http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836החיים הם חרא אל תתן לאף אחד לשקר לך שהם אחרים ! יש בדיוק מס' קטן מהאוכלוסיה (אם בכלל) שהיה מגדיר את עצמו מאושר .. או שאולי בכלל לא קיים דבר כזה אושר ,כולם מבלים חיים שלמים בלנסות לגעת בו נגיעה קטנה . אל תחיו באשליה ...heCopyright 2026 all by myself. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1921926<div align="right" dir="rtl">טוב,אנשים..בשעת לילה מכוערת זו..החלטתי להיפרד מבלוגי האהוב..פרקתי פה הרבה דברים שיצאו מהקשרם.וחבל.זו הייתה חוויה מעניינת אבל יצאתי עם תחושה לא נעימה..אני אחזור לבקר אצל רובכם אבל בינתיים כדאי שאני אקח הפסקה..עד הפעם הבאה..אוהבת המון -אני-</div>Sun, 12 Jun 2005 23:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1921926http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1921926http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1832002<div align="right" dir="rtl">האמת שזהו פוסט מסכם על כל הגברים בחיי עד הנק' בה אני נמצאת היום. האמת שהבחור הראשון שהיה ממש רציני לגביי היה עומר. זה היה בכיתה ט'.. או בעצם י'?לא עקרוני.נפגשנו במסיבה של חברה &lt;ככה אני מכירה את כולם אה?&gt;התחלנו לדבר..מפה לשם הוא השיג את האיסיקיו שלי והתחלנו לדבר.כל יום בקביעות..הוא כבר התחיל לזבל לי בשכל שיש לו רגשות אליי ושהוא מתחיל להתאהב בי.הוא כל הזמן היה מחמיא ומתחנף-שנאתי את זה .גם את זהשהוא טען שהוא מרגיש אליי דברים לא הכי אהבתי..איך אתה יכול להגיד דבר כזה על סמך שיחות טלפון או שיחות באיסיקיו?!הוא כל הזמן ציפה שאני אחזיר לו רגש..רבים לפניך ניסו-לא עובד!אני אבן..היחיד שהצליח לחצוב באבן הזו היה ג'. כל הזמן ניסיתי להרחיק אותו ממני..זה לא הכי הלך.לאחר קצת לחצים הסכמתי שנצא..סתם "כידידים".הוא כמובן פירש את זה כמחוייבות.אחרי היציאה שהייתה די מהנה..המשכתי לצאת עם בנים אחרים..דור בניהם.הוא נורא נפגע מהעניין ודי התרחקנו.רק אחר כך התברר לי שדור שרק נראה מושך להפליא הוא זיין קטן שמעשן גראס..אז ויתרתי. עומר שכבר מצא לו מישהי חדשה &lt;די כונפה אני חייבת לציין&gt;להחניף לה,פגש אותי שו</div>Thu, 26 May 2005 14:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1832002http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1832002http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1796102<div align="right" dir="rtl">הוא כבר לא שלי..אולי כי הוא מעולם לא היה..אבל חריצת דינינו הייתה בזה שהוא מצא מישהי אחרת..היא בטח מושלמת בדיוק כמוהו..או בעצם..להיפך..הוא בטח מצא לעצמו איזו קונפה..כרגיל. כל כך הרבה שנים הוא לא יצא מראשי,ולו לרגע קט..אפילו סתם בשביל לתת לי אולי בפעם הראשונה-לחשוב על מישהו אחר. ולאחר כל כך הרבה זמן זה קרה...אבל מעולם לא הצלחתי לשחרר אותך לחלוטין.. אולי זה מה שהייתי צריכה..שתמצא לך מישהי..שאני לראשונה אבין שאין לי יותר סיכוי..שלא משנה כמה אני אנסה להיות הכי מושכת והכי מקסימה לידך אתה פשוט לא תהיה שלי..כנראה שלא נועדנו להיות..כנראה שלא רצית שנהיה. אז המשכתי הלאה..התרחקתי ממך..וכל פעם שהתראינו הרגשות כולם צפו בחזרה.אבל עכשיו.. עכשיו אני חזקה.אני יכולה להתמודד עם המפגש איתך..אך לא כשאיזו עלמה אוחזת בזרועך..מקום בו אני כל כך חפצה להיות. ואולי בעצם כבר לא..אני חושבת שהגעתי סוף סוף לשלב בחיי שאני לא צריכה את ג' בשביל להרגיש טוב עם עצמי,בשביל להרגיש שלמה.פתאום הוא זר לי.מישהו שמעולם לא הכרתי באמת..מישהו שכנראה שגם לעולם לא אכיר. ולא רע לי עם זה..גם לא טוב.אני פשוט אמביוולנטית לגבי כל הנו</div>Wed, 18 May 2005 22:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1796102http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1796102http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1563966<div align="right" dir="rtl">אז כמו שסיימתי בפוסט הקודם אחיו הקטן,כמובן לא הסגיר אותי,איזה מותק.. אני פילסתי את דרכי למטה..יצאתי לחצר,רציתי קצת זמן לעצמי,שהדמעות כבר יפסיקו לזלוג לפני שמישהו ישים לב. לא הפסקתי לבכות,אולי כי חשבתי שסוף סוף לשם שינוי אני מקבלת את מה שאני רוצה-את מי שאני רוצה..וטעיתי.. ואולי ציפיתי ליותר מידי..אני לא יודעת. פתאום הרגשתי כאילו אנחנו שני זרים,כאילו לא היה בינינו כלום וכמו שחששתי חזרתי לנק' מוצא.הוא לא ידע מה אני מרגישה אליו..כל כך הרבה מחשבות על מה שהיה ועל מה שלא יהיה לא יצאו לי מהראש..פתאום אני שומעת קול כמה מטרים מאחוריי-"הנה את".שיט,זה ג'.אני שולפת מיד את הפלאפון,בזריזות מוחה את הדמעות ומתחילה לדבר לעצמי-כאילו אני מנהלת שיחה בפלאפון..לא יכולתי להרשות לעצמי שהוא יראה אותי ככה..הרי טענתי שזו סתם נשיקה תמימה,דאגתי להבהיר לו שלא אכפת לי. אני מתחילה למלמל שטויות&lt;"כן,אני אנסה להגיע..טוב לא יודעת.." וכד'&gt;.הוא מתיישב לידי שותק-שוב.מחכה שאני אסיים את השיחה בטלפון.אני עם עיניים אדומות ונפוחות משתדלת שלא להסתכל לכיוונו.אומרת "לחברתי" בטלפון-"דקה אחת". פונה אליו "רצית משהו?".."לא ז</div>Mon, 28 Mar 2005 15:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1563966http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1563966http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1558728<div align="right" dir="rtl">הוא נכנס לחדר וסגר את הדלת..אני כמו ילדה טיפשה מחפשת על מה להסתכל רק כדי לא להסתכל עליו,להיזכר שוב כמה אני אוהבת אותו.הוא שותק..מביט בי ושותק.אני,כבר לא ידעתי מה לעשות..אמרתי:"טוב אני רואה שהיא לא פה.." &lt;להזכירכם זה היה החדר של אחותו&gt;.הולכת לכיוון הדלת.הוא עוצר אותי "אני חושב שאנחנו צריכים לדבר,את לא חושבת?"&lt;לעעעע באמת?! סתם חיכיתי לזה שלושה שבועות&gt;אומנם הנימה שלו הייתה קצת מבוישת אבל זה לא נראה לי כמו מבשר טובות.אני כמו ילד מטומטמת-"על מה?" "עלינו,על מה שהיה"."יש בכלל על מה?כי נראה לי שכל מה שזה היה זה נשיקה תמימה אין טעם שננתח אותה עכשיו.." לא הבנתי למה אני אומרת את השטויות האלה..אבל הייתי ממש פגועה ורציתי שהוא יבין את זה. הוא עונה לי,קצת מנחם "לא זו לא.ושנינו יודעים את זה"..היתכן? אני מתרככת.."אז מה בדיוק רצית להגיד?"הוא שותק&lt;שונאת את השתיקה הזו-הלב שלי פועם בחוזקה,אני מחכה לגזר הדין שלי&gt;.במשך חמש דקות הוא רק שתק..הן נראו כמו נצח.ואז הוא התחיל :"תראי,יש לי רגשות אלייך..כבר הרבה זמן..." &lt;הללויה!!!&gt;הוא ממשיך "אני חושב שאת יחידה מינה&lt;GO ON&gt; בגלל זה אנ</div>Sun, 27 Mar 2005 12:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1558728http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1558728http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1554598<div align="right" dir="rtl">אז סיימתי את הפוסט הקודם כאשר שפתינו מתחככות..כמובן שעד מהרה הן נגעו אחת בשנייה מה שהפך לנשיקה כל כל מתוקה.היא התחילה כעדינה והמשיכה ל"סוערת"..רגשות הציפו את כולי.הרגשתי אותו והוא אותי.הוא אחז אותי במותניי,אחז חזק כאילו שלא אברח.ואני כרכתי את זרועותיי סביב צווארו,מידי פעם מעבירה את אצבעותיי בשערו.לא האמנתי שסוף סוף זה קורה!כל הפנטזיות שלי על הנשיקה שלנו לפני שינה לא השתוו לנשיקה הזו-האמיתית.אף אחת מהנשיקות שהיו לי מעולם לא היו אפילו דומות..אולי מאחר וזו הנשיקה הראשונה שבאמת הרגשתי משהו לבחור..סוף סוף ידעתי מה זו נשיקה עם מישהו שאוהבים...ואהבתי אותו.לראשונה הבנתי שאני אוהבת אותו. המשכנו כך כרבע שעה.כשלפתע,רעש מפתחות=מישהו בא=אנחנו בסלון=בכניסה לבית.בשבריר שנייה התנתקנו אחד מהשנייה, הולכים לכיוונים שונים,מובכים,מסתכלים אחד על השני ומפנים את מבטנו.שותקים.אמו נכנסה כבר כמובן&lt;לא ראתה כלום מן הסתם&gt;.אני מניחה שהייתה סמוקה כי היא שאלה-"מה קרה?נשרפת?" עכשיו זה אירוני אבל אז התחלתי לגמגם..עליתי למעלה.מקווה שהוא יעלה אחריי..רק אח"כ הסתבר שלפני "התקרית" הוא היה בדרכו לצאת לבסיס.אני כבר היי</div>Sat, 26 Mar 2005 15:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1554598http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1554598http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1546658<div align="right" dir="rtl">טוב אז ככה,פתאום,מצאתי לי עבודה לחופש,עבודה שמשלבת הרבה כסף עם מתנת האל היחידה שלי-כישרון הציור שלי.. ובונוס קטן אך משמעותי,בקירבת ג' שלי.זאת אומרת ביישוב שלו..כמובן שהראשונה ששכרה אותי הייתי אמו ,משמע עבודה של חודש בערך בביתו.הוא כבר היה בצבא קרוב לשנה אז הוא היה חוזר רק חמשושים.כמובן שהייתי מנצלת כל רגע שניתן לי איתו כשהוא היה מגיע..למען האמת הוא עשה את כל העבודה הקשה בשביל להיות בקירבתי.וטוב שכך. היה לי כל כך נהדר לראות אותו משתטה כל כך בכל פעם שהוא היה מנסה להרשים אותי-תמיד היה מתפקשש לו.. או שהוא היה מנסה למצוא תירוצים בשביל להיות בחדר שאני נמצאת בו,דברים כמו "הייתי צריך את החולצה הזו פשוט "-חולצה של אחותו בת ה-10 .או שבמקרה הוא היה צריךאת המחשב שנמצא בחדר שאני נמצאת בו אפילו שזה המחשב הכי עילג מכל ה-4 בערך שיש להם בבית.היינו יושבים בארוחת צהריים ואוכלים ספגטי ורק מסתכלים אחד בעיניים של השנייה-בכוונה התיישבנו אחת מול השני.הייתי מחכה שהוא יקום לאכול כדי שאני אצא להפסקה שלי יחד איתו.היינו מציצים אחד על השני עד שהיינו נתפסים..יותר הוא מאשר אני כי האחים הקטנים שלו תמיד היו בסביבה</div>Thu, 24 Mar 2005 15:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1546658http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1546658http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1543975<div align="right" dir="rtl">אינעל אבוק! עמכם הסליחה,אבל אני כבר שעה מנסה להכניס את ההמשך וזה כל הזמן כותב שהשרת עמוס ומוחק הכל!! אז נמאס לי-עד מחר ..:(</div>Wed, 23 Mar 2005 20:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1543975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1543975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1535425<div align="right" dir="rtl">למה תתחפשו השנה, אם בכלל?לבלרינה שחורה..?אני ועוד שתי חברות מתחפשות לבלרינה-אחת קלאסיתאחת שחורה-אניואחת פסיכודאלית..מה הייתה התחפושת הכי משוגעת שלכם?התחפשתי לעצמי..למה חוגגים את פורים רק פעם בשנה?קשה לי להאמין שמישהו יסכים להתחפש פעמיים בשנה..פעם אחת זה מגוחך מספיק</div>Mon, 21 Mar 2005 18:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1535425http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1535425http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1535091<div align="right" dir="rtl">טוב אז אני אתחיל בסיפורי על ד',הידוע גם בכיניו-המטראם &lt;לא קיימת מילה לתאר מישהו שגורם לטראומה,על כן המצאתי אחת&gt; ד',בחור גבוה&lt;מטר92&gt;לכתף הגעתי לו,ואני לא נמוכה! הוא היה בחור נורא חם ואוהב,מאלה שנותנים שמות חיבה&lt;"שושי"&gt;,ואוהבים גילויי חיבה בציבור-"אני רוצה נשיקה .."באמצע שום מקום &lt;אמצע הקניון&gt;.מהבחורים הנמרחים האלה.. אני שונאת פוצ'י מוצ'י,שמות חיבה,גילויי חיבה באופן כללי ובציבור בפרט! שונאת בחורים אוהבים-כמה שיותר אדיש מה טוב:) אבל ד',ממש לא אדיש.כל הזמן מציין כמה הוא אוהב אותי ,ראבק אנחנו מכירים שבועיים בנאדם!! "לא אתה לא ,זה סתם נראה לך " כל כך הצטערתי כל פעם שהייתי אומרת את זה-הוא היה משגע אותי..לכן החלטתי פשוט לחייך ולהנהן. אחרי שבועיים הוא כבר החליט שאנחנו חברים בעוד אני העדפתי להיות בהכחשה.אבל אמרתי מילא,אולי הדבר יגיע לאוזני של ג' וזה יצבוט בליבו? ד',וכאן בעצם הטראומה שלי,תמיד רצה להתנשק,כמו שצייתי ה"אני רוצה נשיקה "שלו תמיד לווה בתנועות דג שהוא עשה עם השפתיים .. איכס..בנשיקה עצמה הוא היה שואב את השפתיים כאילו הן עוד רגע בורחות.ואחרי זה היה מלקק את הש</div>Mon, 21 Mar 2005 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (all by myself)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=57836&blogcode=1535091http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=57836&blog=1535091