<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>?You want to know how I got this scar</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255</link><description>Someone once told me that you have to choose, What you win or lose - You can’t have everything</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סיוצ&apos;ע דיאמונד.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>?You want to know how I got this scar</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/50/74/43/437450/misc/11412226.jpg</url></image><item><title>פששש קצת הפקרתי פה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11889550</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא הייתי פה הרבה מאוד זמן.
ממש הרבה זמן !
וכשקראתי את הפוסט האחרון פה , לא ידעתי אם לצחוק או לבכות - הרבה השתנה מאז...
אבל לצערי גם הרבה נשאר כמו שהיה .
גיליתי שאני יכולה להסתדר מצויין בלי המקום הזה לפרוק, שיש לי הרבה אנשים שתומכים בי ושמחים לעזור ולהקשיב לי.
גיליתי עוצמות חדשות בתוכי. גיליתי חולשות שצריך לתקן.
גיליתי שאני נאהבת על ידי כמה אנשים (:
אז בעצם התקופה האחרונה הייתה תקופה של גילויים וחברויות חדשות, ואני שמחה על כך.
אוהבת אוהבת אוהבת &amp;hearts;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Jul 2010 15:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11889550</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11889550</comments></item><item><title>אתה אחראי על החיוך שלי, לטוב ולרע.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11692322</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב לי פה, עם החברים האלה שהפכו להיות כל החיים שלי.
טוב לי שאני מכירה את כולם, טוב לי שאני מרגישה בנוח לבוא לכל אחד פה ולדבר איתו על כל דבר שבעולם.
זה נחמד לדעת שאוהבים אותך גם אנשים שדיברת איתם רק פעם אחת, אין כמו ההרגשה שאתה רצוי.
אני אוהבת לחבק אתכם בבוקר ולהרגיש הכי בטוחה ולדעת שאכפת לכם ממני, ושאתם רוצים לדבר איתי ולשמוע אם אני במצב טוב, כי אתם מדהימים.


ביום חמישי נפגשנו אני והוא &quot;לסדר&quot; את העניינים. בהתחלה שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובות וכעסתי עליו. הוא הצחיק אותי, כרגיל ואמר &quot;את עדיין לא מסוגלת לכעוס עליי נכון?&quot; ואני גיכחתי ואמרתי לו &quot;זה הדבר שאני הכי שונאת לגבייך...&quot; הסתכלתי לו בעיניים והבנתי שזה הוא.
הוא - היחיד שגורם לי לפרפרים שכאלה כל פעם מחדש, שאני רועדת לידו וכל מילה שלו משפיעה עלייך כל כך.
אני הסברתי לו, אמרתי לו את כל מה שפגע בי, הוא אמר שהוא מבין במה הוא טעה, אבל הוא לא יודע איך להסביר את עצמו. היה לו קשה, ראיתי אתזה.
הוא כל הזמן צחק וחייך ושאלתי אותו מה הקטע שלו שככה הוא מחייך וצוחק.
הוא אמר שאני מלחיצה אותו וככה הוא מתנהג כשהוא לחוץ לידי.
&quot;אני אקח את זה כמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Apr 2010 14:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11692322</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11692322</comments></item><item><title>וככל שאתה נעלם שוב זורם לי הדם ללחיים. בערך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11640341</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה שהעולם יכול להתהפך בשבוע. 

נפרדנו. אני נפרדתי ממנו יותר נכון.
ניסיתי לדבר וניסיתי לפתור הכל כמו שצריך, הוא התעלם ממני, הרחיק אותי, התחמק, העיף אותי ממנו, פיזית (זה די כאב, בכמה מובנים...)
הוא לא רצה שנדבר לבד כי הוא ידע טוב מאוד שזה נגמר , הוא הלך ממניבצורה כל כך לא בוגרת.
הוא לא השאיר לי שום ברירה, פשוט צרחתי עליו &quot;תלך הביתה , לא אכפת לי - זה נגמר&quot;. 
הרגשתי כלכך רע עם עצמי, אבל באמת שלא הייתה לי שום אופציה אחרת...
חודש של התעללות היה החודש האחרון, שלא לדבר על זה שהוא לא אהב אותי כנראה....

אז כנראה שלמרות כל מה שהבטחתי לעצמי ואמרתי, נמאס לי באיזשהוא שלב לבכות ולהפגע ממך.
אז עזבתי אותך. לא רציתי, אני עדיין לא רוצה. 
זה לטובה אני חושבת, אתה יותר מאושר וחסכתי לך את הטרחה בלסיים את זה איתי,
אני יצאתי ממערכת יחסים לא בריאה עם בן זוג שלא מעריך אותי, אבל אני לא מסוגלת להוציא אותך מהראש למרות הכל.
כולם אומרים לי שהם לא מבינים איך יש לי רגשות אלייך עדיין, איך אני יכולה לאהוב אותך, כשאתה מתנהג ככה.
אז אני אגיד לכם משהו. אהבה לא בוחרים, לטוב ולרע. ואני מודעת לגמרי (סוף סוף) שה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 10 Mar 2010 19:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11640341</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11640341</comments></item><item><title>אתה לא תדע אף פעם כמה אתה משמעותי בשבילי..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11620329</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה קצת קשה לחיות כשאתה הדבר הראשון שעולה לי לראש, הדבר הראשון שאיתי בבוקר כשאני מתעוררת ,
כל היום אתה מלווה אותי במחשבות שלי וכל פעם שאני רואה אותך אני רק רוצה לקפוץ עלייך בחיבוקים ונשיקות,
אבל אני לא יודעת איך תגיב להתנהגות כזאת כי כל יום איתך זה סיפור אחר.
זה כבר חודשיים שכולם אומרים לי שהגיע הזמן לשנות ולהפסיק ולהמשיך הלאה,
אבל אני לא יודעת איך, כי אתה הכל. אתה פשוט הכל.
אומרים לי שמגיע לי יותר ושאתה לא מתייחס אליי כמו שצריך, אבל אתה נשאר איתי,
ומבחינתי זה אומר שאני לא סתם בשבילך.
אני לא יכולה לסיים את זה, זה בידיים שלך כי אני אוהבת אותך וזה לא עובר, לפעמים אני מתפללת שאני לא ארגיש כלום אלייך,
שהכאב הזה שמלווה אותי כל פעם שאני רואה אותך ביחד עם החיוך פשוט יפסיק...
&quot;את סובלת בגללומשאת מחייכת בזכותו&quot;. אולי זה ככה. אבל לחבק אותך, ולחייך אלייך, ולראות אותך שמח בזכותי, זה החיים שלי כרגע.
אתה עושה אותי מאושרת, אתה יוודע איך, אבל משום מה אתה בוחר לא לעשות את זה יותר.
אתה לא יוזם ולא חותך, אתה נשאר קפוא במקום מותיר אותי מבולבלת וחסרת אונים,
ואני לא יכולה לסיים איתך קשר, אני אוהב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Mar 2010 13:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11620329</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11620329</comments></item><item><title>If you choose NOT to decide - You still have made a choice</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11586921</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המכתב הזה שינה לי את כל הסדר בחיים
אני צריכה עכשיו להחליט אם ללכת לפי &quot;המטרה&quot;.
זה לעזוב אתכם... האנשים שסוף סוף התחברתי אליהם באמת,
שאני סומכת עליהם, שאני אוהבת אתכם כל כך.
יהיה לי קשה בלעדיכם. 
אם אני אשאר- רוב הסיכויים שכל החיים שלי אני אחשוב &quot;מה פיספספתי&quot;.
מ.אומר שחברים באים והולכים והחשובים באמת ישארו,
שהמטרה &quot;מקדשת&quot; את האמצעים ולעזוב זה משהו טוב מידי פעם.
אבל בכל זאת, קצת נמאס לי לברוח מכל מקום אחרי שנתיים.
זה החלום שלי באיזשהוא מקום. 
חבל שהחלום הזה דורש ממני שלוש שעות נסיעה כל יום,
לעזוב את החברים הכי מדהימים בעולם,
ואותך - שמביא לי סבל ואושר באותו הזמן, ובכל זאת קשה לי לדמיין לא לראות אותך כל יום.

לא סיפרתי לך עדין.. כי אני מפחדת שזה יגמר, שאתה תגיד שאני צריכה לעזוב,
ואז אתה תבין שהקשר הזה חייב להגמר ואין אפילו טעם להחזיק אותו עד הרגע שאני לא אהיה פה יותר...

ההחלטה הזאת כבדה עליי. אולי עדיף שהמכתב הזה לא היה קיים בכלל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Feb 2010 10:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11586921</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11586921</comments></item><item><title>HAPPY........</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11579299</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מסתכלת עליך במראה 
ואני רואה את כל הפגמים שבך
רוצה שתפסיקי
רוצה שתשכנעי אותם שתקחי את התרופה הזאת
שתפסיקי לאכול הכל
שתתחילי להתאמן ולרדת
ואולי אז תוכלי להיות יותר... פשוט יותר.
כי כרגע ? את אפס
ואני מסתכלת 
ואני רואה
שאת כלום



זה נגמר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Feb 2010 15:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11579299</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11579299</comments></item><item><title>Im weird only because I hate goodbye&apos;s</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11566281</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אני חושב שכולנו נמצאים בעולם בשביל להגשים את היעד שלנו.
כל אחד צריך לקבוע לעצמו את הילד וזה בעצם המפתח לאושר לדעתי.
היעד שלי זה לעשות מוזיקה שישמעו בכל מדינה בעולם!
ואת צריכה למצוא את היעד שלך ואז תתמקדי רק בו ומה שמסביב , הרבה פחות יעסיק אותך&quot;. אויש ילד אתה חכם.

עד לא מזמן היעד היה לי מאוד ברור, ואז הבנתי כמה ששום דבר לא בטוח,
כמה שהכל זמני ושהכל משתנה ואני עכשיו במטרה למצוא יעד חדש.
בינתיים אני רק רוצה למצוא מצב זמני שכזה שבו אני אהיה מרוצה מהמצב עם המשפחה, החברים, וכל דבר אחר שאני אתעסק בו.

יכול להיות שאתה נמצא בדרך הלא נכונה בשבילי, ואני צריכה לעשות U TURN ולחזור אחורה ממך, להוריד אותך &quot;מהרשימה&quot; לאושר כי אני מאוד סובלת איתך לפעמים , אבל אני כרגע לא יודעת איך ללכת אחורה, אני גם חושבת שמאוחר מידי בשביל זה, אנחנו נצטרך ללכת עד הסוף וזה יתפרק לבד כי שנינו לא מוכנים לוותר, אבל שנינו נפגעים.
אני מקווהשרק שנינו שנפגע, וכל מי שמסביב שתמיד פה בשבילי לא יצטרך לסבול... 
אבל אני חושבת כרגע על עצמי כשזה נוגע אל שנינו.

&quot;אמרת שאת רוצה לברוח,כדי לשכוח ת&apos;עיר הזאת.אבל את אף-פעם לא ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Feb 2010 13:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11566281</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11566281</comments></item><item><title>PLEASE ?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11553667</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה כל כך לבד.
דווקא בתקופה שבה כל החברות שלי תמיד סביבי, ובבוקר אני מנשקת כל בנאדם שני שעובר מולי,
אני רק רוצה לשבת ולדבר איתך.
לחבק אותך ולהרגיש שאתה רוצה...
וזה לא מוגזם לבקש את זה מחבר שלך
אבל כנראה שאיתך זה כן מוגזם מידי
חשבתי שעכשיו החיוך יחזור והכל יפסק כבר, שנגיע למצב מאושר
אחרי השיחה שהייתה, והיא אמרה לי שכל כך אכפת לך ממני
אבל אתה לא מסביר את עצמך
אתה נעלם
אתה בורח
אתה לא מסוגל להתמודד
ואין לי מילים אפילו לתאר כמה זה פוגע להבין שלחבר שלך, לא אכפת............

אני חושבת שאני אלך לישון עכשיו
ואולי עדיף כשאני אתעורר, תהיה במקום רחוק -
שאני לא אצטרך לראות את הפנים שלך כל יום ולבכות מול חברים שלך.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 Jan 2010 15:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11553667</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11553667</comments></item><item><title>אין שום סיבה שתשאר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11528624</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתה נשאר איתי גם שאתה לא רוצה?
אתה מדבר איתי ומעמיד פנים?
אתה כועס ואתה מתוסכל בגללי?
אז למה אתה איתי,


מתסכל שאני לא יודעת אפילו איך להתחיל לתאר את ההרגשה הזאת,
כי כולםאומרים שהוא מאוהב ושרואים את זה בהתנהגות שלו, באיך שהוא מסתכל עליי..
 אני לא רואה את זה.
אני מסתכלת ומחפשת ונואשת לראות רגש כלשהוא בסגנון שהם אומרים עליו, 
ואני רואה רק מצב שבו הוא נמצא איתי כי... זה מה שנשאר במלאי.
אני אוהבת כל רגע שאתה נוגע בי, שאתה מחייך, שאתה צוחק, שאתה מאושר ב ז כ ו ת י ,
אבל הרגעים שבהם אתה מתרחק, מתעצבן, כועס ועצוב בגללי - נראים רבים יותר מהרגעים של השמחה..
אז אתה מוזמן לעזוב אותי, כי אני אבין אם אתה לא אוהב אותי, אחרי הכל

מי אני בכלל ?!
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Jan 2010 18:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11528624</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11528624</comments></item><item><title>מין מצב חדש שכזה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11514713</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מין תחושה מושלמת כזאת שגררה אחריה חוסר עדכונים מוחלט.
אבל לא כל כך אכפת לי.
למדתי לחיות בלי המקום הזה, בלי הפורקן...
הפורקן עבר למקום אנושי יותר, לדבר עם אנשים שאכפת להם,
לחבק אותם, לנשק אותם, להיות איתם.


ואני מתגעגעת אלייך. את מתישהוא תקראי את זה, אני יודעת
אני מתגעגעת למה שהיה
ללהיות איתך הרבה
ללהפגש
לצחוק לשיר להשתגע להיות רק שתינו
וזה כבר לא יהיה ככה
בגללי, ובגללך.
אני מתגעגעת &amp;#9829;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Jan 2010 22:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיוצ&apos;ע דיאמונד.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564255&amp;blogcode=11514713</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564255&amp;blog=11514713</comments></item></channel></rss>