http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707לא סתם עוד בלוג סיפורים. הבלוג סיפוריםheCopyright 2026 הכותבות כ:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707&blogcode=9784202<div align="right" dir="rtl">תשו משהו מענייןותגיבו למטה!</div>Thu, 21 Aug 2008 15:00:00 +02002lihi2@walla.com (הכותבות כ:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707&blogcode=9784202http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=577707&blog=9784202http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707&blogcode=9776649<div align="right" dir="rtl">לפני שנתחיל את הפרק,רצינו להודות מקרב לב למאיקה, לילדה שעיצבה לנו את הבלוג,D:תודה רבה רבה רבה לךתבורכי :)ממש עשית לנו את היום!והעיצוב ממש ממש יפה!!תודה תודה תודה D:שנתחיל?יום חדש. הכל רענן. נועה, כדרכה תמיד מתעוררת בשש ו"נעלמת". יוצאת לטיול ארוך . היא אומרת שהיא יוצאת בשביל לחשוב. שלי תמיד לא הבינה אותה. שלי העדיפה להישאר במיטה לחשוב. או יותר נכון לישון עד הרגע האחרון כדי שתוכל לאחר "כמו שצריך". שלי הייתה ילדה הרבה יותר שמחה מנועה, אבל זה לא מנע ממנה להתחבר אליה, וביום הראשון שנועה דרכה בפנימייה שלי דאגה לה. היא הייתה היחידה שבעצם ידעה על הוריה של נועה. טוב, חוץ מאופיר. לכל השאר הסיבה לכך שנועה שם הייתה לא ברורה.שלי הייתה בפנימייה כי ההורים שלה שלחו אותה. אם נצטט את הוריה זה בגלל ש"לילדה אין גבולות!!!""אוקיי שמעי משהו!" הפתיע עידן את נועה."מה אתה עושה ער בשעה כזאת?!" שאלה אותו נועה."מה זה משנה? רציתי להגיד לך שכל הלילה השותף החדש שלי תיחקר אותי עלייך!"מה-זה?! הבנאדם חושב שאני חולת סרטן השד ושהוא המדריכה שכבר חוותה את זה!" היא צעקה."מה?" שאל אותה עידן."לא משנה...""טוב.. תגידי...שלי התעו</div>Wed, 20 Aug 2008 01:47:00 +02002lihi2@walla.com (הכותבות כ:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707&blogcode=9776649http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=577707&blog=9776649http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707&blogcode=9722644<div align="right" dir="rtl">שלום.אנחנו שני וליהי. זה הפרק הראשון בסיפור המשותף שלנו.אם אתם רוצים לדעת עלינו עוד, הבלוג של שני הבלוג של ליהיבהצלחה לסיפור שלנו D:^^ מסתכלת לימין, מסתכלת לשמאל. מקשיבה לדממה. מסתכלת מעלה, השמיים מתרחקים. מסתכלת מטה, האדמה רק מתקרבת. חיוך מתוק עולה על פניה. היא מאושרת. שמחה. פורשת את ידיה לצדדים ונהנית."אאוץ! נועה י'סתומה מה את עושה?!""הא?" היא פותחת את עיניה באכזבה, אם רק היה לה את האומץ. אם רק זה היה אמיתי. ברגע זה, הייתה עולה לגג ונפרדת מהעולם. מגיעה אל המוות המתוק שמחכה לה בסוף הקפיצה. לשמחה הזו. האושר מחכה ממש מעבר לפינה. לא מאמינה בגיהנום. בעולם של נועה, אין רוע. גן עדן מחכה ומתקרב בצעדי ענק. כבר אין לה סבלנות. קולות הגיכוח סביבה. המבטין העוינים עם החיוך שפגע בה, הכל רק גרם לה לרצות אותם חזרה. ואז הוא הגיע.~~~"אלינור, כפרה, מי הבחור החדש?" שאל שחר בקול עצבני."יפיוף אחד, אשכנזי עם עיניים ירוקות, עופר משהו..." הא ענתה לו.נועה נכנסה לחדר מתעלמת מהקולות מסביב. זה היה חדר אוכל מוזנח ומלא ילדים רועשים שמחכים לתורם היא נעמדה בתור ושמעה את שיחתם של שאר הילדים."אומרים שההורים שלו מתו</div>Sun, 10 Aug 2008 00:29:00 +02002lihi2@walla.com (הכותבות כ:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=577707&blogcode=9722644http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=577707&blog=9722644