http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592heCopyright 2026 leo'. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9714398<div align="right" dir="rtl">האם קל לעצבן אותך?כןהאם את רואה את עצמך כאדם מעצבן?כןמה הדבר הכי מעצבן בעולם לדעתך?אנשיםמי האדם הכי מעצבן בעולם לדעתך?איילתמה השיר הכי מעצבן בעולם לדעתך?שירי רדיוהאם עצבים תורמים לך בחיים, או רק הורסים אותם?תורמיםמי האדם הכי עצבני שאת מכירה?אורמי האדם הכי פחות עצבני שאת מכירה?איןמה את עושה כשאת מעוצבנת?מתעצבנתמה הדבר שהכי מרגיע אותך כשאת מעוצבנת?לדבר</div>Fri, 08 Aug 2008 16:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9714398http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9714398http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9621312<div align="right" dir="rtl">האם חיכית בקוצר רוח לקיץ, או שלא רצית שיגיע כלל?הסתפקתי באביבמה את אוהבת בחורף ומה את אוהבת בקיץ?בשניהם את מזג האווירחורף-בקרים לאחר הגשםקיץ-ערבים קריריםכיצד את מתלבשת בקיץ? בצורה חושפנית וקלילה או בצורה צנועה יותר?כבר לא חושפניבערב, כשאת יוצאת לבלות, האם קר לך?לא ולאאני לא יוצאת לבלות ולא קר ליהאם את אוהבת את הקיץ - לצאת יותר מהבית, או שאת יותר אוהבת את החמימות של הבית ולהישאר בו?הכוונה למחנק של הבית?מה את עושה בדר&quot;כ בחורף?מקפצת בשלוליות!!!!מחפשת חלזונות ומריחה ריח של דשא מעוך.מאוחר יותר אני מתכרבלת עם שתייה חמההאם את אוהבת את החורף או שאת מעדיפה עונה אחרת?אני טיפוס של עונות בינייים אף פעם לא מאוזנת.</div>Tue, 22 Jul 2008 10:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9621312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9621312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9621168<div align="right" dir="rtl">המסלול הקבוע שלי נע בין הספה,המקרר והשירותים אני פועלת פעולות מינימליות שדורש גוף האדם אוכל שותה ומבדרת את עצמי. ולחשוב שבמשך יותר משנה הייתי במצב הזה. בלי לצאת מהבית בלי לראות נפש חיה.להסתתר.להסתגר בבית ובתוך עצמי. לא לתקשר-זה נורא. ברגעים המעטים שהמחשבות שלי שבמשך רוב הזמן אני מנסה לדכא ולהדחיק אותן צצות אני מתעגעת אליו. כל-כך נכון שלומדים להעריך משהו כשהו לא נמצא אצלך. היום אני חוזרת אחרי שבוע של השהייה. החלטתי החלטות עם עצמי *להיות יותר עם עצמי בחדר. להשקיע זמן בקריאה,ציור. *לנסות להסביר את העמדה שלי על הצד הטוב ביותר.לחשוב על זה בזמן הנסיעה באוטובוס:איך אני רוצה לנסח את עצמי? *להיות פחות עוינת וכעוסה *לתקשר איתו שוב-אולי להגיד לו כמה התגעגעתי אליו והדברים הרגילים: *להפחית את העישון. *לאכול טוב *לישון מספיק שעות בלילה *לעשות ספורט</div>Tue, 22 Jul 2008 08:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9621168http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9621168http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9621153<div align="right" dir="rtl">אני פשוט נמצאת במאין מעגל שחוזר על עצמו ואני לא מצליחה לצאת ממנו. זה מונע ממני תפקוד יומיומי והשלכות של הרבה ביקורת מצד הסובבים אותי. היום שלי התהפך לגמרי אני ערה בלילות וישנה בימים.אני לא מגיעה לעבודה,אני לא אוכלת ארוחות מסודרות ואני פשוט חסרת שליטה. אני מכירה את עצמי ואני יודעת שאני אדם שזקוק לגבולות ולמסגרת אבל כשכלהטוב נמצא לי בידייםפ אני חייבת לאבד אותו. כאילו מדובר באינסטינקט של הרס עצמי,תמיד לשמור שאני לא אהיה "בריאה" לא אתפקד כרגיל אולי זה פחד מהתקדמות מחידוש אולי אני פשוט רוה להשאר במקום שאני נמצאת ואני דואגת שלא יהיו סיבות לשנות את זה. אני כבר לא יודעת מה לחשוב.אני מיואשת.זה דפוס התהגותי שחוזר על עצמו אצלי ומוכיח לי עד כמה אני לא מוכנה לחיות אורח חייםנורמטיבי כל פעם מחדש. זה אבוד! </div>Tue, 22 Jul 2008 08:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9621153http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9621153http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9482543<div align="right" dir="rtl">האם את מכורה למשהו?סיגריות קפהלמה?ניקוטין קפאיןממתי?5 שניםניסית פעם להיגמל?יותר מדיהחברות שלך יודעות על זה?כןהאם גם החברות שלך מכורות לאותו הדבר?חלקןהאם את מתכוונת להפסיק?מנסהאם כן- מתי?מתי לא?</div>Tue, 01 Jul 2008 03:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9482543http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9482543http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9479730<div align="right" dir="rtl">אני בוחרת ללכת את הדרך שלי לעבודה ברגל. אני מוצאת שזה יכול להיות הרבה יותר מהנה מאשר נסיעה באוטובוס. אומנם אני ירושלימית וירושלים היא עיר הררית שנתברכה בעליות רבות ובמספר ירידות אבל ריח הלחם כשעוברים ליד המאפיה ריח הפרחיםבבוקר הילדה שיוצאת לבית הספר מהבית בדיוק באותה השעה השומר ליד השער שמברך אותך לשלום עובד העירייה שמנקה את הרחוב,המציאות ליד פחי האשפה (בינתיים האוצר שלימסתכם בספרים ישנים, חוברות צביעה, ספלים) להתחיל את היום בפעילות מעוררת וחילוץ עצמות. בחורף,בקיץ בגשם ,בשמש על ההליכה היומית שלי אני לא מוותרת שלא לדבר על החסכון בהוצאות כספיות .</div>Mon, 30 Jun 2008 19:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9479730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9479730http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9432162<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה כ"כ חסרת עמוד שדרה חסרת אישיות אני זיקית יכולה ללבוש כל צורה להתאים את עצמי לסביבה אני ללא אופי מתפתלת ומשתנה ומחליפה צבעים לפעמים אני שואלת את עצמי מי היא אני האמיתית? והאם היא קיימת? אני בעלת אלף פרצופים אלף מסכות אני אדם אחד בנוכחות מישהו ואדם אחר בנוכחות מישהו אחר זו מאין הסתגלות יצר השרדותי לא מוסבר אני יכולה לנהוג מתוך אינטרס בניגוד לכל דרך חיים שאפיינה אותי בניגוד לכל אידיאולוגיה מדובר בתכונה קיצונית לחלוטין אני נתונה להפשעה מיידית. אני כל כך חסרת אונים אני לא יודעת מה לעשות.</div>Mon, 23 Jun 2008 21:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9432162http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9432162http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9429898<div align="right" dir="rtl">מה את יודעת על מחלות נפש?הרבה אני מוגדרת כחולת נפש הייתי מאושפזת בבית חולים לחולי נפש אני נוטלת תרופות פסיכיאטריות ואני מקבלת קצבת נכות מבטוח לאומיאת תהיי מוכנה להיות בת זוג של אדם שסובל ממחלת נפש?כןהאם לדעתך החברה שלנו מודעת מספיק למחלות נפש או שעדיין יש לחברה מה ללמוד בנושא?החברה שלנו לפי דעתי בעלת סטיגמות והכללות רבות לגבי הנושא אדם חולה נפש הוא פשוטו כמשמעו חולהאם הרגשת אי פעם שאת מאבדת את השפיות? מדוע זה קרה?אני נתקפת לפעמים בהתקפי חרדהכשהייתי מעשנת חשיש או מסניפה הייתי מרגישה שאני מאבדת את השפיותהאם את חושבת שחולי נפש גורמים בצורה מסויימת למחלתם?זו שאלת הביצה והתרנגולת לרוב שאתה מוגדר כחולה נפש בהגדרב רפואית קל לך לעשות השלכות של מעשים על המחלה עצמה לדוגמה: &quot;תעזבו אותי שבתי את העציץ כי אני חולה נפש-מותר לי&quot;לרוב הגדרה גם יוצרת בלבול כי &quot;האם אתה נמצא בהיי או שאתה סתם שמח&quot;?איפה עובר הגבול?מה לדעתך הגורמים למחלות נפש?גורמים ביולוגיים,גנים חברה בה אתה חי (משפחה,חברים,מקום מגורים)הם לדעתך אי פעם תאבדי את השפיות? מדוע?כן,אני מסוגלת להכלאיך לדעתך ניתן לזהות חולה נפש</div>Mon, 23 Jun 2008 16:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9429898http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9429898http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9429801<div align="right" dir="rtl">יש לי הפרעות אכילה אני לא יודעת תחת איזו קטגוריה להניח אותם אבל ההפרעות קיימות.בפנימייה אפילו שוקלים לשלוח אותי לאשפוז במחלקה להפרעות אכילה יש לי צומות ובולמוסים אני צמה מספר ימים שבוע הוא התווך הארוך ביותר וזוללת אוכל לאחר מכן מה שגורם לכאבי בטןנוראיים כי הקיבה מתכווצת ולא מוכנה לקלוטכמות כ"כ גדולה של אוכל וגם לנפיחות של הבטן מה שגורם לי כביכול להרגיש שמנה אני יודעת שהחשיבה של מעוותת מהמציאות אני יודעת שאני לא שמנה ושאני אפילו נמצאתבתת משקל אבל כיום "מודל האישה היפה" הוא כ"כ רזה ואני כ"כ רוצה להיות כמותן.אני יודעת שמדובר בהערכה עצמית נמוכה ובבטחון עצמי נמוך אבל כ"כ קשה לי לאהובאת את המראה שלי אני לא שלמה עם עצמי ואני קנאית איומה. אתמול נסעתי באוטובוס וראיתי מישהי מדהימה הי הייתה כל כך רזה וגבוהה-למרות שגם אני גבוהה והגובה אצלי מהווה משהו שלילי אבל ראיתי איך חייל אחד הסתכל עליה בהערצה היא הייתה פשוט רזה עצמות האגן שלה בלטו-למרות שאפשרי שכמו אצלי מדובר במפבנה גוף לא אכלתי עכשיו יומיים ואני מושעית מהפנימייה שוב אני לא מצליחה להתגבר על המחלה אני מרגישה שהיא שולטת בי. אני מרגישה כאילו</div>Mon, 23 Jun 2008 15:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9429801http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9429801http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9429733<div align="right" dir="rtl">מה את מעדיפה יותר, להיות בחברת המשפחה או החברים?חבריםלמי את מייחסת חשיבות רבה יותר - למשפחה או חברים?חבריםיום שישי בערב, יש לך שני אירועים. הראשון הוא מסיבת יום הולדת של חבר, והשני הוא חתונה של בת דודה. במה תבחרי?כרגע יום הולדת ניתקתי קשר עם המשפחה הרחוקההאם את משתדלת לשמור על קשר עם המשפחה הרחוקה, או שאם זה לא ארוחה משפחתית זה לא בא בחשבון?לא זו בעיה ייתי רוצה אבל אני מפחדתהאם כשאת הולכת לחבר, את מעדכנת את הורייך או מישהו במשפחתך?לרוב לא והם ממש מודאגים אני לפעמים אפתית לחלוטיןהאם ישבת פעם בארוחה משפתית אצל חבר? מה היה שונה? האם זה השפיע עלייך?נזכרתי בארוחות אצלנו והעמדתי את שתי המשפחות בהשוואה כמובן ששלנו היתה עלובה יותרהאם חבר ישב איתך פעם בארוחה משפחתית שלך? האם הרגשת בנוח עם נוכחותו?לא הרגשתי בנוח הרגשתי מבוכה ורצון לספק אותו כל זמןעם מי את רבה יותר? עם החברים או עם המשפחה?עם המשפחה כל הזמןלסיכום, מה תעדיפי, להיתקע במדבר עם החברים או המשפחה?עם חברים</div>Mon, 23 Jun 2008 15:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (leo')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=563592&blogcode=9429733http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=563592&blog=9429733