http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711נראה מה יגרום לי לבחור באחת האפשרויות...heCopyright 2026 Unsure. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/11/57/57/575711/misc/16055591.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10655522<div align="right" dir="rtl">מרגישה בתהליך קריעה, חשה כל מתיחה לשמאל וכל מתיחה לימין. יודעת מראש שאצטרך דבק, אבל אני לא זוכרת איפה שמתי אותו... כל הפעלים האלה. זה נראה כל כך אקטיבי...איזה אקטיבי? אני מרגישה מובלת... אני חושבת שלאיזה זמן אני אקח קצת הפסקה. אשתדל להיות מעודכנת עם כל מה שקורה אצלכן, אבל זו תקופה קצת לחוצה. בכל אופן, אני אחשוב עליכן... תודה שהייתן פה. 3&gt;</div>Sat, 21 Mar 2009 18:19:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10655522http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10655522http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10622204<div align="right" dir="rtl">המילה הזאת כבר מעבירה בי גלים של צמרמורת... אני נתקלת בה וחוטפת מכה כזאת כמוהמכות שאנשים חוטפים כשהם נתקלים בדלת זכוכיתבמצח. כואב, מביך... מרגישה מטומטמת, כל כך ציפו. גם אני...</div>Wed, 11 Mar 2009 17:51:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10622204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10622204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10582350<div align="right" dir="rtl">השעון מתקתק, אבל אני לא תמיד שומעת אותו. מופתעת לגלות שהימים חולפים. הרבה לחץ ובלבול. חצאי משפטים, חצאי מחשבות, אבל לא מריקנות. אחח... יש לי הרבה בראש ואני לא רגילה לזה. טוב? רע? באמצע...</div>Sat, 28 Feb 2009 11:29:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10582350http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10582350http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10531383<div align="right" dir="rtl"> רק פעם בארבע שנים יש לפברואר יום נוסף. ולזמן עוד יש חוצפה לעבור מהר. אומרים גם שהזמן עובר מהר כשנהנים. התקופה האחרונה גרמה לי להטיל ספק באימרה הזאת, למרות שאני נוטה להשתמש בה לא פעם. הזמן קצר והמלאכה מרובה מכל כך הרבה בחינות, ואני לא יודעת איפה בדיוק להתחיל אם בכלל. שמעתי שאי הוודאות מציקה מהאכזרית שבאמיתות . נמצאת במקום כלשהו, קצת לא ברור. בכל אופן, אומרים שלא כדאי לרוץ במסלול קבוע כשהמטרה עצמה לא נקבעה בדיוק. לדעתי, אתנחם בעובדה שאיני יודעת אם אני רצה בכלל. אומרים גם שגם אם אתה על המסלול הנכון, אתה תידרס אם סתם תשב שם. אז אתנחם בעובדה שאולי אני רצה. נכנסתי למאין רוטינה מסויימת שמקשה עליי להפריד בין מה שיצרתי לבין מי שאני באמת. וזה קצת חבל שאנחנו מה שאנחנו מורגלים לעשות. אם אתרגל לשנות הרגלים, אהיה חזקה יותר. <SPAN lang=HE style="FO</div>Fri, 13 Feb 2009 18:03:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10531383http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10531383http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10469241<div align="right" dir="rtl"> הבלבול מכרסם כל רגש ברור. אין לי מושג במה אני אמורה להשקיע אנרגיה. לפני כמה ערבים לא רציתי ללכת לישון מהסיבה הפשוטה שלא רציתי לחיות את אותו היום פעמיים, שלוש, ארבע...כי תמיד היום מסתכם בקימה בבוקר, כפיפות בטן, שכיבות שמיכה, צחצוח שיניים, אוכל, בית-ספר, אוכל, מחשב, ספורט אוכל...אותה רוטינה בדיוק. שבלוני משהו. אז עכשיו משהו השתנה, המושכות קצת יותר בידיים שלי. אבל אין לי שמץ של מושג מה לעשות עם המושכות האלה.</div>Wed, 28 Jan 2009 17:02:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10469241http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10469241http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10415683<div align="right" dir="rtl">לא כותבת כי אין לי מה לחדש. מפחדת להציג איזה משהו חסר עניין בידיעה שזה כל מה שיש לי להציע כרגע. הכל אותו דבר כבר יותר מידי זמן. כל יום הדברים זזים קצת ימינה ושמאלה, אבל הממוצע לא משתנה, לא כל כך לפחות... ואם אני אחזור על המילים שמתארות שעמום ותקיעות – אז שוב אמרתי את אותו הדבר. שוב חזרתי על עצמי. שוב מרגישה כאילו שאני לא עונה על הציפיות. לא יודעת בדיוק מה הפואנטה. אבל יש כאלה שאומרים שזה מטורף לא למחזר, אז...</div>Wed, 14 Jan 2009 15:23:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10415683http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10415683http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10362729<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה עכשיו... מאכזבת. מאוכזבת. קצת לא מרגישה טוב, ונשימות עמוקות לא עוזרות וגורמות לכאב בצד שמאל של החזה. אולי אני פשוט לא אנשום עמוק...</div>Wed, 31 Dec 2008 21:22:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10362729http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10362729http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10343523<div align="right" dir="rtl"> פותחת בזהירות את האלבום הישן. מיד עולה מדפיו הצהבהבים ריח כזה של פעם, ריח של אלבומים. מדפדפת ומנסה להחיות את התמונות בראשי, גם כאלה שלא הייתי נוכחת בהן. לאחר דפדוף קצר ולאחר שאווירת העבר השרתה עלי מצב רוח מהורהר ונוסטלגי, אני מוצאת תמונה של ילדה קטנה עם עיניים צוחקות. מוציאה את התמונה מהאלבום ומקרבת אותה אל פניי. ורק אז, כשאני מסתכלת מקרוב בעיניים שלי מפעם, רק בקרבה הזאת אני מבינה כמה התרחקנו. כן, מסתבר שהשנים באמת פתחו איזה פער. זה עצוב, אבל דווקא טוב לי לדעת שהילדה הזאת היא חלק ממני, ושהעיניים המחייכות האלה הן בעצם שלי. ואולי אני עדיין יכולה לגרום להן להראות ככה - צוחקות. <P</div>Sat, 27 Dec 2008 18:39:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10343523http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10343523http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10307029<div align="right" dir="rtl"> אוף. אני שונאת פגישות לא טובות. פגישות כאלה הן ספורות כל כך. אולי בגלל זה לכל אחת יש מקום. אם הן היו דבר שבשגרה כבר לא היה לי איכפת. אוף. תסכול כזה שאי אפשר להסביר. וזו בדיוק הבעיה. פשוט לא הצלחתי להסביר את עצמי, ואף אחד לא יכול לעשות את העבודה הזאת בשבילי, או שכן? אוף. אין לי כוח לכל הצחוקים האלה. הם לא מצחיקים אותי,רק גורמים לי לאבד סבלנות. אוף. הביטחון מתערער. שלי באחרים, של אחרים בי, שלי במצב, שלי בעצמי... ואולי כל זה יעבור לי כבר מחר בבוקר כשאתעורר מוקדם (בשביל לאכול).<SPAN</div>Thu, 18 Dec 2008 21:35:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10307029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10307029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10282592<div align="right" dir="rtl"> דיי תקועה. דיי נמאס. דיי לא מצליחה להגיע להחלטה. וזה דיי טיפשי. דיי מסובך עכשיו. ובעצם, מצד שני הכל דיי פשוט. ומבחוץ הכל דיי בסדר. לפעמים גם מבפנים. ומה עם שאר הזמן? דיי מעייף. דיי חוזר על עצמו. <P class=MsoNormal dir=rtl</div>Fri, 12 Dec 2008 17:27:00 +0200looking4s@walla.co.il (Unsure)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=575711&blogcode=10282592http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=575711&blog=10282592