http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152heCopyright 2026 nnn.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=14332841<div align="right" dir="rtl">I can barely look at youDon't tell me who you lost it toDidn't we say we had a deal?Didn't I say how bad I feel?Everyone needs a helping hand<span style="font-weight: normal; color: rgb(51, 51, 51); font-family: Roboto, arial, sans-serif; fo</div>Thu, 28 May 2015 16:18:00 +0200coral_lidor@walla.com (nnn.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=14332841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564152&blog=14332841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=14332118<div align="right" dir="rtl">התאכזבתי הרבה פעמיםלפעמים האכזבה מלווה בנימת החמצהלפעמים זו תחושת תסכוללפעמים הרגשה של פספוס<div style="color: rgb(255, 238, 221); font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13.5240001678467px; line-height: 20.2859992980957px; text-ali</div>Tue, 26 May 2015 23:55:00 +0200coral_lidor@walla.com (nnn.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=14332118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564152&blog=14332118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=14198522<div align="right" dir="rtl">מה עושים במצב שאני מתביישת לקום מחר בבוקר?מה עושים במצב שהמונח ״בור לקבור את עצמי בו״ מעולם לא היה כל כך ליטרלי?יש פתרון? כי לא מצאתי.Nnn.</div>Fri, 12 Sep 2014 23:42:00 +0200coral_lidor@walla.com (nnn.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=14198522http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564152&blog=14198522http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=13972777<div align="right" dir="rtl">אז ככה. אני נוטלת באופן יום-יומי תרופה אנטי-אפילפטית העונה לשם טופמקס. אם רק תקלידו את האותיות הללו בגוגל, סביר שהוא יתקן אתכם ל״סטופמקס״ (מהמילה stupid). התרופה היא עסקת חבילה, ואתה באות תופעות לוואי כל כך קשות, שהיא משבשת את איכות החיים בצורה דרמטית וקיצונית כל כך, שהנטילה משפיעה על כמעט כל רובד בחיים. הרובד הבין אישי, פסיכומטרי, מוטורי, פיזיולוגי ואפילו המישור הכלכלי, נפגעים בהיגע החומר הכימי למחזור הדם. לצערי הרב מאד, אני לא מגזימה. הוכחות תוכלו למצוא בשפע באינטרנט או פשוט בעלון המתלווה לבקבוק הכדורים הזדוניים הללו. במישור הפסיכומטרי, הכדורים מעכבים את יכולת החשיבה ומאטים בצורה משמעותית את מהירות התגובה האינסטנקטיבית של המוח. מחקרים מוכיחים כי התרופה מורידה באופן משמעותי את יכולת התפקוד המוחי, למוח נדרש זמן רב מן הממוצע לפשט סיטואציות כל כך בנאליות. הדבר הביא כמובן לחששות נוראיים שלי מהפסיכומטרי הממשמש ובא, הרי שזאת בדיוק הנקודה אותה בוחנים אותנו, חשיבה מחוץ לקופסא, מהירות תגובה, פישוט סיטואציות. האיזור במוח שנדפק לי, בקיצור. אה, ושכחתי לציין, הכדור</div>Sat, 23 Nov 2013 15:43:00 +0200coral_lidor@walla.com (nnn.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=13972777http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564152&blog=13972777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=13971932<div align="right" dir="rtl">התשובה תהיה, בדומה לשבועות קודמים, "לא הרבה". וזה חבל. Nnn. </div>Fri, 22 Nov 2013 16:52:00 +0200coral_lidor@walla.com (nnn.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=13971932http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564152&blog=13971932http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=13715925<div align="right" dir="rtl">חשבתם פעם על העובדה שמעולם לא שאלו אתכם האם אתם רוצים או לא רוצים לקחת חלק מהחיים האלו?האם אתם בכלל מעוניינים להשתתף במרוץ האינסופי והמתיש הזה לעבר המוות?ובכן, אני כן חשבתי על זה.ואני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי לא שאלו שום דבר. פשוט כפו את ההחלטה הזו עלי.מבלי להתייעץ איתי, מבלי לדון איתי על הנושא, ומבלי לעדכן אותי, החליטו לכפות עלי את החיים."החיים הם מתנה", אמרתם? אז למה נהוג לצרף לכל מתנה פתק החלפה? מתנות מתקבלות שונה בעיניי המתבוננים, הראיה היא סובייקטיבית.קשה לי מאד לקבל את העובדה שכל אדם באשר הוא, אם ירצה להשריץ חיים באיזו כמות ובאילו תנאים, יוכל אם רק יחפוץ.זה מכעיס אותי, דור שעוד לא נברא לא צריך להוות קרבן.Nnn.</div>Sat, 23 Mar 2013 18:22:00 +0200coral_lidor@walla.com (nnn.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=13715925http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564152&blog=13715925http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=12185954<div align="right" dir="rtl">07:44... מי עוד יכול כבר לכתוב פוסטים בשעה הזאת? כנראה שאני לא היחידה. וזו לא הפעם הראשונה. כל בוקר מחדש, אני נאבקת עם התופעה הזאת שנקראת "חוק חינוך חובה". תופעה מצחיקה שקובעת שכל קטין באשר הוא, בין גילאי 7 ל-18, לא משנה בין אם ההורים שלו מכים אותו בבית, או בין אם הוא סובל ממחלה כרונית קשה, הוא לא יכול להמנע מלהכין את השיעורים בהסטוריה, ולהגיע לכתה. כי זה הדבר הכי חשוב בעולם. השיעורים האלה בהסטוריה. 12 שנים מחיי אני צריכה לחיות תחת פחד כפוי של מה יהיה מחר. אני לא אוכל להגיע ככה מחר לבצפר הרי... אבל כמות החיסורים מצטברת. חיסור פה, חיסור שם. יש אישורים, הכל בסדר. לאט לאט את שוכחת להביא אישורים, 5 נקודות מהציון יורד. אבל יש לי בגרות בזה השנה! יורד לי הציון ההגשה. צריך להתחיל להתמיד. אבל אז חוזרת אותה המחלה הכרונית שציינתי קודם. היא מונעת ממני להגיע לבצפר. והמורים... מה הם יודעים בכלל? מה איכפת להם? מבחינתם אני עוד אובייקט לא חשוב במקום העבודה, רק להעביר את היום, לשכוח מהאנשים האלה, לבדוק את המבחנים, לשכוח למי הם שייכים, וללכת לישון. הם שוכחים שמסתתר בן אדם מאחורי כל העניין הזה שנ</div>Wed, 01 Dec 2010 08:36:00 +0200coral_lidor@walla.com (nnn.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=564152&blogcode=12185954http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=564152&blog=12185954