<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Yuki ga furimasu</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Hare. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Yuki ga furimasu</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10796224</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;28.2.08
הפעם טייסון בא אלי, כי היתה אצלו בבית מין מסיבה משונה כזאת של ההורים שלו. הייתי כל כך לחוץ! החדר שלי נראה כמעט כאילו זה החדר של אחותי. רק אחרי מחשבה אפשר להבין שגר שם יצור ממין זכר. כמובן שלא היינו יכולים לעבוד בסלון, בכלל ריבוי האחים, אז לא היתה ברירה אלא להכניס אותו לאיזור המלחמה.
התגובה שלו לא היתהנוראית בכלל. נחמד לדעת שהוא לא מת מפחד ממני, בטח אחרי שראה את החדר שלי.
היה לי קצת קשה לגרור את עצמי לעבוד, אבל לא היינו במצב טוב בכלל, ואני חייב ציון הגיוני או שארצח בדם קר, ואני חושב שאותו הדבר יקרה לטייסון אם נקבל פחות מ.... טוב מאד.
הערב עבדנו מאד מאד מאד קשה. סיימנו כמעט את כל העבודה.
אני גאה בנו.
אחרי שסיימנו טייסון חקר קצת את החדר שלי. זה היה משעשע למדי, ומקסים ביותר. באמת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Apr 2009 11:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10796224</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10796224</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10763521</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;20.2.08
יצאתי עם טאי, היקארי וזואי. הלכנו לראות סרט ולאכול. לקחנו הםען טייק אוואי מבר בריאות כלשהו כי זואי נכנסה להתקף בריאות עם כל המשפחה שלה. ישבנו בפארק ואכלנו סלט, ואני ספרתי להם שפטרו אותי אתמול, ולמה.
&quot;אני לא מאמינה שזה מה שהם עשו!&quot; היקארי אמרה.
&quot;כן, אני שונא את ההומופובים הטיפשים האלה.&quot; אמרתי. לקח לי שנייה ואז קלטתי ששלושתם מסתכלים עלי. הסתכלתי עליהם במבט של &quot;מה?&quot;
&quot;יוקי, אתה הומו!&quot; היקארי אמרה. זאת לא היתה שאלה, היא פשוט אמרה את זה.
&quot;אני יודע.&quot; צחקתי. ,הייתי בטוח שאתם יודעים. שזה לא משהו שאנחנו בכלל צריכים לדבר עליו.&quot;
&quot;כן, אבל.. אף פעם לא באמת אמרת את זה.&quot; זואי אמרה.
הם צודקים. אף פעם לא באמת אמרתי את זה. אף פעם לא באמת התייחסתי לזה. לא יודע.
כל הסיטואציה די שעשעה אותי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 19 Apr 2009 19:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10763521</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10763521</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10752416</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;19.2.08
הייתי אצל טייסון!
באתי אליו הביתה ואמא שלו פתחה לי את הדלת. היא אשה מאד חייכנית ויש לה מבטא כבד ממש. לפחות יחסית לטייסון. היא הכניסה אותי וקראה לו, והוא ירד במדרגות ונראה כאילו שכח בכלל שאני אמור להגיע. הוא לבש רק טרנינג. וואו. באמת שזה לא משהו שאפשר לתאר. אמא שלו נזפה בו קצת, הוא התנצל והוביל אותי לחדר שלו.
&quot;מצטער על הבלאגן.&quot; הוא אמר כשנכנסנו. יש לו חדר ענקי! על הקירות היו כל מיני פוסטרים ענקיים של שחקני כדורגל ושל ארסנל, המדפי ספרים שלו היו עמוסים, ועל הרצפה ערימות בגדים, מדי כדורגל וכדורים.ישבנו על המיטה שלו, הוא עם ספר בצרפתית, אני עם הספר באנגלית, ובינינו מילון. קראנו את הספר (אני גאה בעצמי שלא בדקתי במילון יותר מפעם אחת! ואני גאה בנו שלא בדקנו יותר מחמש פעמים בספר באנגלית!). יש לו קול ממש נחמד. מרגיע כזה...
סיימנו ממש מאוחר בלילה, אבל סיימנו את כל הספר. אין לי תובנות מיוחדות בנוגע אליו, וזה יקשה קצת על העבודה עצמה, אבל למדתי הרבה דברים חדשים על טייסון. למשל שהוא באמת הבן אדם הכי מקסים שנברא, או שהוא לא באמת גברי כמו שהוא נראה. היה ג&apos;וק ממש ענקי בחדר שלו ושנינו קפצנו א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Apr 2009 18:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10752416</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10752416</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10544779</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;17/2/08
נכון כל מה שכתבתי? כלום מזה לא קרה. התגובה של נינה היתה לא נוראית בכלל.
ישבנו שם, ואמרתי את זה שאמרתי, ואז היא פשוט הסתכלה עלי ולא אמרה כלום. העיניים שלה נצצו ולא יכולתי להסתכל עליה ליותר מרגע. &quot;אני מבינה.&quot; היא אמרה. &quot;אז זהו?&quot;
&quot;כן.&quot; עניתי לה ו... היא הלכה. שמעתי אותה ממלמלת משהו. אני לא יודע.
עצוב לי עליה קצת. אוי לא! אני מתחיל לגלות רגשות חדשים אצלי. הנסיונות שלי להיות קר, מרושע וחסר רגשות כשלו.

שיעור צרפתית. גברת מרשל מכריזה בגאווה של עבודה בזוגות על ספר וסופר. אני חושב לעצמי מחשבות בסגנון &quot;אני מת&quot; ו&quot;אין לי זוג-האהאהא&quot;. אבל אז טייסון הסתכל עלי ושאל אם אני מוכן להיות הזוג שלו. אני לא יודע מה היה הגודל של החיוך שלי, אבל אני בטוח שהוא היה ענקי.
אז &quot;הספר שבחר אותנו&quot;, לדבריה, הוא &quot;מסביב לעולם ב80 יום&quot;. בדיחה כזאת עוד לא שמעתי. אולי גם מיז מקדואל תתן לנו לעשות עבודה על הארי פוטר? באמת. אבל נשמח שנתנו לנו ספר קל יחסית וזהו.
בכל מקרה, מחר אנחנו נפגשים אצלו כדי שנוכל לקרוא ביחד. אני לא מאמין שאני אהיה בבית של טייסון! אולי בחדר שלו! טייסון!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 Feb 2009 08:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10544779</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10544779</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10375994</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;16.2.08
מספר תרחישים אפשריים:
תרחיש א&apos;:
אני ונינה יושבים בפארק.
&quot;נינה, אני חושב שאנחנו צריכים להפרד.&quot; אני אומר לה.
&quot;למה?&quot; היא שואלת אותי ומשפילה את מבטה.
&quot;כי... זה פשוט לא יכול להצליח. אני לא מתאים למערכת יחסים כזאת.&quot; אני אומר ומחזיק את ידה. &quot;אני מקווה שאת מבינה.&quot;
&quot;בטח.&quot; היא אומרת. אני מרגיש הקלה ומרשה לעצמי לחייך אליה. &quot;כולכם הגברים אותו הדבר. רוצים רק סקס!&quot; אני מופתע, עונה לה, &quot;נינה...? אם הייתי רוצה רק סקס הייתי נשאר איתך.&quot; כי היא נותנת, מה.
&lt;SPAN lang=HE dir=rt&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Jan 2009 19:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10375994</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10375994</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10297560</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;15.2.08
&quot;אתה חייב להתקשר אליה!&quot; זה מה שהיקארי אמרה.
אני והיקראי דברנו על כל המצב והחלטתי לדבר עם נינה ולהפרד ממנה.
איכס. אני פשוט לא בן אדם לדברים כאלה. זה מפחיד אותי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Dec 2008 08:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10297560</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10297560</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10289379</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;14.2.08
יום האהבה וקניתי לנינה... פרחים ושוקולד.
בא לי להקיא מעצמי, אבל היא ממש התלהבה. מסתבר שהיא חשבה שזה מאד רומנטי. טוב, גם אני הייתי חושב ככה אם טייסון היה מביא לי פרחים ושוקולד. שיהיה.
בתור מתנה לעצמי קפצתי לחנות של ההורים של טאי וקניתי לעצמי ערכה כזאת לתפירה של דובי, או ארנב. אני לא בטוח מה אמור לצאת מזה. יצא ירוק בהיר. מקסים ממש. בכל מקרה, אין לי כוח להתחיל עדיין.
נינה אספה אותי בשמונה ונסענו למסעדה חמודה כזאת. ישבנו שם ואכלנו ספגטי, ואני כמובן הצלחתי להרוס הכל. התחלנו לריב, אני אפילו לא זוכר על מה, וחזרתי הביתה ברגל.
עכשיו אני לא יודע אם להתקשר אליה או לא... אם אני אתקשר, נשלים ונהיה ביחד ונהנהנה... ואם אני לא אתקשר היא תשנא אותי ונפרד.
נראה לי שאני לא אתקשר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Dec 2008 23:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10289379</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10289379</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10273375</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;15.1.08
נינה באה לחדר שלי בלילה וגררה אותי לשירותים. היא מתחילה להפחיד אותי ממש. אולי היא נימפומנית?

אגב, את טאי ואותי שמו באותו חדר עם ארבעה אנשים ממועדון הש-מט. עכשיו, נכון שהם חנונים והם לא עושים שום דבר עם מפגעי ההתבגרות שיש להם על הפנים, ועושים להם ווג&apos;י בכל יום מאז כיתה ג&apos;, ובלהבלהבלה, אבל לא ידעתי שהם הולכים לחדר כושר. זאת אומרת... לג&apos;וש יש חדר כושר. בבית! וכולם הולכים אליו... ויש להם שרירים... בידיים... וברגליים... ובבטן! טוב, לא לכולם. אבל ג&apos;וש נראה מדהים. אבל עדיין לטייסון אין תחרות.

אוה! שכחתי לכתוב, אבל לפני יומיים מצאתי עבודה! אני מוכר בחנות מזכרות במוזיאון שאבא של היקארי עובד בו. יחי הקשרים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Dec 2008 23:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10273375</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10273375</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10233359</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;13.1.08
היא הלכה!
היא חזרה ליפן! זה אומר שאני לא צריך לראות אותה לפחות... חצי שנה! אני באמת באמת מעריך כל רגע בלעדיה.
בכל מקרה, מחר אנחנו יוצאים לטיול בן יומיים במקומות לא ברורים. טיול שנתי קוראים לתופעה הזאת.
השנה גם אין לי מושג עם מי שמו אותי בחדר כי אני וטאי התקשנו במציאת... אנשים. לא משנה. לפחות זה בחדרים ולא בשקי שינה כמו בשנה שעברה. זה היה ניסיון כושל של בית הספר להקשיח אותנו. נראיתי זוועה, אגב.
טוב, אני חייב לארוז.... -&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Nov 2008 23:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10233359</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10233359</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10123617</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;10.1.08
הייתי אצל נינה ליומיים, ועכשיו חזרתי לגיהנום עלי אדמות. לפחות, ואני לא מאמין שאני אומר את זה, אני יכול לברוח לבית ספר. אני מתחיל אפילו לראות את הייתרונות בשיעורי ספורט ברגעים קשים כאלה. זה רק מראה שהמצב רע.
אבל עוד מעט היא נוסעת חזרה ליפן &quot;דרך פריז. תמיד רציתי להיות במגדל אייפל!&quot;
טוב,
נכון שלפני כמה זמן כתבתי שיש לי קראש על טייסון? אז זה לא נכון. אני חושש שאני מתחיל להתאהב בו. זאת אומרת, אני משכנע את עצמי שלא, כי אנחנו לא מכירים בצורה... איך להגיד? עמוקה מספיק בשביל, אבל מצד שני הרגשות שלי כלפיו חזקים יותר.
הבנתי את זה כשראיתי אותו מתמזמז עם הבחורה הבלונדינית מהדיינר. זה היה כאילו זרקו אותי מהמדרגות ותפסו אותי עם התחתונים. כן, זה ככה והרבה יותר.
מתחיל להיות לי קצת לא נעים מנינה. קצת... זאת... מילה קטנה. אני חייב לסיים את זה כבר!!!!!!!!!!!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Nov 2008 19:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Hare)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=572794&amp;blogcode=10123617</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=572794&amp;blog=10123617</comments></item></channel></rss>