http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140heCopyright 2026 TheLastOne.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=13047459<div align="right" dir="rtl">סינופד לטיפול סימפטומטי במקרי נזלת ולהקלה בגודש באוזניים, שלא באמת מקל על שום דבר. ספל תה צהבהב-כתמתם, ששימש בעברו הלא כל כך רחוק לתה עם דבש ששכב יותר מדי זמן בארונית בבית. בתוכו שוכבת כפית ארוכה מברזל, סליל נייר טואלט כמעט וריק, עם גושי נייר טואלט מלאים בנזלת. הנה עוד אפצ'י בא. מצמרר את כל הגוף וגורם לצמרמורת שלא מתקבלת בחיוך, אלא בפרצוף עגום. קליפר עם ציורים של פרחים, שכוב ליד חמישה שקלים שבטח ימיהם ספורים עד שאאבד גם אותם, ואשנא את עצמי כל כך כאשר אצטרך בדיוק עוד חמישה שקלים בשביל הנסיעה באוטובוס, ואז אצטרך לבקש שוב כמו נוודית כסף מאנשים בתור לאוטובוס, והם ירחמו עליי ואולי ירגישועליונותמסוימת על החיים, ויתרמו באדישות חמישה שקלים, יעיפו עוד מבט וייגשו לשבת באוטובוס. ואז המבטים הבוחנים בדרכי למושבים האחרונים באוטובוס, המושבים האהובים עליי, בהם אני מוצאת את מקומי הנוח והוותיק,נהניתמההסתכלות על כל טיפוס שיושב, מנסה לתהות מה עובר בראשו כרגע. רובם סתם מחטטים באף, או נתקעים על נקודה. אבל לפעמים אני נופלת דווקא על המעניינים, עם המבטים החטופים אל עבר החלון, עם מבטי חכמה כאלה, יש</div>Thu, 09 Feb 2012 19:57:00 +0200alizbet3@gmail.com (TheLastOne.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=13047459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580140&blog=13047459http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=12431350<div align="right" dir="rtl">ואז שומעים את הרעש של הסכין נחרט לך בלב..ואז אתה מבין שאתה כבר לא פה,אתה כבר לא כאן, אתה לא פה ליד כולםאתה לבד, תקוע בממד אחר. בממד של רוע, ייאוש ואכזבה, בממד של סבל נוראי. ואתה לא יודע איך לצאת ממנו, ואתה לא רוצה לצאת ממנואתה רוצה להתמודד עם האמת אבל היא נראית כל כך חזקה. יותר חזקה ממך.אתה רק רוצה לעצום עיניים ולא לחשוב יותר. ולא להרגיש. ולא לאהוב יותר בחיים. רק לסגור את העיניים וליפול לאותו חור שחור שאתה תמיד מובל אליו בעיניים מהופנטות של חרדה. אתה מחכה לסוף שיבוא ויגיד לך ''שלום, עכשיו תורך להיפטר מהכאב שלך'' אבל הכאב פה והוא פה להישאר. אתה לא תיפטר ממנו, הוא כבר נטוע לך בלב, מחכה לנפילה הגדולה. לדמעות. להיכנעות שאתה כל כך קרוב אליה.והכול כמו גלגל מסתובב של עליות וירידות. ועד כמה שהעליות מרוממות וטובות לך, באות הנפילות הגדולות שמזכירות לך מהו כאב.ואתה כבר קרוב להיכנעות, לנפילה, והנה זה באואז אתה מרגיש את הסכין נחרטת לך בלב. ואז אתה מרגיש את הלב שלך כבר לא במקום. ואז אתה מרגיש את הדמעות שזולגות על פנייך. ואז אתה קולט שאתה נעלם. נעלם מפה עכשיו ולתמיד.ואתה לא תחזור. הכאב הכניע אותך. את</div>Sat, 16 Apr 2011 00:53:00 +0200alizbet3@gmail.com (TheLastOne.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=12431350http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580140&blog=12431350http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11418557<div align="right" dir="rtl">שונאת, שונאת, שונאת סופי שבוע.&#1040;&#1085;&#1076;&#1088;&#1077;&#1081; &#1043;&#1091;&#1073;&#1080;&#1085; - &#1051;&#1080;&#1079;&#1072; HQפאקינג השיר הזה.לא רוצה אפילו לחשוב מה זה מזכיר לי.אני רוצה את הילדות שלי בחזרה.בחווה. תוך כדי שכיבה על הדשא ומחשבות רעות על אותו יום רביעי.ביום רביעי היה את היום הורים,ביליתי את כל היוםלמלמלעד כמה שהחיים שלי יהיו חרא אחרי הפגישה הזאת,<div st</div>Fri, 27 Nov 2009 22:16:00 +0200alizbet3@gmail.com (TheLastOne.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11418557http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580140&blog=11418557http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11403843<div align="right" dir="rtl">בא לי לגור בכפר מבודד,שאני אוכל ללכת עם עצמי ולא להיות תקועה בעיר העירונית הזאת. זה כבר הפך למעיק שאני צריכה להיות תקועה בחדר. אני רוצה לנסוע לגן עדן, לשבת על הדשא ולשמור ציפורים שרות...עד כמה שזה נשמע קיטשי וציורי, זה מה שאני רוצה. לשכוח לשנייה מהכול, לשבת ולהירגע. בא לי לעבור לגור בעולם אחר, שאני לא אצטרך להתמודד עם כל הבעיות שנוצרו ויווצרו.</s</div>Sat, 21 Nov 2009 09:50:00 +0200alizbet3@gmail.com (TheLastOne.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11403843http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580140&blog=11403843http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11359977<div align="right" dir="rtl">את התמונה פשוט אהבתי.אז, פנימייה. אה?להתרחק מהמשפחה למשך זמן כה ארוך, ולחזור לביקור קצרצר. ואז שוב לנסוע. ואז לחזור, ואז לנסוע שוב.</div>Sun, 01 Nov 2009 17:06:00 +0200alizbet3@gmail.com (TheLastOne.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11359977http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580140&blog=11359977http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11352254<div align="right" dir="rtl">איזו שבת דיכאונית אחת התעוררתי, ושמתי לב שהחתול השמנמן שלי מעביר את הזמן על הכיסא החדש שלי.ניצלתי את ההזדמנותהאהובה עליי<div style="text-align: cen</div>Thu, 29 Oct 2009 15:48:00 +0200alizbet3@gmail.com (TheLastOne.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11352254http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580140&blog=11352254http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11350638<div align="right" dir="rtl">מחקתי את הדפים הקודמים, רק נטל.במילא התחלה חדשה זה בדיוק מה שמתאים עכשיו.</div>Wed, 28 Oct 2009 19:27:00 +0200alizbet3@gmail.com (TheLastOne.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=580140&blogcode=11350638http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=580140&blog=11350638