http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114את בחורה קלאסית עם הפרעות קלאסיותheCopyright 2026 בחורה קלאסית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14270298<div align="right" dir="rtl"><p>תרשו לי לספכר לכם סיפור. הוא עוסק בבלבול , כאב ואהבה.&nbsp;</p> <p>הקווים הכללים שלו הולכים ככה- בת פוגשת בן. בן בוגד בבת.&nbsp;</p> <p>וביותר מפורט-&nbsp;<br />מכירים, מפתחים רגשות. סומכת עליו באמת מכל הלב, מספיק כדי לתת לו את הדבר הכמעט &nbsp;הכי יקר לי, הגוף שלי . <br />ויום אחרי הוא מספר בטובו שהוא היה עם מישהי אחרת לפני כמה ימים, שבועות. <br />יש הרבה דמעות וסולחים אחד לשני. הוא טס, חוזר ומחליט לסיים את זה . אחרי המתנה וציפייה של חודש. וכמובן לא לפניי שהוא מספיק לקחת עוד קצת מהגוף שלי . אני לא אגיד שהוא אשם, הכל היה בהסכמתי. זה לא סיפור על אונס .</p> <p>עד שאני מצליחה להתגבר מעל זה, אפילו קצת להתחיל להחלים, הוא נזרק שוב לחיים שלי. סצינות קנאה שרק פוגעות ושוברות עוד יותר.</p> <p>אקסים לא יכולים להשאר חברים טובים, לפחות לא בהתחלה. איתו כנראה לעולם לא.</p> <p>ריבאונד רגעי שלא באמת עוזר לגמרי. הוא כועס עליי , אני דוחה אותו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אי אפשר להאשים אותו. למרות שמש אפשר. אי אפשר, כי הוא היה מבולבל , ואני ידעתי ובחרתי להתעלם. </p> <p>בתוכי גם ידעתי שהוא היה איתה, רק העדפתי לא להאמין. </p> <p>ובכל זאת, אי אפשר גם להתעלם מהעובדה שזה שבר אותי . ושאני לא חושבת שהצלחתי להחלים.</p> <p>זה הביא אותי לזלזל בעצמי, באישיות ובחיצונית. להתפשר על כל דבר שמוכן לתת לי מעט אהבה . להאחז בכל חיבוק כאילו הוא האחרון שאקבל.</p> <p>זה הביא אותי להטיל ספק במניע של כל אדם, במילים של כל אדם. שום דבר הוא כבר לא אמת. ואולי הכל אמת.</p> <p>זה לא משנה אם הרפתי ממנו , לא הצלחתי להרפות ממה שקרה לי . ממה שקרה לנו.</p> <p>הגעגוע הוא לא אליו, הוא אל התחושה שאת אהובה, שלמישהו אכפת, שמישהו שם. <br />הכאב לא בגללו, הוא בגלל הכעס של על עצמי, שנתתי לעצמי להגיע למקום הזה.</p> <p>הבושה היא לא ממנו, היא מהידיעה שיחסי המין , ומתוכם יחסי האמון, הראשונים שלי עם גבר היו מבוססים על שקר ועל גבר חרמן.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>הייתי מעדיפה להמשיך להרגיש את הכאב, את הגעגוע את הבושה מאשר לא להרגיש כלום כמו עכשיו.</p> <p>הייתי אסירת תודה מכל יום שחשבתי בו על זה, בכל יום למדתי משהו חדש. ועכשיו אני כלום.</p> <p>אני ריקה ומלאה בו זמנית. יש ערפל במקום שבו היו פעם המחשבות הצלולות שלי.</p> <p>אני פוחדת מלגלות ופוחדת מלא לגלות. אני עומדת בלי יכולת לזוז.&nbsp;</p> <p>ואני בוכה כמעט בכל לילה, בלי סיבה .&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לפעמים הייתי רוצה להמשיך לכאוב על מה שקרה, רק כדי שתהיה לי סיבה ברורה.&nbsp;</p></div>Mon, 19 Jan 2015 21:43:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14270298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14270298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14232466<div align="right" dir="rtl"><p>חלאס עם הפוזות.</p> <p>אנחנו לא אנשים מעניינים ומרגשים, אין לנו הפרעות או בעיות, אנחנו לא שונים.</p> <p>כולנו דפוקים.</p> <p>זה לא מגניב להיות דפוק יותר.</p> <p>זה לא מגניב להיות דפוק, נקודה. למה ? כי כולנו כאלה.&nbsp;</p> <p>כולנו מחפשים משהו מעבר, כולנו רוצים להיות הכי מיוחדים, למשוך הכי הרבה תשומת לב.</p> <p>חלאס לחפש מה רע. יש כל כך הרבה טוב, שכולנו זורקים לפח.</p> <p>הרע מביא לנו ריגוש, דרמה, מקום לשאוף אליו. לא, לקנא אליו. כי כששואפים- עושים עם זה משהו.</p> <p>אנחנו רק מחפשים מה רע, מה צריך תיקון, מה קשה לי , מה כואב לי.</p> <p>לא מזלזלת. יש הרבה רוע בעולם. יותר משאפשר לעכל.</p> <p>יש גם כך כך הרבה טוב.</p> <p>הגיע הזמן שנפסיק לחפש רק את הרע.</p> <p>הגיע הזמן שנפעל למען תיקון הרע, ונשמח על מה שטוב.</p></div>Mon, 10 Nov 2014 22:03:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14232466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14232466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14210397<div align="right" dir="rtl"><p>יש הרבה דברים שאני צריכה לבקש עליהם סליחה. כי אף אחד לא מושלם, וגם אני.</p> <p>אבל אני חושבת שלך יש יותר. אני מקווה שאתה באמת חושב עם עצמך על מה שעשית, מקווה שאתה באמת מבין עם עצמך כמה רע זה היה, לכמה כאב גרמת. בני אדם טועים פעם, פעמיים.. לא עשרים אלף.</p> <p>אני לא מתחרטת על דבר שחוויתי איתך, מלבד על העובדה שזה גרם להמון כאב לבחורה שלא היה מגיע לה.</p> <p>אני תמיד עאסתכל עליך כאותו בן אדם שראיתי בך, אתה עדיין אדם טוב לדעי, אתה עדיין אוהב וחכם ומצחיק ועדיין יש לי הרבה מה ללמוד ממך, אבל נוספה לי הסתכלות שלא בא לי עליה. אני גם רואה בך אדם מסוכן, אדם שלא לוקח אחריות על מעשים שהוא עושה וזה מפחיד אותי.</p> <p>אתה מתחמק מללמוד ולהתגבר מהמעשים שלך, ואתה ממשיך לעשות אותם כאילו הם דבר לגיטימי והגיוני לעשות.&nbsp;</p> <p>הם לא.&nbsp;</p> <p>לשקר, לבגוד, להשמיט פרטים. זה לא לגיטימי . </p> <p>זה לא משהו שעושים.</p> <p>כמה פעמים כבר שיקרת, כמה פעמים כופפת את האמת לצרכי נוחות שלך? זה לא בסדר לא לגלות את כל המידע לפני שאתה מצפה ממני להחליט.</p> <p>ואתה גרמת לזה שפגעתי במישהי, ואתה גרמת לחשבון הנפש שאני עושה היום עם עצמי.</p> <p>ואני לא מתחרטת עליו, כי היה לי איתך טוב וכי זכיתי להכיר אותך, אבל אני גם כלכך כן מתחרטת עליו..</p> <p>&nbsp;</p></div>Fri, 03 Oct 2014 14:47:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14210397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14210397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14198183<div align="right" dir="rtl"><p>למדתי שאני מרגישה חזק. לא בקטע דרמטי, אלא בקטע עוצמתי. &nbsp;כל רגש, כל תחושה אצלי הם כמו צונאמי, רעידת אדמה, או התפרצות הר געש.&nbsp;</p> <p>למדתי ששוני זה דבר קשה, אבל טוב, ושווה להלחם עליו .&nbsp;<br />שלכל אחד יש אמת משל עצמו, והיא כנראה תשתנה עוד מיליון פעמים ויותר, וגם לעולם לא תהיה זהה לאמת אחרת.</p> <p>למדתי שזה לא רע, ושפירוש הויתור על בן אדם בגלל שהאמת שלו שונה היא למעשה לותר על חלק מעצמי.</p> <p>למדתי שאני לא מובנת , לא ברורה לאחרים. האמת? אני עו לא בטוחה מה זה אומר וגם לא איך לתקן את זה .&nbsp;</p> <p>למדתי שאהבה היא כלי לשלום באותה מידה שהיא כלי נשק.<br />שהמחסומים הכי גדולים בחיי הם נטירת הטינה והפחד מלהיפגע, ששחולשה היא רק מילה נוספת לכנות.</p> <p>שבחיים אני אעשה טעויות שלנצח ארצה לכפר עליהן, ולעולם לא אוכל. <br />שאף דבר הוא לא בשליטתי הבלעדית, אני צריכה לדעת מתי לשחרר ולהנות מהרגע. <br />למדתי שזה לא משנה מה, אני גאה באמונות שלי ובדרך החיים שלי. אני לרגע לא חושבת שהיא ילדותית או טיפשית.</p> <p>למדתי ששום דבר לא נגמר, ושדרכינו עוד ייפגשו בעתיד.</p> <p>תודה על הכל ילד יקר שלי. נתראה בשמחות.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Fri, 12 Sep 2014 14:09:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14198183http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14198183http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14169020<div align="right" dir="rtl"><p>לפעמים כל מה שצריך זה לשחרר.</p> <p>לשחרר מהכל.</p> <p>מהעבודה, מהלימודים, מהבחור, מהחיים.. לשחרר.</p> <p>לתת לדברים לזרום בדרך שלכם, מבלי להתבאס על מה של אצלח.&nbsp;</p> <p>ולפעמים צריך לדעת לתפוס חזק, ולא לעזוב.</p> <p>זה הכל עניין של טיימניג וסיטואציה.</p> <p>הפעם בחרתי לשחרר .</p> <p>וברגע ששחררתי, זה באמת השתחרר.</p> <p>לפעמים הלב מחזיק חזק כי המוח אומר לו לעשות אתזה, ולא כי הוא באמת רוצה.&nbsp;</p></div>Sun, 27 Jul 2014 21:17:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14169020http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14169020http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14142763<div align="right" dir="rtl"><p>היה הייתה ילדה קטנה, שתמיד לבשה מעיל.</p><BR><p>זה היה מעיל שחור, עבה וכבד. והיא לבשה אותו בכל רגע ביום.</p><BR><p>וכשהמעיל היה עליה, היא לא הרגישה דבר. זה לא שינה לה אם קיץ או חורף, אם צוחקים עליה או כועסים עליה, כי המעיל היה עליה, והיא לא הרגישה דבר.<br>וככל שעברו השנים הוא הפך למרופט ולכבד, כולם אמרו לה להוריד אותו, אבל היא אף פעם לא הסכימה.&nbsp;<br>"כשהמעיל עליי, אני לא מרגישה דבר" היא אמרה, "טוב לי ככה". &nbsp;</p><BR><p>כשהיא גדלה היא רצתה להכיר בחור, לאהוב, לשמוח, להנות.. אבל לא הצליחה להוריד את המעיל.</p><BR><p>אז היא נשארה בבית.</p><BR><p>יום אחד החליטה הבחורה במעיל לצאת לטיול.</p><BR><p>היא הלכה והלכה, עד שנתקלה בבחור שלבש אך ורק תחתונים.</p><BR><p>היא הייתה נורא מובכת, אבל הוא חייך ואמר לה שזה בסדר ושככה נוח לו, ואפילו הציע לה לשבת איתו.</p><BR><p>והם ישבו והבחור בתחתונים סיפר לה איך שהוא צחק בפעם ההיא ש.., וכמה עצוב היה כש.., וגם איך שהוא כעס כש..<br>ואז הוא שאל "לא חם לך? תורידי את המעיל".</p><BR><p>ומבלי לשים לב בכלל, הבחורה שתמיד לבשה מעיל, הורידה את המעיל.</p><BR><p>זו הייתה פעולה קטנה ופשוטה, והיא בכלל לא הייתה קשה פתאום.</p><BR><p>הבחורה במעיל, שכבר לא לבשה מעיל, החלה לספר לבחור בתחתונים על זה שהיא נפגעה כש.., ואיך שהצחיק אותה כש.., וכמה היא כעסה כש..<br>עד שלבסוף לא לבשה דבר מלבד חזייה ותחתונים.</p><BR><p>לבסוף הבחור בתחתונים נאלץ ללכת, והבחורה במעיל שלא לבשה דבר נשארה לבד על הספסל.</p><BR><p>היא פתאום שמה לב לכמה שהיא עירומה, ולבשה במהרה את כל הבגדים בחזרה. את הגופיה, והחולצה,והמכנסיים, וגם את המעיל.<br>היא חזרה לביתה, וניסתה להוריד את המעיל, כי היא רצתה לספר למשפחה שלה כמה שהיא שמחה, אבל לא הצליחה.&nbsp;</p><BR><p>מלאה בתקווה שאולי תפגוש שוב את הבחור בתחתונים שגרם לה להוריד את המעיל, יצאה שוב &nbsp;לטיול.</p><BR><p>והיא הלכה לאותו המקום, וחיכתה וחיכתה, ולבסוף הוא הגיע.</p><BR><p>והם ישבו, ודיברו, וצחקו, ובכו, וכעסו. והיא שוב הורידה את המעיל, והחולצה, והגופייה, והמכנסיים..</p><BR><p>הוא שוב נאלץ ללכת, אבל הוא הבטיח לה, הוא נשבע לה שישוב לשם למחרת.</p><BR><p>הבחורה התלבשה בגופייה, ובמכנסיים, ובחולצה, ובמעיל והלכה לה הביתה.</p><BR><p>והיא חיכתה ליום למחרת, כדי שתוכל שוב להוריד את המעיל.</p><BR><p><em>הבחור בתחתונים הגיע, ביחד עם בחורה בתחתונים. הוא סיפר לבחורה במעיל, שזו החברה שלו.</em></p><BR><p><em>הוא שאל את הבחורה במעיל "למה את לא מורידה את המעיל?" , וציפה שכך תעשה.</em></p><BR><p><em>אבל הבחורה לא הורידה את המעיל. היא קמה, והלכה. בדרך לביתה ראתה חנות שמוכרת כובעים, היא קנתה כובע גדול שמכסה את רוב פניה, ומאז היא הבחורה במעיל ובכובע שמסתיר כמעט את כל הפנים.</em> &nbsp;</p><BR><p>וביום למחרת, הגיע הבחור בתחתונים. כשהגיע, הבחורה במעיל הורידה את המעיל והחלה לו לספר לו כמה מעצבן היה כש..</p><BR><p>הבחור בתחתונים חייך ואמר למה כמה שהיא צודקת, וסיפר לה איך שהוא שמח בגלל ש..<br>לפתע, עצרה אותו הבחורה ושאלה אותו איך זה שהוא מרגיש כל כך בנוח, ללכת רק בתחתונים.<br>והוא סיפר לה, שבעבר גם הוא תמיד לבש מעיל, עד שיום אחד הוא רצה להגיד למישהי כמה שהוא אוהב אותה, אבל לא הצליח בגלל המעיל. <br>וכשהבחורה שהוא אהב הלכה, הוא כל כך כעס שהוא פשוט הוריד את המעיל ולא לבש אותו שוב.</p><BR><p>הבחורה במעיל התפלאה, "זה לא מביך אותך?"</p><BR><p>"בהתחלה" , הוא אמר, "זה היה קשה לא ללבוש דבר מלבד תחתונים, אבל כל כך נהנתי מלהרגיש באמת, שבסוף זה הפסיק להפריע לי".</p><BR><p>הבחורה במעיל, שלא לבשה כעת דבר מלבד תחתונים וחזייה, החמיצה את פניה. הבחור בתחתונים חייך, "כדאי לך לנסות גם", והלך לדרכו.&nbsp;&nbsp;</p><BR><p>במחשבה ראשונית, דבריו של הבחור נראו לה משונים, הוא מרגיש גם כשהוא לבוש</p><BR><p>ככל שחשבה על זה עוד, כך המעיל הפך ליותר ויותר כבד. היא רצתה לספר על זה, אבל היא לא הצליחה.</p><BR><p>לבסוף החליטה הבחורה במעיל לנסות את עצתו של הבחור, והורידה את המעיל, ואת המכנסיים, והחולצה, והגופייה. עד שנשארה בתחתונים וחזייה. <br>והיא דיברה, וצחקה, ובכתה, וכעסה, ונהנתה מכל רגע. &nbsp;</p><BR><p>ומאז, היא לא עוד הבחורה במעיל. &nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p></div>Sat, 21 Jun 2014 17:35:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14142763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14142763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14138989<div align="right" dir="rtl"><p>תמיד האמנתי שאבה אמיתית היא להיפגגע מבנאדם, ולרצות להתנחם בזרעותיו, להשכיח, לשכך, את הכאב בעזרתו.&nbsp;</p> <p>גם היום אני חושבת ככה. גם היום אני מרגישה את זה.</p> <p>חזק, כל כך חזק שכואבת לי הבטן, והעיניים כבר אדומות מדיי .</p> <p> מספיק חזק בשביל שתהיה לי בחילה מלחשוב על המגע שלו, אבל בו זמנית לרצות אותו כל כך.</p> <p>וואלה, מעצבן אותי רצח.</p> <p>הבטחתי לעצמי הבטחה, אני לא אהיה הבחורה הזו.&nbsp;</p> <p>ואני לא עומדת בה. בהבטחה הפאקינג מזדינת של עצמי. כבר כשהבטחתי ידעתי שאני ל אצליח, אבל לא חשבתי שאני אצטרך אי פעם לבחון אותה.</p> <p>כי בטחתי בו , נתתי בו 100 אחוז אמון. כל כך הרבה אמון שאפשר למלא בו בריכה.&nbsp;</p> <p>האמנתי בלב שלם שאם הוא אומר שזה לא נכון- אז לא נכון. &nbsp;</p> <p>כי הוא יודע כמה חשובה לי הכנות, כמה חשוב לי האמון בקשר.&nbsp;</p> <p>והוא חיכה עם זה יותר מדיי זמן.&nbsp;</p> <p>הוא חיכה בול לרגע הנכון. עבורו.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Mon, 16 Jun 2014 17:10:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14138989http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14138989http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14113097<div align="right" dir="rtl"><p>בין כל הדברים שאהבה, אהבה היא גם הקרבה ומוכנות.</p> <p>לפני כל דבר בקשר עם בן אדם, צריך להיות מוכנים להקריב.</p> <p>בלי שיתככנו בפניכם, בלי שינסו לשכנע אצכם, אהבה זה להקריב מרצונכם החופשי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לא מוכנה לנסות לשכנע , להתחנן שיקריבו למעני כמו שאני מוכנה להקריב למענם.</p> <p>אני לא אקריב מעצמי עבור אדם שלא מוכן להקריב מעצמו.</p> <p>&nbsp;</p></div>Fri, 16 May 2014 17:28:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14113097http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14113097http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14107582<div align="right" dir="rtl"><p>כשקשה אז אני נסגרת..</p> <p>הרגש הוא דבר לא מוגדר. זה המוח שאחראי על ההגדרה שלו.</p> <p>אז כשאני נפגעת אני בוחרת לי הגדרה אחרת לרגש. כעס, לגלוג, ניכור.. אני בוחרת.</p> <p>לדוגמה, כשאדם לא נמצא רגשית במקום בו אני נמצאת רגשית, אני מחזירה את עצמי אחורה. יותר אחורה ממני. להתחלה.</p> <p>כשאני מרגישה פגיעה, חשופה, אני חוזאת אחורה להתחלה. כאילו לא הכרתי, כאילו רק היום אני מגלה שהוא קיים.</p> <p>וככה אני לא נפגעת.&nbsp;</p> <p>אני מגדירה לעצמי את הרגש, ומשמרת אותו ככה.</p> <p>וזו עבודה קשה. כל יום, כל היום. אני מזכירה לעצמי שוב ושוב מה שהחלטתי, עד שאני מאמינה לזה. עד שזה כבר לא כואב.</p> <p>וזו עבודה של אנשים חלשים. אנשים שפוחדים להתעמת מול הרגשות של עצמם, מול הפחדים, מול הכאב.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>ולפעמים נדמה לי שאני עוד רגע מצליחה, ושאני כבר פרצתי את המחסום הזה.. ובא משהו ומחזיר אותי אחורה.</p> <p>אז כשקשה, אני נסגרת.</p></div>Fri, 09 May 2014 17:59:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14107582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14107582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14098596<div align="right" dir="rtl"><p>שני דברים שולטים בעולמנו, אהבה ושנאה.<br /> השנאה היא פשוטה וקלה לביצוע. כשיש מושא לשנאה, הסיבות כבר יבואו. היא סוחפת את ההמונים ומשכרת מכוח, והיא מובילה לאסונות הגדולים ביותר של האנושות.<br /> האהבה היא כבר עניין מסובך יותר, משום שאהבה היא לא רק מעשה יצרי. היא דורשת מאמץ מכל שריר ושריר בגוף. <br /> האהבה דורשת קבלה של שלל החלקים באדם, החיוביים והשליליים. האהבה לא מתחלקת למין, לגזע או לדת. במהותה, האהבה היא לכל אדם באשר הוא אדם. היא דורשת מכולנו להסתכל אחד על השני כיצורים בעלי רגש ומחשבה, כיצורים שחווים כאב, עצב, עונג ואושר. <br /> האהבה היא קשה לביצוע, היא עבודה מתמשכת שלא נגמרת לעולם, אבל היא גם התשובה היחידה לעולם טוב יותר. <br /> ואם תשאלו איך? התשובה בפי תהיה ברורה. האהבה מוציאה את הטוב מתוכנו.<br /> אנחנו נותנים מעצמנו למען אחרים מתוך האהבה. אנחנו שואפים לעולם טוב יותר, לא בשביל עצמנו, כי אם בשביל מושא האהבה שלנו. אנחנו מוכנים להפוך עולמות ולעשות ויתורים שמעולם לא עשינו, רק כדי להבטיח שיהיה טוב למי שאנחנו אוהבים.<br /> האהבה יכולה לשמש ככלי במשחק הפוליטי של אויבנו, היא יכולה לכאוב ולפגוע &nbsp;והיא גם יכולה להציל את חייהם של אלפי אנשים, מיליוני אנשים, של כל האנשים.<br /> אם נניע עצמנו מאהבה, נצליח לראות את אויבנו כבני אדם, נצליח לראות את חברנו כבני אדם ונצליח לראות את עצמנו כבני אדם. אם נניע עצמנו מאהבה, נצליח ליצור טוב אמיתי.&nbsp;</p></div>Sun, 27 Apr 2014 21:11:00 +0200maya_297@walla.co.il (בחורה קלאסית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574114&blogcode=14098596http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=574114&blog=14098596