http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945The same troubled & confused tanager girl, that for some unknown reason think she is uniqueheCopyright 2026 haflow. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9799717<div align="right" dir="rtl">זה ממש מוזר. למי שלו שם לב, אני לא כותבת הרבה בבלוג.... זה מפתיעה שהוא עוד קיים. אבל אני לא חושבת שזה בגלל שאין לי על מה לדבר, כי אני תמיד יכולה למצוא על מה לדבר. גם בזמן האחרון יש לי דברים לספר, לכתוב, לממש... אבל משום מה אני לא עושה את את זה. אני חושבת שעיקר הבעיה,נובע מכן שאת כל מה שאני רוצה לכתוב, אני אומרת לעצמי. השיחות הפנימיות האלא, המחשבות האלא, שאת כמעט שומעת מה שנאמר.. אבל לא ממש. כל מקרה, אני כבר אומרת את מה שיש לי להגיד, אז למה להגיד שוב, נכון? אני לא יודעת... זה פשוט... כבר אין לי חשק אחרי זה. אז אני חושבת שפה הבעיה, אבל אין לי מוסג איך להפסיק את זה, כי זה מה שתמיד עשיתי. ואחריי זה פשוט אין חשק. אני לא יודעת מה לעשות, ואני לא הולכת להתעמק בזה. שינוי נושא, סתם כי זה הבלוג שלי, ומותר לי. חוזרים ללימודים, ואיזו שנה עיומה זאת הולכת ליהיות!!!!! אין אריאל (היא עוברת בי"ס), יש בעיות ללילך עם השיכבה, והיא תצתרך עזרה, בגרויות, עומס, אמא, עבודה, פולין, אני לא יודעת איך אניי אעמוד בזה!!! כל העינין הזה של.. הכל נראה לי חסר טעם. למה? מה זה יתן לי? במה זה יעזור לי? למי זה יועיל? לא</div>Sun, 24 Aug 2008 14:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9799717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9799717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9721007<div align="right" dir="rtl">טוב... אם מישהו מצליח לקרא את זה, אז אני לא יודעת למה הפוסתים שלי לא מופיעים באדום... כמו שאמור ליהיות... זה ממש מוזר, כי חלק כן, אבל חלק לא. אם מישהוא יודע איך לעשות שכולם יהיו באדום, כמו שכתוב בהגדרת בלוג, או משו שמבטל את ההגדרות עיצוב... אני אשמח. תודה.</div>Sat, 09 Aug 2008 20:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9721007http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9721007http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9720989<div align="right" dir="rtl">הכול בעצם באשמתי, כרגיל. חוסר היכולת לראות ולהבין דברים שנאמרים בברור טוטאלי ומנופנפים לי ממש מול הפרצוף... רק אני יכולה להגיע לרמות טמטום שכאלו. יש לי חברים, אני יודעת, זה לא הגיוני, אבל יש לי כמה.. ואני אוהבת אותם, כי אנשים שמוכנים להיות חברים שלי... אולי הם עוד לא מכירים אותי מספיק טוב.. כנראה שזאת הסיבה. כל מקרה, קבוצה גדולה של אותם חברים נמצאת בקרית ביאליק. ולהם יש חבר, שעדיין לא פגשתי, אבל אני מדברת איתו במסן. התיידדתי איתו די מהר, ודיברנו כל יום ובאמת חשבתי שהוא נהנה לדבר איתי... אבלטעיתי. הוא אמר לי כמה פעמים (אני חושבת) שהוא בא הביתה עייף, אחריי יום של עבודה, ומדבר איתי, והיום שהיה לו, טוב או לא טוב, מחמיר... אבל אני טיפשה, ולא הבנתי, כי הוא המשיך לדבר איתי, והמשכנו להתיידד.... ואז הוא אמר לי את זה שוב. אבל הפעם הבנתי. אני לא יודעת למה לא הבנתי את זה קודם. באמת שלא. זה היה כל כך ברור. דרך כל מה שהוא אמר לי... הייתי צריכה להבין. אבל לא הבנתי. שאלתי</div>Sat, 09 Aug 2008 19:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9720989http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9720989http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9672255<div align="right" dir="rtl">פרק א' עדין לא גמור.... אבל זה מה שיש בינתיים. פרק א' התעוררתי למשמע קול נפץ חזק. שריתי בבהלה. לקח לי כמה שניות להבין שהיה זה רק חלום. ניסיתי להיזכר בו, לתפוס את שרידי המחשבה. אך למרות מאמצי הוא נעלם. רק זכרתי משהוא מפחיד, מצמרר, מהול בדמם של רבים. המחשבה על דבר כה חריג בעולמנו השליו נראה לי כה חסר היגיון, כה חסר פשר עד שנטשתי את מחשבותיי עליו והתרכזתי בצליל שהעיר אותי. היה זה כּאַוֹרְיוֹ כמובן. "לִילִית עלוב" מלמלתי בחיבה, "לא מסוגל להחזיק דבר בלי לשבור אותו." הבטתי בחפץ השבור</div>Thu, 31 Jul 2008 20:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9672255http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9672255http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9672237<div align="right" dir="rtl">לסיפור שלי אין שם כרגע.. אם למישו יש הצעה, אני אשמח.. וואי, כמה דברים משמחים אותי.. מבוא זה נגמר. הפחד, הקורבנות והנורא מכול, המוות. הכל שקט פתאום. שקט, שארץ זו הייתה כה מורגלת בו קודם לכן, אך אבד בשלביה המוקדמים של המלחמה. למרות שזיכרונותיי מתקופה זו ספורים, השקט, אותו לא חוויתי שנים כה רבות, מוכר וזכור לי. אנצור את אותו שקט בנפשי. לא אשכח אותו שוב. המלחמה, שמחירה היה גבוה ממה שעולמנו יכול היה לשאת, גבתה יותר מחיים. היא גבתה נפשות רבות מדי, גרמה עצב ופחד שלא ידענו כלל על קיומם, גרמה להכחדתם של זנים, ערים ותרבויות רבות מידי. המראות שראיתי, אני וכל תושבי עולמי, אותם מראות איומים, לעולם לא אוכל לשכחם, למחקם ממוחי. בלילות, כאשר אני שוכבת במיטתי, בסיוטי הרבים, אני רואה אותם, את הזוועה, את השנאה, את הפחד ואת התקווה שנאלמה, בעיניהם המתות של אותם קורבנות רבים. אני רואה את מבטם הקפוא, מפוחד ובדרך מעוררת רחמים את שימחתם. שמחים הם על שיכלו לעזוב את זוועות המלחמה. אני רואה את דמם הזב, את גופם השרוע על הקרקע ללא רוח חיים, ללא צורתו הנשכחת, אותה איבדו בקרב. ולמרות שמראות אלו נראו מזמן, אין</div>Thu, 31 Jul 2008 20:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9672237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9672237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9672167<div align="right" dir="rtl">כמו שכבר ציננתי אני עובדת במדגה (חוות דגים), ויש לנו שם5 מאגרים (7,8,9,10,11). באחד יש מי שפכין(10), באחד ערבוב של דגי נוי(9- נראה לי...), ובשלושת האחרים גידולים פראיים של דגי מאכל(7+8+11)). את מאגר 7 ו8 מפרקים (תופשים את כלהדגים ומרוקנים את המאגר)פעם בשנתיים. היום התחילו לפרק את 7. הדגים נשלחים לשוק. אבל, המדגה תמיד משאיר כמה, ומכין ארוכת צוהריים לעובדים. אז, היום, אחריי הרשת הראשונה (צריך לעשות כמה רשתות במאגרים, כי יש הרבה דגים) הכנו דגים על האש (בורים, אם זה אומר לכם משו) ויצא ממש טוב. ביום שבת האחים שלי באים לביקור, אז אבא שלי (שגם עובד במדגה) לכוח כמה דגים, להכין. עדיין לא הסברתי את מורכבות המשפחה שלי.... טוב, אז ככה. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR:</div>Thu, 31 Jul 2008 19:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9672167http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9672167http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9667968<div align="right" dir="rtl">איזה שבוע היה לי.... השבוע הכי טוב החופש. יום ראשון עבדתי, כי אני חייבת, והתוכנית הייתה שביום שני, שלישי ורביעי אני לא אעבוד, ובמקום זה אני אלך לבקר את Maya Chan. אבל, ביום ראשון דיברתי עם Maya Chan, והחלטנו שאני אבוא עליה אז. וכך, הלכתי לMaya Chan ביום ראשון, ישנתי אצלה עד יום שלישי, ואז בדרך חזרה, עברנו דרך אריאלואספנו אותה, והיא נשארה לישון אצלי עד היום. עכשיו, החלטתי שאתם (בהנחה שיש מי שקורא את זה...) לא י</div>Wed, 30 Jul 2008 23:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9667968http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9667968http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9665850<div align="right" dir="rtl">טוב, אז יש לי עיצוב חדש. אז מה אם לא אני עשיתי אותו... למי אכפת מזה? זה הרי לא ממש משנה, נכון? ולכל מי שתוהה- לא, אני לא מכורה לvampire knite, רק יש להם תמונות ממש יפות... לא אכפת לי שאתם לא יכולים לקרוא כלום!!!! הרקע יפה!!! וזה מה שחשוב!!! מוהאהאהאהאהאהא!!!!!! חוצמזה, הבלוג במילא בשבילי... אתם יכולים לקרוא וזה מאוד ישמח אותי לראות שנכנסתם, אבל בכל זאת, אני לא אכתוב פה משהו מעניין... ניראה לי. אריאל עזרה לי לעצב (עיצבה בשבילי.. הקטע של העזרה בא מהצד שלי, והוא הופעל ככה- . כה.. הסתכלתי. זה עזר לה.) יש לי פאטיש לדם, אש, ומוות. ועוד כל מיני דברים מוזרים ואפלים. אל תשאלו אותי למה... אני בדרך כלל ילדה מאוד "מאושרת". תתעלמו מהעובדה שאני קצת פסימית, אתם תבינו את זה מאוחר יותר (אם אני אמשיך לעדכן את הבלוג) (אריאל אומרת שזה קטע שיעבור... נעעעעע) אם מישהו רוצה לקרוא את הסיפור שהזכרתי בפוסט הראשון שיגיב ויגיד לי ואז אני אעלה אותו לפה :) בנוסף לזה אם מישהו קרא, אהב, ויש לו רעיון איך להמשיך- אני מאוד אשמח 3= זה הכל בינתיים, אלא אם כן אתם מכירים חנות פריקים טובה- ואז אני א</div>Wed, 30 Jul 2008 16:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9665850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9665850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9626073<div align="right" dir="rtl"> ואוו, כמה בלוגים כבר היו לי, ופשוט לא היה לי כוח אליהם... אולי פה יהיה שונה. אולי בבלוג הזה אני אשקיע. ואולי לא. מי יודע. אני כותבת סיפור. פנטזיה. אולי אני אציג אותו פה. אולי אני אכתוב על התסביכים שאני בכלל לא בטוחה שיש לי, אבל ככה זה נראה מנקודת המבט שלי. אולי אני אכתוב סתם מחשבות עוברות. מי יודע. אבל דבר ראשון- לכתוב. אולי זה יעזור לי להתגבר על אותם תסביכים שאני בכלל לא בטוחה שיש לי. אבל האם אני יכולה להתגבר בעזרת בלוג, אל תסביכים שלא קיימים? <SPAN style="mso-spacerun:</div>Wed, 23 Jul 2008 00:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (haflow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572945&blogcode=9626073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572945&blog=9626073