<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Addicted to Chic</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Vintage_Lady. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Addicted to Chic</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14973611</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא חושבת שזו אהבה.....הרי אני יודעת איך אהבה מרגישה.
זה משהו אחר....
זה טירוף
זה תשוקה
זו תעבה
מהרגע הראשון שפגשתי אותו.
כאילו שהרגשתי בגוף שלי.....הרגשתי אותו.
לשניה הכל נעצר....אני בטוחה שהוא לא הרגיש ככה.
אבל זה לא הסיפור שלי.....זה הסיפר שלי.

ישבתי במקום הכי אהוב עלי בעולם,יפו שלי.
אחרי יום עבודה ראשון במשרת החלומות שלי.
עבודה מול בוסית קשוחה מאוד שבהתחלה לא קיבלה אותי,
רק אחרי שחפרתי לה...ממש כמו בסרטים.
הייתה לי ירידת מתחת וכולי רעדתי בסוף היום בסטודיו.
בכיתי בשקט.המשקפיים הסתירו את הדרמה שהתחוללה בפנים.
הגוף אוטומטית לקח אותי למקום בו הנפש שלי נרגעת.
הנמל.
ישבתי שם בוכה,מנסה להבין לאט לאט מזה היום הזה.
הכ&quot;כ אמוציונאלי הזה.
בזווית העיין קלטתי משהו...מישהו יותר נכון&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Nov 2018 00:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14973611</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=14973611</comments></item><item><title>הגיע הזמן להבין מה אני באמת צריכה.....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14973608</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חייבת להבין האם אני באמת רוצה להיות/לחזור לא&apos;?
אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל....המוח שלי מתחיל לנזול רק מלחשוב על כך.
כ&quot;כ הרבה פעמים חשבתי שכן כן ולא לא.
ואז החלטתי ולא החלטתי ורציתי ככה אבל עשיתי אחרת.
מפה לשם אנחנו פרודים רשמית שנה וחצי ועדיין בקשר.
קשר ששורט את שניינו!!
או שביחד עד הסוף!!
או של-א בקשר בכלל!!
הרבה פעמים אמרתי לעצמי ולכל הסביבה שלי שזהו שאני לא רוצה,שזה נגמר שזה לא זה
ועוד אלף מילים.
חלק מהרגעים הייתי מושפעת ממילים של אחרים,מקומות וסיטואציות.
הקנאה התאוות בצע הטירוף והשגעון חלחלו בגופי אין ספור פעמים.
כמו חיה.....הייתי מרגישה שהוא מוציא ממני את כל הרע שבי ושאני מוציאה את כל הרע שבו.
ימים ולילות שהייתי בוכה ומתחננת שיבין רגע,שיקשיב.....שיש עוד דרכים....
ובסוף התייאשתי....הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים,וכל מה שהאמנתי בו הכלללללל פשוט נשרף.
כל החלומות והתקוות שהיו לי...
כמו חיה פצועה בשארית כוחותי הבטחתי לעצמי לעולם לא להגיע למצב הזה.
המצב הזה שאני תלויה בגבר,שכל חלומותיך תלויים באדם אחד.
והבטחתי לעצמי שאני רוצה להיות בזכות עצמי,ושכל החלומות והשאיפות שלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Nov 2018 23:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14973608</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=14973608</comments></item><item><title>בייבי שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14951169</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבייבי שלי,
זה שחלמתי עליו כל חיי.מהיום שהבנתי מזה הדבר הזה,חלמתי עלייך
מבלי להבין בכלל מזה,מה משמעות הדבר.
כל יום בחיי קיוויתי לך,כל יום הייתה לי מטרה ברורה אחת,
וזה אתה.

היום אחרי 4 שנים דרכנו נפרדות.
ובצער רב אני נאלצת לומר לך לא.
אתה שהיית נותן לי כוחות,תקווה לכל החלומות,ברגעים הכי קשים בחיים שלי
הייתה התרופה הכי טובה.
אבל באותה נשימה הרגת אותי לאט לאט,לקחת מני כ&quot;כ הרבה!
את כל השפיות שיש לקחת,הראת לי חיים מהם....
והיום אני נאלצת להפרד ממך וזה קשה לי כ&quot;כ.
אני יודעת שזה הדבר הכי נכון וחכם שיש.
אבל בתוך תוכי אני פשוט לא מסוגלת,
משהו בתוכי לא נותן לי להפרד ממך.
ואולי זו אני והטיפשות שבי.

אתה כמו הילד שלי,בניתי אותך בשתי ידיי,עם אפס ידע וניסיון.
היו לי רק שני דברים:אמביציה וכישרון.
החוסר ידע וניסיון הם התגלמותו של חוסר הפחד,כי כשאינך יודע....
ממה אתה מפחד?
וכך בלי כלום ושום דבר א&apos; דחף אות ליצור אותך ופשוט להאמין.
לא היה לי מה להפסיד.
לא האמנתי שתמריא ותצליח כך,וזה סחרר אותי זה חירפן אותי,הרגשתי על גג העולם.
לא שפויה,לא חלק מן העולם הזה.
הגאווה והפינוק הרגו או&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 May 2018 18:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14951169</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=14951169</comments></item><item><title>שכבתי עם ע&apos;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14266779</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה תפניות.
שכבתי עם ע&apos;.זה קרה מהר מידי,מוקדם מדי,ללא כל התרע מוקדמת.
בכלל תכננתי לנתק איתו קשר.כולי עצבנית עליו ועל היחס שלו כלפי.
נפלתי למלכודת שלו,באתי אליו הביתה,לרגע שכחתי את הכעס,את העצבים.
היה שם רק געגוע.למרות שהתרסתי בפני עצמי שאני לא הולכת לבית שלו.....הלכתי.
*רגע לפני שאני עולה על המונית אליו א&apos;(האקס המיתולוגי והתרי)שולח לי הודעות קשות מאוד.
אני מסיימת איתו את השיחה בכך שלא ישלח לי יותר הודעות ושהמשכתי הלאה(בפים המיליון שאני אומרת לו).
אני נכנסת לבית.חיבוק של געגוע.נשיקה של אהבה.של כאב.
אני נשענת על המיטה והוא בדיוק מתחיל להכין את הג&apos;וינט.
שיחה מא&apos;.אני עונה מבוהלת.הוא צורח עלי שהוא מוחק&apos; אותי סופית מחיי ושאני אקח את כל התמונות שלי.
מנתק.
אני יושבת שם הממוה ומבוהלת,קרוע בין שני עולמות.
מצד אחד-אהבה חיי.
מצד שני תשוקה.תאווה.יצרים.משיכה למשהו בלתי נתפס.
ע&apos; שהחזיר אותי לגיל 17 כ&quot;כ סחרר אותי.כ&quot;כ פיתה אותי אליו.ממש כמו טרף קל הייתי.

ואז הוא בא נשכב לידי במיטה,הוריד את המכנסיים.ו העלה אותי עליו.ניסה להכניס לי ולא נתתי לו.
התעצבנתי עליו מאוד ואמרתי לו שזה לא מתאים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Jan 2015 21:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14266779</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=14266779</comments></item><item><title>ללכת או להשאר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14254955</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול הוא שלח לי את הודעת המחץ.
הלב נשרף,נקרע,נשבר......
ואז נרגעתי.
כי מבחינתי זה באמת נגמר.
בהץחלה לא רציתי לענות לו,לא רציתי להכנס איתו בכלל לדו-שיח.
אבל אז אמרתי לעצמי שזה לא מכבד-בסופו של דבר שנה וחצי ביחד והוא האהבה הראשונה שלי.
עניתי לו ואז ישר הצטערתי.
אמרתי לו המון דברים,בניהם שאני המשכתי הלאה ושאני בפרק חדש בחיים.
(רמז לכך שיש לי מישהו כבר).
כנראה שהוא הבין זאת ואז צחק עלי.
לא עניתי.
אחרי זה הוא שלח לי כמה הודעות ממש קשות.
שקשה לו,שהוא מתגעגע,שהוא רוצה לוותר,שהוא מרגיש מושפל,שהוא שבור.

ואני רואה את זה ואני נשבר,נחנקת מהדמעות.
מצד אחד-אהבת חיי(לשעבר).
מצד שני-החיים החדשים שכ&quot;כ רציתי ויכלתי לעצמי.
אני לא אשקר,אם לא הייתי מכירה את אותו בחור סביר להניח שכבר היינו חוזרים.
אבל באמת יש בו משהו שגרם לי להמשיך הלאה,וקשה לי להאמין שזה קרה כ&quot;כ מהר.
אולי זה באמת צריך לקרות.
אולי באמת אני והוא זה כבר היסטוריה.

אמרתי לאלוקים,תן לי סימן בבקשה.
זאת ההחלטה הכי קשה שקיבלתי עד כה בחיי.

אמרתי לו......&quot;תמשיך הלאה אני רוצה שתהיה מאושר&quot;.
לפני כן......&quot;את לא תשמעי ממני י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Dec 2014 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14254955</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=14254955</comments></item><item><title>רגעים של כאב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14251157</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא שלח הודעה.כמה צפוי.
&quot;אז מה???
זהו!!!!&quot;

כן.....זה נגמר בניינו סופית.אחת ולתמיד.

כ&quot;כ כואב לוותר על בנאדם.כ&quot;כ כואב לדעת שאני מכאיבה לו....
ואז אני נזכרת בכל הפעמים שהוא פגע בי,בכל הפעמים שבכיתי בגללו ולא היה לו בכלל אכפת.
ואני שואלת את עצמי.....למה לי אכפת?!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Dec 2014 20:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14251157</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=14251157</comments></item><item><title>שנה וחצי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14244019</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שנה וחצי של אהבה.
שנה וחצי של ריבים.
שנה וחצי של צחוק.
שנה וחצי של בכי.
שנה וחצי של הפתעות.
שנה וחצי של אכזבות.
             שנה וחצי. 

לפני שנה וחצי כתבתי כאן על זה שהכרתי בחור ממש נחמד ושאני מריגשה שאני בתחילתו של עידן חדש.
זה אכן קרה.
שנה וחצי שלא כתבתי כאן.
*אני תמיד כותבת כאן על בחורים ועל כל הבעיות שלי סביבם(לרוב).
הפעם לא היו בעיות.
בהתחלה היו כמה מכשולים,כמו זה שהיה לי משהו עם בן דוד שלו באילת שככה בעצם הכרנו.
גרוש בן 35 + שני ילדים.
תכל&apos;ס......לא גבר חלמותי.
בהתחלה הוא רצה אותי ואני אישית לא הייתי מעוניינת בכלל.
למרות שהוא מתוק אמיתי.
איכשהו התחלנו לדבר,הוא היה שולח לי כל יום הודעות ובשלב מסויים התחלתי לסנן.
רצה שנפגש-סרבתי.
עוד קצת סננתי עד שיום אחד הוא התקשר.
דיברנו והסברתי לו למה ה&quot;קשר&quot; לא ילך בניינו.
סיימנו את השיחה והייתי בטוחה שלא נדבר יותר,אני אמשיך השלי והוא בשלו.
מפה לשם....אחרי שבוע התחלנו לדבר ואז נפגשנו ואז התנשקנו ואז שכבנו ואז נהינו ביחד.
החיים בלתי צפויים.
לא אני ובטח שלא הוא ציפינו שהקשר הזה יחזיק מעמד.
ובזמן הזה שכ&quot;כ היינו נהנים אחד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Dec 2014 21:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=14244019</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=14244019</comments></item><item><title>אולי זה רק הסקס....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=13883993</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אולי באמת...אולי רק זה מחזיק אותנו.
הרי אנחנו כ&quot;כ שונים.וזה לא רק כי הוא גדול ממני ב15שנים ומן הסתם
שיש לנו ניסיון חיים שונה לגמרי.
פשוט אנחנו שונים בכל היסודות שלנו.
לו כ&quot;כ חשובה התדמית ומה אומרים ומה חושבים....לי אישית זה מעניין את התחת.
הוא הבנאדם הרגיש שפועל מהבטן ואני מעדיפה ללכת עם ההיגיון הבריא.
הרי הנצחון נמצא במקום שבו נמצא ההיגיון.
נפתחתי אליו מהר מדי,וזאת הייתה טעות.לא הייתי צריכה לעשות זאת.
דווקא ברגעים שהחלטתי לרדת מן המשמר קרו כל הדרמות.
אף אחד לא מושלם,אבל היי קצת קשה לי לבטוח באנשים.
וכשעוד אני בוטחת במישהו בכזו מהירות........

אירוני,איפה בדיוק ההיגיון בקשר ההזוי הזה?!
נקודה למחשבה!!

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Aug 2013 00:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=13883993</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=13883993</comments></item><item><title>תפנית רצינית בעלילה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=13869808</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בחודש הזה השתנו הרבה דברים.
מקצה לקצה.
הספקתי לנתק קשר עם ח&apos; ולהפגש איתו בפעם האחרונה בחיי.
הספקתי להכיר בנאדם מדהים,שעליו אכתוב בהזדמנות,ועכשיו אנחנו ביחד.
א&apos; החזיר את הפייס ושלח לי בקשת חברות היום.
שלח לי הודעה ושאל אם בא לי לשבת על בירה.
עניתי לו שאני לא יכולה כי יש לי מישהו.
כמה זמן חחכתי בשביל לרשום לו את המשפט הזה,רק שהפעם זה התממש.
איך שגלגל מסתובב......
הספקתי להתפטר מהעבודה החרא שלי.
הספקתי למצוא אחת חדשה ומחר אני מתחילה.
שבוע הבא אני משתחררת בשעה טובה ומוצלחת.
עשיתי אלפי בדיקות הריון בשביל לוודא שאני אכן לא בהריון.
למזלי אני לא!
הרבה דברים הספיקו לקרות.

עכשיו אני נמצאת בתחילת עידן חדש,איני יודעת מה מצפה לי 
אבל יש לי הרגשה שזה משהו טוב.
פעם ראשונה מזה הרבה זמן שהכל הולך לי חלק.
אני מקווה שזה ימשיך ככה.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Aug 2013 19:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=13869808</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=13869808</comments></item><item><title>wana be normal</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=13848022</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האם ביקשתי יותר מדי?
פעם אחת,אחת...בא לי שהכל ילך אצלי בדרכים נורמאליות.
נמאס לי כבר המתקופה החרא הזאת.
המשפט הכי נכון ששמעתי בחיים שלי זה &quot;כשצרות באות הן באות בצרורות&quot;.
זה כ&quot;כ קשה לחזור להיות בנאדם מוסרי וצדקני,לחזור לדרך הישרה אחרי תקופה
ארוכה שבה הייתי בדיוק ההפך.
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
אני יודעת דבר אחד וזה שאין דבר העומד ברצון.
אם אני באמת רוצה אני אצליח.
זה לא יהיה קל.
אבל בסופו של יום אני אצליח.
עוד יבוא היום שבו אני אסתכל במראה ולא יהיה לי רפלקס של הקאה.
אני אלך ברחוב ואני יהיה גאה בעצמי.
שום דבר לא יערער לי על הביטחון,
על השפיות.
כי אני חזרתי להיות בנאדם טוב.


הצעדים הקטנים-גדולים שלי לקראת השינוי:
-לנתק קשר עם הגברים המיותרים בחיי(כולם).
-לא להעיז לדבר עם ח&apos;!!!
-להפחית במועדונים.
-להספיק לשתות!!!
-לדבר בנחת.
-לחשוב 20 אלף פעם לפני כל מעשה וכל מילה.
-ללמוד לשתוק הרבה,הרבה מאוד.
-להתחיל להתחזק!!


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Jul 2013 14:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vintage_Lady)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=571437&amp;blogcode=13848022</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=571437&amp;blog=13848022</comments></item></channel></rss>