<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>חיי כלבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580</link><description>קוראים לי שוש ואני כלבה. טוב, עוד לא. אבל גורה. זה כן. ואלה החיים שלי בבית החדש, עם שתי נשים מצחיקות שמגדלות אותי ומביאות לי צעצועים</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שוש (ככה קראו לי). All Rights Reserved.</copyright><image><title>חיי כלבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/80/05/57/570580/misc/15807291.jpg</url></image><item><title>יש חדשות טובות, יש חדשות רעות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580&amp;blogcode=9648409</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האו האו לכולם.זה פוסט קצר, כי מחר אני עוברת דירה ועוד מעט שתי האמהות שלי מתחילות לארוז ואין ברירה, אני אצטרך להפריע להן ולאכול את המסקינגטייפ.רציתי לספר לכולם שאני כבר יודעת לשבת כשאומרים לי וגם שעושים לי סימן עם היד. קצת מצחיקות האמהות שלי, כל פעם שהן אומרות לי לשבת אני מקבלת ממתק. מפגרות. מה, הן לא יודעות שאני יודעת לשבת? נו מילא. העיקר שאני מקבלת ממתקים, ועוד בשביל משהו שאני ממילא עושה. עסקה משתלמת.החדשות הפחות טובות הן ששתיהן צועקות עלי הרבה איזו מילה, &quot;לא&quot;, בעיקר כשאני משחקת להן על הרגליים. המשחק הולך ככה: אני נושכת, הן מזיזות את הרגל ועושות קול, ואז תורי שוב ואני באה לנשוך, ואז הן עושות קול יותר חזק ואני באה שוב לנשוך וככה עד שנמאס לי כי בסוף הן תמיד מנצחות.המתולתלת אומרת שאני צריכה למצוא משחק חדש. אבל רגליים זה הכי כיף!אוף איתה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jul 2008 08:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שוש (ככה קראו לי))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580&amp;blogcode=9648409</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=570580&amp;blog=9648409</comments></item><item><title>ביקורופא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580&amp;blogcode=9597263</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האו האו לכולם.

בפעם האחרונה כתבתי פה קצת לפני שלקחו אותי לרופאה. האמת היא שלא לקחו אותי, היא באה אלינו בעצמה, באוטו גדול שקוראים לו מרפאה. איך שזינקתי פנימה היא אמרה שקוראים לה הדס והתחילה ללטף אותי עם משהו נוזל שגרם לכל מני חיות קטנות ומגרדות לקפוץ באוויר כמו מתאבדים בפלוג&apos;ה.

אלה שמגדלות אותי רצו לשים לי חיסון אבל היא לא הסכימה להן, היא אמרה שקודם כל צריכים להיות כמה ימים שיראו שאני לא חולה. ניסיתי לנבוח לה שאני חולה רק בנפש, אבל אני לא חושבת שהיא הבינה. אז נבחתי קצת והיא צחקה ואמרה שאני צפצפנית קצת. אני צפצפנית? אני אומנית! העולם לא מבין אותי.

חזרנו הביתה בידיעה שביום שישי (שזה היום), הרופאה תפגוש אותי שוב ותביא לי זריקה. בינתיים אני מתרגלת לבית החדש שלי. יש בו כל מני דברים מעניינים, למרות שהן כל הזמן מרימות אותם למעלה, כדי שלא אנשך. אז אני נושכת אותן. בבוקר, בצהריים ובערב, נושכת ונושכת. 

זו עם השיער הארוך, שהסתפרה בינתיים, עושה קולות מצחיקים של כלב שחוט כי היא קראה איפשהו שזה מה שיגרום לי להפסיק. מצחיק כמה אנשים יכולים להיות טפשים. שיטה אחרת שלה זה לתת לי לשחק עם קונג ומ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Jul 2008 12:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שוש (ככה קראו לי))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580&amp;blogcode=9597263</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=570580&amp;blog=9597263</comments></item><item><title>האו לכולם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580&amp;blogcode=9575294</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום. קוראים לי שוש ויש לי בית חדש. אבל לפני שאני אספר לכם על הבית החדש שלי, וכל מה שקורה בו, כדאי שתדעו כמה דברים בסיסיים עלי.1. אני כלבה2. אני שחורה3. עכשיו אני בת חודשיים, אבל כשאגדל אני אהיה לברדורעכשיו, כשאתם יודעים את זה אפשר להמשיך.אני והאחים שלי (יש עוד שלושה כמוני), הגענו לפני כמה זמן לבית של הכלבים בעיריית תל-אביב ומשם כבר שלחו אותי להיות שבוע בבית של אישה נורא נחמדה והילדה שלה. הן והכלב שלהן טיפלו בי יפה, אבל אז אתמול בלילה היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה &quot;לוקה&quot;, (כך קראו לי אז), &quot;יש לי חדשות בשבילך. מצאו לך בית&quot;. ובאמת כמה זמן אחרי זה באה מישהי במשהו כזה שנוסע ושמה אותי על הברכים ואמרה לי שמעכשיו היא שלי ואני שלה ושהולכים הביתה.אז נסענו הביתה. ושם כבר חיכתה לנו האישה השניה שמגדלת אותי, שהיא האישה של זו שלקחה אותי והיא מצחיקה ויש לה תלתלים. והיא ישר החזיקה אותי ואמרה לי שלום ושאני חמודה. ואז שמו לי אוכל, אז אני לא זוכרת מה קרה. רק שהן הלכו ואז חזרו ואז קיבלתי הודעה רשמית שמהיום אני שוש. אז אני שוש. שוש. זו אני.בלילה הן הלכו לישון ואני הייתי בחדר אחר. אני לא חושבת שזה היה נחמד מצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Jul 2008 19:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שוש (ככה קראו לי))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=570580&amp;blogcode=9575294</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=570580&amp;blog=9575294</comments></item></channel></rss>