009 16:05:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=11025019http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=11025019http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=10767975<div align="right" dir="rtl">על יהדות יוצאי ארצות האיסלם מרחפת מבוכהקבועה .תוך כדי התנצלותבאשרלמידורם הבלתי נסבלאודות השואה,ידוע שיושר וסולידריות אינם מטבע עובר לסוחר ,וקרבהעם בני משפחה של ניצולי שואה לעולם נושאת את הגושפנקא האולטימטיבית לייחוס נכון המתבקש ביום הזכרון הנורא מכל . לי יש סימנים אחרים עליהם אני מלין אודות הנחלת זיכרון השואהלבני נוער מתבגרים,סימנים שונים אותם זכיתי לחוות בתנועת הנוער העובד במרכז תל אביב במסגרת החוגים שהתנהלו במועדון באמצע שנות השבעים. אתביקורנו השניבחו"ל במסגרת חילופי נוערבמימון קהילות יהדות אירופה ערכנו במחוזות גרמניים מהם- על פי מקורות יודעי דבר- נוהלה מלחמת העולם השנייה על ידי קברניטי הצבא הנאצי,מחוזות וערים שלבשו מעטה אזרחי הגון של משפחות גרמניות תרבותיות ,נוער גרמני נפלא שקידם את פנינו,ואף חלוקת הקבוצהלבילוי בקרב משפחות גרמניות אשר בקשו לארח נוער ישראלי יהודי בבתיהן לימי הפעילות המתוכננת בעיר. רשימה אקראית שפורסמה במתנ"ס המקומי הובילה אותי מתוך הקבוצה אל ביתו של צעיר גרמני תושב העיר הגר בקרבת המת"נס. באווירה מפוייסת חשתי חוסר נוחות בלתי ברור עם ביקורי בבית המשפחה בעיר</div>Mon, 20 Apr 2009 20:54:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=10767975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=10767975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=10703364<div align="right" dir="rtl">מי לא ניסה להתקין מנת דגל מנצחת כשכל כולה מצוייה בתוך סיר אחד שיורד לאחר מנוחה קצרה מהכיריים ותוכנו מתהפך אל קערת זכוכית שקופה וענקית כשענן אדים אדיר מתפרץ כלפי מעלה ומציף את החלל בריח המשכר של תבשיל ביתי אמיתי. כשהמושג "אוכל ביתי" הפך לנחלת הכלל ,וכל קונפקציה קולינרית משחיתה ,עושה בו שימוש עיסקי של מנות היוצאות על מסוע אל שולחנות הסועדים,יש מקום לבדוק אם התופעה הגורפת עשויה להביאנובדרך המשיחזרה אל בישול ביתי אולטימטיבי. יש לא מעט דוגמאות בהן נדגמו מנות אוכל מסורתי במקומות שונים ונותרנו שמוטי לסת ובעיניים כלותעלו בזיכרוננו געגועים אל הדבר האמיתי במקום הראשון בו נפגש הטעם עם האותנטיות. וכל זאת על שום מההטרחתי עצמי אל מחוז כלי הבית במתחם לוינסקי ,שםבחנות נגלהטור שיריון הסירים שמפאת כובדם הונחו על מדףתחתון והגדולים והכבדים בניהם נותרו על רצפת החנות ממתנים לידיים שריריות שתואלנה בטובן להרים אחד מהם לכל היותר תוך כדי הנמכת הגוף בכיפוף רגליים וחזרה לעמידהבגב זקוף שמה חלילה לחץ מיותר יחולל שמות בחוליה המחוברת אל האגן. אל הקופה הרושמת גררתי בפסיעות כבדותאת אחד מהסירים הגדולים בתוכו</div>Sat, 04 Apr 2009 16:14:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=10703364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=10703364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=10685634<div align="right" dir="rtl"> הלילה הקר ההוא בסוף דצמבר 1981 מעלה בי זכרונות לחים ומחוייכים.גלשתי בשעת לילה מאוחרת במכונית החיפושית הלבנה ברחוב אלנבי בתל אביב בסמוך לבית הקולנע אלנבי שהתקשט בשלט פרסום ענק וצבעוני לרגל הקרנת הבכורה המחודשת של "אמריקאי בפריז". בסימטה הסמוכה נמצאה פיסת חנייה שתמרון בנסיעהאחוריתהכניס אליה את החיפושית המגושמת והותיר מרווחסנטימטרים ספורים מהקירהסמוך. נפלה בידי הזדמנות ראוייה לחצות את הכביש לכיוון הכניסה לרחוב טשרניחובסקי,ולחמוק במעיל קצר והדוק מטיפות הגשם החדות לכיוון מרחבדוכני הפלאפל הפזורים בשוק בצלאל להשביע את רעבוני. ריחות הטיגון הודגשובחוזקה באוויר הקר והרטוב ומילאו את הריאות באד משומן.בדוכן הקרובהמקורה ביריעת ברזנט ירוקה כורעת מטהאל החומה הנמוכה שהקיפה את שטח הדוכנים עמד איש חביב והמליץ בחום על כדורי פלאפל לוהטיםשאך זה יצאומסיר הטיגון. הבחירה הקלה ביןמנת פלאפל שלמה למחצית , קצרה את משך ההמתנה והותירה כתר בנוי לתפארת מעל לוע פיתה פעור וכל הכבודהעורסלה בנייר לבן דק ושקוףוהונחתה במתקןמתכתי עשוי גלים ממתינה לסיום התשלום ולטכסטיפטוף הרטבים המצויים בקערותנירוסטה . ב</div>Mon, 30 Mar 2009 23:39:00 +0200avishon@nana10.co.il (ELAVMO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583255&blogcode=10685634http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583255&blog=10685634