http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480סנדי שחיה את חייה הרגילים עם משפחתה,יום אחד חייה מתחילים להשתנות,מאחורי כל מה שקורא לה עומד משהו,משהו שהיא לא ישר מבינה,היא לא יודעת במי לבטוח ובמי לא. לאן לברוח ומה לעשות,אך את הנעשה אי אפשר להחזיר...heCopyright 2026 ~ThE sToRy I WaNt TeLl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/80/04/58/580480/misc/18168565.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11394736<div align="right" dir="rtl">סוף סוף העלתי פרק!! אני לא מאמינה אולי אני חולמת... הייתי מאוד עמוסה במבחנים עבודות וכל הדברים הללו...אני משתגעת,ואמנם אחרי הרבה זמן,אבל בכל זאתהתאמצי והעלתי פרק סוף סוף!!! אני ממש מצטערת על המרווח המוגזם שיש בין פרק לפרק. אם יש לי בכלל ליפני מי להצטער...חחח חוץ ממושקי הגרוזינית חחחXD (הגזענית המרובעת חחח XD) סתם אין עלייך מושקי!! כעקרון הפרק הזה בשבילך! (וכמובן גם בשביל אביטל..) כי אף אחד אחר לא קורא אותו! חחח את היית המוטיבציה שלי לכתוב אותו... לכן הוא יצא ככה..סתם חחח מקווה שלפחות תוהבו את הפרק,השקעתי בו הרבה מחשבה. הפרק מאד ארוך,אבל זה בגלל שיותר מחודש לא עידכנתי,ומי יודעה מתי אני אעדכן שוב... אשמח מאד אם תגיבו..מחזירה תגובות!! (אההם ומושקי,אם את לא אוהבת,תדעי שזה בגללך... D:) בפרק הקודם: היא ניסתה להגיע אל האקדח או הסכין שבמגפיה,אך ידו מנעה ממנה זאת. <P cl</div>Mon, 16 Nov 2009 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11394736http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11394736http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11321704<div align="right" dir="rtl">בפרק הקודם:מייק פנה אל האיש שהיה שרוי על הרצפה,הוא הלך ודעך לנגד ענייו,חייו נזלו ממנו החוצה יחד עם דמו הניגר ללא מעצור. "ראית דבר מה מוזר בפרופסור?" מייק גחן אל האיש והתרכז בדבריו. האיש הביט בו בלאט וענה בקול נאנק וחירשי."כן,הוא יוצא הרבה בזמן האחרון,בשעות הליל-" הוא פלט חרחור אחרון ונדם.עניו הביטו במייק במבט חלול וחסר חיים. מייק התרומם באיטיות מעל גופו."אינשטיין מת" מלמל. סנדי השפילה את ראשה."זה לא אינשטיין,זה לייטמן,ועכשיו אנחנו יודעים שקראו לו בכלל הנרי ברימור".היא אמרה בקול חרישי ומדו</div>Thu, 15 Oct 2009 21:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11321704http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11321704http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11285606<div align="right" dir="rtl"> בפרק הקודם: משהו כבד נשמט על הרצפה,זו הייתה גופתה של הדמות. סנדי התקרבה אל הקיר בו היה קבוע מתג החשמל.אך ליפני שהספיקה להגיעה אליו שמעה קול. "סנדי,אני לא הרגתי את אלכס" נשמע לחש צרוד מהרצפה. "מה?" היא שאלה מופתעת. <SPAN lang=HE style="BACKGROUND: black; COLOR: white; FONT-FAMILY: Arial; mso-highlight: b</div>Fri, 02 Oct 2009 12:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11285606http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11285606http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11232732<div align="right" dir="rtl">בפרק הקודם: "פרופסור באוניברסיטה..מי היה מאמין..." היא שקעה במחשבות.היא ידעה שהאיש דובר אמר,אך התקשתה להאמין. הספק שגרם לקרביה להתהפך הוא זה שמייק הרג את אלכס.אם כך,מייק בגד בה,והוא מרגל בשביל הבוס. <SPAN lang=HE style="BACKGROUND: black; COLOR: white; FONT-FAMILY: Arial; -moz-background-clip: -moz-initial; -moz-background-origin</div>Thu, 10 Sep 2009 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11232732http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11232732http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11161790<div align="right" dir="rtl">בפרק הקודם: היא לקחה את התמונה בידה וניגבה את שכבת האבק ממנה. פייה נפער לרווחה,היא הרגישה את נשימתה דועכת ופוסקת. היא תפסה במהירות את כל ערימת הדפים ממנה נלקחה התמונה והחלה לפשפש בה בזריזות. היא מצאה עוד תמונות. גם בתמונות האלו כיכבו אותם האנשים מהתמונה הקודמת. בכל התמונות הם עמדו מחובקים,מאושרים ומאוהבים.ואף באחת הם נשקו אחד לשני. עיניהם קרנו אושר ושמחה.אף אדם ללא חוש הבחנה יכול היה לראות את האהבה שאפפה אותם. בתמונות עמדו גבר ואישה. <FONT size=</div>Sun, 16 Aug 2009 20:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11161790http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11161790http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11106476<div align="right" dir="rtl">בפרק הקודם: כשלפתע הרגישה נשימה חמה ננשפת מאפו של הרוצח על עורפה. כל גופה התאבן.. יד הונחה על צווארה של סנדי. ליבה של סנדי הלם בכוח רב בחזה כל כך חזק,שהיה נירה כי עוד רגע והוא פשוט ייעצר.עוד רגע ראיותיה לא יוכלו לספק עוד אוויר לגופה וגם הם יושבתו. סנדי חשבה על הגנה,אך הפחד לא הרפה ממנה וגרם לה לעמוד ללא ניע. </div>Wed, 29 Jul 2009 14:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11106476http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11106476http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11099723<div align="right" dir="rtl">עפ"י שזה לא בלוג פרטי אלה בלוג סיפור,אני לא יכולה לא לציין את היום הולדת של יבגני!!-חני XDמצטערת על החירבושים,אבל תחשבי,עכשיו עשרה ל שלוש!!-בלילה(יותר נכון בבוקר..אז אין לי רעיונות...)יום הולדת שמח!! חחחחחח סתם!!XDDD16!!!!יוםהולדת שמח,אני מכול הלב מקווה שאת לא נעלבת עליי,או רוצה לרצוח אותי,אבל גם אם כן,תודיעי לי כדי שאני אוכל לעזור לך!!כי אם תצתרכי עזרה במשהו,לא משנה במה,תדעי שיש לך למי לפנות.תדעי שאני אשמח לעזור לך בהכול!אני מאחלת לך שוב יום הולדת זמח,המוווןןן ההממווןן מזל טוב והרבה אוש ושמחה,שתשיגי בחייך כל מה שאת רוצה.יהי רצון,שנראה אותך מנתחת אנשים ומוציאה להם את האיברים-שתהי מנתחת מצליחה ומפורסמת ולא תהרגי את הקורבנות שלך XD.יהי רצון שגיס שלך יקנה לך אייפון ופורשה,ויהיה רצון שאני אזכה בלוטו ב 100 מליון,כי אז אני אביא לך מליוןאחד XD...!!יהיה רצון שתצליחי שנה הבאה ותכסחי לנוטוק את הצורה ושלעולם לא תריחי את סירחון פייה הנוראץ(ערבוב של חרא ובצל עם פפריקה)יהי רצון ש...אההםם..לא יודעת..XD,</div>Mon, 27 Jul 2009 02:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11099723http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11099723http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11066757<div align="right" dir="rtl">בפרק הקודם:"מה אתה כל כך לחוץ....?אתה מסתיר משהו?אם לא אז מה איכפת לך אם נבדוק שוב?" אמר פושע שניראה היה שרירי וחזק.פניו לא גולחו.נדף ממנו ריח עז של אלכוהול וסיגריות.הוא אחז בידו סכין חדה שתוך כדי שיחה,הוא ליטף אותה בעדינות כאילו הייתה ילדו היחיד.חיוך זדוני שעיקם את צלקתו הופיעה על פניו. <span lang="HE" style="font-family: Arial; background-image: initial; background-repeat: initial; background-attachment: initial; -webkit-ba</div>Thu, 16 Jul 2009 15:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11066757http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11066757http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11044142<div align="right" dir="rtl">בפרק הקודם: "ביל,תירגע!!" צעקה סנדי כשהיא מעקבת אותו מלרדוף אחרי ג'ון. "הוא לא עשה כלום,הרוג אותי במקומו!! ביל העיף את סנדי על הרצפה,מפנה את דרכו אל ג'ון. היא ניסתה להיתפס ברגל,אך זה לא עצר אותו. קול ירי פילח את האוויר. סנדי וביל הביטו לאחור,אדם שרירי ונאה למראה עמד מאחוריהם וכיוון אקדח לעברו של ביל. "מי אתה?" שאלה סנדי. <SPAN lang=HE style="BACKGROUND: black; COLOR: white; FONT-FAMILY: Arial; mso-highlight: bla</div>Thu, 09 Jul 2009 15:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11044142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11044142http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11031012<div align="right" dir="rtl"> בפרק הקודם::(כמו שאמרתי,במקביל לסיפורה של סנדי,מתוארת גם אלכס,גמות שעדיין לא ידוע מה הקשר שלה לסנדי-ידוע שהיא צריכה להגיד לה משהו וכל זה,אבל לא יותר) ++++++ סנדי הרגישה כיצד ליבה ניקרע לחתיכות,איך היא תוך רגע היא איבדה את כל מה שהיה לה. מול ענייה צפו הזיכרונות הקשים שחוותה בימים אלו,ועוד לא נרפאו פצעיהם על ליבה. לפתע סנדי עצרה את בכייה המר והמחריד,ואף עצרה את נשימותיה הכבדות. היא ניסתה להתרכז ברעש כל שהו,הנגלה לאוזנה. היא ניגבה את דמעותיה,ובליבה שוב החלה לבעור מעט תיקווה. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in</div>Sun, 05 Jul 2009 14:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ThE sToRy I WaNt TeLl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580480&blogcode=11031012http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580480&blog=11031012